תחליף לריטלין

[שפרה ציפורה]

עוד לא רואה תוצאות כי רק לפני יומיים קניתי בעקבות ההמלצה פה בפורום.
נותנת לשתי ילדים ששניהם לא מאובחנים אלא מתקשים.
אחד בן 11 מתקשה בקש"ר ובהיפריות ובת 14 מתקשב בקש"ר
נכחה לתוצאות ובלנ"ד אעדכן

תודה רבה על הפירוט! בהצלחה!

 

[פ.ג.]

אני קניתי ריכוזית ג'לי וזה בהכשר בהד"ץ ירושלים

הבדץ של העדה"ח?

 

[ריחיים]

הבדץ של העדה"ח?

כן

 

[פ.ג.]

כן

אשמח מאד מאד אם תוכלו אח"כ לעדכן איך זה השפיע הן מבחינת ריכוז ולמידה והן מבחינת הרגעת היפראקטיביות
שיהיה בהצלחה בע"ה!

 

[ש.א.ז.]

בבדיקה של נוירולוג או בדיקה של מחשב יש בעיה גדולה מאוד כילפעמים הבעיה של הקשב יושבת על בסיס רגשי כמוו חרדה וכדומה או על בעיה בויסות חושי ונוירולוג מיד יגיד לך קח ריטלין
ולכן הדברהכי טוב זה פסיכיאטר שיש לו את שניהים גם את החלק הרגשי וגם את החלק הנוירולוגי.
מנסיון...

צודק במליון אחוז!
שמעתי באיזה כנס שהיה בסורוקה בנושא קשב וריכוז (לפני כשנה) ממומחיות גדולות באיזור הדרום (אחת עובדת/גרה בעומר, ואחת סגנית מנהל מחלקת ילדים, ששתיהן עוסקות בנושא), שאם הבעיה של קשב וריכוז יושבת על בסיס אחר, לפעמים הכדורים רק עלולים להחריף את המצב.
כי אם בתור דוגמא - שהקשב וריכוז יושב על בסיס של בעיה רגשית - ניקח את הנושא של חרדות, ילד חרד לא ישן טוב בלילה וממילא לא מרוכז ביום, אם ניתן לו ריטלין שאחת מהתופעות לוואי שלו שהוא קצת מדכא (אם אני זוכרת נכון), אז הבעיה של החרדות רק תחריף וממילא גם הקשב וריכוז...
לכן מאוד חשוב לקבל איבחון מדוייק כדי לדעת מה הבעיה של הילד ועל מה זה יושב. יש נוירולוגים שאתה בא אליהם ואומר: לילד קשה להתרכז בשיעור, אז הוא אומר: טוב, קח מרשם לריטלין, מנסים תקופה ולא עוזר: טוב קח... ובאמצע כל הנסיונות של שינוי הסוגים והמינונים בכל הסוגים והמינים... אתה בא ואומר: עד איפה נגיע? אז אומרים לך: אין מה לעשות, זה ניסוי ותעיה (או טעיה ) צריך לנסות עד שמוצאים את הדבר הנכון... אבל אם היית יודע מראש שלילד יש חרדות, היית יודע שאתה צריך ללכת למישהו שיטפל בנושא הזה שהוא בעצם שורש הבעיה במקרה הזה, וממילא היו נפתרות כל הבעיות: הילד ישן טוב, קם טוב, לומד טוב ומתרכז טוב! ולא לנוירולוג שיתן ריטלין וכו'...
לכן באמת חשוב לאבחן נכון את הבעיה, כדי לתת לה את המענה הנכון!

 

[ריחיים]

אשמח מאד מאד אם תוכלו אח"כ לעדכן איך זה השפיע הן מבחינת ריכוז ולמידה והן מבחינת הרגעת היפראקטיביות
שיהיה בהצלחה בע"ה!

בע"ה אשתדל לעדכן.

 

[א.ר.ז.]

צודק במליון אחוז!
שמעתי באיזה כנס שהיה בסורוקה בנושא קשב וריכוז (לפני כשנה) ממומחיות גדולות באיזור הדרום (אחת עובדת/גרה בעומר, ואחת סגנית מנהל מחלקת ילדים, ששתיהן עוסקות בנושא), שאם הבעיה של קשב וריכוז יושבת על בסיס אחר, לפעמים הכדורים רק עלולים להחריף את המצב.
כי אם בתור דוגמא - שהקשב וריכוז יושב על בסיס של בעיה רגשית - ניקח את הנושא של חרדות, ילד חרד לא ישן טוב בלילה וממילא לא מרוכז ביום, אם ניתן לו ריטלין שאחת מהתופעות לוואי שלו שהוא קצת מדכא (אם אני זוכרת נכון), אז הבעיה של החרדות רק תחריף וממילא גם הקשב וריכוז...
לכן מאוד חשוב לקבל איבחון מדוייק כדי לדעת מה הבעיה של הילד ועל מה זה יושב. יש נוירולוגים שאתה בא אליהם ואומר: לילד קשה להתרכז בשיעור, אז הוא אומר: טוב, קח מרשם לריטלין, מנסים תקופה ולא עוזר: טוב קח... ובאמצע כל הנסיונות של שינוי הסוגים והמינונים בכל הסוגים והמינים... אתה בא ואומר: עד איפה נגיע? אז אומרים לך: אין מה לעשות, זה ניסוי ותעיה (או טעיה ) צריך לנסות עד שמוצאים את הדבר הנכון... אבל אם היית יודע מראש שלילד יש חרדות, היית יודע שאתה צריך ללכת למישהו שיטפל בנושא הזה שהוא בעצם שורש הבעיה במקרה הזה, וממילא היו נפתרות כל הבעיות: הילד ישן טוב, קם טוב, לומד טוב ומתרכז טוב! ולא לנוירולוג שיתן ריטלין וכו'...
לכן באמת חשוב לאבחן נכון את הבעיה, כדי לתת לה את המענה הנכון!

כל כך נכון!

 

[פיקצר פרפקט]

שמתם לב שהדיון הוא מה לתת לילד.
ואין כמעט כאן הורים שמדברים מה הם לוקחים בעצמם.

אז אני אתן את הזווית של הורה שגם לוקח בעצמו ריטלין ודומיו, וגם ל3 בנים בגילאים שונים.

דבר ראשון. ההתנסות האישית משנה את כל ההסתכלות וכל מי שצריך לקבל החלטה על ילדיו, חייב לברר גם אצל מבוגרים שצורכים תרופות או תחליפים.
להתייעץ רק עם הורים אחרים שלא מטופלים בעצמם. זה פחות מ20 אחוז מהתמונה הכללית.

דבר שני. מי שהתנסה בטיפול תרופתי, יודע הרבה יותר, מאחד שרק התנסה בתחליפים על מנת להמנע מהתרופה הכימית. כי הוא מדבר מנסיון. והנמנע מדבר בלי נסיון. וכל הנסיון שלו בהתמודדות היא רק בהבדל שבין התקופה ללא הטיפול, שאתה אתם חווים בעצמכם, לבין ההשפעה של הטיפול החלופי. מי שניסה טיפול תרופתי. יש לו נסיון גם במצב שלישי. שהוא הטיפול הרשמי שמומלץ על ידי הממסד.

דבר שלישי.
כהורים, אנחנו חושבים גם על הטווח הארוך. ולא רק על הטווח המיידי. ולכן צריך לקחת בחשבון את ההשפעה של ההחלטה בגילאי הבית ספר על האדם שהוא יהיה בגילאי 20-120.

