התייעצות הכחשת שואה???

  • הוסף לסימניות
  • #21
נראה לך?!
באמת אני שואלת.
זה משהו שקונים יותר, בגלל הנושא?...
אני מסתכלת רק על המוני הילדים המתגודדים ליד הספרים האלו.
זה מייצר המון דרמה.
שואה זה משהו "של גדולים", משהו שהמבוגרים מתייחסים אליו ביראת כבוד,
ולחלק זה גם הסיפור של סבא וסבתא שלהם.
תוסיפי לזה פרטיזנים, יריות, אקשן, כמה נאצים טפשים, ויהודים חדי שכל, כמובן -
וקיבלנו קוקטייל מדויק שפועל ישר על ליבו של הילד המצוי.

לא רוצה להכליל. ייתכן שחלק מאלו שלמעלה חושבים גם שהם מצילים את הדור בספרים שלהם.
אבל הדרך תמיד רצופה כוונות טובות, כידוע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הדור שבו אנחנו חיים, קרי: הדור האחרון של ניצולי השואה. הילדים שלנו לא יכירו אנשים שבאו מ''שם''.
והנכדים שלנו יתייחסו לזה כאל חתיכת היסטוריה.
לעניות דעתי מוטל עלינו לא לשכוח את מה שנעשה לפני 70 שנה באירופה הנאורה והמחייכת, את עומק הזוועות, תהום הייסורים, גובה מסירות הנפש. ועם ישראל שבגלות.
ולא לשכוח שעלינו האחריות להנחיל לדורות הבאים. לקרוא. להקריא. לנצור
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני מסתכלת רק על המוני הילדים המתגודדים ליד הספרים האלו.
זה מייצר המון דרמה.
שואה זה משהו "של גדולים", משהו שהמבוגרים מתייחסים אליו ביראת כבוד,
ולחלק זה גם הסיפור של סבא וסבתא שלהם.
תוסיפי לזה פרטיזנים, יריות, אקשן, כמה נאצים טפשים, ויהודים חדי שכל, כמובן -
וקיבלנו קוקטייל מדויק שפועל ישר על ליבו של הילד המצוי.
כל מילה!
ובאמת, אם ישב רב ויעבור על הספר הוא יתן לזה אישור. וכעוסקת בתפקיד ניהולי של יפריה, אני יכולה לומר, שלא פעם הגיעה אלי אמא מזועזעת שהילד שלה לקח את אחד מהספרים האלה הביתה בתמימות, כי זה מה שכל החברים מדברים והחנויות מפרסמות, ואנחנו מהספריה שלנו הוצאנו את כל הסדרה כי זה היה כל כך...

בדיוק לאחרונה התחלתי לחשוב שאומנם יש ביקורת לכל הספרים שבחנות העתיקה ברחוב חזון איש, אבל הגיע הזמן לחזור לזה שהורים עוברים על כל ספר שמגיע הביתה, ביחוד קומיקס, תהיו מופתעים מה נכנס לילדים לראש (!)

ייתכן שחלק מאלו שלמעלה חושבים גם שהם מצילים את הדור בספרים שלהם.
אבל הדרך תמיד רצופה כוונות טובות, כידוע...
לא נראה לי. הם פשוט מחפשים מכירות טובות.

אגב, @שירי כהן , את דוגמא מצוינת לכך שקומיקס הוא לא פסול מעיקרו, אלא צריך המון איכות לשלב ואז התוצאה היא מהממת ומעולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני עוד חייתי על הדור ש"מייד אין גרמני" היה פשע, ושואה היתה דבר שבוכים עליו נורא. ובתשעה באב מזכירים אותו, רק קצת, כי אי אפשר להכיל את הכאב. וכשמישהו נוסע ל"קברי צדיקים" ההורים מזדעזעים.
והנה, קרובת משפחה שלי, לכבוד בת מצווה או מה, עשו "פרויקט שואה". לעג קטן על זה. כמעט בדיחות כתוב שם. ומצטלמים ליד הפרויקט המרשים מחויכים מאוזן לאוזן. רק הגלידה חסרה.

אם אכפת לנו על הילדים שלנו, לא קומיקס כזה או אחר ישפר את המצב. חייבים להרגיש בלב מה זה שואה, והילדים יספגו גם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נושא מעניין.
התחושה של הקורא שאם הא היה שם הוא היה מצליח בקלות לגבור על הגדרות,
להתחמק מהשומרים הרשלנים, ולשטות בכל הצבא הגרמני עד הגיעו לחוף מבטחים.
לא שמעתי שיצאו נגד הסיפור "השחקן". לכאורה זה אותו תיאור, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מחריד.
קבלנו שלישיית ספרים כזו, והוצאנו אותה חד משמעית באותו יום מהבית.
אני לא אאסור לקרוא קומיקסים באופן כללי,
מוכנה גם להתמודד עם ילד שמתלהב מספר שטותניקי שמצוייר על הפנים :)
או עלילה נאיבית ובאופן כללי 'לא משהו'.
(ואגב - לשמחתי קוראים אצלי גם ספרים איכותיים ועבי כרס שאינם קומיקס, רק הערת אגב)
אבל הכחשת שואה?
לא אצלנו.
תראי, גם בספר שלך, לא יכולת להתאפק וגרמת לילדים לנסוע ביחד 3 אחים לאנגליה, ולהישאר ביחד, וגם הפי הנד הם התאחדו עם ההורים שלהם עוד בשואה. (האמת ההפי הנד הכי צרם לי, הלוואי!!!)
באמת תודה שלא עשית את השטויות של "בן תחת בן" למשל... (הם נוסעים בתא נפרד ברכבת אבא אמא ילד. בטח!!, כשקראתי את זה תארתי לבן שלי עד כמה זה רחוק מהמציאות)
אני נותנת לילדים שלי לקרוא אבל לא גומרת להגיד להם כמה שזה שטויות ושלא יחלמו שככה היתה השואה, ושלא יחלמו שהשואה היתה כזו אקשן וכיף, וזה לא מה שסבתא עברה.

רק באה לומר שיש בעיתיות בכל הנושא של ספרי-שואה-לילדים.
כי כשיוצרים ספר לילדים, אז לא יכולים לעשות אותו קשה ונוראי כמו שבאמת היו החיים, כי אז זה לא יהיה לילדים.
מצד שני השואה מספקת לסופרים כר נרחב לדמיון ולפעולה שגם ככה מצומצמת באפשרויותיה במגזר החרדי.
או שבאמת יש סופרים שחושבים שעדיף להנגיש ככה בגיל קטן מאשר שלא ידעו כלל עד ההתבגרות?

---
הכותבת קראה את "אי שם הרחק מן הבית" בכיתה א'-ב' והרגישה שהוא ממש ספרות קלילה לעומת "הרוח שגברה על הדרקון"..
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #29
הכותבת קראה את "אי שם הרחק מן הבית" בכיתה א'-ב' והרגישה שהוא ממש ספרות קלילה לעומת "הרוח שגברה על הדרקון"..

ומה באמת דעתך על 'אי שם הרחק מן הבית'?
סליחה על הסטייה מנושא האשכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ומה באמת דעתך על 'אי שם הרחק מן הבית'?
סליחה על הסטייה מנושא האשכול.
לא קראתי אותו שנים.
אבל ממה שזכור לי.
ספר מעולה ממש, ממחיש מאוד את הקינדר-טרנספורט.
וגם נותן מידע על הלך הרוח באנגליה בתקופת המלחמה.
ובאמת לא ספר כבד או קשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לא קראתי אותו שנים.
אבל ממה שזכור לי.
ספר מעולה ממש, ממחיש מאוד את הקינדר-טרנספורט.
וגם נותן מידע על הלך הרוח באנגליה בתקופת המלחמה.
ובאמת לא ספר כבד או קשה.

בינגו
בעיני אחד הספרים הטובים ביותר שיש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הקומיקסים האלו די מחרידים בעיני ואני לא מכניסה אותם הביתה אבל מעניין איך הפוקוס מושם רק עליהם בזמן שכל המרחב הצבורי שלנו מלא בזילות שואה. כנראה שזה פשוט נוח ומאפשר לנו להתחמק מבירור אמיתי עם עצמנו.
הרי לא קמנו בבוקר אחד ערפילי למציאות של זילות שואה. היא זחלה אלינו אט אט.
סיפורי פיקציה עם גיבורי על על רקע השואה היו פה לפני הקומיקס וכנראה גם בהם היה טעם לפגם.
וכבר היה מי שהזכיר פה סיפור של ולדר.
חברי הכנסת שלנו (ובמיוחד אחד מהם), מרבים להשתמש בדימויי שואה, שמה ומושגיה נישאים בפיו השכם והערב בנוגע לכל נושא שהוא. רטוריקת הזוועה שלו אחראית במידה לא מבוטלת לזילות מונחים שלא אמורים להיות שגורים על פינו בשפה יומיומית.
הן הדבר אמור לגבי עיתונאי גוועלאד והן לגבי המילה "נאצים" שנישאת בפיהם של דרדקים ככינוי גנאי ליהודים, לאחים שלנו.
ולמה ללכת רחוק? פה בפרוג היו דימויי שואה כולל עיצובים גרפיים מושקעים , בפרט בזמני הסגר על בני ברק.
גורם נוסף לזילות הינו חוסר ידע. פשוט כך. חד משמעית לא מלמדים אצלנו מספיק על השואה וכבר פגשתי בורות עמוקה מאין כמוה גם אצל נשים שהן נכדות ונינות לניצולי שואה. שלא בער להן אפילו לדעת איפה סבתא שלהן נולדה ואיך שרדה.
אז לפני שאנחנו מנהלים ציד מכשפות נגד ספרי קומיקס מוטב ונעשה חשבון נפש אמיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הקומיקסים האלו די מחרידים בעיני ואני לא מכניסה אותם הביתה אבל מעניין איך הפוקוס מושם רק עליהם בזמן שכל המרחב הצבורי שלנו מלא בזילות שואה. כנראה שזה פשוט נוח ומאפשר לנו להתחמק מבירור אמיתי עם עצמנו.
הרי לא קמנו בבוקר אחד ערפילי למציאות של זילות שואה. היא זחלה אלינו אט אט.
סיפורי פיקציה עם גיבורי על על רקע השואה היו פה לפני הקומיקס וכנראה גם בהם היה טעם לפגם.
וכבר היה מי שהזכיר פה סיפור של ולדר.
חברי הכנסת שלנו (ובמיוחד אחד מהם), מרבים להשתמש בדימויי שואה, שמה ומושגיה נישאים בפיו השכם והערב בנוגע לכל נושא שהוא. רטוריקת הזוועה שלו אחראית במידה לא מבוטלת לזילות מונחים שלא אמורים להיות שגורים על פינו בשפה יומיומית.
הן הדבר אמור לגבי עיתונאי גוועלאד והן לגבי המילה "נאצים" שנישאת בפיהם של דרדקים ככינוי גנאי ליהודים, לאחים שלנו.
ולמה ללכת רחוק? פה בפרוג היו דימויי שואה כולל עיצובים גרפיים לעייפה , בפרט בזמני הסגר על בני ברק.
אז לפני שאנחנו מנהלים ציד מכשפות נגד ספרי קומיקס מוטב ונעשה חשבון נפש אמיתי.
כל מילה בסלע!

גומר אותי שהקורונה לא היתה פה שבועיים וכבר כל אחד התחיל להשוות אותה לשואה או לגטו או לבונקרים או למרתפים.
הלוואי שהשואה היתה דומה אחד ממליון למה שאנחנו חווים פה בארץ הקודש, הם לא היו כל כך סובלים..
לא חברים, אין קשר בין הסגר בקורונה לבין הגטו בשואה. שום קשר. אפילו לא בדמיון.



אני לא אשכח את הליל הסדר ההוא שחיים ולדר פרסם ביתד את הסיפור על מוטל גנעב, סבא וסבתא שלי התארכו אצלנו, ובחג בבוקר הסיפור הזה היה ה-נושא! כמה התחילו לדון ולדבר עליו כדרכם של סיפורי חג, זה היה חדש מגזר הז'אנר הזה.
הייתי צעירה אבל לראות את סבתא שלי עם עינים לחות אומרת שזה מעצבן אותה לשמוע כאלה שטויות, והיא לא מוכנה אפילו להתחיל להגיד לנו למה. הספיק לכולנו כדי להשתתק, והספיק לי כדי לסלוד מהשטויות האלה לנצח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
בתור נכד לאוד מוצל מאש התופת, אני מאוד מתחבר לשתי ההודעות האחרונות.
עם זאת נשאלת השאלה, איך באמת אפשר לחבר את הילדים לזוועות השואה. מצד אחד לכתוב סיפורים קלילים זה בעייתי מכל בחינה, מצד שני א"א לכתוב סיפורים כבדים כי זה לא מתאים להם.
מה כן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
איך באמת אפשר לחבר את הילדים לזוועות השואה.
א. סור מרע- לא לתת להם ספרים כאלו.
ב. עשה טוב- לחכות שהם יגדלו לגיל 10-11 ולהתחיל לספר בהדרגה.
בגילאים גדולים יותר וודאי שאפשר לתת להם לקרוא ספרות שואה חרדית ערכית כמו פרל בניש, פראגר, זריצקי, רוטשילד, זיידמן וכיו"ב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
עם זאת נשאלת השאלה, איך באמת אפשר לחבר את הילדים לזוועות השואה.
אני לא רואה עניין בלחבר ילדים קטנים לזוועות השואה ומוראותיה.
לכל זמן ועת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
א. סור מרע- לא לתת להם ספרים כאלו.
ב. עשה טוב- לחכות שהם יגדלו לגיל 10-11 ולהתחיל לספר בהדרגה.
בגילאים גדולים יותר וודאי שאפשר לתת להם לקרוא ספרות שואה חרדית ערכית כמו פרל בניש, פראגר וכיו"ב.
חייב לציין שהחל מגיל צעיר קראתי ספרות שואה ממגוון סוגים ורמות. זה לא יצר אצלי טראומה, אבל כן יצר אצלי חיבור עמוק למה שקרה שם. יותר מדויק, זה יצר אצלי את ההבנה שאני לא מבין כמה שאני לא מבין מה שהיה שם (כתבתי על זה משהו כאן).
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
חייב לציין שהחל מגיל 10 או 11 קראתי ספרות שואה ממגוון סוגים ורמות. זה לא יצר אצלי טראומה, אבל כן יצר אצלי חיבור עמוק למה שקרה שם. יותר מדויק, זה יצר אצלי את ההבנה שאני לא מבין כמה שאני לא מבין מה שהיה שם (כתבתי על זה משהו כאן).
קראתי אף יותר מוקדם. לא היה פשוט.
אך אין ספק שפרספקטיבה אמיתית מושגת רק בקריאה בגיל מבוגר יותר.
ועל כן התועלת בקריאה בגיל צעיר במיוחד מוטלת בספק הן מבחינת עיבוד והבנה והן מבחינת קשיים נפשיים שעשויים לצוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
קראתי אף יותר מוקדם. לא היה פשוט.
ערכתי, כי אחזתי שאני לא זוכר במדויק מתי התחלתי.
אבל נכון, אין ספק שהפרספקטיבה מושגת ככל שמתבגרים (והאמת היא שהיא לעולם לא באמת מושגת, ודי לנו בהבנה זו).
עם זאת, אין ספק שהזרעים פועלים את פעולתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
והאמת היא שהיא לעולם לא באמת מושגת, ודי לנו בהבנה זו
לענ"ד זו ההבנה החשובה ביותר לגבי השואה.
לצערי במשך שנים היא לא מספיק הודגשה בספרות שלנו וגם בספרות הכללית.
בעבר הספרות הכללית (וגם הזכרון הקולקטיבי והטקסים הממלכתיים) התמקדו בגבורה והתנגדות. מרד גטו ורשה היה חזות הכל.
והספרות שלנו התמקדה בקידוש ה' וגבורה יהודית (שזה כמובן ערכי עשרת מונים) אך בעיקר בקהילות החרדיות של פולין וליטא.
היום עם התקדמות המחקר והתרחבות הספרות יש יותר מקום להבנה הזו- שאנחנו פשוט לא מבינים.
וכן שאל לנו לשכתב עובדות היסטוריות גם למטרות חינוכיות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה