דיון נספח לאתגר - עולם מושלם

[אנטיפטרוסה]

אגב, יש מצב שהבן לא רצה לקחת מאבא שלו יותר כסף כי הוא חושב שאין סיבה שאבא ישלם עליו?

לכאורה לזה מתכוונת הכותבת - שהמספר רואה הכל בעין מרירה, אף על פי שבעצם זה דבר יפה, שהבן לא רוצה שאביו יצטרך לשלם עליו...
@אפילו בקשת כלכך יפה, אז הנה כמה תיקונים: (והקטע מהמם!)

בעליבות

בעליבותה?

שתים, שתים

אולי עדיף: שתיים - שתיים?

אוח.....חחח

הייתי כותבת ככה:

אוחחחח.....

(ידעתי שאלו אבא ובן.

)

מעל

מעבר?

לו

לה, זה דמות - נקבה

 

[אפילו]

אגב, יש מצב שהבן לא רצה לקחת מאבא שלו יותר כסף כי הוא חושב שאין סיבה שאבא ישלם עליו?

לכאורה לזה מתכוונת הכותבת - שהמספר רואה הכל בעין מרירה, אף על פי שבעצם זה דבר יפה, שהבן לא רוצה שאביו יצטרך לשלם עליו...

אחד אפס.
בכוונה כתבתי תאוריות שבהחלט לא חייבות להיות משהו שלילי.
ותודה לכם על העדכונים ותיקונים.
אני כבר לא יכולה לתקן (לפחות אצלי).

לה, זה דמות - נקבה

התכוונת שדמות זו מילת נקבה? או שהדמות היא נקבה?
כי בכל התיאור אין אזכור האם מדובר בזכר או נקבה.
האם ברור שזה נקבה? או לא ברור מה זה? וזה בעיה?? (או אולי יותר יפה?)

 

[אנטיפטרוסה]

התכוונת שדמות זו מילת נקבה?

כן.

האם ברור שזה נקבה? או לא ברור מה זה? וזה בעיה?? (או אולי יותר יפה?)

זה לגמרי סבבה, אפילו שלדעתי בנקודה הזו זאת נפילה שלך - מזה שכתבת בלשון זכר, ניתן להבין שכשאת כתבת ראית את זה דרך עיניים של בן...

 

[Reizy Esh]

וואו! לקום לסיפור כזה
בדיוק ככה צריך להשתמש במעתקים- בצורה כזאת באמת הקריאה רצה ולא נעצרים כל שניה.
תודה על הלימוד!
הארה תוכנית- אם היא טסה לדובאי, איך זה שהיא לא היתה באמריקה?!

תודה לך! (עברתי לנספח)
וזה כי דובאי נגישה וקרובה וזולה יחסית, וארצות הברית יקרה ודורשת ויזה.

 

[מנוחה כהן]

וזה כי דובאי נגישה וקרובה וזולה יחסית, וארצות הברית יקרה ודורשת ויזה.

לא ידעתי משומה חשבתי שדובאי בגלל שהיא עשירה תיהיה יקרה יותר...

 

[המלמד מבני ברק]

מעתקים-- מה זה?

 

[מנוחה כהן]

מעתקים-- מה זה?

תראו כאן

 

[הנף מקלדת]

@דיונון

על כגון דא נאמר: "או--לה-לה"

 

[מנוחה כהן]

@דיונון לקרוא זווית חדשה לסיפור מוכר זה אחד הדברים שאני ממש אוהבת. תודה!

זה לא שאחים של דוד נידו אותו..?

 

[דיונון]

תודה.

לקרוא זווית חדשה לסיפור מוכר זה אחד הדברים שאני ממש אוהבת

גם אני. 'לגעת בהיסטוריה'.

זה לא שאחים של דוד נידו אותו..?

מלחמת דוד וגלית היתה אחרי שדוד נמשח בידי שמואל, כך שלא נראה לי שנשאר מקום לנידוי. (הנידוי אכן מוזכר באחד המדרשים)

בקורות?

 

[מנוחה כהן]

מלחמת דוד וגלית היתה אחרי שדוד נמשח בידי שמואל, כך שלא נראה לי שנשאר מקום לנידוי.

שמואל א יז
כח וַיִּשְׁמַע אֱלִיאָב אָחִיו הַגָּדוֹל בְּדַבְּרוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ. כט וַיֹּאמֶר דָּוִד מֶה עָשִׂיתִי עָתָּה הֲלוֹא דָּבָר הוּא. ל וַיִּסֹּב מֵאֶצְלוֹ אֶל מוּל אַחֵר וַיֹּאמֶר כַּדָּבָר הַזֶּה וַיְשִׁבֻהוּ הָעָם דָּבָר כַּדָּבָר הָרִאשׁוֹן.

 

[מנוחה כהן]

בקורות?

רק משהו קטן.
כדאי לנסות לקצר את המשפטים הארוכים, לדוגמא פה

'א-אחי' - קשה היה לעצור את אליאב כשכעס, ושמעא תמיד נהג בו כבוד, הן מדין הבכורה והן מהכרת מעלותיו הרבות, אבל לא היה עתה פנאי לזאת, חיי אחיהם היו על כף המאזניים – 'חשבתי... אולי כדאי שתזדרז לדבר עם המלך לפני שיהיה מאוחר מדי'

הייתי מנסה לשכתב, אולי כך:
'א-אחי' - תמיד היה קשה לעצור את אליאב כשכעס. מאז עמד על דעתו הקפיד שמעא לנהוג בו בכבוד, הן מדין הבכורה והן מהכרת מעלותיו הרבות, אבל לא היה עתה פנאי לזאת. חיי אחיהם היו על כף המאזניים -
'חשבתי... אולי כדאי שתזדרז לדבר עם המלך לפני שיהיה מאוחר מדי'

 

[דיונון]

רק משהו קטן.
כדאי לנסות לקצר את המשפטים הארוכים, לדוגמא פה

הייתי מנסה לשכתב, אולי כך:
'א-אחי' - תמיד היה קשה לעצור את אליאב כשכעס. מאז עמד על דעתו הקפיד שמעא לנהוג בו בכבוד, הן מדין הבכורה והן מהגרת מעלותיו הרבות, אבל לא היה עתה פנאי לזאת. חיי אחיהם היו על כף המאזניים -
'חשבתי... אולי כדאי שתזדרז לדבר עם המלך לפני שיהיה מאוחר מדי'

תודה רבה.
תוקן.

 

[מנוחה כהן]

יש עוד כמה משפטים כאלה, קצת מסובכים. אני חושבת שאם כל הקטע היה כתוב כך זה לא היה מפריע, אבל כיוון שבהמשך הסיפור יש משפטים קצרים ופעילים (בניגוד לאלו הארוכים והתיאוריים), זה יוצר איזשהו זיץ בעין..

 

[המלמד מבני ברק]

@דיונון אחד הקטעים הענקים שלך, הייתי מרותק כמו שבחיים לא הייתי מרותק, הפסוקים קמו לתחייה...

 

[לילך אור]

@עטרה ד
קטע מעולה!
הייתי טיפהלה מחדדת את המשלב הלשוני.

אשמח לתיקוני פיסוק והגיה בזמן שאני יכולה לערוך. תודה!

אתמול, כשישבתי עם אפרת קצת על הפירוט של האשראי.

פסיק במקום נקודה.

אחרי שדיברתי איתה, וקצת התחזקתי באמונה שיהיה טוב.

כנ''ל

התפללתי ערבית. והלכתי לחדר קפה.

לא יודעת מה הכלל בנקודה ו ו', אבל משהו שם נראה לי צריך לשנות.

 

[עטרה ד]

פסיק במקום נקודה.

תוקן. תודה רבה!

הייתי טיפהלה מחדדת את המשלב הלשוני.

המטרה היא שזה ייקרא שכביכול אומר/כותב את זה אותו אחד שמספר.
לכן המשלב הוא נמוך יותר. 'כדבר איש אל רעהו'

 

[לילך אור]

המטרה היא שזה ייקרא שכביכול אומר/כותב את זה אותו אחד שמספר.
לכן המשלב הוא נמוך יותר. 'כדבר איש אל רעהו'

כשאת מדברת עם עצמך,
את משתמשת במשלב כזה?

 

[עטרה ד]

את משתמשת במשלב כזה?

אני באופן אישי לא.
אבל סגנון האיש המתואר הגיוני מאוד שידבר כך.
את לא חושבת?
(או שבכלל התכוונת שאחדד לכיוון ההפוך... כלומר- שיותר ירגישו שמישהו בסגנון ההוא מדבר)

 

[ליאורהA]

@עטרה ד
מרגש.
לדעתי המשלב הלשוני מתאים בדיוק לאפיון, זה פשוט מושלם! (אולי יש מקומות שאפשר לשנות טיפה, אבל לא הפריע לי כ"כ.)
הפיסוק השתפר מאוד (!), רק כמה הערות קטנות...

ולפני כל הדלקת נרות אפרת שמה עשר שקל בקופה .

רווח מיותר.

כאן:

החלטתי- אני לא מגיע לאומן

בקיצור- כל שנה והסרטים שלה.

אבל אצלי- יהיה ראש השנה.

5. בחיבור בין שתי מילים יבוא מקף. ככה-כזה. בלי רווח. לא לפני, לא אחרי. סתם מקף קטן ופשוט.
6. בהפרדה בין שתי מילים יבוא קו מפריד. קו – כזה. ארוך יותר. עם שני רווחים, אחד לפני ואחד אחרי.
אי לכך ובהתאם לשני הכללים האחרונים, לעולם לא יבוא רווח אחד בלבד לפני או אחרי קו מפריד או מקף. תמיד יהיו - או אפס רווחים, או שני רווחים.

יונתן, ההוא של הארוחות. אמר שאולי זה בא לעורר אותנו,

פסיק במקום נקודה.

אז אמרתי ליונתן, שאולי זה בא ללמד אותנו פשוט לזרוק את השכל.

אולי הפסיק מיותר?

והחזרה בתשובה להם

שלהם?

התפללתי ערבית. והלכתי לחדר קפה.

אולי להוריד את הו', אא"כ זה בכוונה בגלל סגנון הדיבור שלו.

הרמתי ידיים לה' ואמרתי לו; תראה, בורא עולם. אני לא יודע מה יהיה איתי עם ראש השנה, אבל אצלי- יהיה ראש השנה. אולי באומן אולי במירון, ואולי פה בירושלים. אבל מה יהיה עם הנשמות המסכנות שכל שנה מגיעות לאומן לראש השנה?! רק בשבילם, בורא עולם. שחרר את אומן!"

להוריד את הגרשיים בסוף הציטוט או להוסיף בתחילתו.

אהבתי מאוד, תודה! (וסליחה על האורך. )