המסקנות שלי. והן רק שלי. אבל אני מדבר מנסיון שלי, ושל הבנים שלי, שניסו המון טיפולים אלטרנטיביים וגם ריטלין, קונצרט, אטנט, פוקלין, וויאנס.
1. עדיף להתחיל עם הטיפול הכימי ממשפחת ריטלין, ואם זה לא מצליח לעבור לאלטרנטיבי. ולא להיפך. אין מה לפחד מהשם המפחיד ריטלין. בטח לא למי שרק רוצה לנסות תקופה. זה לא ממכר בשום צורה.
2.כאחד שניסה הכל עליו ועל עצמו. אם נצייר גרף שבו אפס זה מצב ללא טיפול. ו100 זה אדם רגיל.
ההבדל בשטח הוא: 0 במצב התחלתי ללא שום טיפול. 5 עד 10. בילד שמשלב טיפולים אלטרנטיביים עם תמציות טבעיות בשילוב פעילות גופנית. 80 עד 130 לילד שלוקח ריטלין ונגזרותיו. (כן אפשר להגיע למצב יותר טוב מאדם ממוצע. לאנשי הקש"ר יש תמיד פוטנציאל גבוה יותר).
3. חובה לשלב טיפול רגשי התנהגותי לכל טיפול שתחליטו אם הילד כבר צבר לעצמו חוויות שליליות מהתקופה הלא מטופלת. זה מכפיל כל טיפול שרק תעשו.
4. בגלל שמדובר בזמן מוגבל שבו יש לנו כהורים השפעה על עתידו השלם של הילדים שלנו. אסור להזניח. חובה לאבחן. מומלץ להתחיל בטיפול הרשמי, ואם הוא נכשל לנסות תחליפים.
5. ילד קש"ר לא מטופל, או לא מטופל נכון, בגילאי 9 עד 12, יצטרך לעבוד כל חייו קשה מאוד להפטר מהתדמית השלילית כלפי עצמו. ולא בטוח שיצליח.

 

[אחד הלויים]

שמתם לב שהדיון הוא מה לתת לילד.
ואין כמעט כאן הורים שמדברים מה הם לוקחים בעצמם.

אז אני אתן את הזווית של הורה שגם לוקח בעצמו ריטלין ודומיו, וגם ל3 בנים בגילאים שונים.

דבר ראשון. ההתנסות האישית משנה את כל ההסתכלות וכל מי שצריך לקבל החלטה על ילדיו, חייב לברר גם אצל מבוגרים שצורכים תרופות או תחליפים.
להתייעץ רק עם הורים אחרים שלא מטופלים בעצמם. זה פחות מ20 אחוז מהתמונה הכללית.

דבר שני. מי שהתנסה בטיפול תרופתי, יודע הרבה יותר, מאחד שרק התנסה בתחליפים על מנת להמנע מהתרופה הכימית. כי הוא מדבר מנסיון. והנמנע מדבר בלי נסיון. וכל הנסיון שלו בהתמודדות היא רק בהבדל שבין התקופה ללא הטיפול, שאתה אתם חווים בעצמכם, לבין ההשפעה של הטיפול החלופי. מי שניסה טיפול תרופתי. יש לו נסיון גם במצב שלישי. שהוא הטיפול הרשמי שמומלץ על ידי הממסד.

דבר שלישי.
כהורים, אנחנו חושבים גם על הטווח הארוך. ולא רק על הטווח המיידי. ולכן צריך לקחת בחשבון את ההשפעה של ההחלטה בגילאי הבית ספר על האדם שהוא יהיה בגילאי 20-120.

המסקנות שלי. והן רק שלי. אבל אני מדבר מנסיון שלי, ושל הבנים שלי, שניסו המון טיפולים אלטרנטיביים וגם ריטלין, קונצרט, אטנט, פוקלין, וויאנס.
1. עדיף להתחיל עם הטיפול הכימי ממשפחת ריטלין, ואם זה לא מצליח לעבור לאלטרנטיבי. ולא להיפך. אין מה לפחד מהשם המפחיד ריטלין. בטח לא למי שרק רוצה לנסות תקופה. זה לא ממכר בשום צורה.
2.כאחד שניסה הכל עליו ועל עצמו. אם נצייר גרף שבו אפס זה מצב ללא טיפול. ו100 זה אדם רגיל.
ההבדל בשטח הוא: 0 במצב התחלתי ללא שום טיפול. 5 עד 10. בילד שמשלב טיפולים אלטרנטיביים עם תמציות טבעיות בשילוב פעילות גופנית. 80 עד 130 לילד שלוקח ריטלין ונגזרותיו. (כן אפשר להגיע למצב יותר טוב מאדם ממוצע. לאנשי הקש"ר יש תמיד פוטנציאל גבוה יותר).
3. חובה לשלב טיפול רגשי התנהגותי לכל טיפול שתחליטו אם הילד כבר צבר לעצמו חוויות שליליות מהתקופה הלא מטופלת. זה מכפיל כל טיפול שרק תעשו.
4. בגלל שמדובר בזמן מוגבל שבו יש לנו כהורים השפעה על עתידו השלם של הילדים שלנו. אסור להזניח. חובה לאבחן. מומלץ להתחיל בטיפול הרשמי, ואם הוא נכשל לנסות תחליפים.
5. ילד קש"ר לא מטופל, או לא מטופל נכון, בגילאי 9 עד 12, יצטרך לעבוד כל חייו קשה מאוד להפטר מהתדמית השלילית כלפי עצמו. ולא בטוח שיצליח.

תודה על התגובה המפורטת
אשמח לדעת:
1. איזה טיפול רגשי נתתם לילדים,
2.באיזה כדור תופעות הלוואי היו הכי נמוכות?
3. איזה טיפולים אלטרנטיביים תרמו לכם או לילדיכם?

 

[פיקצר פרפקט]

תודה על התגובה המפורטת
אשמח לדעת:
1. איזה טיפול רגשי נתתם לילדים,
2.באיזה כדור תופעות הלוואי היו הכי נמוכות?
3. איזה טיפולים אלטרנטיביים תרמו לכם או לילדיכם?

טיפול רגשי. CBT.
תופעות לוואי. לכל ילד יש כדור אחר. וכל אחד מגיב אחרת. וכל חצי שנה בערך צריך לשנות מינון או כדור. ולכן צריך להיות במעקב.
טיפולים תומכים. שחיה. סנוזלן. התעמלות. דיאטה מיוחדת. ועוד ועוד.
תחליפי ריטלין שעבדו הכי חזק מכל דבר אצלינו. היה אומגה 3 ממרווה מרושתת. אבל טעם שמן הדגים לא היה אהוד...
2 כללים נוספים בעת טיפול תרופתי. ארוחת בוקר מלאה לפני הכדור. ואם צריך אז לפני התפילה אפילו. ואם יש בעיות הירדמות, נעזרים במלטונין של מקסי הלט.

הטיפול התרופתי, כשהוא מאוזן ומותאם כהוגן. מוצלח פי עשרה לפחות מכל טיפול אחר. שלא לדבר על ההון שהם עולים. עד פי 5 מהטיפול התרופתי הכי יקר.

 

[ידידיה שמשון]

מה העדיפות של קונצרטה על ריטלין?

בכל התרופות צריך לנסות ולראות מה קורה, ניסוי וטעיה כמו שאמרו, קונצרטה מתפרק בגוף על פני יותר זמן מהריטלין הרגיל, יש גם ריטלין LA שהוא כמו קונצרטה מבחינת השעות שהוא מתפרק. אני לא רוקח ולא רופא.
בתור ילד שנאתי ריטלין, וההורים הברוכים שלי הביאו קונצרטה מחו"ל כי אז זה לא היה כאן בארץ והגבתי לזה יותר טוב מבחינת תופעות הלוואי.

הורים יקרים, כמי שהיה ילד עם בעיות קש"ר, אל תשכחו שהסמפטומים של ריטלין עוברים, אבל הסימטופמים של הרב א. רודף אחריך כי המצאת עליו שיר מזלזל ואתה מפריע לכל הכיתה [והייתי ילד שרוצה טוב...] הם גם לא פשוטים...

מדובר כאן על דיני נפשות! התדמית וההצלחה של הילד לפעמים לכל חייו! ולכן רפואה אלטרנטיבית זה יפה, אבל צריך להיזהר שלא לפחד ממשהו אחד ולקחת שמן במקום ריטלין, ולגרום לצרות אחרות [ילד שהוא מקבל את תואר הכבוד "ילד דפוק" ואח"כ אל תתלוננו שהוא הולך לישיבה קטנה לא מה שחלמתם...].

 

[פיקצר פרפקט]

אני מחזק שוב את דבריי
מומלץ לשמוע מהורים שהם בעצמם מטופלים בנושא.
מכיון שמדובר בחיי נצח ולהשפעה על דורות, יש חשיבות עצומה איזה טיפול מנסים קודם.
ועל כן מומלץ להתחיל בריטלין, ואחרי שניסו את כל הסוגים, לעבור לתחליפים. בשום פנים ואופן לא הפוך.
אין לכם זמן לבזבז. כל שנה שהילד לא מטופל ומאוזן, משאירה צלקות לנצח.

ומילה אחת על "הנמנעים" מריטלין ודומיו.
אני יודע שיש מחקרים שזה לא החומר הכי בריא בטבע. אני יודע שבתופעות הלוואי לתרופה מופיע גם מוות כאופציה... (אני לא בדקתי מה קורה באקמול, אבל בריטלין זה מופיע. ויש עוד הרבה סיבות למה לא.
אבל ילד קש"ר לא מטופל, שהופל למבוגר לא מאוזן, זה הרבה יותר מסוכן, בגשמיות וברוחניות. אם אני לא טועה בתי הסוהר מלאים רק בילדי קש"ר שלא טופלו בריטלין. וגם בקורונה נדבקים אנשי הקש"ר ב68% יותר...
אז אולי ריטלין זה מפחיד ומסוכן. אבל כל השאר, מסוכנים פי עשר לפחות. כי למנוע את הטיפול המתאים מהילד, זה דיני נפשות בוודאות.

 

[ידידיה שמשון]

לא רוצה להסיט את הדיון, אבל מצאתי מכתב מהבן שלכם:


לאבא ואמא היקרים.

קודם כל אני רוצה לומר לכם תודה רבה שאתם עוזרים לי ומנסים לעזור לי עוד,

האמת היא שקשה לי, בחיידר השיעורים והיום מאוד ארוכים ואני חסר אונים כי אני קטן ואני לא יודע בדיוק מה אני מרגיש, ולא יודע איך לעזור לעצמי. היום באמצע השיעור היה לי איזה רעיון וזה בסוף יצא ממני ואז הרגשתי את המתח הזה שאני מרגיש כשאני יודע שנכנסתי לצרות, ובאמת הרבה אמר לי אחרי שזה קרה לצאת מהכיתה.

גם אני מתבייש מאחים שלי, כי כל האחים שלי הם נורמליים ואני כזה מוזר, אני מאוד מתרגש וגם לפעמים מתרגז ומתרגש ולא מצליח לעצור, כי אני מרגיש את זה מאוד חזק בלב וקשה לי מאוד בלב ואני לא מצליח להירגע ולהפסיק. ושרק אני מכל האחים לוקח כדורים, ואבא לוקח אותי מוקדם מהחיידר ללכת לאהרן של הריפוי בעיסוק [אני מאוד אוהב שכל פעם שהולכים אנחנו עוצרים בדרך במאפיה ואבא קונה לי כדורי שוקולד].

אין לי הפרעת קשב וריכוז יש לי קושי בריכוז. אף פעם לא הייתי מצטיין השבוע בכיתה, והשבוע ממש ניסיתי ואפילו שאלתי שאלה שהרבה אמר שזה שאלה טובה, וניסיתי מאוד השבוע כדי שאני אהיה מצטיין הכיתה, וביום שישי הייתי בטוח שזה קורה, ואז הרבה אמר שזה אברימי שהוא חרוץ הכיתה הייתי מאוד עצוב, כי אברימי כבר היה 3 פעמים ואני אף פעם לא והשבוע הכי ניסיתי.

אני יודע שמסע חיים ארוך לפני, ואני אצטרך לחיות עם זה, אולי אני לא יצליח לשבת בכולל להרבה זמן, אבל אני מקווה שאני אהיה איש טוב ויתן לכם נחת.

אני שונא את ההרגשה שיש לי כשאני לוקח את הכדורים, זה עושה לי כזה קרקורים בבטן.

אבל אני רוצה לומר לכם שהכי חשוב שאתם מאמינים בי ומשבחים את המידות הטובות והלב שלי, וגם שאני מנגן יפה. כי נראה לי שהאחים שלי לא מעריכים אותי וגם בבית כנסת ובקהילה. אני אוהב ללכת לחבר הטוב שלי יונתן, כי שם הם מאוד אוהבים אותי ומעריכים שאני עוזר לבן שלהם שיש לו תסמונת דאון ואני חבר שלו.

זה מאוד מחזק אותי שאתם מתפעלים איך שאני יושב ליד הכורסא של סבא ודואג שהוא לא יקום כדי שלא יפול, כי ככה אתם מדגישים שיש לי לב מיוחד וטוב.

אמא, תמשיכי לדבר בקול עם החברות שלך על איך שאני מיוחד ואיזה לב טוב יש לי, ואפילו אם אני מבקש שתפסיקי כי זה מביך אותי, תמשיכי כי זה עושה לי טוב.

אבא ואמא, תמשיכו להתפלל חזק שה' יתן לי כח, ושאני יגיע למקומות הנכונים עם האנשים הנכונים. להאמין בכוחות המיוחדים שיש לי, תמשיכו להגיד שאני חקיין ושחקן טוב. וגם בבקשה תמשיכו לקרוא וללמוד על ADHD , תדאגו שאתם הולכים לאנשים טובים שיעזרו לי, כי יש לי מסע ארוך לפני, ולפחות כשאני מתחיל את המסע הזה תדאגו שאני עומד על הרגלים, ושיהיו לי כמה שפחות צלקות.

אני אתן לכם נחת, מבטיח.

בנכם אוהבכם

....

 

[מצליחה]

@פיקצר פרפקט
כתבתם מעולה!!! מאוד מפורט ומסביר.
אבל -
יש לכם ניסיון עם בחורים (גיל 15-16) קש"ר?
מאוד קשה לשלב טיפולים רגשיים/התעמלות/שחיה וכדו' בבחור שלומד בפנימיה מחוץ לעיר.
הוא גם לא יכול לאכול ארוחה מלאה בשעה 6 בבוקר בישיבה...
יש לזה איזשהו פתרון?

 

[ידידיה שמשון]

@פיקצר פרפקט
כתבתם מעולה!!! מאוד מפורט ומסביר.
אבל -
יש לכם ניסיון עם בחורים (גיל 15-16) קש"ר?
מאוד קשה לשלב טיפולים רגשיים/התעמלות/שחיה וכדו' בבחור שלומד בפנימיה מחוץ לעיר.
הוא גם לא יכול לאכול ארוחה מלאה בשעה 6 בבוקר בישיבה...
יש לזה איזשהו פתרון?

לגבי התעמלות אפשר לעשות הליכה ברחובות הסמוכים או תרגילים בחדר [כנראה שיהיה לו קשה להתמיד בזה, זה לא מרגש ולא מעניין, אולי אפשר לנסות עם תמריצים].
לגבי אכילה בבוקר, אפשר אולי לנסות לאכול משהו לפני התפילה, גם אם לא ארוחה מלאה, גם לא תמיד זה גורם שהילד לא יכול לאכול ארוחת בוקר בכלל, אם הוא אוכל קצת לפני התפילה, וקצת בארוחת בוקר ולא רעב לפני ארוחת צהריים, אז אולי זה בסדר.
בסופו של דבר תצטרכו לעזור ליקר שלכם למצוא את הנוסחה שתעזור לו לקחת את הכדורים ולהרגיש טוב. יש כמה דברים שאפשר לשחק איתם: סוג התרופה, המינון, זמן הלקיחה, מתי אוכלים וכו'.

כיון שההשפעה והתופעות תלויות בכל אחד והגוף, והמוח, והריכוז, והיום שלו, לכן זה לא שריטלין זה תחום מבולבל וסתם מנסים, זה פשוט תלוי בכל אחד. בדיוק כמו שיש אחד שיותר רעב בבוקר ואחד שלא צריך ארוחת בוקר.
כשם שפרצופיהם שונים, כך הגוף שלהם שונה- והמינון של הריטלין שלהם שונה.

 

[חריצות]

שמעתי ממומחית שכמו שילד צריך משקפיים. ותתנו לו לאכול גזר
כך גם לגבי התחלפים הטבעים של הריטלין ודמיו
וכן לגבי טיפול תומך. אימון לילדי קש"ר עוזר מאד. הן לגבי הפן הרגשי. וגם לפן ההיתנהגותי
האימון עובד על כל התפקודים הנהוליים.
גילוי נאות
אני מאמנת ילדי קש"ר . ורואה את ההבדל לפני אימון ולאחריו.

 

[פיקצר פרפקט]

@פיקצר פרפקט
כתבתם מעולה!!! מאוד מפורט ומסביר.
אבל -
יש לכם ניסיון עם בחורים (גיל 15-16) קש"ר?
מאוד קשה לשלב טיפולים רגשיים/התעמלות/שחיה וכדו' בבחור שלומד בפנימיה מחוץ לעיר.
הוא גם לא יכול לאכול ארוחה מלאה בשעה 6 בבוקר בישיבה...
יש לזה איזשהו פתרון?

כן, יש לנו גם בחורים בישיבות.
אז כמה טיפים.
1. חובה להיות בקשר הדוק וצמוד עם הצוות, למצוא את איש הצוות שמבין את נושא הקש"ר, לפעמים זה המשגיח, לפעמים איש צוות אחר, לא תמיד זה הצעיר שבצוות, לפעמים זה גם ראש הישיבה עצמו שמבין ללב של בחוריו. כשאתם בקשר איתם, יש מעקב מדוייק על תוצאות של כל שינוי שעושים במינון, בתרופה, או בסדר היום.
2. מציידים את הבחור עם הכדורים, והוא לוקח אותם אחרי ארוחת הבוקר. (יש לנו נסיון עם אחד המג"שים שהיה מביא לבחור ארוחת בוקר מסודרת, ומעודד אותו לאכול כמה שיותר, כי אחרי הכדור התאבון יירד, והמוח לא מתמודד טוב עם חוסר מזון. הוא רוצה שהבחור הכי טוב בשיעור שלו יבריק כל הזמן, היה שווה לו לעשות את המאמץ הזה. כי זה או בחור ערני וגאון, או בחור תוסס שלא מסוגל להקשיב ויוצר הפרעות.
3. בתיאום עם הצוות אפשר גם למצוא איך לאפשר לבחור לצאת לכל טיפול שצריך. כי מי כמוהם יודע ורואה במיידי את התוצאה הברוכה של הטיפולים האלה. וביטולה זהו קיומה. מומלץ לבקש מהם המלצות על אנשי מקצוע שכבר בקשר איתם בנוגע לבחורים אחרים, ככה שיש כבר ביניהם תקשורת שפה משותפת ואמון.
4. לפעמים צריך בתיאום עם הצוות לדעת על מה מוותרים, אם זה בשמירת הזמן, או בחזרה על כמויות גדולות של מידע, או על תנועתיות יתר, וכדומה.

 

[אחד הלויים]

כן, יש לנו גם בחורים בישיבות.
אז כמה טיפים.
1. חובה להיות בקשר הדוק וצמוד עם הצוות, למצוא את איש הצוות שמבין את נושא הקש"ר, לפעמים זה המשגיח, לפעמים איש צוות אחר, לא תמיד זה הצעיר שבצוות, לפעמים זה גם ראש הישיבה עצמו שמבין ללב של בחוריו. כשאתם בקשר איתם, יש מעקב מדוייק על תוצאות של כל שינוי שעושים במינון, בתרופה, או בסדר היום.
2. מציידים את הבחור עם הכדורים, והוא לוקח אותם אחרי ארוחת הבוקר. (יש לנו נסיון עם אחד המג"שים שהיה מביא לבחור ארוחת בוקר מסודרת, ומעודד אותו לאכול כמה שיותר, כי אחרי הכדור התאבון יירד, והמוח לא מתמודד טוב עם חוסר מזון. הוא רוצה שהבחור הכי טוב בשיעור שלו יבריק כל הזמן, היה שווה לו לעשות את המאמץ הזה. כי זה או בחור ערני וגאון, או בחור תוסס שלא מסוגל להקשיב ויוצר הפרעות.
3. בתיאום עם הצוות אפשר גם למצוא איך לאפשר לבחור לצאת לכל טיפול שצריך. כי מי כמוהם יודע ורואה במיידי את התוצאה הברוכה של הטיפולים האלה. וביטולה זהו קיומה. מומלץ לבקש מהם המלצות על אנשי מקצוע שכבר בקשר איתם בנוגע לבחורים אחרים, ככה שיש כבר ביניהם תקשורת שפה משותפת ואמון.
4. לפעמים צריך בתיאום עם הצוות לדעת על מה מוותרים, אם זה בשמירת הזמן, או בחזרה על כמויות גדולות של מידע, או על תנועתיות יתר, וכדומה.

וואו איזה שיתוף, שכוייח גדול
דרך אגב מישהו ניסה בקשר לקש"ר את הנוירופידבק לסוגיו?

 

[פיקצר פרפקט]

וואו איזה שיתוף, שכוייח גדול
דרך אגב מישהו ניסה בקשר לקש"ר את הנוירופידבק לסוגיו?

כן, וגם דיברתי עם הרבה הורים ובוגרים שהתנסו.
ולדעתי האישית (אני חייב להוסיף את זה כדי לא לחטוף מהם תביעה) אחיזת עיניים אחת גדולה. ולדעתי האישית יש להם אחריות גדולה לכך שאנשים נמנעים מריטלין, ולדעתי האישית הם אחראים להמון נושרים ולאחוז תפוסה גדול בבתי הסוהר ובבתי הקברות למתאבדים. ולדעתי האישית בלבד, העיתונים שמפרסמים אותם זה אותם עיתונים שיפרסמו הלוואות של השוק האפור, או של קרקעות על הירח, או פירמידות למיניהן.
אבל זו דעתי האישית בלבד....

 

[אחד הלויים]

כן, וגם דיברתי עם הרבה הורים ובוגרים שהתנסו.
ולדעתי האישית (אני חייב להוסיף את זה כדי לא לחטוף מהם תביעה) אחיזת עיניים אחת גדולה. ולדעתי האישית יש להם אחריות גדולה לכך שאנשים נמנעים מריטלין, ולדעתי האישית הם אחראים להמון נושרים ולאחוז תפוסה גדול בבתי הסוהר ובבתי הקברות למתאבדים. ולדעתי האישית בלבד, העיתונים שמפרסמים אותם זה אותם עיתונים שיפרסמו הלוואות של השוק האפור, או של קרקעות על הירח, או פירמידות למיניהן.
אבל זו דעתי האישית בלבד....

לא חשבתי שזה במקום טיפול תרופתי