תשלום עבור קובץ פתוח

[lab]

אולי מבחינת הדיינים מספיק להביא קובץ משוטח בלי סטיילים
להשאיר את העיצוב אבל בלי כל הסטיילים הגאוניים וכו'
כמובן שזה מתאים רק באינדיזיין

 

[hamefoar]

אולי מבחינת הדיינים מספיק להביא קובץ משוטח בלי סטיילים
להשאיר את העיצוב אבל בלי כל הסטיילים הגאוניים וכו'
כמובן שזה מתאים רק באינדיזיין

כאמור לעיל מבחינת הדיינים לא צריך להביא כלום אלא רק קובץ PDF. ובמקרים הספציפים שכן אמרו לתת קובץ פתוח מסתבר שאם הצריכו להביא גם הפונטים היו מצריכים גם הסטיילים. אבל לא ברור בדיוק מה היה שם.

 

[עמירם יוסף]

איך אתה מסגר אותו?

פשוט אני שולח לו אותו בתקופה שאנחנו בסגר כמו היום

 

[נעמי]

זה הקטע בלשלוח את הקובץ פתוח - הרוב מתכוונים לסטיילים... ולא נתקלתי באף אחד שביקש ממני קובץ פתוח והיה מוכן לקבל קובץ בלי סטיילים, למעט מחברי ספרים שהיו צריכים קבצי מקור כי היו בהם הרבה מאוד הגהות חדשות, ואז נתתי גם בלי שיבקשו.

ככה עשיתי את זה. בעבודה ערבית. בלי סטיילים. טוב לך? תוכיח שלא!

 

[יוחנן ק]

הייתי מנסה להעריך מחיר לפי שני פרמטרים, ועל שניהם יש לגבות,

1. אם יש פה רעיון עיצובי חדש שלך, אם כן, השמיים הם הגבול, כי לקוח שקיבל כלי פתוח עם הרעיון שלך, יכול להתקדם איתו לעוד מקומות, במקרה שלך, עוד כרכים של הספר וכדומה
מה גבול השמיים ? .. עליך המלאכה, לדעת כמה רעיון עיצובי מונח בעבודה

2. עבודה של בניית הגריד, בחירת פונטים, סגנונות ועוד ועוד,
העבודה שאתה עשית לו, זה עיקר העבודה,
בשלב הבא, יספיק לו עבודה טכנית של גרפיקאי תורן שיודע תוכנה,

בדין תורה,
יש את הדין של כל המשנה ידו על התחתונה,
כל זה כשהמחיר קבוע,
במקרה המדובר
המחירים משתנים, אין שום אחידות

 

[תא חזי]

אולי מבחינת הדיינים מספיק להביא קובץ משוטח בלי סטיילים
להשאיר את העיצוב אבל בלי כל הסטיילים הגאוניים וכו'
כמובן שזה מתאים רק באינדיזיין

ההפך, זה מתאים יותר בתג, פשוט מייבאים קובץ סגנון אחר, כדי לדרוס את האפשרות לשחזר (על ידי STY.EXE) את קובץ הסגנון המקורי שהשתמשת בו.

 

[חיטובים]

היה לי מקרה של לקוח שדרש את הקבצים המקוריים בלי לשלם, ואיים שאחרת ילך למישהו אחר ויתחיל מההתחלה.
הייתי דחוק בממון ולא רציתי ללכת לבי"ד. התייעצתי עם דיין ואמר לי שאפשר לתת לו קבצים פגומים.
אז בחרתי את כל הטקסט ו-Break link to style. אחרי שעושים את זה, אפשר גם למחוק את כל הסגנונות.

 

[hamefoar]

היה לי מקרה של לקוח שדרש את הקבצים המקוריים בלי לשלם, ואיים שאחרת ילך למישהו אחר ויתחיל מההתחלה.
הייתי דחוק בממון ולא רציתי ללכת לבי"ד. התייעצתי עם דיין ואמר לי שאפשר לתת לו קבצים פגומים.
אז בחרתי את כל הטקסט ו-Break link to style. אחרי שעושים את זה, אפשר גם למחוק את כל הסגנונות.

הוא יכול בלחיצה לבנות את הסגנונות מחדש. אמנם כלפי ספר זה תהיה לו עבודת נמלים לקשר את כל הפיסקאות לסגנונות, אבל כל תכונות הקטעים אצלו, (למשל, לשימוש עבור כרך נוסף לספר).

 

[דוד מרדכי]

היה לי מקרה של לקוח שדרש את הקבצים המקוריים בלי לשלם, ואיים שאחרת ילך למישהו אחר ויתחיל מההתחלה.
הייתי דחוק בממון ולא רציתי ללכת לבי"ד. התייעצתי עם דיין ואמר לי שאפשר לתת לו קבצים פגומים.
אז בחרתי את כל הטקסט ו-Break link to style. אחרי שעושים את זה, אפשר גם למחוק את כל הסגנונות.

באינדיזיין אם יש חומר מעוצב ללא סגנון אפשר לבחור כל פסקה ולתת פקודה להפוך את כל ההגדרות שלה לסגנון.
בתג אין אופציה כזאת?

 

[hamefoar]

באינדיזיין אם יש חומר מעוצב ללא סגנון אפשר לבחור כל פסקה ולתת פקודה להפוך את כל ההגדרות שלה לסגנון.
בתג אין אופציה כזאת?

זה מה שכתבתי לעיל:

הוא יכול בלחיצה לבנות את הסגנונות מחדש.

בתג יש אפשרות יותר מוסבכת בשביל להחזיר סגנונות, אבל זה גם חוזר בצורה לא מסודרת ומבוררת כמו באינדיזיין.
מלבד זאת בהודעה 46 הביא @תא חזי רעיון איך ניתן למנוע זאת כליל בתג.
אבל תיאורטית, אם אחד הבעיות מהעברת קובץ פתוח זה העברת המידע של תכונות הפיסקה המדויקים שבאמצועתם בנית את הספר והגנה על זה מפני שימוש חוזר, אז גם אם א"א לבנות את סגנון הפיסקה (בלחיצה באינדיזיין או באמצעות STY.EXE בתג), בכל אופן המידע הזה קיים בקובץ הפתוח.

 

[מאיר גולד]

אני נותן בשמחה לכל דורש את קבצי וורד לאחר יצוא מתג עם קודים בלבד.

 

[תא חזי]

אני נותן בשמחה לכל דורש את קבצי וורד לאחר יצוא מתג עם קודים בלבד.

בפשטות - את זה אין טעם למנוע, ואין לגיטימציה למנוע, כי הרבה פעמים הקובץ תג הוא בעל התוכן הסופי יותר, וזה ממש לא סביר שהלקוח יידרש לשלם עוד על התיקונים שנעשו אחרי שהקובץ יובא לתג (שבלאו הכי שעת תיקונים עולה תשלום נוסף, כל מעמד לפום חורפיה).

זה מה שכתבתי לעיל:

בתג יש אפשרות יותר מוסבכת בשביל להחזיר סגנונות, אבל זה גם חוזר בצורה לא מסודרת ומבוררת כמו באינדיזיין.
מלבד זאת בהודעה 46 הביא @תא חזי רעיון איך ניתן למנוע זאת כליל בתג.
אבל תיאורטית, אם אחד הבעיות מהעברת קובץ פתוח זה העברת המידע של תכונות הפיסקה המדויקים שבאמצועתם בנית את הספר והגנה על זה מפני שימוש חוזר, אז גם אם א"א לבנות את סגנון הפיסקה (בלחיצה באינדיזיין או באמצעות STY.EXE בתג), בכל אופן המידע הזה קיים בקובץ הפתוח.

לגבי אינדיזיין, אני לא ניסיתי בפועל, אבל אני חושב שפתרון טוב יכול להיות (עבור קבצים שאינם מסובכים מדי, עם תיבות טקסט מרובות בעמוד ומשורשרות וכו') לייצא את הקובץ אינדיזיין לHTML, ואח"כ למחוק את חלק הCSS שלו (ששם מאוחסנים בעצם כל הסגנונות) בעצם - לפי העזרה של אדובי - יש אפשרות להשמיט לגמרי את הייצוא של הCSS של המסמך, והרי לנו מסמך ללקוח עם "קודים", בלי סגנונות, ובא לציון גואל, ולה' הישועה.
מצ"ב דוגמא, רק HTML, עם כל סימונים איפה מתחיל ונגמר סגנון (בערך, לא בדקתי בפרוטרוט), אבל אין שום סגנון.
אח"כ המעמד הבא לכל היותר יכול או לייבא את הקובץ הזה בתור XML לאינדיזיין, או להמיר אותו לוורד (בוורד או בממירים שיש באינטרנט) ולייבא כרגיל לאינדיזיין.

 

[חיטובים]

באינדיזיין אם יש חומר מעוצב ללא סגנון אפשר לבחור כל פסקה ולתת פקודה להפוך את כל ההגדרות שלה לסגנון.
בתג אין אופציה כזאת?

אפשר, אבל זו עבודת פרך.

 

[ברוך ר]

אז בחרתי את כל הטקסט ו-Break link to style. אחרי שעושים את זה, אפשר גם למחוק את כל הסגנונות.

מה זה האופציה הזו ?
סתם שאלה לכולם, הרי המעמד קנה את התוכנה ועכשיו היא שלו ?
הרי בדרך כלל, יש לו רשות להשתש רק במחשב אחד ואין אפשרות להעביר למחשב אחר, לא ? (ככה נדמה לי כתב דינאל ויסמן בהסכם קניית תוכנת תג) האם זה כך גם באינדיזיין ?
אם התשובה לזה היא כן, אז מה ההבדל בין קבצי התוכנה ובין הפונטים ? הרי בשניהם אסור להעביר לאחר !

 

[תא חזי]

מה זה האופציה הזו ?
סתם שאלה לכולם, הרי המעמד קנה את התוכנה ועכשיו היא שלו ?
הרי בדרך כלל, יש לו רשות להשתש רק במחשב אחד ואין אפשרות להעביר למחשב אחר, לא ? (ככה נדמה לי כתב דינאל ויסמן בהסכם קניית תוכנת תג) האם זה כך גם באינדיזיין ?
אם התשובה לזה היא כן, אז מה ההבדל בין קבצי התוכנה ובין הפונטים ? הרי בשניהם אסור להעביר לאחר !

א. אין קשר בין תנאי הרישיון של התוכנה לבין הפונטים, זה לחוד וזה לחוד. אבל הם די דומים.
ב. הדיון כאן הוא פחות על פונטים - זה די ברור שלא מוסרים אותם לאף אחד, אא"כ אתה רוצה לפרנס עורכי דין... הדיון הוא יותר על סגנונות/קבצי סגנון.

 

[ברוך ר]

א. אין קשר בין תנאי הרישיון של התוכנה לבין הפונטים, זה לחוד וזה לחוד. אבל הם די דומים.
ב. הדיון כאן הוא פחות על פונטים - זה די ברור שלא מוסרים אותם לאף אחד, אא"כ אתה רוצה לפרנס עורכי דין... הדיון הוא יותר על סגנונות/קבצי סגנון.

לא הבנת אותי
אני עשיתי הקבלה בין הקבצי סגנון לפונטים. הרי בפונטים אסור להעביר למישהו אחר, גם את התוכנה עצמה תג אסור להעביר (ונדמה לי שאולי גם אסור להתקין אותה בעוד מחשבים, אבל בזה אני כבר לא בטוח)
אז כמו שאת התוכנה אסור להעביר אז למה את הקבצים שלה יהיה מותר ?! אני הרי מעביר חלקים מהתוכנה ! אז חלקים מותר להעביר ואת כל התוכנה לא ?!
הבאתי סברא למה שלא צריך לתת ללקוח קבצים פתוחים

 

[תא חזי]

לא הבנת אותי
אני עשיתי הקבלה בין הקבצי סגנון לפונטים. הרי בפונטים אסור להעביר למישהו אחר, גם את התוכנה עצמה תג אסור להעביר (ונדמה לי שאולי גם אסור להתקין אותה בעוד מחשבים, אבל בזה אני כבר לא בטוח)
אז כמו שאת התוכנה אסור להעביר אז למה את הקבצים שלה יהיה מותר ?! אני הרי מעביר חלקים מהתוכנה ! אז חלקים מותר להעביר ואת כל התוכנה לא ?!
הבאתי סברא למה שלא צריך לתת ללקוח קבצים פתוחים

אז לא,אני חושב שזה לא ממש דומה. כבר הארכתי בזה מאוד לעיל - הטענה של הרבה לקוחות היא שהם שילמו לך על העיצוב, והם זכאים לקבל את עצם העיצוב (ויש דיינים שנשמעים לטענה הזו, אך לא רבים כמו שחשבתי בתחילה). מאידך הטענה (המבריקה מאוד) שהעלה הג"ר @ישראל ר שקובצי הסגנון/סגנונות זה כמו מתכון שהטבח כותב ומשפר כדי להכין תבשילים, ואתה יכול לכוף את הקייטרינג לספק לך מנות, אבל לא את המתכון. אבל אני לא חושב שיש סברא לדמות קובצי סגנון לתוכנה עצמה.
בנוסף לכך שהתוכנה והפונטים הם קניין רוחני של צד שלישי, שאין לו כלל זיקה ללקוח שלך, והם נמכרו לך על מנת שתשמש בהם As Is, ולא יותר. משא"כ לכאורה הסגנונות שהם יצירה שלך, שלכאורה נעשתה בזיקה ישירה לתשלום של הלקוח, ומכאן נובעת הטענה שלהם.

(הבהרה: אינני עורך דין, ואין באמור משום ייעוץ חוקי, הכל רק סברות בעלמא לכאן ולכאן מה יכולות להיות הטענות)

 

[FE]

אומר את דעתי, היא שונה מרוב המגיבים כאן ואני יודע שרובכם לא תסכימו איתי...
אני מעמד קרוב ל30 שנה ונתקלתי בשאלה הזו לא מעט פעמים. אנסה להציג את טענת הצד של הלקוח.
אצלי, בהתחלה השאלה עלתה דוקא בכיוון ההפוך. הייתי מקבל לעימוד קבוע קבצי גרפיקה ועיטורים ממעצב מאוד ידוע שלא היה מוכן לשחרר בשום אופן קבצי גרפיקה פתוחים ולא היה ניתן לבצע שום שינוי אפילו כשהיה ממש נצרך לכך. כשממש היה נדרש, היה צריך לבקש ממנו לבצע את השינוי ולקבל קובץ חדש. זה היה מסרבל ומתסכל מאוד.
טענתי היתה שלקוח שהזמין גרפיקה, הוא לא מזמין רק את רעיון העיצוב, הוא הזמין מוצר שישמש אותו. בהזמנתו כלולה גם אפשרות שימוש בעיצוב כולל אפשרות שינוי הגרפיקה לפי צרכיו, ואם יש צורך בשינוי הגרפיקה אצל המעמד לגודל אחר, על כך הוא שילם, שיהיה לו קובץ גרפי שיענה לכל צרכיו בכל צורה ואופן. הוא לא מחותן עם המעצב לכל שינוי שירצה לבצע בגרפיקה.
אין שום הגיון שלאחר ששילם את מיטב כספו, הלקוח יהיה מחויב לכל החיים לאותו מעמד לגבי אותו קובץ ששילם עבורו.
מה יקרה אם בעוד כמה שנים כשירצה לבצע שינויים, למה שיהיה מחוייב לזמינות של המעמד? לכל דרישה של המעמד בעתיד? (אם הבעלות על הקובץ היא של המעמד, הרי שבפעם הבאה, המעמד יוכל לדרוש כל סכום שירצה עבור כל שינוי, שהרי הקובץ ״שלו״...)
ומה קורה אם המעמד הפסיק לעבוד בתחום?
ומה אם הלקוח מפחד שימחקו אצלך הקבצים והוא רוצה שיהיה לו גיבוי גם אצלו?
ומה קורה אם הלקוח עובר לארץ אחרת ורוצה להמשיך את העבודה במקומו החדש?

בנוסף לכך וכן לגבי העברה למישהו אחר? זה גם חלק מהצרכים העתידיים שעליהם הוא שילם. לא תמיד הלקוח חושב ויודע את צרכיו העתידיים בהזמנת עימוד. אם היה יודע שיהיה לו צורך בקובץ בעתיד או צורך להעביר למישהו אחר מכל סיבה שהיא, ברור שהיה מתנה את זה מהתחלה. סה״כ הוא שילם על עבודה שתשרת אותו בכל מה שקשור לחומר שמסר... ייצרנו את הקובץ הזה לפי דרישתו ועבורו...
זכותו של המעמד להוסיף סעיף בחוזה שהוא לא נותן קבצים פתוחים, אבל אז לדעתי הוא יפסיד אי-אלו לקוחות...
אני יודע, זה כואב... אבל הגעתי למסקנא שאין לי זכות לא לתת לו משהו שהוא שילם עבורו ויצרתי עבורו...
סודות מקצוע? יצירת סגנונות ״גאוניים״? אפשר למחוק את כל הסטיילים כמו שהציעו פה, תוך כדי שמירת העימוד וזהו.
כלי עבודה? התוכנה והפונטים הם כלי עבודה. הקובץ - מוצר שהלקוח הזמין.
טיפ קטן, למרות הכאב, צריך לזכור שפרנסה היא משמים ולא ישנה אם תתן לו את הקובץ או לא, מה שמגיע נקבל ומה שלא - לא. זה מרגיע קצת את הכאב...

 

[hamefoar]

אין שום הגיון שלאחר ששילם את מיטב כספו, הלקוח יהיה מחויב לכל החיים לאותו מעמד לגבי אותו קובץ ששילם עבורו.

אין כאן דיון על הנקודות שפירטת, שהם כולם צודקים ונכונים. הדיון כאן, האם הלקוח שילם על הדבר הזה, (כלשונך: "אותו קובץ ששילם עבורו"), או שהוא שילם עבור קובץ PDF מעומד.
והמסקנה (שנגזרת מתוך ההליך המקובל בשוק כפי שענה הרב לעיל), שהוא שילם עבור קובץ PDF, וכל החששות והנקודות שהעלית הם מאד צודקים והגיוניים, ולקוח שחושש לכל זה, יכול לרכוש גם את הזכות של הקבצים הפתוחים כפי המחיר הריאלי שלהם. אבל רובם מעדיפים לשלם זול יותר, ולסמוך על כך שאם הם יקלעו אי פעם לסיטאוציות שאתה מתאר, הם כבר ימצאו את הדרך להסתדר עם המעמד.
מי שקונה קבצים פתוחים, זה כמו מי שעושה פוליסת ביטוח, יש כאלו שעושים זאת, ויש כאלו שלא.

 

[אברהם]

בשביל לקבל קובץ פתוח משלמים יותר. זה הכל.
אם הוא שילם 2-10 ש"ח לעמוד רגיל, הוא לא שילם "במיטב כספו" אלא שילם על מוצר מוגמר.
אם הוא רוצה לקבל קובץ פתוח, המחיר עולה בהתאם