האם תקני לומר "חמישים שנים"?

[סערצע]

רק אעיר בשולי הדיון:
ישנם הסוברים, כי ראוי בדוקא לשנות מלשון הקודש בשפת היום־יום, לפי שמפני קדושתה - רצוי שלא להשתמש בה לעניני החולין, ויתכן כי אף איסור יש בדבר.
לתשומת לב.

 

[מרובע]

רק אעיר בשולי הדיון:
ישנם הסוברים, כי ראוי בדוקא לשנות מלשון הקודש בשפת היום־יום, לפי שמפני קדושתה - רצוי שלא להשתמש בה לעניני החולין, ויתכן כי אף איסור יש בדבר.
לתשומת לב.

אפשר מקור?

 

[סערצע]

בהמשך, בל"נ. אין לי פנאי כעת.

 

[חגי פאהן]

רק אעיר בשולי הדיון:
ישנם הסוברים, כי ראוי בדוקא לשנות מלשון הקודש בשפת היום־יום, לפי שמפני קדושתה - רצוי שלא להשתמש בה לעניני החולין, ויתכן כי אף איסור יש בדבר.
לתשומת לב.

כמדומני שהם אותם האומרים שראוי שלא לגור בארץ הקודש, משום שהחוטא בארץ הקודש עוונו גדול יותר מאשר החוטא בחוצה לארץ.
(וגם לזה דרוש מקור)

 

[טלי.ה]

לכל עורכי הלשון -
כאשר מדובר בעלון פרשת שבוע - הוא יערך לפי כללי המקרא או לפי כללי האקדמיה?
מי שעורך ספרים תורניים - לא מתחשב בכללי האקדמיה כשהם סותרים את לשון הקודש?
אבל בספרות רגילה כן?

 

[אפכא מסתברא]

לכל עורכי הלשון -
כאשר מדובר בעלון פרשת שבוע - הוא יערך לפי כללי המקרא או לפי כללי האקדמיה?
מי שעורך ספרים תורניים - לא מתחשב בכללי האקדמיה כשהם סותרים את לשון הקודש?
אבל בספרות רגילה כן?

הכל לפי המבייש והמתבייש (כלומר, תלוי במזמין - מה הוא מבקש)...

 

[סערצע]

כמדומני שהם אותם האומרים שראוי שלא לגור בארץ הקודש, משום שהחוטא בארץ הקודש עוונו גדול יותר מאשר החוטא בחוצה לארץ.
(וגם לזה דרוש מקור)

נא לדייק: לא אמרו כי 'ראוי שלא לגור באה"ק', אלא - מי שיודעים אנו בו כי לא יוכל לשמור על קדושת הארץ כראוי לה (ובכלל זה המצוות התלויות בה), מוטב שלא נמליץ לו לעלות, ואף נמנע הימנו זאת (ולו בדרכים עקיפות); ובפרט כשקיים יסוד סביר להניח כי רמתו הרוחנית תרד פלאים בעלותו למקום הקודש, ונמצאת זו עלי' לצורך ירידה.
[ולשיטתך: מ"ע דישוב הארץ, שרק לדעת יחיד מן הראשונים קיימת אף בזה"ז, דוחה כל התורה כולה?!].
אכן, היודעים ומבינים קדושת הארץ ויזהרו בה כדבעי, אדרבא - עודדום לעלות לארץ הבחירה, כי להם נועדה וראוי' ארצנו הקדושה, המקום אשר בו בחר ה'.


עדיין יש המעונינים במקור להערתי לעיל, או שאין טעם?

 

[סערצע]

בעריכה תורנית: מומלץ (ולפענ"ד אף מחויב) שלא להתחשב בכללי האקדמי', כי־אם כפי הנהוג במקצוע זה.

עלון פרשת־שבוע: תלוי בסגנון, עד כמה מדובר בד"ת, ולאיזה קהל הוא פונה. קשה לקבוע כלל ברור.

בספרות 'רגילה': ניתן להיצמד (ליתר דיוק - להשתמש) בכללי האקדמי'. לפענ"ד, אין טעם להלך אחריהם כסומא בארובה, במקום בו הם נוגדים את השכל הישר והטעם האסתטי.

כמובן, טעויות ניסוח ואיות (גסות) אינן מקובלות בשום סוגת־כתיבה, אא"כ מדובר ברדודים שבמקולקלים...

 

[חגי פאהן]

נא לדייק: לא אמרו כי 'ראוי שלא לגור באה"ק', אלא - מי שיודעים אנו בו כי לא יוכל לשמור על קדושת הארץ כראוי לה (ובכלל זה המצוות התלויות בה), מוטב שלא נמליץ לו לעלות, ואף נמנע הימנו זאת (ולו בדרכים עקיפות); ובפרט כשקיים יסוד סביר להניח כי רמתו הרוחנית תרד פלאים בעלותו למקום הקודש, ונמצאת זו עלי' לצורך ירידה.

היום, לאחר שרוב גדולי ישראל עלו לארץ וגרים פה כבר עשרות שנים, ב"ה קל מאד להיזהר במצוות התלויות בארץ, נכתבו ספרים רבים בנושא, ויש הרבה חקלאים יהודים שומרי מצוות. אכן מי שמחפש לרדת מהדת על ידי שיתרחק מהעיניים של אבא ואמא, בין אם זה ע"י מעבר לארץ ישראל ובין לברלין או מיקרונזיה, איך תמנע ממנו לעשות זאת? אך מי שרוצה באמת לעלות לארץ מחיבת קדושתה, צריך לפני כן לעשות "שיעורי בית": לברר על קהילה שבה יוכל "לנחות", כי אף מעבר לא קל. כתבתי פה עוד הרבה אך מחקתי, כדי לנסות להתמקד בנושא השרשור.

עדיין יש המעונינים במקור להערתי לעיל, או שאין טעם?

ודאי שאנו מעוניינים.

 

[סערצע]

היום, לאחר שרוב גדולי ישראל עלו לארץ וגרים פה כבר עשרות שנים, ב"ה קל מאד להיזהר במצוות התלויות בארץ, נכתבו ספרים רבים בנושא, ויש הרבה חקלאים יהודים שומרי מצוות. אכן מי שמחפש לרדת מהדת על ידי שיתרחק מהעיניים של אבא ואמא, בין אם זה ע"י מעבר לארץ ישראל ובין לברלין או מיקרונזיה, איך תמנע ממנו לעשות זאת? אך מי שרוצה באמת לעלות לארץ מחיבת קדושתה, צריך לפני כן לעשות "שיעורי בית": לברר על קהילה שבה יוכל "לנחות", כי אף מעבר לא קל. כתבתי פה עוד הרבה אך מחקתי, כדי לנסות להתמקד בנושא השרשור.

בקצרה: אכן, הדברים נאמרו לפני עשרות שנים, אך תקפים גם למקרים דומים כיום.
מדובר (בעיקר) על מנהיגי קהילות, שביכולתם לשכנע (או לכה"פ שלא לדרבן) את הנתונים להשפעתם.
[לא מדובר על קלות או נוחות, אלא ברצון ונכונות לכך].

--

לענין המקור, כ"כ - לדוגמא - כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע (אגרות־קדשו ח"ב ע' תתטז ואילך) והגה"ק בעל 'שפע חיים' מצאנז־קלויזנבורג זצללה"ה (יעוין 'ליקוטי שפע חיים - על עניני חינוך' ח"א, נ.י. תשנ"ד, ע' לב־לג ובס"ע סז. ועוד); וכמדומה, שאינם היחידים בזה.
[ולהעיר מ'לקוטי דִבּוּרִים' (לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע) בלה"ק ח"ג ע' 595].

 

[חגי פאהן]

לענין המקור, כ"כ - לדוגמא - כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע (אגרות־קדשו ח"ב ע' תתטז ואילך) והגה"ק בעל 'שפע חיים' מצאנז־קלויזנבורג זצללה"ה (יעוין 'ליקוטי שפע חיים - על עניני חינוך' ח"א, נ.י. תשנ"ד, ע' לב־לג ובס"ע סז. ועוד); וכמדומה, שאינם היחידים בזה.
[ולהעיר מ'לקוטי דִבּוּרִים' (לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע) בלה"ק ח"ג ע' 595].

האם תוכל להעלות את הדברים לכאן, למי שאין לו את הספרים הנ"ל?

 

[סערצע]

בהמשך, בל"נ.

 

[מוטי A]

לכל עורכי הלשון -
כאשר מדובר בעלון פרשת שבוע - הוא יערך לפי כללי המקרא או לפי כללי האקדמיה?
מי שעורך ספרים תורניים - לא מתחשב בכללי האקדמיה כשהם סותרים את לשון הקודש?
אבל בספרות רגילה כן?

אשמח לדעת היכן כללי האקדמיה סותרים את לשון הקודש (לאפרושי מאיסורי, ובערת הרע מקרבך...)

 

[חגי פאהן]

אשמח לדעת היכן כללי האקדמיה סותרים את לשון הקודש (לאפרושי מאיסורי, ובערת הרע מקרבך...)

לפי לשון הקודש שְׁאָר הַיְלָדִים, ולפי האקדמיה שְׁאַר הַיְלָדִים. כנ"ל מְנָת/מְנַת אוכל, כְּתָב/כְּתַב יד.

 

[סערצע]

או ל"ז ול"נ ברוב נקבות.

 

[מוטי A]

או ל"ז ול"נ ברוב נקבות.

"זו אינה אלא שמועה, ואין לה על מה שתסמוך"

איך פונים לקבוצה שרובה נשים - האקדמיה ללשון העברית

נקיטת לשון זכר גם במקום שיש רוב נשים היא דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו.

hebrew-academy.org.il

 

[פייגי שיף - סוכריות]

צודקת

אבל יש צורות שנשמעות טוב יותר...

 

[סערצע]

האם תוכל להעלות את הדברים לכאן, למי שאין לו את הספרים הנ"ל?

מצו"ב קישורים וקבצים.

לענין המקור, כ"כ - לדוגמא - כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע (אגרות־קדשו ח"ב ע' תתטז ואילך) והגה"ק בעל 'שפע חיים' מצאנז־קלויזנבורג זצללה"ה (יעוין 'ליקוטי שפע חיים - על עניני חינוך' ח"א, נ.י. תשנ"ד, ע' לב־לג ובס"ע סז. ועוד); וכמדומה, שאינם היחידים בזה.
[ולהעיר מ'לקוטי דִבּוּרִים' (לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע) בלה"ק ח"ג ע' 595].

מחילה על האיחור...