דרוש מידע שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

הירשם עכשיו!
מצב
הנושא נעול.
@אסנת כהן, אני כל כך מכירה את זה מקרוב, אצל הבן שלי זה היה ממש ככה, אבל יום אחד שניתי גישה וזה עבד, פשוט בעלי אמר שאנחנו בדרך הזאת עוד נגרום לילד בעיה ריגשית... אז החלטנו להרפות לחלוטין ורק לפרגן לו (על מלא דברים שהוא 'גדול' בהם באמת) ולהבטיח מתנות כשירצה, אבל רק מזה בלי 'המקל', וראי זה פלא תוך חודשיים הבנאדם גמול, מקווה שזה יעזור לך... בהצלחה.
 
תודה לך רותי קפלר על האשכול החשוב הזה, חידשת לי המון דברים. בזכות זה היתה גמילה קלה וכיפית אצל הבן שלי בן שנתיים ושמונה, שבכלל לא הסכים לשמוע על הרעיון. ניסיתי לגמול אותו המון פעמים קודם וזה פשוט לא הלך.. עשיתי מה שכתבת, ותוך יומיים היינו אחרי הכל.
 
@Ruty Kepler
כמה ימים זה נורמלי שילד מפספס?
יומיים? שלוש?
אני מדגישה ימים שלא רואים בהם שום התקדמות,
אלא רק פספוסים....
תודה!
 
נכתב ע"י שירי הופמן:
@Ruty Kepler
כמה ימים זה נורמלי שילד מפספס?
יומיים? שלוש?
אני מדגישה ימים שלא רואים בהם שום התקדמות,
אלא רק פספוסים....
תודה!
לחצ/י כדי להרחיב...

הימים בלי שום-שום התקדמות, אצל הילדים שהכרתי, היו בערך יומיים-שלושה.
אחר כך כבר נהיו מרווחים והתחילה להתפתח מודעות ראשונית למה שקורה.
 
נכתב ע"י Ruty Kepler:
הימים בלי שום-שום התקדמות, אצל הילדים שהכרתי, היו בערך יומיים-שלושה.
אחר כך כבר נהיו מרווחים והתחילה להתפתח מודעות ראשונית למה שקורה.
לחצ/י כדי להרחיב...
אז לפני שלושה ימים אין מה להתייאש :)
 
שאלה לבעלות נסיון עם ילדים בגילאים צעירים:
התחלתי לערוך לבן השנה ושבעה שלי הכרות עם הענין,
לשיים + לקחת לשירותים בתחנות קבועות (פעמיים ביום).
תכננתי תהליך הדרגתי מאד איטי אבל הילד קלט מאד יפה וכבר רץ עם זה קדימה.
הוא משיים בעצמו, אפילו לפני, וכמה פעמים כבר ביקש והלך בעצמו לשירותים.
הבעיה היא שבשירותים הוא מפחד לשבת (קניתי לו מקטין אסלה אבל נראה לי לא מספיק יציב לו)
קניתי לו סיר קטן ובתחילה הוא ישב שם יפה, אבל אחרי יומיים התחיל לסרב לשבת.
אני מושיבה אותו, הוא קם כמעט מיד, מסתובב סמוך לסיר ומפספס (בצורה מאד מתוכננת ומודעת)
כבר כמעט שבועיים כך ואני מתלבטת איך להמשיך.
בינתיים רק הצעתי לו וכשקם - הנחתי לו לקום ולהסתובב חופשי כרצונו.
האם אני צריכה יותר לשכנע אותו להמשיך לשבת? (סיפור לא עזר, הוא קם, התישב על הרצפה ליד והקשיב)
אולי להמשיך כך ולחכות שיפול לו האסימון לבד?
יש עוד רעיון שאפשר לנסות?
או פשוט להניח לענין ולחכות שיגדל?
 
נכתב ע"י ממתינה:
שאלה לבעלות נסיון עם ילדים בגילאים צעירים:
התחלתי לערוך לבן השנה ושבעה שלי הכרות עם הענין,
לשיים + לקחת לשירותים בתחנות קבועות (פעמיים ביום).
תכננתי תהליך הדרגתי מאד איטי אבל הילד קלט מאד יפה וכבר רץ עם זה קדימה.
הוא משיים בעצמו, אפילו לפני, וכמה פעמים כבר ביקש והלך בעצמו לשירותים.
הבעיה היא שבשירותים הוא מפחד לשבת (קניתי לו מקטין אסלה אבל נראה לי לא מספיק יציב לו)
קניתי לו סיר קטן ובתחילה הוא ישב שם יפה, אבל אחרי יומיים התחיל לסרב לשבת.
אני מושיבה אותו, הוא קם כמעט מיד, מסתובב סמוך לסיר ומפספס (בצורה מאד מתוכננת ומודעת)
כבר כמעט שבועיים כך ואני מתלבטת איך להמשיך.
בינתיים רק הצעתי לו וכשקם - הנחתי לו לקום ולהסתובב חופשי כרצונו.
האם אני צריכה יותר לשכנע אותו להמשיך לשבת? (סיפור לא עזר, הוא קם, התישב על הרצפה ליד והקשיב)
אולי להמשיך כך ולחכות שיפול לו האסימון לבד?
יש עוד רעיון שאפשר לנסות?
או פשוט להניח לענין ולחכות שיגדל?
לחצ/י כדי להרחיב...
אחרי תקופת גמילה קשה ומתישה וזה היה ממש תקופה...
נראה לי שהייתי מתעלמת ופשוט מאפשרת לו לפספס.
אבל כל פעם אחר כך אומרת לו ברוגע אבל ממש ברוגע :
הכי כיף שעושים בשרותים. ככה לא מתלכלכים וגם הרצפה נשארת נקיה. וזהו.
אבל אולי כדאי שגם מנוסות ממני יביעו את דעתן כי בסוף הצלחנו, אבל היה קשה קשה קשה.
 
@Ruty Kepler אני צריכה עזרה...
התחלתי ביום שני תהליך פרידה עם הבן שלי בן שעה ועשרה חודשים
הוא ילד מפותח כרגיל לגילו, אבל מבין הכל.
3 ימים ראשונים הוא רק פספס
מיום שישי התחלתי לקחת אותו לשירותים כשהתחיל לפספס-
אני אומרת לו להתאפק כשהוא מתחיל, הוא עוצר וממשיך לשירותים
באופן כללי נראה שהוא שולט על עצמו (ריווח בין היציאות וכו' ובהתחלה היה עושה צפוף יותר)
והוא גם מודע לזה שהוא מרטיב וכו'.
אבל-נראה שהענין לא מזיז לו,
אני מרגישה שאני האקטיבית הסיפור וזו שלוקחת את האחריות,
והוא פסיבי יותר, כלומר זורם איתי ומגיע לשירותים,
אבל לא תופס יוזמה מעצמו.
חשוב לי להגיד שהייתי איתו כל הזמן בבית, השתדלתי לא להלחיץ, אלא רק להסביר כל פעם-
בקיצור-לפי ההדרכה...
והוא גם מאד גאה בענין השירותים ומבסוט מזה, לא נראה מפוחד או שמהו בסגנון
השאלה מה עכשיו?
להמשיך ככה? לא לקחת אותו לשירותים כשמתחיל ושימשיך לפספס על הרצפה?
אני ממש בדילמה... מקווה שהובנתי :)
תודה!
 
הי
אני אמא ירוקה עם בת בכורה בת שנה ועשרה.
מתאים בגיל הזה לגמול גם בלילה ביחד עם יום?
ואם כן איך עושים את זה?
 
נכתב ע"י Ruty Kepler:
אני מצדיעה לכל אמא לתאומים... אין לי מושג איך הייתי עושה את זה עם שניים בבת אחת. ילד אחד בתהליך פרידה מטיטול, מספק תעסוקה די והותר לכל היום.
לחצ/י כדי להרחיב...
מי יכול להמליץ לי אם להתחיל עם 2 ביחד או להתחיל עם אחד ואח"כ עוד אחד
מה שבטוח ב"סגר" זה די משתלב.........
 
נכתב ע"י אסתי ש:
@Ruty Kepler אני צריכה עזרה...
התחלתי ביום שני תהליך פרידה עם הבן שלי בן שעה ועשרה חודשים
הוא ילד מפותח כרגיל לגילו, אבל מבין הכל.
3 ימים ראשונים הוא רק פספס
מיום שישי התחלתי לקחת אותו לשירותים כשהתחיל לפספס-
אני אומרת לו להתאפק כשהוא מתחיל, הוא עוצר וממשיך לשירותים
באופן כללי נראה שהוא שולט על עצמו (ריווח בין היציאות וכו' ובהתחלה היה עושה צפוף יותר)
והוא גם מודע לזה שהוא מרטיב וכו'.
אבל-נראה שהענין לא מזיז לו,
אני מרגישה שאני האקטיבית הסיפור וזו שלוקחת את האחריות,
והוא פסיבי יותר, כלומר זורם איתי ומגיע לשירותים,
אבל לא תופס יוזמה מעצמו.
חשוב לי להגיד שהייתי איתו כל הזמן בבית, השתדלתי לא להלחיץ, אלא רק להסביר כל פעם-
בקיצור-לפי ההדרכה...
והוא גם מאד גאה בענין השירותים ומבסוט מזה, לא נראה מפוחד או שמהו בסגנון
השאלה מה עכשיו?
להמשיך ככה? לא לקחת אותו לשירותים כשמתחיל ושימשיך לפספס על הרצפה?
אני ממש בדילמה... מקווה שהובנתי :)
תודה!
לחצ/י כדי להרחיב...


אני ממש עם מקרה דומה, ורק לקחתי ולקחתי (ובעלי לקח)
רק רוצה לומר שבסוף זה עובר, ב"ה היום הוא כבר חלק מהפעמים מבקש, ובגן הוא מבקש, עדין צריכים לשאול מדי פעם, אבל מתאזרת בסבלנות
 
הבן שלי סוף סוף התחיל להיות גמול,
הוא עלה לגן חיידר, ובגלל שלא הצלחנו לגמול בחופש - המשכנו עם הגמילה אחרי צהרים, ובגן הוא עם טיטול
עכשיו הוא מודע לגמרי אך ורק בבית (ואך ורק ליציאות מים בלבד :( מה לעשות, לא מצליחה ללמד אותו מעבר לזה....)
אבל כשמדובר על מחוץ לבית - נאדה, לא אוחז בכלל שהוא צריך לשים לב,
בלילות הוא עם טיטול (חובה, בקבוק לפני השינה, ואז כשלא נרדמים שותים עוד....) ככה שאני לא יכולה לומר לטיטול שלום ולא להתראות

אני גם לא יכולה לתת לו לפספס בלי סוף בגן (מה יעשו הגננות המסכנות, כבר פעמיים פספס שם בלי שהצליח אפילו פעם אחת, החזירו לטיטול)
וגם לא יכולה לתת לו לפספס אצל סבתא, כי היא מדי הסטרית לפספוסים,
ולא לפספס בגינה כי לא יוצאים לשם (קורונה)
ובבית הוא גמול
מה עושים? איך מלמדים אותו שבשירותים עושים תמיד, לא רק בבית?
(וגם,
איך מלמדים אותו להיות מודע לפני כל יציאה, לא רק יציאת מים?)
 
יש לי בת 'גמולה' בת 2.10
היא גמולה חודש וחצי
והיא עדיין מפספסת פיספוסים פה ושם וגם מלוכלך
שהורדנו את הטיטול הורדנו גם לילה
והיא קמה יבשה כל בוקר ויכלוה לפספס אח"כ
לפעמים בשרותים ולעיתים גם בסלון

את האמת שאם היא לא הייתה יבשה לילה הייתי מחזירה לה את הטיטול
אבל ניראה שיש לה את היכולת

למי יש פתרון?
 
נכתב ע"י אסתי ש:
אני מרגישה שאני האקטיבית הסיפור וזו שלוקחת את האחריות,
והוא פסיבי יותר, כלומר זורם איתי ומגיע לשירותים,
אבל לא תופס יוזמה מעצמו.
לחצ/י כדי להרחיב...

ברור. כל מנחת הורים תספר לך שאם צד אחד לוקח אחריות, הצד השני מתנער ממנה.
נכתב ע"י אסתי ש:
והוא גם מאד גאה בענין השירותים ומבסוט מזה, לא נראה מפוחד או שמהו בסגנון
השאלה מה עכשיו?
להמשיך ככה? לא לקחת אותו לשירותים כשמתחיל ושימשיך לפספס על הרצפה?
לחצ/י כדי להרחיב...

קשה לדעת בלי להכיר מקרוב את הילד... אבל אם את מסוגלת נפשית לראות את הרצפה האהובה שלך רטובה, אולי שווה לך לנסות פעם-פעמיים לתת לו להמשיך איפה שהתחיל.

ואז לכרכם פנים בצער על הרצפה הבוכה, לנגב אותה, ולהסביר שוב מה עושים איפה.

(והכי חשוב - לזכור שאין שום חובה להפרד מטיטול בכזה גיל, ואפשר גם לחכות לזמן פחות לחוץ).
 
@Ruty Kepler המדהימה
את לא מבינה כמה פרסום עשיתי למאמר הזה.
כל מי שפגשה אותי בחודש של הגמילה של בני היתה חייבת לשמוע אותו מהתחלה...
הבן שלי היה בן שנה ועשרה כשקראתי את המאמר והתרשמתי ממנו מאוד,
ואכן לאחר חודש התחלתי ליישם...
היה לנו פשוט חויה, נכון היה מלא פיספוסים אבל הכל בכיף...
אני לא מאמינה שיש לי ילד בן שנתיים גמול לגמרי, כל פעם אני נדהמת מחדש...
(אמא שלי אף פעם לא ניסתה לפני גיל שלוש)
אז תודה רבה
ושתזכי להמשיך לעזור
 
נכתב ע"י Ruty Kepler:
ברור. כל מנחת הורים תספר לך שאם צד אחד לוקח אחריות, הצד השני מתנער ממנה.


קשה לדעת בלי להכיר מקרוב את הילד... אבל אם את מסוגלת נפשית לראות את הרצפה האהובה שלך רטובה, אולי שווה לך לנסות פעם-פעמיים לתת לו להמשיך איפה שהתחיל.

ואז לכרכם פנים בצער על הרצפה הבוכה, לנגב אותה, ולהסביר שוב מה עושים איפה.

(והכי חשוב - לזכור שאין שום חובה להפרד מטיטול בכזה גיל, ואפשר גם לחכות לזמן פחות לחוץ).
לחצ/י כדי להרחיב...
נתתי רצפה רטובה... ועדיין נותנת, ואני מתטערת כל פעם על הרצפה וכו'
לא נראה שמזיז לו משום כיוון :(
נראה לי שאם היה תלוי בו לא אכפת לו להמשיך לפספס עד מאה ועשרים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

  • 126
    • פ
    עזרה גמילה מטיטול בהקשר של עצמאות
  • פנינה לאה //
    • ילד בן כמעט שלוש, שמאד רוצה להיגמל. מבין מה קורה איתו וכבר היו בעבר הצלחות פה ושם.
    שבוע מאז שהורדנו טיטול למשך כל היום (בחופש...) בינתיים יש התקדמות קטנה מאד. ההתלבטות שלי יותר קשורה לזה שהוא מצידו לא הולך לבד. אם אשאל אותו אם הוא צריך הוא יכול לומר שכן, ואז הוא מחכה שאלך איתו, ואעזור לו לעלות על הכסא, ולהוריד לו תחתונים. לסדר בחזרה מכנסיים בוודאי שהוא לא מצליח.
    ואם זה פספוס אז אחרי כמה ימים התחיל לבכות כל פעם, לציין שהאוירה מצידי היתה חיובית כל הזמן, הוא התחיל להרגיש שזה כישלון. ואז בכלל הוא נשאר תקוע במקום ולא חושב לרוץ לשירותים ולנסות לעשות משהו.
    יש לו סרבול מסוים אבל לדעתי נורמלי לגילו.
    הבעיה היא שהוא לא מנסה בכלל בעצמו. רק אחרי שאמרתי לו. והוא באמת מתקשה.

    אז השאלה שלי היא אם כדאי להמשיך גמילה גם אם צריך לעזור לו מאד. בגן לא נראה לי שיתמסרו כל כך.
    ואיך אפשר לקדם אותו, גם שירצה להיות עצמאי, וגם שישפר את המיומנויות שלו בהקשר הזה.
    • תודה
    Reactions: תות ו-שמואלזון2 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תשובות פשוטות לשאלות
    מנסיון אצלנו הגמילה הכי קשה היתה בגיל הכי מאוחר ולהפך. הרבה פעמים מתחילים גמילה ואחרי תקופה...
  • 207
    • S
    מידע שימושי טיטולים לילדים גדולים - מידה חדשה אחרי האגיס ופמפרס
  • steren //
    • אני יודעת כמה הנושא הזה רגיש, מתסכל ושוחק.
    כשהילד כבר גדול, אבל אין טיטול שמתאים!.
    הכל או קטן מדי, או לא סופג, או לא נעים ללבוש.

    נכנסתי לנושא כחברה סיפרה לי על הבת שלה שזקטקה לטיטול כזה, ובחסדי ה' אחרי עבודה של שנה עלה בידי לייצר טיטול חדש במידה שמתאימה לילדים גדולים (17 עד 30 ק״ג)

    הטיטול מיועד בדיוק למי שתקוע באמצע,
    כשהמידה הכי גדולה של טיטולי ילדים כבר קטנה או לא סופגת, אבל טיטולי מבוגרים עדיין מסורבלים, גדולים מדי, ולא מתאימים למבנה הגוף.
    מלבד הגודל המיוחד, הוא גם באיכות גבוהה, סופג ולא מתפורר, דק ולא בולט. טיטול ולא מכנסונים!

    עכשיו תוכלו לקבל דוגמית לבדיקה ולבחון אם זה המענה שחיכיתם לו.

    אם זה רלוונטי לכם, או למישהו שאתם מכירים
    פשוט תכתבו לי כאן או בוואצאפ, אפשר כמובן גם להתקשר.
    אני צריכה אתכם כדי שאוכל להשלים את המשימה ולהביא את הדבר הכל כך בסיסי הזה לכולם.
    פיי שטרן - 0505466902

    בשביל ההורים שצריכים,
    ובשביל הילדים שמגיע להם.
    • תודה
    Reactions: האושר של החיים, יוסייוסייוס ו-דעת אחרת3 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ז
    ז ה
    האם יש במידה כמו של M ?
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה