דירה שניה בלי למכור את הדירה הראשונה. אפשרי?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום ,

אשמח לדעתכם:

יש לנו דירה קטנה במקום מאוד מבוקש בירושלים שווה מבחינת מחיר 1700000 וקיימת עליה משכנתא של 6000000 אלף שח
ומכניסה 4000 שח
הדירה גם בעלת פונטניאל השבחה רציני של תמ"א \ פינוי בינוי
אנחנו מעונינים לקנות דירה למגורים בשכונה אחרת ע"ס 21000000 וכרגע עדיין לא מכרנו את הדירה
בהתחלה היה ברור לנו שאנחנו קונים ומיד אח"כ מוכרים.
אבל התחלנו לחשוב על כיוון של קניית הדירה השניה בלי למכור את הדירה הראשונה.
יש מצב כזה?

הבנתי שבעקבות הקורונה אפשר למשכן נכס קיים עד 70 אחוז ואז אפשר להוציא על הדירה הראשונה עוד 500 אלף שח
לדירה השניה אפשר לקחת 70 אחוז משכנתא כי אנחנו משפרי דיור - מתכננים למכור בשנה וחצי הקרובים - ולכן צריך הון עצמי של 630
שזה משכון הדירה הראשונה ב70 אחוז +קרן השתלמות.

נראה לכם שזה אפשרי? איך עושים את זה?
זה כדאי מבחינה כלכלית? למרות ההוצאות הגדולות של המיסים?
סה"כ הדירה הראשונה תמשיך להכניס הכנסה שקטה לטובת המשכנתא שלה ועוד 20 שנה יש לנו נכס נוסף שהוא שלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מס רכישה של 8% על הדירה שתקנו חישבתם?
זה עוד 168,000 ש"ח, שתצטרכו לשלם בגלל שזה דירה שניה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מס רכישה של 8% על הדירה שתקנו חישבתם?
זה עוד 168,000 ש"ח, שתצטרכו לשלם בגלל שזה דירה שניה.

צודקת - זה באמת סכום מטורף.
אבל אני באמת מנסה להבין - מה אכפת לי אם הדירה מכסה את עצמה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בואי נעשה סדר,
[אני לא נכנסת כרגע אם זה אפשרי או לא מבחינה טכנית]
לדירה השניה אפשר לקחת 70 אחוז משכנתא כי אנחנו משפרי דיור - מתכננים למכור בשנה וחצי הקרובים - ולכן צריך הון עצמי של 630
כמו שכתבתי כבר, תצטרכו הון עצמי של 800,000 ש"ח, עוד לפני עו"ד, תיווך, וכו'.
סה"כ הדירה הראשונה תמשיך להכניס הכנסה שקטה לטובת המשכנתא שלה ועוד 20 שנה יש לנו נכס נוסף שהוא שלנו.
את מדברת על סה"כ משכנתא לשני הדירות של כ2,675,000 ש"ח, בפריסה ל20-25 שנה זה החזר חודשי של כ 13,000 ש"ח,
מתוכם תקבלו 4000 ש"ח שכירות, [לא כולל חודשים ריקים וכו'] נשאר לכם להחזיר כ9000 ש"ח משכנתא כל חודש.
אתם יכולים לעמוד בהחזרים כאלו לתקופה של 25 שנים?
זה כדאי מבחינה כלכלית? למרות ההוצאות הגדולות של המיסים?
לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
זה טריק ידוע, יש כאלה שעושים מזה ממש שיטה ורוכשים כך נכסים להשקעה בזה אחר זה.
בדרך כלל זה יוצא משתלם כאשר הדירה השנייה זולה יותר, או ניתנת להשבחה משמעותית ע"י חלוקה וכדומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
א. עליכם לחשב היטב - גם מס רכישה בזמן הקניה [8 % דירה שניה] וגם מס שבח לכשתמכרו את הנכס [25% מהשבח של הנכס] בגדול, אם מדובר לשנים רבות התשואה של הנכס מחזירה את כל המיסים ומשאירה ריווח נאה.

ב. נקודה נוספת שלא כ''כ מתייחסים אליה, כאשר אתם קונים נכס אתם בעצם מחייבים את עצמכם לחסוך, ומגיעים לחיסכון בסכומים שלא הייתם עושים זאת ללא התחייבות/מחייב, שזה דבר מבורך לעצמו.

ג. אישית אני נוהג מעבר לייעוץ עם יועצי נדל''ן למיניהם, להתייעץ עם מורי ורבי רק הרווחתי מזה.
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אשמח שתסבירי לי למה זה לא כדאי כלכלית.
סה"כ אחרי תקופת שנים יש לי דירה נוספת בלי שהשקעתי עליה שקל.

והון עצמי אמיתי בשביל השקעה אין לי. זה סוג של מינוף של הכסף...
יש כ"כ הרבה סיבות למה זה לא שווה, אבל נתחיל בצורה פשוטה.
למה את חושבת שאת קונה פה דירה נוספת ללא שהשקעת שקל?
9000 ש"ח משכנתא שתצטרכי לשלם כל חודש זה כלום מבחינתך?
בעוד שאם הייתם קונים רק את הדירה השנייה הייתם צריכים להחזיר משכנתא של כ4500 ש"ח.
זאת אומרת שאתם משקיעים פה כל חודש עוד 4500 ש"ח, [בתשלומים למשכנתאות]
ואם יש לכם עוד הון עצמי של 170,000 ש"ח בשביל המס רכישה, אז בקניית דירה אחת תורידו את הסכום הזה מהמשכנתא,
וכבר יישאר לכם משכנתא של כ3700 ש"ח, 5300 ש"ח פחות מאשר כשאתם קונים שתי דירות.
ובחישוב מהיר 5300 * 25 שנה סה"כ אתם משקיעים ‭1,590,000‬ ש"ח.
ממש א"א לקרוא לזה בלי להשקיע שקל.
עכשיו תוסיפי את החודשים שהדירה תהיה ללא שוכרים, + תיקונים כאלו ואחרים מידי פעם, + הוצאות תיווך או מנהל נכס, וכו' וכו', יוצא שמה שתקבלו מהדירה זה לא 4000 ש"ח לחודש, כי יש הרבה הוצאות,
הנוסחא המקובלת היא שמקבלים בין 10-10.5 חודשי שכירות בשנה,
מה שאומר שתצרכו להוסיף כל שנה עוד 6000-8000 ש"ח להוצאות אלו, שב25 שנה זה יוצא מינימום של 150,000 ש"ח, שגם בזה אסור לזלזל.
עכשיו את כל זה אתם צריכים להשוות לעומת השקעות אפשריות אחרות.
לדוגמה אתם קונים את הדירה ב2,100,000 ש"ח ולוקחים משכנתא של 75%
ולכם כבר יש הון עצמי של 1,230,000 ש"ח, [ואם נוסיף גם את ה170,000 ש"ח אז יש לכם הון עצמי של 1,400,000 ש"ח]
שזזה אומר שתצטרכו משכנתא של 870,000 ש"ח, [או 700,000 ש"ח בהתאמה]
אבל כאמור תוכלו לקבל משכנתא של 1,575,000 ש"ח, וכך יישאר לכם ביד אחרי קניית הדירה 700,000 - 870,000 ש"ח,
שיהיה פנוי להשקעה בכל מה שתרצו, וכמובן יש אפשרות גם למנף את הכסף הזה.
ואז השאלה שלכם צריכה להיות איזה השקעה היא הכי מומלצת?
ולדעתי יש כאמור השקעות הרבה יותר טובות, מאשר ההשקעה הספציפית הזאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אתם מכירים את האזור בו נמצאת הדירה הנוכחית,
כך שאת מידת הסכון בלהתקע בלי שוכרים או לחילופין עם שוכרים לא אמינים - אתם מכירים.
את המעלות ואת החסרונות של הדירה ולכמה השקעה היא תגרור אותכם אתם יכולים לשער.
אלו יתרונות עצומים כשמדברים על השקעה- סוג של שיהיו נכנסינו מוצלחים וקרובים לעיר.

אם אתם לא טיפוסים שילכו לחפש עסקים ולמנף את הכסף בצורה אחרת, זו דרך טובה ויחסית בטוחה להכריח אותכם להכנס לחסכון בכח בשביל להוסיף את עלות המשכנתא.

אבל מה - רק עם יועץ משכנתאות\השקעות נאמן ויסודי שישב איתכם עד השקל האחרון לראות כמה כסף תצטרכו ומאיפה תכסו אותו שלא תתקעו באמצע בלי אפשרות לגיוס כספים או לחילופין בלי יכולת לעמוד בתשלומים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אבל מה - רק עם יועץ משכנתאות\השקעות נאמן ויסודי שישב איתכם עד השקל האחרון לראות כמה כסף תצטרכו ומאיפה תכסו אותו שלא תתקעו באמצע בלי אפשרות לגיוס כספים או לחילופין בלי יכולת לעמוד בתשלומים.
כמה מילים על יועצי השקעות ויועצי משכנתאות, ובמיוחד יועצי השקעות בנדל"ן.
יועץ שמקבל כסף רק במידה שאתם קונים דירה או נדל"ן אחר, וכן יועץ משכנתא שמקבל כסף רק במידה שאתם לוקחים משכנתא, כמעט ואין מצב שאדם כזה ייעץ למישהו לא לקנות דירה או לא לקחת משכנתא, כי כאמור זה ההיפך מהאינטרס הכספי שלו.
וגם בן אדם הכי אמין, כשזה נוגע לפרנסה שלו הוא נהיה משוחד לכיוון מסוים.
לכן אני ממליצה ללכת תמיד ליועצים שלא משנה מה הם מייעצים, תמיד הם יקבלו כסף, וכך הם לא משוחדים ומייעצים באובייקטיביות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הבנתי שבעקבות הקורונה אפשר למשכן נכס קיים עד 70 אחוז ואז אפשר להוציא על הדירה הראשונה עוד 500 אלף שח
לדירה השניה אפשר לקחת 70 אחוז משכנתא כי אנחנו משפרי דיור - מתכננים למכור בשנה וחצי הקרובים - ולכן צריך הון עצמי של 630
שזה משכון הדירה הראשונה ב70 אחוז +קרן השתלמות.
ההלואה שניתנת בעקבות הקורונה היא הלוואה לכל מטרה. שזה אומר רביות גבוהות יותר מלקיחת משכנתא.
כמו כן נאמר במפורש שאין אפשרות לקחת את ההלואה לצורך רכישת דירה להשקעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
קופצת על האשכול...
אם יש לי דירה שלא ממושכנת,
האם שווה לרכוש דירה שניה ולמשכן את הראשונה?
ועוד משהו,
אם יש לי דירה בטאבו משוף,
ואני רוצה לקנות דירה שניה
האם זה נחשב דירה שניה? או שהטאבו משותף לא נחשב דירה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
וכן יועץ רכב,
וכן יועץ מערכת של אש
וכן מפיק אירועים
וכן וכן וכן וכן

מספיק עם חשדנות והטלת רפש.
בנאדם שהולך לאדם בשביל להתייעץ איתו למטרה מסויימת, ברור שישיג לו את המטרה הזו, הלא לשם כך באת אליו. ואם לא תושג המטרה, הרי שמעל בתפקיד.

שונה הדבר מבנאדם שאומר שהוא "אובייקטיבי" ולא חותר למוצר מסויים, כשבפועל כן דוחף לכיוון ספציפי.
אלא שאז, איך נדע שהוא אנטרסנט?? הלא הוא הציג את עצמו כאובייקטיבי.

בקיצור, בואו נתמקד יותר בעשה טוב. באיך להרוויח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
קופצת על האשכול...
אם יש לי דירה שלא ממושכנת,
האם שווה לרכוש דירה שניה ולמשכן את הראשונה?
כל מקרה זה עניין אחר.
אם יש לי דירה בטאבו משוף,
ואני רוצה לקנות דירה שניה
האם זה נחשב דירה שניה? או שהטאבו משותף לא נחשב דירה?
תלוי איך הדירה רשומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
קופצת על האשכול...
אם יש לי דירה שלא ממושכנת,
האם שווה לרכוש דירה שניה ולמשכן את הראשונה?
ועוד משהו,
אם יש לי דירה בטאבו משוף,
ואני רוצה לקנות דירה שניה
האם זה נחשב דירה שניה? או שהטאבו משותף לא נחשב דירה?
מאיזו בחינה שווה?
אם יש לך דירה שאפשר לייצר ממנה כסף, הרי שברור שכדאי (ואולי חובה...) לעשות את זה.
השאלה מה הכי כדאי, האם נדל"ן, ואיזה סוג נדל"ן, זו כבר שאלה אחרת.

אני אישית בדעה שנדל"ן,
אבל שוב, חייבים לבחון את זה בעין מקצועית.


לגבי טאבו משותף,
מבעלות של שליש בנכס ומעלה - נחשב כמחזיק בדירת מגורים ושוב אין את הפטורים ממיסוי של דירת מגורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
השאלה היא מהי הנקודה בה זה נהיה שווה להשאיר דירה להשקעה ולקחת עליה משכנתא להון עצמי.
אנחנו בדיוק מתלבטים באותה שאלה.

הדירה להשקעה שיש לנו שווה 1.7-1.8 מליון
יש עליה משכנתא כרגע של משהו כמו 150,000.
שכירות חודשית 5200 ש"ח. ויש דירות דומות באיזור שמקבלים עליהם גם 5500 ש"ח.

אם נחכה עוד שנה אמור להיות לנו (בעזרת ה') הון עצמי של כ-100 אלף נוספים.
מחיר דירה באזור ובמ"ר שאנחנו רוצים עולה כ-2.2 מליון ש"ח (אולי קצת פחות).

השאלה אם שווה לקחת משכנתא/מינוף על הדירה להשקעה של כ-60% (בהנחה שלא ימשכו עם ה-70%), ולהשתמש בה להון עצמי.

לפי הדוגמאות למעלה:
מחיר מכירה ממוצע של דירה קיימת - 1,750,000
(בהנחה שסיימנו עם המשכנתא הראשונה, שזה בעזרת ה' יקרה עוד שנה)
אם ניקח 60% משכנתא עליו נקבל כ-1,000,000 ש"ח להון עצמי
שאת זה אמור לכסות השכירות. (ברור עם תיקונים וחודשים ריקים)

משכנתא על הדירה חדשה 1,200,000 + 176,000 מס רכישה = 1,376,000. החזר חודשי של כ-6500 ש"ח מהכיס שלנו.
האם שווה "להיקרע" על משכנתא די גבוהה, כשבסופו של התהליך יש דירה להשקעה שנשארת אצלינו, בנוסף לדירה בו אנו גרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
וכן יועץ רכב,
וכן יועץ מערכת של אש
וכן מפיק אירועים
וכן וכן וכן וכן

מספיק עם חשדנות והטלת רפש.
בנאדם שהולך לאדם בשביל להתייעץ איתו למטרה מסויימת, ברור שישיג לו את המטרה הזו, הלא לשם כך באת אליו. ואם לא תושג המטרה, הרי שמעל בתפקיד.

שונה הדבר מבנאדם שאומר שהוא "אובייקטיבי" ולא חותר למוצר מסויים, כשבפועל כן דוחף לכיוון ספציפי.
אלא שאז, איך נדע שהוא אנטרסנט?? הלא הוא הציג את עצמו כאובייקטיבי.

בקיצור, בואו נתמקד יותר בעשה טוב. באיך להרוויח.
אני מצטערת שאני פוגעת באינטרסים שלך.
אבל יש להבדיל בין שני מקרים.
כשאדם רוצה או החליט לקנות דירה להשקעה, או שהחליט שהוא לוקח משכנתא, אז גם יועץ שמקבל כסף רק אם מביא את הסחורה יכול להיות מצוין. [כמובן צריך לבדוק כל אדם לגופו]
אבל כשאדם לא יודע אם בכלל כדאי לו להשקיע, והולך לאדם שבוודאות יגיד לו להשקיע ואיך להשקיע, וייתכן שאותו אדם לא כ"כ ישים לב שלאדם הספציפי זה פחות כדאי, [בגלל האינטרס שמשחד אותו] זה כבר מקרה אחר, ועל זה אני מדברת.
אני מכירה יועצים שמשלמים להם על פגישה, ולא משנה מה ייעצו שם, במקרים כאלו אני וודאי הייתי סומכת יותר עליהם.
אבל ברור שזכותך לחלוק עליי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
השאלה היא מהי הנקודה בה זה נהיה שווה להשאיר דירה להשקעה ולקחת עליה משכנתא להון עצמי.
אנחנו בדיוק מתלבטים באותה שאלה.

הדירה להשקעה שיש לנו שווה 1.7-1.8 מליון
יש עליה משכנתא כרגע של משהו כמו 150,000.
שכירות חודשית 5200 ש"ח. ויש דירות דומות באיזור שמקבלים עליהם גם 5500 ש"ח.

אם נחכה עוד שנה אמור להיות לנו (בעזרת ה') הון עצמי של כ-100 אלף נוספים.
מחיר דירה באזור ובמ"ר שאנחנו רוצים עולה כ-2.2 מליון ש"ח (אולי קצת פחות).

השאלה אם שווה לקחת משכנתא/מינוף על הדירה להשקעה של כ-60% (בהנחה שלא ימשכו עם ה-70%), ולהשתמש בה להון עצמי.

לפי הדוגמאות למעלה:
מחיר מכירה ממוצע של דירה קיימת - 1,750,000
(בהנחה שסיימנו עם המשכנתא הראשונה, שזה בעזרת ה' יקרה עוד שנה)
אם ניקח 60% משכנתא עליו נקבל כ-1,000,000 ש"ח להון עצמי
שאת זה אמור לכסות השכירות. (ברור עם תיקונים וחודשים ריקים)

משכנתא על הדירה חדשה 1,200,000 + 176,000 מס רכישה = 1,376,000. החזר חודשי של כ-6500 ש"ח מהכיס שלנו.
האם שווה "להיקרע" על משכנתא די גבוהה, כשבסופו של התהליך יש דירה להשקעה שנשארת אצלינו, בנוסף לדירה בו אנו גרים?
במקרה הזה זה כבר נראה יותר סביר,
אבל לדעתי עדיף להשקיע באפיקים אחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני מצטערת שאני פוגעת באינטרסים שלך.
אבל יש להבדיל בין שני מקרים.
כשאדם רוצה או החליט לקנות דירה להשקעה, או שהחליט שהוא לוקח משכנתא, אז גם יועץ שמקבל כסף רק אם מביא את הסחורה יכול להיות מצוין. [כמובן צריך לבדוק כל אדם לגופו]
אבל כשאדם לא יודע אם בכלל כדאי לו להשקיע, והולך לאדם שבוודאות יגיד לו להשקיע ואיך להשקיע, וייתכן שאותו אדם לא כ"כ ישים לב שלאדם הספציפי זה פחות כדאי, [בגלל האינטרס שמשחד אותו] זה כבר מקרה אחר, ועל זה אני מדברת.
אני מכירה יועצים שמשלמים להם על פגישה, ולא משנה מה ייעצו שם, במקרים כאלו אני וודאי הייתי סומכת יותר עליהם.
אבל ברור שזכותך לחלוק עליי.
רק הקב"ה יכול לפגוע בפרנסתי!

שוב אומר, כשבנאדם מגיע אליי, שאייעץ לו כיצד לרכוש נכס, ומשלם לי על זה, מתפקידי למלא אחר מבוקשו.
אם לא אני גנב.
וכן יועץ מיזוג ויועץ תחבורה, ולא יודע עוד איזה יועץ. בנאדם ששוכר שירות למטרה מסויימת ומשלם, חובה למלא אחר מבוקשו.
שונה הדבר אם בנאדם לא יודע מה הוא רוצה ובא מישהו ומכריז שהוא אובייקטיבי, שאז זה עוול.

אבל להציג את כל היועצים המומחים בתחומם. שלמדו המון מנסיונם ועל בשרם, ובאים לחסוך לאנשים המון עגמת נפש וכסף - כאינטרסנטים נכלוליים, זה עוול והוצאת שם רע. לחינם. ומניעת טוב מבעליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
השאלה היא מהי הנקודה בה זה נהיה שווה להשאיר דירה להשקעה ולקחת עליה משכנתא להון עצמי.
אנחנו בדיוק מתלבטים באותה שאלה.

הדירה להשקעה שיש לנו שווה 1.7-1.8 מליון
יש עליה משכנתא כרגע של משהו כמו 150,000.
שכירות חודשית 5200 ש"ח. ויש דירות דומות באיזור שמקבלים עליהם גם 5500 ש"ח.

אם נחכה עוד שנה אמור להיות לנו (בעזרת ה') הון עצמי של כ-100 אלף נוספים.
מחיר דירה באזור ובמ"ר שאנחנו רוצים עולה כ-2.2 מליון ש"ח (אולי קצת פחות).

השאלה אם שווה לקחת משכנתא/מינוף על הדירה להשקעה של כ-60% (בהנחה שלא ימשכו עם ה-70%), ולהשתמש בה להון עצמי.

לפי הדוגמאות למעלה:
מחיר מכירה ממוצע של דירה קיימת - 1,750,000
(בהנחה שסיימנו עם המשכנתא הראשונה, שזה בעזרת ה' יקרה עוד שנה)
אם ניקח 60% משכנתא עליו נקבל כ-1,000,000 ש"ח להון עצמי
שאת זה אמור לכסות השכירות. (ברור עם תיקונים וחודשים ריקים)

משכנתא על הדירה חדשה 1,200,000 + 176,000 מס רכישה = 1,376,000. החזר חודשי של כ-6500 ש"ח מהכיס שלנו.
האם שווה "להיקרע" על משכנתא די גבוהה, כשבסופו של התהליך יש דירה להשקעה שנשארת אצלינו, בנוסף לדירה בו אנו גרים?
אני הבנתי שהדירה השנייה היא גם להשקעה...
כעת אני מבין שזה למגורים.
הסתכלות שונה לגמרי.

לגבי "האם שווה להיקרע",
זה דבר שאתם צריכים להחליט לבד. להניח לנגד העיניים את הכסף שייצא לכם מההשקעה הזו (או אחרת) ולחשוב האם זה "שווה".
לטעמי כל עוד ובנאדם מסוגל, הרי שברור שזה שווה. אחרת למה יילך הכסף? לבזבוז.
ברור גם, שסדרי העדיפויות שלנו משתנה כאשר הכנסנו את עצמנו (לעיתים בעל כורחנו בכוונה תחילה) למסגרת של חסכון שאז הפלא ופלא מוצאים את הדרך להביא את הכסף,
ואילו כאשר משתחררים מהמחויבות הפלא ופלא ממש אבל ממש ממש אין הכסף. כאילו ממש.

לכן, שוב, השאלה האם שווה, זו שאלה פרטית.
אחרי שהוסכם מה שווה וכמה שווה,
כעת ניתן להתחיל להתדיין איפה שווה.

הנה למשל כאן תוכלו להיפגש בשני זוויות שונות,
האחת, שאני מייצג, שנדל"ן זה הכי רווחי ביחס ליציבות (סיכון).
והשניה של @מקצועי בלבד שאך ורק שוק ההון ואין בלתו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

נניח ויש בבעלותי דירה בשווי מליון ש"ח, ומשכנתא קיימת ע"ס 300 אלף ש"ח. אני מעוניין להוציא משכנתא נוספת לצורך כל שהוא (נישואי ילדים \ לקנות ארטיקים \ כל סיבה אחרת) בסכום הגבוה ביותר ובריבית הנמוכה ביותר.
האפשרויות הקלאסיות שעומדות בפני הם משכנתא לשיפוץ או הלואה לכל מטרה, הבעיה היא שמדובר בריבית יותר גבוהה (ביחס למשכנתא לדיור) ואני מוגבל יחסית בגובה הסכום שאני יוכל להוציא. (והלואה לשיפוץ כאשר אני רוצה לצורך אחר - אני לא יודע כמה זה חוקי..)
על פניו עומדת בפני אפשרות נוספת - למכור את הדירה שלי ולקנות דירה אחרת באותו סכום (אולי את הדירה של השכן דלת ממול) ועכשיו אני יוכל למשכן עד %70 - 75% מערך הנכס, בריבית של משכנתא לדיור. דא עקא שהוא מאד נהנה בדירה שלו ואין לו כח לקנות ולמכור וכו', אז למה לא לקנות את הדירה שלו בחזרה? (רק חרדים יכולים לחשוב על קומבינות כאלו..)
האם זה אפשרי בצורה כלשהיא? נניח והדירה רשומה ע"ש שני בני הזוג וא' ירכוש את החלק השני או משהוא כזה? ואם אני ממש משוגע ומוצא אדם כמוני שגם הוא מעוניין באותו הדבר בדיוק, אני ימכור לו את הדירה שלי והוא ימכור את הדירה שלו ובעוד שנתיים נחליף בחזרה? (כמובן שזה מסוכן וכו') יש בעיה כל שהיא בדבר הזה? (את האמת שצריך לבדוק את זה גם מול עו"ד, איך הרשויות יסתכלו על שתי אנשים שמוכרים אחד לשני ולאחר שנתיים עושים זאת בחזרה)
יש למישהוא אולי פיתרון אחר?
@מוניטין @דג תמנון @הון ובית @בנימין - פז פיננסים @יוסף פיגה משכנתאות @מימון + @יוסי אוסטר(ראובן 23) וכל המומחים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה