הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מצורף השיר, ומי שלא שמע - שירוץ
הרבה זמן חשבתי לכתוב כמה מילים על השיר של שולי,
השם הרשמי שלו הוא אמנם 'הילד המשיח', אך לדעתי שמו הראוי לו הוא - 'בחלומי'.
בתחילה חשבתי להצביע על טכניקות, אך בסוף נכתב מה שנכתב ויצא מה שיצא, אקווה שיהנה את הקורא.
הנקודה שבולטת ביותר בשיר הזה היא העובדה שלא מדובר בשיר ליניארי. הוא לא חד או דו מימדי, אלא נראה כמו אבני הר סיני שהסנה צומח בהן מכל מקום ולכל עבר.
השיר תפור בשכבות שכל אחת נסגרת כשלעצמה אך מכל כיוון נוכל להסתכל על שכבה אחרת.
שערי העיר ירושלים הופכים לבית המקדש, אופס, טעות! למקום החרב, אז ממשיכים לבכות?
מה פתאום!
השמים כבדולח, הם שקופים כמו מים, המים אולי לא נגעו בשולי אבל העולם כולו הפך להיות שקוף וטהור,
ומה עכשיו? אפשר להרגע?
כאן מגיעה מילת המסגרת של השיר, ומזכירה לנו שהכל 'בחלומי', שולי משתמש כאן במילה הזו ומתעתע בנו לאורך כל השיר. אם בתחילה מדובר בחלום אימה, בהמשך הוא הופך לחלום נבואה, בסוף לחלום של תקוה, וכששומעים את השיר בשנית זה הופך לחלום בלתי מושג או חלום אינפנטילי (במובן הבסיסי של המונח)
החלום גם עומד בסתירה לחושניות החזקה כל כך של השיר, כביכול צריך להזכיר לשומע כל העת כי מדובר בחלום.
וכך לאורך השיר מומר השלג לברק ולבסוף לשמים הזכים
הגילוי מגיע מכל הכיוונים, 'ראיתי הכל' 'הוא ראה עלי הכל' 'ראינו שועלים'. הפרונט מתחלף בכל פעם, ודווקא העובדה הזו יוצרת שקיפות מרהיבה לאורך השיר
ואי אפשר בלי המשיח, המשיח כמובן הוא בעיקר 'בחינת משיח', אבל בסופו של דבר שולי מחפש את המשיח ומוצא אותו בילד, בעצם - זהו הילד שבו עצמו, שהרי אנו חולמים כעת.
הגילוי הזה כי הילד הוא הוא המשיח, סולל את הדרך לאמירה הפשוטה כל כך של 'הילד המשיח' – מתי כבר תתעורר, אתה!
הרי אני כבר נמצא בתוכך, מדוע לא תפקח את העיניים, מדוע אתה ממשיך לחלום?
ובסוף השיר אנו מתעוררים ביחד עם שולי, ושואלים את השאלה הקשה כל כך –
ומה יהיה על המציאות? הגם היא חלום?
הרבה זמן חשבתי לכתוב כמה מילים על השיר של שולי,
השם הרשמי שלו הוא אמנם 'הילד המשיח', אך לדעתי שמו הראוי לו הוא - 'בחלומי'.
בתחילה חשבתי להצביע על טכניקות, אך בסוף נכתב מה שנכתב ויצא מה שיצא, אקווה שיהנה את הקורא.
הנקודה שבולטת ביותר בשיר הזה היא העובדה שלא מדובר בשיר ליניארי. הוא לא חד או דו מימדי, אלא נראה כמו אבני הר סיני שהסנה צומח בהן מכל מקום ולכל עבר.
השיר תפור בשכבות שכל אחת נסגרת כשלעצמה אך מכל כיוון נוכל להסתכל על שכבה אחרת.
שערי העיר ירושלים הופכים לבית המקדש, אופס, טעות! למקום החרב, אז ממשיכים לבכות?
מה פתאום!
השמים כבדולח, הם שקופים כמו מים, המים אולי לא נגעו בשולי אבל העולם כולו הפך להיות שקוף וטהור,
ומה עכשיו? אפשר להרגע?
כאן מגיעה מילת המסגרת של השיר, ומזכירה לנו שהכל 'בחלומי', שולי משתמש כאן במילה הזו ומתעתע בנו לאורך כל השיר. אם בתחילה מדובר בחלום אימה, בהמשך הוא הופך לחלום נבואה, בסוף לחלום של תקוה, וכששומעים את השיר בשנית זה הופך לחלום בלתי מושג או חלום אינפנטילי (במובן הבסיסי של המונח)
החלום גם עומד בסתירה לחושניות החזקה כל כך של השיר, כביכול צריך להזכיר לשומע כל העת כי מדובר בחלום.
וכך לאורך השיר מומר השלג לברק ולבסוף לשמים הזכים
הגילוי מגיע מכל הכיוונים, 'ראיתי הכל' 'הוא ראה עלי הכל' 'ראינו שועלים'. הפרונט מתחלף בכל פעם, ודווקא העובדה הזו יוצרת שקיפות מרהיבה לאורך השיר
ואי אפשר בלי המשיח, המשיח כמובן הוא בעיקר 'בחינת משיח', אבל בסופו של דבר שולי מחפש את המשיח ומוצא אותו בילד, בעצם - זהו הילד שבו עצמו, שהרי אנו חולמים כעת.
הגילוי הזה כי הילד הוא הוא המשיח, סולל את הדרך לאמירה הפשוטה כל כך של 'הילד המשיח' – מתי כבר תתעורר, אתה!
הרי אני כבר נמצא בתוכך, מדוע לא תפקח את העיניים, מדוע אתה ממשיך לחלום?
ובסוף השיר אנו מתעוררים ביחד עם שולי, ושואלים את השאלה הקשה כל כך –
ומה יהיה על המציאות? הגם היא חלום?
נערך לאחרונה ב:
