קורונה חשבתם ללכת למלונית? תחשבו שוב.

מצב
הנושא נעול.
בר
אני לא אכנס פה לשאלה אם שווה למדינה לממן מלוניות. יש לי מה לומר, זה נושא לאשכול נפרד.
אני אתייחס רק למשפחה הפרטית, חסרת הקשרים והמהלכים בחלונות הגבוהים.

מה טוב במלונית?
שמישהו מכין לכם את האוכל.
ושיש לכם איפה להסתובב (מעליות, חדר אוכל, לובי) ואתם לא כלואים בבית.

מה פחות טוב?
זה כבר עניין אישי, אם מפריע או לא. אבל תביאו בחשבון....
שאתם צריכים להתחלק מאות משפחות בכמה מכונות כביסה בודדות (ואז לפזר את הכביסה הרטובה בכל פינה בחדר ;) )
שהתנאים עשויים להיות צפופים בהחלט (תלוי מספר ילדים), ויש מצב שעשרה ימים תהיו בחדר עם מזרונים בכל ס"מ פנוי.
שאין שרות חדרים (כמובן) ואף אחד לא הבטיח אפילו מספיק מגבות וגלילי נייר... תצטרכו ללכת לבקש ושוב, ושוב. העקשן יצליח.
שהאוכל של הקייטרינג חוזר על עצמו בשרשרת, ואף על פי שגם בבית זה ככה במלונית זה מרגיש אחרת משום מה.
שבאותו בניין נמצאים יחד מאות ילדים משועממים, שמטפסים על הקירות בסופו של דבר.
שאנשים צריכים לשמור על הניקיון בעצמם, והם פחות נוטים לעשות את זה.... והתוצאה לא נעימה, במחילה. (צונזרה מילה יותר מדויקת)
שצריך לעמוד בתור לקבל אוכל, ויש אנשים ששונאים את הסיטואציה ומעדיפים את הבית (אם לכם לא מפריע, אז סבבה)
שאם חסר לכם משהו, זה חתיכת מבצע ושינוע (מילא אם אתם בלב ירושלים, אבל אם אתם בלביא או בכינר?)
שאף אחד לא יחזיר אתכם הביתה בסוף התקופה (והחלק השלילי של המשפחה, לא לשכוח, חייב בידוד!)
שאם התחרטתם באמצע, תוכלו לחזור הביתה רק באמבולנס, על חשבונכם הפרטי.

מנתונים שיש לי מחמ"לים אנשים מבקשים לחזור אחרי שלושה-ארבעה ימים. עובדי החמ"לים רואים בזה חוסר הכרת הטוב מובהק, אישית אני חושבת שלאנשים לא מספיק ברור לתוך מה הם נכנסים.
אז הנה, הבאתי קצת נתונים כחומר למחשבה.
עכשיו תבחרו :)
אם כן, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם בכבוד...
ברוך רופא חולים!
 
לא קראתי את כל ההאשכול
אבל נראה לי קצת השמצה מוגזמת-
העירייה לא חייבת לכם כלום!!

אני לא תושבת בני ברק,
ויוצאות לי העיניים לראות עד כמה משקיעים בבני ברק
בימים של הסגר, במשפחות מבודדות ובמשפחות עם חולים.
בעיר שלי יש אפס פעילות
לא בערב פסח,
לא בל"ג בעומר
וגם לא עכשיו.

ומשפחתי בבני ברק שחלקם חולים חלקם לא,
התקשרו לחמ"ל העירוני, אמרו באיזה גילאים הילדים שלהם
וקבלו שפע משחקים מותאמים גיל עד לפתח הבית!!!!

ושלא לדבר ל כל הפילות בבין הזמנים....

שימו לב שבערים אחרות (אם תחלואה גבוהה ג"כ)
העירייה לא עושה כלום!!!

אז מותר לפעמים להגיד גם תודה....
אני מצטער אבל יש כאן טעות בבסיס הבנת הדברים. הרי כל הזמן הטענה של ראשי הערים החרדיות ובתוכם בני ברק מול הממשלה הייתה "תנו לנו לטפל בקורונה בערים שלנו" אנחנו יודעים איך עושים את זה ואל תתערבו לנו... ולשם כך ועל סמך אמירה זו הם גם קיבלו תקציבים ייעודיים מהממשלה, וזה החלק המעציב ועל כך התלונה. אם אתם יודעים לנהל את הסיפור הזה אז בואו ותראו לנו, ואם לא אז פשוט תבקשו עזרה... משבר כזה עם כל הכבוד לעירייה לא פותרים עם שקית משחקים... זה נחמד מאוד! אבל רחוק מאוד מניהול משבר בקנה מידה עולמי שאוליי גדול על העירייה, וכן, עיריית בני ברק הנושאת בתואר העיר "הצפופה ביותר" חייבת יותר משאר האחרות כי הכתובת הייתה על הקיר! ותמיד נתנו להם הזדמנות לומר "זה גדול עלינו אנחנו צריכים עזרה" אבל עד לרגע זה זה לא נאמר...
אותי לימדו מגיל קטן שזאת לא בושה כשצריך לבקש עזרה! אוליי מישהו בעיריית בני ברק התחנך אחרת ממני, אני מכבד, רק מיצר כל כך.
 
ואם האמא היתה חולה בשפעת?
בני משפחה וידידים יכולים לבשל ולהניח מאחורי הדלת (זה מה שעשינו לגיסתי שהרגישה מאד לא טוב)
מקרים קשים ומעטים ארגוני החסד יכולים לדאג.
אבל במקרה הקלאסי של מחלה קלה למס' מועט של ימים אפשר להסתדר בד"כ. (גם אם זה כולל לאכול סנדויצ'ים ו/או פתיתים ושניצל תירס שהאבא מכין)
במקרה של שפעת בני הבית רשאים לצאת ממנו בכל עת.
בקורונה, גם אם לא כולם חולים הם לא רשאים לצאת כך שההשוואה לא רלוונטית מעיקרה.
בתור אחת ששהתה בבידוד מספר פעמים, היה קשה מאד להזדקק לטובות המשפחה.
ומילא אני , מה יעשו אלו שגרים בעיר ללא משפחה וחברים? כמה אפשר לבקש?
מי שמשווה לשפעת (לא את) כנראה לא התנסה בחוויה הזו.
 
דעה אף פעם לא יכולה להיות שקר.

נו, כסוציולוגית מקצועית כמעט עם תעודה תרשה לי לחלוק.
יש שקרים בפורומים, הרבה הרבה פחות מהמספר שאתה טוען לו.
בפורום כגון זה נדיר שמישהו יכתוב את הדעה האמיתית שלו
נאמר שיש אשכול בנושא זהירות בדרכים:
כמעט אף אחד לא יכתוב "אני עובר במעבר חציה באדום אם אין מכוניות"
אבל עשרות ניקים כן יכתבו "אני מחכה עם הילדים שלי אפילו שעה או שעתיים עד שיהיה ירוק"

כנ"ל לגבי קורונה ועוד...
 
לעניות דעתי, עיריית ב"ב ופיקוד העורף החליטו במקום להסתכל לבעיה בלבן של העיניים ולפתוח עוד ועוד מלוניות קורונה, לברוח הרחק הרחק ולהשאיר משפחות שחייבים את זה לבד.
אני מכיר משפחה שכל המשפחה נדבקו והאמא מרותקת למיטה. ברגע שאין מלוניות מי בדיוק יבשל??? עיריית ב"ב???
האבא? הילדים? יזמינו אוכל לכמה ימים?
 
אגדת עם אורבנית.
יש אנשים שמשום מה יכולים להאמין על אחרים שנדבקים בכוונה, אבל כלפי עצמם זה נשמע להם בלתי אפשרי בעליל.
מציאות,חברה שלי שלחה את הבנות שלה להיבדק שוב ושוב אחרי שהיא היתה חולה
וגם הזמינה אליה הביתה אחיינים שידבקו גם כדי שיצאו יחד עם הבני דודים
 
