שאיבת מים לניסוך בסוכות - מקור

[למאי נפקא מינה]

מה אפשר לציין כמקור לעצם קיום השאיבה - יש מגוון כה רחב של מאמרי חז"ל וכדו'
לא זיהיתי - במבט מקופיא את המקור

 

[2u2]

הלכה למשה מסיני, אסמכוה אקרא ייתור אותיות מים הקרבנות החג. (ריש תענית כמדומני)
ובסוכה כל סדר הניסוך.

 

[למאי נפקא מינה]

הלכה למשה מסיני, אסמכוה אקרא ייתור אותיות מים הקרבנות החג. (ריש תענית כמדומני)
ובסוכה כל סדר הניסוך.

נכון, תודה.
אבל חיפשתי על השאיבה, לא עצם הניסוך.

 

[2u2]

הגמרא בסוכה מח ב שואלת מנה"מ שהיו תוקעים ומריעים בשעת שאיבת המים לניסוך, ומביאה כמקור את הפסוק ושאבתם מים בששון.

 

[פינחס רוזנצוויג]

לשון הרמב"ם (סוכה ח יב) אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, וכיצד היו עושין וכו'

 

[טראכטער]

נכון, תודה.
אבל חיפשתי על השאיבה, לא עצם הניסוך.

לא יודע למה אתה קורא 'השאיבה', אבל בפשטות היו צריכים מים חיים לניסוך, והמקור הכי קרוב היה מעיין השילוח.
הניסוך עצמו הוא הללמ"ס, כפי שכבר כתבו.

 

[פינחס רוזנצוויג]

כמדומה שכוונתו הייתה מה המקור לשמחה שעושים בעת שאיבת המים.

 

[גליל555]

אם הכוונה לשמחה בשאיבה, הרי גם המקור הוא מהפסוק "ושאבתם מים בששון"
וזכרוני שראיתי פעם שכל השמחה היתה בשביל להוציא מליבם של הצדוקים שאינם מאמינים בניסוך המים שאינו כתוב בפירוש בתורה.

[אגב, תמיד הוקשה לי מפני מה נרמז בתורה דווקא בימים שני ושישי ושביעי מי"ם (תענית ב: )]

 

[למאי נפקא מינה]

כמדומה שכוונתו הייתה מה המקור לשמחה שעושים בעת שאיבת המים.

נכון, תודה.
השעה המאוחרת נתנה את אותותיה, ולא כתבתי ברור.

[אגב, תמיד הוקשה לי מפני מה נרמז בתורה דווקא בימים שני ושישי ושביעי מי"ם (תענית ב: )]

למאן דגמר מיניה - כי התורה רצתה ללמד מתי מנסכים מים / ממתי מזכירין גבורות גשמים, כמבואר בתענית שם ג.

 

[טראכטער]

כמדומה שכוונתו הייתה מה המקור לשמחה שעושים בעת שאיבת המים.

אם הכוונה לשמחה בשאיבה, הרי גם המקור הוא מהפסוק "ושאבתם מים בששון"

אכן. ראה סוכה נ, ב.

 

[טראכטער]

[אגב, תמיד הוקשה לי מפני מה נרמז בתורה דווקא בימים שני ושישי ושביעי מי"ם (תענית ב: )]

ראה גור אריה במדבר כט, יח:
רמז לנסוך המים וכו'. ומה שרמז זה בשני ובששי ובשביעי, מפני שהסימן הוא 'בו"ז' מים, רמז למה שכתוב (ר' שיה"ש ח, ז) "מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה אם יתן איש כל הון ביתו באהבה בו"ז יבוזו לו". ומפני שאנו מקריבין בחג הפרים שהם נגד האומות (רש"י כאן), וכן נסוך המים שהם נגד האומות, שהם נקראים "מים רבים" (שיהש"ר שם), והם סבורים מאחר שמקריבין נגדם - אם כן הם יכבו האהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, הראה הכתוב שאף על פי כן נרמז לך 'בו"ז', רצה לומר "בוז יבוזו לו". ועוד, לפי שיום ב' של בריאה הובטחו מים התחתונים לנסכם על גבי המזבח, כדפירש בויקרא (רש"י ויקרא ב, יג), לכך רמז ביום ב' ניסוך המים. ו' ז' - לומר ניסוך עד יום ח', ולא יום ח' בכלל:

וכמדומני שגם בזוה"ק מדובר בענין זה, ואין הפנאי מספיק לעיין עליו.

 

[למאי נפקא מינה]

ראה גור אריה במדבר כט, יח:
רמז לנסוך המים וכו'. ומה שרמז זה בשני ובששי ובשביעי, מפני שהסימן הוא 'בו"ז' מים, רמז למה שכתוב (ר' שיה"ש ח, ז) "מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה אם יתן איש כל הון ביתו באהבה בו"ז יבוזו לו". ומפני שאנו מקריבין בחג הפרים שהם נגד האומות (רש"י כאן), וכן נסוך המים שהם נגד האומות, שהם נקראים "מים רבים" (שיהש"ר שם), והם סבורים מאחר שמקריבין נגדם - אם כן הם יכבו האהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, הראה הכתוב שאף על פי כן נרמז לך 'בו"ז', רצה לומר "בוז יבוזו לו". ועוד, לפי שיום ב' של בריאה הובטחו מים התחתונים לנסכם על גבי המזבח, כדפירש בויקרא (רש"י ויקרא ב, יג), לכך רמז ביום ב' ניסוך המים. ו' ז' - לומר ניסוך עד יום ח', ולא יום ח' בכלל:

וכמדומני שגם בזוה"ק מדובר בענין זה, ואין הפנאי מספיק לעיין עליו.

והדברים נפלאים!

 

[גליל555]

ראה גור אריה במדבר כט, יח:
רמז לנסוך המים וכו'. ומה שרמז זה בשני ובששי ובשביעי, מפני שהסימן הוא 'בו"ז' מים, רמז למה שכתוב (ר' שיה"ש ח, ז) "מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה אם יתן איש כל הון ביתו באהבה בו"ז יבוזו לו". ומפני שאנו מקריבין בחג הפרים שהם נגד האומות (רש"י כאן), וכן נסוך המים שהם נגד האומות, שהם נקראים "מים רבים" (שיהש"ר שם), והם סבורים מאחר שמקריבין נגדם - אם כן הם יכבו האהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, הראה הכתוב שאף על פי כן נרמז לך 'בו"ז', רצה לומר "בוז יבוזו לו". ועוד, לפי שיום ב' של בריאה הובטחו מים התחתונים לנסכם על גבי המזבח, כדפירש בויקרא (רש"י ויקרא ב, יג), לכך רמז ביום ב' ניסוך המים. ו' ז' - לומר ניסוך עד יום ח', ולא יום ח' בכלל:

וכמדומני שגם בזוה"ק מדובר בענין זה, ואין הפנאי מספיק לעיין עליו.

החייתני!!!

 

[גליל555]

לא יודע למה אתה קורא 'השאיבה', אבל בפשטות היו צריכים מים חיים לניסוך, והמקור הכי קרוב היה מעיין השילוח.
הניסוך עצמו הוא הללמ"ס, כפי שכבר כתבו.

ראה עוד דברים נפלאים בפסקי הי"ד המצורף, שאולי בכלל לא היו צריכים מים חיים מצד הדין.
ועיין גם בהערה 123 שם.

 

[טראכטער]

והדברים נפלאים!

אכן.

וממו"ר שליט"א שמעתי להוסיף על זה, כי זהו"ע יום הושענא רבה שמרצין בו על המים, היינו שכנסת ישראל שואלת מבוראה בסיום ימי הסוכות שנשפע בהם שפע רב לאוה"ע בניסוך המים, שהיא אינה חפצה במים אלו לבדם, אלא ברצונה לקבל שפע קדוש המיוחד לישראל. והוא הכנה לשמיני עצרת, שבו נשפע שפע לישראל לבדם, כדאיתא במדרש על קרבנות היום.
וז"ס הפסוק 'חננו ה' חננו כי רב שבענו בו"ז', היינו ששבענו די והותר ממימי השפע הבזוי והגשמי השייך לכל ע' אומות [הרמוז באותיות בו"ז], ומעתה ברצוננו לקבל שפע קודש ממקור ישראל. וכל המזמור שם (תהלים קכג) מתפרש על עבודת יום הושע"ר, והדברים עמוקים.

 

[חכימא]

וממו"ר שליט"א שמעתי להוסיף על זה,

מיהו 'מו"ר שליט"א' זה ?
(עמקות נפלאה)
או שכל זה ציטוט מאיזה ספר עתיק יומין.