מהי דרגה גבוהה יותר - אהבת ה' או יראת הרוממות?

[צפור]

אשמח מאוד לתשובה עם מקור.

 

[לעבדיג יענקל]

מאור ושמש בראשית פרשת תולדות
ונראה דהענין הוא כך, כי ידוע שיצחק אבינו עבד את השי"ת - ביראה, ואברהם - באהבה, ויעקב אבינו ע"ה - באהבה וביראה. והנה, אברהם עבד רק באהבה, כי אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם אָדָם הַגָּדוֹל, אבל באמת שאר בני אדם צריכים מתחלה לעבוד את השי"ת ביראה תתאה, היינו יראת העונש, ואחר כך יוכל לבוא לאהבה. ומאהבה יבא ליראה עילאה, שהיא יראת הרוממות כי אם יתחיל באהבה - יוכל לבא לכמה מכשולות מפני היצר הרע, שמפני שיהיה בשמחה - יבא לידי גאוה ולידי שחוק והוללות. על כן צריך לעבוד מתחלה ביראה, ולכבוש היצר הרע ביראה, כידוע להמתחברים אל הצדיקים. ואחר כך כשמוחזק בתמימות ובצדקות, יבא אחר כך ממילא למדת אהבה. וזה היה כוונת יצחק, שֶׁלִּמֵּד את בני אדם לילך ביראה בעבדות השי"ת, והודיע להם שֶׁאִית דִּין וְאִית דַּיָּן בעולם, כי זה הוא הָעַבְדוּת האמת, וכן אנחנו בניו מחויבים לילך כך; בתחלה ביראה, ואחר כך באהבה, כנ"ל.

רעיון זה מובא בהרבה מספרי חסידות בפרשת תולדות.

 

[למאי נפקא מינה]

בלי סוף בספרי הרבי החוזה מלובלין, שאהבה גדולה מיראה.
אם אתה מריך מראה מקום מדויק אביא לך.

 

[צפור]

בלי סוף בספרי הרבי החוזה מלובלין, שאהבה גדולה מיראה.
אם אתה מריך מראה מקום מדויק אביא לך.

ברור שאהבה גדולה מיראה, השאלה היתה אם זהו רק כלפי יראת העונש (יראת חטא), אשר המסילת ישרים כותב שהיא ראויה רק לנשים וקטנים, או גם לעומת יראת הרוממות.

 

[למאי נפקא מינה]

הרבי מלובלין כותב במפורש שהכוונה גם ליראת הרוממות.
כלומר, הוא מסביר שעל יהודי להתיירא מפני גדלות ה' והדר גאונו, ועי"ז יזכה לקבל במתנה אהבה.
[שגור על לשונו שאהבה אין משיגים לבד, אלא ע"י היראה זוכים במתנת חינם.]
תוכל להיעזר בספריו שבהוצאת פאר מקדושים - בחלק הפנינים אודות יראה ואהבה.

 

[צפור]

השאלה היא האם ניתן לומר שזוהי מחלוקת בין המאור ושמש לחוזה מלובלין?
ובענין זה מדורות מאוחרים בהרבה:
ב'שביבי לב' שבסוף ספר לב אליהו - בראשית, אות נז - היה פשוט לו שיראת הרוממות גבוהה יותר.

 

[למאי נפקא מינה]

השאלה היא האם ניתן לומר שזוהי מחלוקת בין המאור ושמש לחוזה מלובלין?

שהיה תלמיד שלו!!!
יתכן שאני שגיתי.

 

[טראכטער]

ראה בזוהר ח"ג קכב: ברעיא מהימנא, שיראה היא נגד י' שבשם וגבוהה מאהבה שהיא נגד ה' שבשם.
ובשער מאמרי רשב"י שם פירש הדברים על היראה הפנימית מלעלות למדרגה גבוהה (שהיא לכאורה ענין יראת הרוממות), יעו"ש.
זכור לי שגם בתולדות יעקב יוסף פר' עקב מתייחס לדברי הזוהר והאריז"ל הללו, ואין לי אפשרות לחפש כרגע את המיקום המדויק.

וראה גם בנועם אלימלך פר' תולדות: והנה ידוע דיש יראה הקודמות לאהבה, דאהבה בא מתוך היראה ויש יראה עליונה הבא מתוך אהבה. וזהו רמז ואלה תולדות יצחק, דהיינו יראה שעל ידה נולד בן אברהם דהיינו אהבה. ויש יראה הבא מתוך אהבה ולזה רמז אברהם, דהיינו אהבה הוליד את יצחק שהוא יראה.

 

[צפור]

ראה בזוהר ח"ג קכב: ברעיא מהימנא, שיראה היא נגד י' שבשם וגבוהה מאהבה שהיא נגד ה' שבשם.
ובשער מאמרי רשב"י שם פירש הדברים על היראה הפנימית מלעלות למדרגה גבוהה (שהיא לכאורה ענין יראת הרוממות), יעו"ש.
זכור לי שגם בתולדות יעקב יוסף פר' עקב מתייחס לדברי הזוהר והאריז"ל הללו, ואין לי אפשרות לחפש כרגע את המיקום המדויק.

וראה גם בנועם אלימלך פר' תולדות: והנה ידוע דיש יראה הקודמות לאהבה, דאהבה בא מתוך היראה ויש יראה עליונה הבא מתוך אהבה. וזהו רמז ואלה תולדות יצחק, דהיינו יראה שעל ידה נולד בן אברהם דהיינו אהבה. ויש יראה הבא מתוך אהבה ולזה רמז אברהם, דהיינו אהבה הוליד את יצחק שהוא יראה.

לכאו' דברי המאור ושמש והנעם אלימלך - שוים הם. (ואולי האחד מצטט ממשנהו, שהלא שניהם עוסקים בפר' תולדות באותו העניין.)
דרך אגב - וסליחה על הבורות, אך מהו היחס בין המאור ושמש לבין הנעם אלימלך?

 

[פינחס רוזנצוויג]

מדברי רש"י סוטה לא א ד"ה לאלפים מבואר דעושה מאהבה גדול מעושה מיראה הרוממות,
מיהו עיין ברקאנטי על הפסוק עתה ידעתי כי ירא אלוקים וכו' שחילק בין יראה חיצונית ליראה פנימית שהיא גדולה ממעלת האהבה יעויין שם.

 

[למאי נפקא מינה]

ראה בזוהר ח"ג קכב: ברעיא מהימנא, שיראה היא נגד י' שבשם וגבוהה מאהבה שהיא נגד ה' שבשם.
ובשער מאמרי רשב"י שם פירש הדברים על היראה הפנימית מלעלות למדרגה גבוהה (שהיא לכאורה ענין יראת הרוממות), יעו"ש.
זכור לי שגם בתולדות יעקב יוסף פר' עקב מתייחס לדברי הזוהר והאריז"ל הללו, ואין לי אפשרות לחפש כרגע את המיקום המדויק.

וראה גם בנועם אלימלך פר' תולדות: והנה ידוע דיש יראה הקודמות לאהבה, דאהבה בא מתוך היראה ויש יראה עליונה הבא מתוך אהבה. וזהו רמז ואלה תולדות יצחק, דהיינו יראה שעל ידה נולד בן אברהם דהיינו אהבה. ויש יראה הבא מתוך אהבה ולזה רמז אברהם, דהיינו אהבה הוליד את יצחק שהוא יראה.

כמו תמיד, אם @טראכטער ו @פינחס רוזנצוויג פה אנחנו מסודרים.
אך עדיין, אתה מדבר על מדריגת 'יראה מאהבה', שמקובל להחשיב אותה כמהות אחרת - נגזרת של אהבה, ולא כיראת הרוממות. [מבואר - אם אינני טועה, אין תח"י כעת - בראשית חכמה שער היראה.]

לכאו' דברי המאור ושמש והנעם אלימלך - שוים הם. (ואולי האחד מצטט ממשנהו, שהלא שניהם עוסקים בפר' תולדות באותו העניין.)
דרך אגב - וסליחה על הבורות, אך מהו היחס בין המאור ושמש לבין הנעם אלימלך?

תלמידו, כפי שכותב בכמה מקומות

מדברי רש"י סוטה לא א ד"ה לאלפים מבואר דעושה מאהבה גדול מעושה מיראה הרוממות,
מיהו עיין ברקאנטי על הפסוק עתה ידעתי כי ירא אלוקים וכו' שחילק בין יראה חיצונית ו=ליראה פנימית שהיא גדולה ממעלת האהבה יעויין שם.

מעניין.
תוכל להביא קובץ?

 

[פינחס רוזנצוויג]

מצ"ב ציטוט מבר אילן:
(יב) כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה [שם יב]. יש לשאול כי ידענו כי אברהם היה אוהב שנאמר [ישעיה מא, ח] זרע אברהם אוהבי, ואיך לא שבחו במעלתו הגדולה שהיא מצד החסד, רק שבחו במדת היראה, כי ידענו כי כל מה שעשה אברהם אבינו ע"ה עשה מאהבה, ויש הבדל בין האוהב לירא כיתרון האור מן החושך. ועל כן יש לך לדעת מאמר בעלי הקבלה, כי היראה היא על שני דרכים יראה פנימית ויראה חיצונית, היראה חיצונה היא למטה מן האהבה, והפנימית היא למעלה מן האהבה, כיצד, יראה חיצונה היא סוד כל הירא לעבור על מצות המלך פן יענש ויתפש במאמר המלך. יראה פנימית בהיות האדם משיג מעלת הבורא יתעלה, ורוב התענוגים והעושר והכבוד אשר בהיכלו, בהגיע אדם לידיעת מעלה זו יפחד ויבהל ויאמר שמא אינני ראוי לעמוד בהיכל המלך, כי לפי גודל מעלתו ורוב פחיתותי וחסרוני ימצא בי ערות דבר ויוציאני חוצה מהיכלו, ונמצא כל ימיו עומד בדאגה ויראה לבל ימצא בו המלך מום או חסרון, כענין שנאמר [דברים כג, טו] ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, נמצא זה ירא מרוב אהבתו וחבתו להדבק במלך ולהיות ממשרתיו. זו היא היראה שהיא למעלה מן האהבה, ועל יראה זו נאמר כי ירא אלהים אתה, כי המגיע למעלה זו הרי אשתו ובניו וגופו אינם נחשבין לו לכלום כדי למוסרם על הבורא יתעלה, כקונה אלף ככרי זהב בפרוטה אחת, ועל יראה זו פנימית כתב [תהלים קיא, י] ראשית חכמה יראת יי'. אשרי איש ירא יי' [שם קיב, א]. אשרי כל ירא יי' [שם קכח, א]. את יי' אלהיך תירא [דברים ו, יג]. ויראת מאלהיך [ויקרא יט, יד]. מה יי' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה [דברים י, יב] וכיוצא בהם:

 

[פינחס רוזנצוויג]

תלמידו, כפי שכותב בכמה מקומות

הוא מצטט אותו הרבה פעמים, אבל מורי הוא כותב רק על החוזה מלובלין.

 

[למאי נפקא מינה]

הוא מצטט אותו הרבה פעמים, אבל מורי הוא כותב רק על החוזה מלובלין.

יפה!
איך כתבתי?

כמו תמיד, אם @טראכטער ו @פינחס רוזנצוויג פה אנחנו מסודרים.

אגב, יש איזה מקום שהוא כותב שכשהצדיק מדבר דא"ח, כל מי שנמצא במקום מרגיש שהכוונה אליו, ומוסיף שכך ראה אצל הרבי ר' אלימלך.
אומר משהו בהקשר הזה?

 

[פינחס רוזנצוויג]

זה ממש מפרגן
אבל הקרדיט האמיתי הוא לבר אילן...

 

[stars]

יתכן שמהרמב"ם בפה"מ נראה שאהבת ה' גדולה מיראת הרוממות.
ובחוה"ל נראה ג"כ כך, כיון שכתב שיראת הרוממות מביאה לידי אהבת ה'.
אמנם ברמב"ם בהל' יסוה"ת נראה שאהבת ה' ויראת הרוממות תלויות זו בזו.

ספוילר: הרחבה

ז"ל הרמב"ם בפה"מ: עבדוהו כעבדים שאינם מקוים להטבה ולא לגמילות חסד, רצה בזה שיהיו עובדים מאהבה, וכו', ועם כל זה לא פטרם מן היראה, ואמר עם היותכם עובדים מאהבה לא תניחו היראה לגמרי, ויהי מורא שמים עליכם, כי כבר בא בתורה המצוה ביראה, והוא אמרו "את ה' אלהיך תירא". ואמרו החכמים, עבוד מאהבה, עבוד מיראה. ואמרו, האוהב לא ישכח דבר ממה שצוה לעשותו, והירא לא יעשה דבר ממה שהוזהר מעשותו, כי ליראה מבוא גדול במצות לא תעשה וכל שכן במצוות השמעיות, עכ"ל.
כלומר, שאהבת ה' מביאה לידי זריזות במצוות עשה, ויראת ה' מביאה לידי זהירות במצוות לא תעשה.
ומדבריו בהל' תשובה שיראת העונש מתאימה לנשים ולקטנים, מסתבר לומר שבפה"מ כוונתו ליראת הרוממות. וכן כתב רבינו יונה שכוונת המשנה היא לירא מגדולת מי שבידו להעניש ולא מהעונש עצמו, ויתכן שזו גם כוונת הרמב"ם. ובאמת במורה נבוכים הרמב"ם מגדיר את מצוות יראת ה' כיראת הרוממות. ואם כנים הדברים, עולה שאהבת ה' גדולה מיראת הרוממות.

גם בחוה"ל נראה שמדרגת האהבה גבוהה ממדרגת יראת הרוממות, כיון שיראת הרוממות מביאה לידי אהבת ה' ולא להיפך.

אמנם עי' ברמב"ם בהל' יסוה"ת שכתב וז"ל: והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד, "צמאה נפשי לאלהים לא-ל חי" (תהלים מב:ג). וכשמחשב בדברים האלו עצמם - מיד הוא נרתע לאחוריו ויירא ויפחד, ויודע שהוא ברייה קטנה שפלה אפלה, עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד, "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, וגו', מה אנוש כי תזכרנו" (תהלים ח:ד-ה), עכ"ל.
מבואר מזה שהאהבה ויראת הרוממות תלויות זו בזו שכאשר מתבונן באותם הדברים עצמם, הוא בא לידי שתיהן.

תוכל לראות כאן עוד בענין. (לא מכיר את האתר, ולא לוקח אחריות על הדברים).

המסילת ישרים כותב שהיא ראויה רק לנשים וקטנים

כאמור בספוילר, זה כתוב כבר ברמב"ם.

מדברי רש"י סוטה לא א ד"ה לאלפים מבואר דעושה מאהבה גדול מעושה מיראה הרוממות,

איך אתה רואה זאת ברש"י?

 

[צפור]

כאמור בספוילר, זה כתוב כבר ברמב"ם.

מסתמא כוונתכם לדברי הרמב"ם בסוף הל' תשובה שהאריך שמדרגת האהבה היא למעלה מיראה, אמנם לא מפורש בדבריו שכוונתו רק ליראת העונש, ואילו בדברי המסילת ישרים (פרק כד) מבואר להדיא שהבין בדברי הרמב"ם שעוסק ביראת העונש, ולכן כותב ע"ז שהיא מתאימה לנשים וע"ה. ואכן ראיתי בס' המפתח שם שהביאו מ'יד המלך' שהרמב"ם עוסק ביראת העונש, אבל יראת הרוממות היא יראה משובחת.
עוד ציינו שם לספר התשובה (עמ' קנט) שביאר את הטעם שהרמב"ם לא כתב כאן גדר יראת הרוממות.
אשמח אם מישהו יכול להביא את דבריהם.

 

[stars]

מסתמא כוונתכם לדברי הרמב"ם בסוף הל' תשובה שהאריך שמדרגת האהבה היא למעלה מיראה, אמנם לא מפורש בדבריו שכוונתו רק ליראת העונש, ואילו בדברי המסילת ישרים (פרק כד) מבואר להדיא שהבין בדברי הרמב"ם שעוסק ביראת העונש, ולכן כותב ע"ז שהיא מתאימה לנשים וע"ה. ואכן ראיתי בס' המפתח שם שהביאו מ'יד המלך' שהרמב"ם עוסק ביראת העונש, אבל יראת הרוממות היא יראה משובחת.
עוד ציינו שם לספר התשובה (עמ' קנט) שביאר את הטעם שהרמב"ם לא כתב כאן גדר יראת הרוממות.
אשמח אם מישהו יכול להביא את דבריהם.

קראת את הספוילר ואת המען בקישור שצירפתי שם?

 

[צפור]

קראת את הספוילר ואת המען בקישור שצירפתי שם?

כן,
אמנם לצערי לא זכיתי להבין את כל דבריכם.
בקישור המצורף מבואר שיראה עילאה עדיפה על אהבה, ודלא כפי שנקטתם ש"ואם כנים הדברים, עולה שאהבת ה' גדולה מיראת הרוממות". וכן ברמב"ם מבואר שלא כדבריכם, וכפי שביארוהו נושאי כליו, וכפי שהבאתי מספר המפתח.
ובכל אופן דברי המס"י אינם מפורשים ברמב"ם, וכפי שביארתי לעיל.

 

[stars]

בקישור המצורף מבואר שיראה עילאה עדיפה על אהבה, ודלא כפי שנקטתם ש"ואם כנים הדברים, עולה שאהבת ה' גדולה מיראת הרוממות".

לאיזה קישור כוונתך?
מה שהתכוונתי הוא שמלשון הרמב"ם "רצה בזה שיהיו עובדים מאהבה, וכו', ועם כל זה לא פטרם מן היראה" מבואר שהעיקר הוא האהבה, אבל מ"מ לא פטרם מן היראה. וכתבתי שמסתבר לומר שיראה זו היא יראת הרוממות ולא יראת העונש, שכן בהל' תשובה מפורש שיראת העונש הוא יראה לנשים וקטנים, ולא מסתבר שכאן מדבר הרמב"ם ביראה כזו. אבל הדברים אינם מוכרחים כמובן.