בפורום כגון זה נדיר שמישהו יכתוב את הדעה האמיתית שלו
נאמר שיש אשכול בנושא זהירות בדרכים:
כמעט אף אחד לא יכתוב "אני עובר במעבר חציה באדום אם אין מכוניות"
אבל עשרות ניקים כן יכתבו "אני מחכה עם הילדים שלי אפילו שעה או שעתיים עד שיהיה ירוק"

כנ"ל לגבי קורונה ועוד...
איזה שטויות
 
אני מצטער אבל יש כאן טעות בבסיס הבנת הדברים. הרי כל הזמן הטענה של ראשי הערים החרדיות ובתוכם בני ברק מול הממשלה הייתה "תנו לנו לטפל בקורונה בערים שלנו" אנחנו יודעים איך עושים את זה ואל תתערבו לנו... ולשם כך ועל סמך אמירה זו הם גם קיבלו תקציבים ייעודיים מהממשלה, וזה החלק המעציב ועל כך התלונה. אם אתם יודעים לנהל את הסיפור הזה אז בואו ותראו לנו, ואם לא אז פשוט תבקשו עזרה... משבר כזה עם כל הכבוד לעירייה לא פותרים עם שקית משחקים... זה נחמד מאוד! אבל רחוק מאוד מניהול משבר בקנה מידה עולמי שאוליי גדול על העירייה, וכן, עיריית בני ברק הנושאת בתואר העיר "הצפופה ביותר" חייבת יותר משאר האחרות כי הכתובת הייתה על הקיר! ותמיד נתנו להם הזדמנות לומר "זה גדול עלינו אנחנו צריכים עזרה" אבל עד לרגע זה זה לא נאמר...
אותי לימדו מגיל קטן שזאת לא בושה כשצריך לבקש עזרה! אוליי מישהו בעיריית בני ברק התחנך אחרת ממני, אני מכבד, רק מיצר כל כך.
כל מילה בסלע.
 
אני מצטער אבל יש כאן טעות בבסיס הבנת הדברים. הרי כל הזמן הטענה של ראשי הערים החרדיות ובתוכם בני ברק מול הממשלה הייתה "תנו לנו לטפל בקורונה בערים שלנו" אנחנו יודעים איך עושים את זה ואל תתערבו לנו... ולשם כך ועל סמך אמירה זו הם גם קיבלו תקציבים ייעודיים מהממשלה, וזה החלק המעציב ועל כך התלונה. אם אתם יודעים לנהל את הסיפור הזה אז בואו ותראו לנו, ואם לא אז פשוט תבקשו עזרה... משבר כזה עם כל הכבוד לעירייה לא פותרים עם שקית משחקים... זה נחמד מאוד! אבל רחוק מאוד מניהול משבר בקנה מידה עולמי שאוליי גדול על העירייה, וכן, עיריית בני ברק הנושאת בתואר העיר "הצפופה ביותר" חייבת יותר משאר האחרות כי הכתובת הייתה על הקיר! ותמיד נתנו להם הזדמנות לומר "זה גדול עלינו אנחנו צריכים עזרה" אבל עד לרגע זה זה לא נאמר...
אותי לימדו מגיל קטן שזאת לא בושה כשצריך לבקש עזרה! אוליי מישהו בעיריית בני ברק התחנך אחרת ממני, אני מכבד, רק מיצר כל כך.
זה לא נכון.
עיריית בני ברק היתה הראשונה והאחרונה שביקשה עזרה. העזרה הזו בוצעה בתחושת דורסנות רבה כלפי התושבים ויצרה הרבה הרבה רגשות שליליים של הפליה והכפשה בלתי מידתיים. דווקא המציאות הזו עוררה אנטגוניזם ברגע שהצבא יצא מבני ברק המושפלת. (אם כי לפי האשכולות הרבים בבני ברק יחסית שומרים או לפחות שמרו לאורך תקופה ארוכה יותר מהריכוזים האחרים)
העזרה לא היתה מספיק יעילה גם כשהכוחות החיצוניים בעיר היו גדולים ועמדו בשילוב ידיים.
גם אז אזרח שרצה לשמור על הסגר ולא לצאת מהבית לא קיבל שום עזרה למרות שביקש!
נראה לי שמבודדים וחולים כן קיבלו מעט עזרה אבל לא מכירה מישהו שהיה צריך בשביל לדעת עד כמה היא היתה יעילה.


ואגב
אז התלוננו שאנשים לא מסכימים להתפנות למלוניות. ..
 
בפורום כגון זה נדיר שמישהו יכתוב את הדעה האמיתית שלו
נאמר שיש אשכול בנושא זהירות בדרכים:
כמעט אף אחד לא יכתוב "אני עובר במעבר חציה באדום אם אין מכוניות"
אבל עשרות ניקים כן יכתבו "אני מחכה עם הילדים שלי אפילו שעה או שעתיים עד שיהיה ירוק"

כנ"ל לגבי קורונה ועוד...
אתה צודק שאנשים ייטו לכתוב בפורומים דעה פופולרית או לפחות מתקבלת על דעת הרוב, סוג של ריצוי והתאמה סביבתית.
עדיין, במקביל, ברוב המקרים הם יהיו מחוברים גם לתודעה העצמית הקבועה שלהם ולא יזוזו לגמרי כשבשבת בין עמדה לעמדה.
למשל באשכול זהירות בדרכים כמו שאמרת, אנשים יפריזו קצת, לפעמים קצת הרבה, ביחס לתיאור העובדות לאשורן, אבל הם יספרו סיפור שמתאים לנורמות שלהם.
נגיד אלה שחוצים באדום גם בר"ע גן ורשא יגידו ש'אם אין שום רכב בסביבה והרחוב שקט אפשר להתעלם מהאדום'.
 
בפורום כגון זה נדיר שמישהו יכתוב את הדעה האמיתית שלו
נאמר שיש אשכול בנושא זהירות בדרכים:
כמעט אף אחד לא יכתוב "אני עובר במעבר חציה באדום אם אין מכוניות"
אבל עשרות ניקים כן יכתבו "אני מחכה עם הילדים שלי אפילו שעה או שעתיים עד שיהיה ירוק"

כנ"ל לגבי קורונה ועוד...
חשבתי הרבה על כל הנושא הזה, אני חושבת שהקורונה ערערה לנו משהו במוצקות הדעה שלנו...
ואסביר את עצמי,
בתחילת הקורונה ממש, שמרנו בחירוף נפש, ונכנסנו לבידוד על כל שיעול קטן גם של האסמטיים אצלנו, והפסדנו עבודה וכסף, אבל הרגשנו שזאת ההשתדלות שלנו.
כעסתי על החסידים שלא שומרים....
לא הבנתי אנשים מסוימים....
ניסיתי לא לשפוט אותם, אבל הרגשתי שזה לא מוצדק ולא בסדר...
כשהיו סיפורים על שוטרים, ועל ההסתה, הרגשתי שנכון, זה לא בסדא אבל זה מגיע בגלל כל כך הרבה חרדים שלא בסדר...

היום אנחנו עדיין שומרים, כולנו בעוצר בית כרגע כי אני לא מרגישה טוב ומחכים לתשובה...
עד עכשיו לא הבנתי מי שאמרה שהיא מחכה להידבק, ת'אמת, אני די ארגע עם תשובה חיובית, אני יודעת שנזהרתי ונשמרתי ולא הוצאתי את האף מהמסכה, ובזכות השמירה שלי, גם אם אצא חיובית אף אחד לא ייכנס לבידוד חוץ מהגרעינית שלי ממש...

אבל-
כשאני קוראת היום את האשכולות על הקורונה, אני כבר לא יודעת מה להגיב, אני יכולה להזדהות עם כל אחד...
כשבשבת הגיעו שתי ניידות לבית כנסת מול הבית שלי ופינו בברוטליות את כל החסידים שהתפללו בקראוון הקטן, באמת שלא ידעתי על מי אני כועסת.
ואולי האמת הכי הייתי כואבת....
כי לראות חילול שבת זה כואב,
לראות כמה אנשים וילדים הצטופפו בלי מסכות בקראוון, זה גם כואב.....

וזה הבלבול הזה, של הקורונה.....
והכאב הזה של הקורונה....
עיין ערך אומן ובאלרוס...
ועוד אינסוף דוג'...

מה שאני באה לומר, שאולי פעם הייתה לי דעה מוצקה על כל דבר... (כמעט, אני גמישה מחשבתית ופתוחה לשינוי...)
והיום,
אני לא רוצה להצהיר בריש גלי לדוג', אנחנו לא נתפנה למלונית... כי מה אני יודעת איך יהיה פה עוד שבוע....
לא מגבה את העירייה, ולא כועסת...
כי הכל פה דינאמי ומשתנה...
לכן אי אפשר לומר ש90% ממה שכתבו פה זה שקר,
זה היה אמת לאמיתה בזמן שכתבו את זה....

זאת דעתי כרגע...
 
ואם האמא היתה חולה בשפעת?
בני משפחה וידידים יכולים לבשל ולהניח מאחורי הדלת (זה מה שעשינו לגיסתי שהרגישה מאד לא טוב)
מקרים קשים ומעטים ארגוני החסד יכולים לדאג.
אבל במקרה הקלאסי של מחלה קלה למס' מועט של ימים אפשר להסתדר בד"כ. (גם אם זה כולל לאכול סנדויצ'ים ו/או פתיתים ושניצל תירס שהאבא מכין)
אלה שנדבקו - היו עשרה ימים בבידוד,
אכשהו הגיוני.
אבל תחשבי על משפחה,
שהאב נדבק.
המשפחה צריכה לשמור אחרי עשרה ימים עוד שבועיים בידוד (הגיוני שמשפחות צפופות כמו שלנו לא ניתן לשמור הרמטית על בידוד, במיוחד זוגצים עם כמה צפופים שלפעמים עדיין נמצאים עם שתיים/שלושה ילדים ב- 40 מ"ר...)
לקראת סיום השבועיים, עוד ילד/הורה נדבק ו...
תחשבי כמה זמן האנשים האלה צריכים להיות בבידוד.
נראה לך הגיוני שיצליחו לשמור כ"כ הרבה זמן בידוד??
זה ממש בריאות הנפש של אנשים.
ולא מצליחה להבין למה נטרלו דווקא את בני ברק.
כאילו משהו ילך להדבק בשביל מלונית כשהוא לא יודע איפה זה יכול להסתיים??
 
נערך לאחרונה ב:
מציאות,חברה שלי שלחה את הבנות שלה להיבדק שוב ושוב אחרי שהיא היתה חולה
וגם הזמינה אליה הביתה אחיינים שידבקו גם כדי שיצאו יחד עם הבני דודים
בריאה בנפשה?
נורמלית?
בטוחה??
 
כי לא מסוגלת לחשוב על כל ההמולה שם
ולכי תחפשי איפה הילדה שלך נמצאת בכל זמן נתון
ולהיות במרוץ כל היום של כביסות וחיפוש אחר אוכל
והכי הכי מעל הכל
מגיעים לשם אנשים מכל הסגנונות
לא מחפשת צרות
 
ועוד משהו
מהבוקר שקיבלנו תשובה חיובים
חופרים לי פה בבית שרוצים מלונית
האשכולות פה נותנים לי הרבה כח לסרב לילדים שלי
נתתי לבעלי לקרוא קצת והוא הבין אותי
 
בריאה בנפשה?
נורמלית?
בטוחה??
בריאה פלוס פלוס,לוקחת את החיים בקלות מידי...
וגם אמרה לי שמעדיפה לדעת שסיימו עם זה
אז עדיף שכולם ידבקו ואז גם יוכלו לחכת להורים
 
ועוד משהו
מהבוקר שקיבלנו תשובה חיובים
חופרים לי פה בבית שרוצים מלונית
האשכולות פה נותנים לי הרבה כח לסרב לילדים שלי
נתתי לבעלי לקרוא קצת והוא הבין אותי
תנסי כדי לראות מי צודק.

האמת שעכשיו זה רק 10 ימים, בפעמים הקודמות היה אסור לצאת תקופה רצינית מהבית עד שלא היו שתי תשובות שליליות, כך שזה היה יותר נחוץ.

ועוד עשרה ימים את מוזמנת אליי, ולא אחשוש מקורונה. איזה כיף:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה