דיון על הגבול הנפשי-

  • הוסף לסימניות
  • #21
הוכיח גם הוכיח, ויש הרבה מאוד מחקרים ומקורות בעניין, מצרפת כאן צילומסך בודד מתוכם וכמה קישורים שמצאתי בחיפוש מהיר למדי:
1598274497733.png
1598274596361.png

וכאן וכאן וגם פה ופה
כמו שכתבתי לעיל, יש כאן שני נושאים שונים. הנושא האחד הוא חשיפת ילדים ובני נוער לאלימות, והנושא השני הוא חשיפתם בצורה מפוקחת לצדדים האפלים של החיים.
כל המקורות שהבאת נוגעים אך ורק בחשיפה לאלימות, שברור שאין לה מקום אצל ילדים, ולגבי חשיפתם לעובדות המרות של החיים, כמו למשל שיש מטפלות שמתעללות בילדים [בלי לתאר את ההתעללות בצורה מפורטת], שיש אנשים שנראים מכובדים ובפועל מתנהגים בצורות אפלות, לא הבאת שום מקור.

ואי אפשר בלי לצטט את הדברים הבאים:
מסקנות שכדאי לרשום אחרי האשכול הזה:
גם רמאים גדולים מצטלמים עם רבנים גדולים.
גם עיתונים חרדים (תתפלאו, אפילו עיתונים שמצווה (?) לקרוא) נוזלים מרוב שקרים וגוזמאות.
ביזנס עם קפלוץ' הם ביזנס. לא חסד.
ניצול המושגים הקדושים של "חסד" "עזרה לאברכים" לביזנס הוא אולי מגעיל, אבל לא צריך להתפלא. כך העולם שלנו נראה, מגעיל.

ואם הוצאנו את הילדים שלנו לחיים בלי לדעת את כל זה, פשענו בחינוך שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
זה העסק של ההורים והמחנכים, סופר לא אמור לחנך את קהל קוראיו, והסביבה של האדם בהחלט יכולה - וגם מספקת- אזהרות לגבי הרוע שקיים בעולם.
ספרות מורחבת ומפורטת בנושא, בשונה מאזהרה מינימלית רק בכדי ליידע, הינה מיותרת (כי כאמור אפשר לעשות זאת בקצרה ואין זה מתפקיד הכותב) וכן, מזיקה ומפתחת נטיות אלימות אצל קהל הקוראים- גם בוגרים, ק"ו צעירים.
הטענה 'זה העסק של ההורים והמחנכים' היא התחמקות בעלמא, ברור שאצל בני נוער רבים, המחנך העיקרי שלהם הוא העיתונות והספרות, וכשנכתבים בספר דברים בעייתיים, אף אחד לא מתחמק וטוען 'סופר לא אמור לחנך את קהל קוראיו'.
כמו שאפשר לראות [בקטנה...] באשכול של 'ביתא דריין סנטר', הסביבה החרדית כיום לא ממש מספקת אזהרות לגבי הרוע הקיים בעולם.
לא ביקשתי לכתוב 'ספרות מורחבת ומפורטת בנושא', אלא ספרות שלא מתעלמת מהנושא.
לאט לאט מבינים אצלנו שההתמקדות בטוב לא מונעת את הרע, ולכן מתחילים להפעיל תכניות מוגנות למיניהן גם בבתי הספר השמורים ביותר, וזו הדוגמא לכך שחשיפה מפוקחת לרע לא אמורה ליצור שום בעיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הטענה 'זה העסק של ההורים והמחנכים' היא התחמקות בעלמא, ברור שאצל בני נוער רבים, המחנך העיקרי שלהם הוא העיתונות והספרות, וכשנכתבים בספר דברים בעייתיים, אף אחד לא מתחמק וטוען 'סופר לא אמור לחנך את קהל קוראיו'.
כמו שאפשר לראות [בקטנה...] באשכול של 'ביתא דריין סנטר', הסביבה החרדית כיום לא ממש מספקת אזהרות לגבי הרוע הקיים בעולם.
לא ביקשתי לכתוב 'ספרות מורחבת ומפורטת בנושא', אלא ספרות שלא מתעלמת מהנושא.
לאט לאט מבינים אצלנו שההתמקדות בטוב לא מונעת את הרע, ולכן מתחילים להפעיל תכניות מוגנות למיניהן גם בבתי הספר השמורים ביותר, וזו הדוגמא לכך שחשיפה מפוקחת לרע לא אמורה ליצור שום בעיות.
זה נכון.
הבעיה היא שבחלק הספרות החרדית שעוסקת בכך היא ממש לא חושפת בזהירות ובהדרגה.
ולא רק ילדים אלא גם מבוגרים.
וכך יוצא שלמרבה הצער ספרות שלדוגמא אמורה להציף שיח בנושא אלימות רגשית או אלימות במשפחה הופכת בעצמה לצהובה ואלימה והנזק רב על התועלת (אם יש בכלל תועלת חוץ מהכנסות נאות להוצאה ולסופרת).
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כמו שכתבתי לעיל, יש כאן שני נושאים שונים. הנושא האחד הוא חשיפת ילדים ובני נוער לאלימות, והנושא השני הוא חשיפתם בצורה מפוקחת לצדדים האפלים של החיים.
כל המקורות שהבאת נוגעים אך ורק בחשיפה לאלימות, שברור שאין לה מקום אצל ילדים, ולגבי חשיפתם לעובדות המרות של החיים, כמו למשל שיש מטפלות שמתעללות בילדים [בלי לתאר את ההתעללות בצורה מפורטת], שיש אנשים שנראים מכובדים ובפועל מתנהגים בצורות אפלות, לא הבאת שום מקור.

ואי אפשר בלי לצטט את הדברים הבאים:
זה נכון.
הבעיה היא שבחלק הספרות החרדית שעוסקת בכך היא ממש לא חושפת בזהירות ובהדרגה.
ולא רק ילדים אלא גם מבוגרים.
וכך יוצא שלמרבה הצער ספרות שלדוגמא אמורה להציף שיח בנושא אלימות רגשית או אלימות במשפחה הופכת בעצמה לצהובה ואלימה והנזק רב על התועלת (אם יש בכלל תועלת חוץ מהכנסות נאות להוצאה ולסופרת).
כל מילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
באשכול סמוך מתקיים דיון חשוב על אלימות פיזית,
שזה פחות קיים בספרות החרדית.

אולי לא פחות חשוב להעלות לדיון את נושא "האלימות הרגשית".
הספרות החרדית -סביב הנושא- מתפתחת מאוד בשנים האחרונות
עד כדי תיאורי זוועה ממש.

והדילמה באמת דילמה.
מצד אחד חייבים להציף בעיות, לדבר עליהם, לדעת שהם קיימים,
שאנשים שסובלים יוכלו להבין ולהיעזר.
שהחברה מסביב יוכלו להבין ולעזור.

ומצד שני, זה מרגיש כל כך רע.
כל כך משחית את הנפש.
למה נפשות טובות ועדינות צריכות להיחשף לעולמות של רוע?
לתהומות של זדון, של התעללות,
של השפלות?
זה לא גורם לחספוס ולאיבוד העדינות?

זה באמת שאלה מורכבת, יכולה להיות לזה תשובה פשוטה?
בלת"ק
התשובה מתחילה מתחילה קודם
הדור שלנו הוא דור שמעלה הכל למודעות ולטיפול, כלאמר לתיקון.
אז זה שמעלים זה לא בעיה בפני עצמה, הבעיה היא במי שמעלה ובמה ואיך..
התוצאות לעיתים רבות מידי פגומות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני שב על דבריי.
'עדינות הנפש' היא פריבילגיה שמיועדת לעולם שכולו טוב.
אבל בעולם שמכיל בתוכו גם רוע ושחיתות,
ואנחנו אמורים למצוא בתוכו את דרכנו, מבלי ליפול לבורות ופחתים,
אין שום מנוס מלחשוף את הנפש הבוגרת לצדדים האפלים של החיים.
עדיף שהנפש תיחשף לזה בספרות ובעיתונות מבעוד מועד,
ותדע להישמר על עצמה מכל מיני פגיעה פיזיות וכלכליות,
מאשר שתתנפץ אל סלעי החיים הקשים,
כשהיא עלולה לאבד את כל מה שיש לה.
היחשפות היא הדרך היחידה ללמד הגנה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
הציניות היא דבר נחמד מאד, כשהיא מלווה בטיעונים.
העולם הוא לא מתוק ויפה בכלל, אבל כשמגדלים את הילדים בבועה, ומספרים להם שהוא מתוק ויפה, הם יאמינו שאין רע בכלל, ועשויים לגלות שטעו רק כשנפלו בבור עמוק עמוק.

הניסיון לא הוכיח דבר כזה, אלא אם כן העובדה שבעיתונים החרדיים לא מדברים על אלימות ופשיעה ביוצאי החינוך החרדי, היא הוכחה מספקת. בשביל לקבוע דבר כזה צריך מחקר מבוסס, וגם אז יש לשקול בזהירות אם יצא שכר מיעוט התוקפים בהפסד ריבוי המותקפים.
יש איזו דרך אמצע. זה לא שחור לבן
אולי זה שלא מדברים על דברים כאלו זה מגיע בדיוק מהסיבה שלא יודעים להתמודד עם זה.
בבחינת -שב ואל תעשה עדיף..
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
הנושא האחד הוא חשיפת ילדים ובני נוער לאלימות, והנושא השני הוא חשיפתם בצורה מפוקחת לצדדים האפלים של החיים.
משום מה, ככל שאני הופכת והופכת בספרים שאני מכירה, זה שייך לאחת מהקטגוריות:
או לא נוגע בכלל בבעיות
או נוגע בצורה אוטופית ולא מציאותית כלל
או מוגזם עד אימה.
אז שתי הסוגות הראשונות לא יעילות כלל, (בעניין העלאת המודעות) וזה מובן.
אבל הסוגה השלישית מזכירה את החשיפה בתקשורת ובסרטים לכל אלימות, רוע, פגע ומנהג רע.
מתחילים להפעיל תכניות מוגנות למיניהן גם בבתי הספר
וזו הראייה לכך שהדברים הללו צריכים לבוא תחת מטרייה של גורם חינוכי...
וודאי שיש מקום לדיבורי מוגנות, למרבה הצער והכאב, אבל לא כנושא ספרותי!!!
העלאת הנושא בספרי קריאה ופנאי, לא מגיעה מדאגה כנה לשלום הציבור, וגם ב'לו יצויר' שכן, מהר מאוד היא נוטשת את תחום הנכון והנצרך בכדי להזהיר, ועוברת לחלקת תיאורי הזוועה מעודדי האלימות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
וזו הראייה לכך שהדברים הללו צריכים לבוא תחת מטרייה של גורם חינוכי...
וודאי שיש מקום לדיבורי מוגנות, למרבה הצער והכאב, אבל לא כנושא ספרותי!!!
העלאת הנושא בספרי קריאה ופנאי, לא מגיעה מדאגה כנה לשלום הציבור, וגם ב'לו יצויר' שכן, מהר מאוד היא נוטשת את תחום הנכון והנצרך בכדי להזהיר, ועוברת לחלקת תיאורי הזוועה מעודדי האלימות
מקווה שהתכוונת מקצועי טיפולי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
התכוונתי ספרי קריאה ופנאי.
שם אני פגשתי את התיאורים הנ"ל.
דיברנו על דברים שבנפש, לא?
אז מה מתאים יותר משם הצינורות לעצמינו שעין מקצועית תראה אותם?
מה נכון יותר מאשר שכל דרדק שלמד לאמר מודה אני מתיימר לטפל דרך ספריו בכל סוגי ההפרעות והבעיות?
שיתנו קצת כבוד למי שמבין באמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
דיברנו על דברים שבנפש, לא?
אז מה מתאים יותר משם הצינורות לעצמינו שעין מקצועית תראה אותם?
מה נכון יותר מאשר שכל דרדק שלמד לאמר מודה אני מתיימר לטפל דרך ספריו בכל סוגי ההפרעות והבעיות?
שיתנו קצת כבוד למי שמבין באמת.
אפשר וצריך לחשוף גם בספרות וזה אחד מתפקידיה החשובים להציף לתודעה ובכך להגיע גם למי שלא קורא להנאתו ספרות מקצועית.
אבל זה דורש זהירות, ענווה וייעוץ של איש מקצוע.
ויש מספיק דוגמאות לספרות טובה שכזו. ב"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אפשר וצריך לחשוף גם בספרות וזה אחד מתפקידיה החשובים להציף לתודעה ובכך להגיע גם למי שלא קורא להנאתו ספרות מקצועית.
משפט מסוכן.
ובכלל, לא מסכימה עם הגישה השמה את כותבי הספרים יחד עם מחנכי הדור.
למה כשהולכים לפסיכולוג בודקים קודם שיש לו תעודות והמלצות, ואף אחד לא ניזוק מטיפוליו, וכשפותחים ספר קריאה פשטני, הסופר יכול להיות אדם עם ידע מזדמן מפה ומשם בתחום הנכתב?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
משפט מסוכן.
ובכלל, לא מסכימה עם הגישה השמה את כותבי הספרים יחד עם מחנכי הדור.
למה כשהולכים לפסיכולוג בודקים קודם שיש לו תעודות והמלצות, ואף אחד לא ניזוק מטיפוליו, וכשפותחים ספר קריאה פשטני, הסופר יכול להיות בור שלא סיים תיכון?
לפעמים עדיף ככה מאשר לכתוב טעויות עזות. לפחות זה יתן תקדים למשהו נכון ואמיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
משפט מסוכן.
ובכלל, לא מסכימה עם הגישה השמה את כותבי הספרים יחד עם מחנכי הדור.
למה כשהולכים לפסיכולוג בודקים קודם שיש לו תעודות והמלצות, ואף אחד לא ניזוק מטיפוליו, וכשפותחים ספר קריאה פשטני, הסופר יכול להיות בור שלא סיים תיכון?
א. ספר קריאה לא מתיימר לטפל ואם הוא מתיימר הוא לא מהסוג הטוב שתיארתי לעיל.
ב. בהמשך לא' העלאה למודעות אינה טיפול.
ג. ספר שכותבו הוא "בור שלא סיים תיכון" - דומני שהדבר יהיה ניכר מאד בכתיבה. אישית אינני מכירה סופרים בורים ומצליחים ולכן תיאור כזה הוא במחילה דמגוגיה.
ד. כתבתי ואכתוב שוב. ספר שנוגע בסוגיה רגישה מחייב תחקיר מקיף וליווי של אנשי מקצוע ואכן בספרים כמו אדום לבן ושומרת השערים של דבורי רנד, אפשר לקרוא לך אמא של פריד או סולו של איילה ברמ"ץ ניכר שיש ייעוץ לאורך כל הספר.
ה. לצטט חלק ממשפט ולקבוע עליו שהוא מסוכן מבלי להתייחס לסיפא שלו זה גם דמגוגיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ספר קריאה לא מתיימר לטפל ואם הוא מתיימר הוא לא מהסוג הטוב שתיארתי לעיל.
כשאומרים 'להעלות למודעות' בעצם מתכוונים 'ללמד ולחנך את התמימים שבעם'. וזה, כמדומני לשים את הסופר במקום המחנך. לא מטפל-אלא מחנך. וספרי קריאה רבים וטובים כן מתיימרים לעמוד במקום הזה, ואני שואלת: באיזה רשות? מי שמכם למחנכים ומורים?
ג. ספר שכותבו הוא בור - דומני שהדבר יהיה ניכר מאד בכתיבה. אישית אינני מכירה סופרים בורים ומצליחים ולכן תיאור כזה הוא במחילה דמגוגיה.
לא דמגוגיה, הגזמה קלה. כוונתי הייתה לתאר, מעט בהקצנה, את העובדה שהרבה פעמים המחקר הדגול של הכותב לגבי הנושאים אליהם הוא רוצה ליצור חשיפה, מסתכם בקריאת כמה ספרי פסיכולוגיה מפוקפקים. + 0 יעוץ עם איש מקצוע מהתחום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
כשאומרים 'להעלות למודעות' בעצם מתכוונים 'ללמד ולחנך את התמימים שבעם'. וזה, כמדומני לשים את הסופר במקום המחנך. לא מטפל-מחנך. וספרי קריאה רבים וטובים כן מתיימרים לעמוד במקום הזה, ואני שואלת: באיזה רשות? מי שמכם למחנכים ומורים?
אז את יכולה לשאול מה בכלל תפקיד הספרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
כשאומרים 'להעלות למודעות' בעצם מתכוונים 'ללמד ולחנך את התמימים שבעם'. וזה, כמדומני לשים את הסופר במקום המחנך. לא מטפל-אלא מחנך
להעלות למודעות זה לא לחנך. זו פרשנות שלך.
פעם גם לא כתבו על גירושין ועל חייהם של ילדי גרושים, על נישואים שניים ועל ילדי תסמונת דאון.
ואז היו את הנחשונים שהחליטו לכתוב ולהעלות לתודעה. ברוכים יהיו.
זו ספרות שנותנת מקום לכולם ולא רק לסיפורי סוכרזית ועדיין רגישה ומועילה.
לא דמגוגיה, הגזמה קלה. כוונתי הייתה לתאר, מעט בהקצנה, את העובדה שהרבה פעמים המחקר הדגול של הכותב לגבי הנושאים אליהם הוא רוצה ליצור חשיפה, מסתכם בקריאת כמה ספרי פסיכולוגיה מפוקפקים. + 0 יעוץ עם איש מקצוע מהתחום.
פעם שלישית ואחרונה בל"נ:
כתבתי מפורשות שחשוב להעלות לתודעה בד בבד עם ליווי מקצועי צמוד ותחקיר מקיף ויסודי וגם הבאתי דוגמאות לספרים כאלו.
יש ספרים שלוקים בחסר? עצוב ולפעמים גורם נזק. בואו נצביע ברגליים ונקנה את אלו שמהסוג הטוב או לפחות נשלח מכתבים למערכת שמוקירים את הסופר/ת המקצועי/ת שמלווה באנשי מקצוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
ובכלל, לא מסכימה עם הגישה השמה את כותבי הספרים יחד עם מחנכי הדור.
חבל מאוד, כי העובדה היא שכותבי הספרים הם יותר ממחנכי הדור - הם מחנכי הדור בעצמם.
ולא - לא בגלל שזה תפקידם, אלא פשוט מאוד בגלל שזה מה שהם עושים, הם מחנכים.
התנ''ך עצמו מחנך בעיקר באמצעות סיפורים, וכנראה שלחיים ולדר ומיה קינן יש השפעה על הנוער יותר מרוב רובם של המשגיחים.
הסיפורים שאנו מספרים לילדים, זו התמונת עולם שלהם, וסיפורים שמציירים תמונת עולם מעוותת, יוצרים תפיסה מעוותת אצל הנוער.
הפריבילגיה 'לא לכתוב' על נושא מסויים, שייכת למי שלא יודע לכתוב. מי שיודע לכתוב, בכל נושא שבו יכתוב או לא יכתוב הוא יהיה מחנך. לטב ולמוטב.
לשתוק - זו זהירות
לכתוב - זו אחריות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה