הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה.
תש"פ הביטה אחורה, נאנחה והיטיבה את תרמילה התפוח על גבה. היא ידעה שדרכה אוטוטו מגיעה לסיומה.
השופר הודיע לה שיומה קרב, ועל אף שסיפרו לו שיש שנים שמנסות להאריך את זמנן, היא הרגישה שסיימה את תפקידה והאמת שדי נמאס לה.
כשנכנסה לזירה, היא לא הגיעה נקיה לגמרי. לא הביאה איתה התחלה חדשה וחלקה כמו שהייתה רוצה. פחות מחודש לפני שבאה לעולם, התקיים סבב בחירות שני וכולם ידעו ש"בתש"פ יהיו בחירות שלישיות. אולי אפילו רביעיות".
תוך כדי הליכה, היא הוציאה מתרמילה פתקים לבנים מקומטים, מרוחים באותיות שחורות גדולות. מזכרת ממערכת הבחירות השלישית, באדר.
נזכרה בבחירות הללו ובתחזיות השחורות שהבטיחו שלעולם לא תקום ממשלה. כל ילד הפך לפרשן פוליטי, וכולם ידעו לדקלם שאם לא ממשלת אחדות, אין סיכוי אחר לצאת מהמעגל הזה.
אלא שהקורונה שינתה את התמונה. אם בשבט האנשים היו סקפטיים לשמע ההצהרות ש"הגעת הקורונה לישראל היא בלתי נמנעת", בתחילת אדר התגלה חולה הקורונה הראשון בארץ וחייב פעולה מיידית.
תש"פ ישרה את המסכה שלה וחייכה בסיפוק. לפחות ממשלת אחדות-חירום-לאומית הצליחו להקים בזמנה. אך על אף שהיא הוקמה לצורך המלחמה בקורונה וזו הרי לא תמה, נראה שגם היא לא תחזיק מעמד.
כתפיה שחו, והיא התחרטה על הזכרונות הלא נעימים. העדיפה להיזכר בדברים הטובים שהיא זכתה לקחת בהם חלק. והיו כאלה, בהחלט היו.
סיום הש"ס, זה שרק שנה בכל שבע וחצי שנים זוכה לראות. האולמות המלאים מפה לפה, השירה האדירה, השמחה הבלתי ניתנת לתיאור על ששמת חלקינו מיושבי בית המדרש.
היא נשמה בחולמנות, רואה בעיני רוחה את עשרות אלפי היהודים מקפצים על הפרנצ'עס, שמחים בשמחתה של תורה. התענגה על השירה שנשמעה באוזניה וכמעט לא שמה לב שהיא עדיין ממשיכה להתקדם.
משקל התרמיל משך אותה בחזרה לקרקע והיא המשיכה בצעדים קצובים. נזכרה בשעשוע איך בתחילתה היו אנשים שלא הכירו אותה מספיק וקראו לה תשע"פ.
כעת הם מכירים אותה היטב, והיא לבטח תשאיר את חותמה בעולם. שנת תש"פ תיזכר לעד, לטוב ולמוטב.
עכשיו הזמן דוחק בה, מניס אותו מהזירה. היא שמחה לפנות את מקומה לתשפ"א על כל ראשי תיבותיה המעודדים והמשמחים.
אך רגע לפני שהיא יורדת מהבמה, היא עוצרת לחלקיק שניה, מנופפת בידה לפרידה...
והזמן ממשיך לצעוד.
תש"פ הביטה אחורה, נאנחה והיטיבה את תרמילה התפוח על גבה. היא ידעה שדרכה אוטוטו מגיעה לסיומה.
השופר הודיע לה שיומה קרב, ועל אף שסיפרו לו שיש שנים שמנסות להאריך את זמנן, היא הרגישה שסיימה את תפקידה והאמת שדי נמאס לה.
כשנכנסה לזירה, היא לא הגיעה נקיה לגמרי. לא הביאה איתה התחלה חדשה וחלקה כמו שהייתה רוצה. פחות מחודש לפני שבאה לעולם, התקיים סבב בחירות שני וכולם ידעו ש"בתש"פ יהיו בחירות שלישיות. אולי אפילו רביעיות".
תוך כדי הליכה, היא הוציאה מתרמילה פתקים לבנים מקומטים, מרוחים באותיות שחורות גדולות. מזכרת ממערכת הבחירות השלישית, באדר.
נזכרה בבחירות הללו ובתחזיות השחורות שהבטיחו שלעולם לא תקום ממשלה. כל ילד הפך לפרשן פוליטי, וכולם ידעו לדקלם שאם לא ממשלת אחדות, אין סיכוי אחר לצאת מהמעגל הזה.
אלא שהקורונה שינתה את התמונה. אם בשבט האנשים היו סקפטיים לשמע ההצהרות ש"הגעת הקורונה לישראל היא בלתי נמנעת", בתחילת אדר התגלה חולה הקורונה הראשון בארץ וחייב פעולה מיידית.
תש"פ ישרה את המסכה שלה וחייכה בסיפוק. לפחות ממשלת אחדות-חירום-לאומית הצליחו להקים בזמנה. אך על אף שהיא הוקמה לצורך המלחמה בקורונה וזו הרי לא תמה, נראה שגם היא לא תחזיק מעמד.
כתפיה שחו, והיא התחרטה על הזכרונות הלא נעימים. העדיפה להיזכר בדברים הטובים שהיא זכתה לקחת בהם חלק. והיו כאלה, בהחלט היו.
סיום הש"ס, זה שרק שנה בכל שבע וחצי שנים זוכה לראות. האולמות המלאים מפה לפה, השירה האדירה, השמחה הבלתי ניתנת לתיאור על ששמת חלקינו מיושבי בית המדרש.
היא נשמה בחולמנות, רואה בעיני רוחה את עשרות אלפי היהודים מקפצים על הפרנצ'עס, שמחים בשמחתה של תורה. התענגה על השירה שנשמעה באוזניה וכמעט לא שמה לב שהיא עדיין ממשיכה להתקדם.
משקל התרמיל משך אותה בחזרה לקרקע והיא המשיכה בצעדים קצובים. נזכרה בשעשוע איך בתחילתה היו אנשים שלא הכירו אותה מספיק וקראו לה תשע"פ.
כעת הם מכירים אותה היטב, והיא לבטח תשאיר את חותמה בעולם. שנת תש"פ תיזכר לעד, לטוב ולמוטב.
עכשיו הזמן דוחק בה, מניס אותו מהזירה. היא שמחה לפנות את מקומה לתשפ"א על כל ראשי תיבותיה המעודדים והמשמחים.
אך רגע לפני שהיא יורדת מהבמה, היא עוצרת לחלקיק שניה, מנופפת בידה לפרידה...
והזמן ממשיך לצעוד.
