קורונה חשבתם ללכת למלונית? תחשבו שוב.

מצב
הנושא נעול.
בר
אני לא אכנס פה לשאלה אם שווה למדינה לממן מלוניות. יש לי מה לומר, זה נושא לאשכול נפרד.
אני אתייחס רק למשפחה הפרטית, חסרת הקשרים והמהלכים בחלונות הגבוהים.

מה טוב במלונית?
שמישהו מכין לכם את האוכל.
ושיש לכם איפה להסתובב (מעליות, חדר אוכל, לובי) ואתם לא כלואים בבית.

מה פחות טוב?
זה כבר עניין אישי, אם מפריע או לא. אבל תביאו בחשבון....
שאתם צריכים להתחלק מאות משפחות בכמה מכונות כביסה בודדות (ואז לפזר את הכביסה הרטובה בכל פינה בחדר ;) )
שהתנאים עשויים להיות צפופים בהחלט (תלוי מספר ילדים), ויש מצב שעשרה ימים תהיו בחדר עם מזרונים בכל ס"מ פנוי.
שאין שרות חדרים (כמובן) ואף אחד לא הבטיח אפילו מספיק מגבות וגלילי נייר... תצטרכו ללכת לבקש ושוב, ושוב. העקשן יצליח.
שהאוכל של הקייטרינג חוזר על עצמו בשרשרת, ואף על פי שגם בבית זה ככה במלונית זה מרגיש אחרת משום מה.
שבאותו בניין נמצאים יחד מאות ילדים משועממים, שמטפסים על הקירות בסופו של דבר.
שאנשים צריכים לשמור על הניקיון בעצמם, והם פחות נוטים לעשות את זה.... והתוצאה לא נעימה, במחילה. (צונזרה מילה יותר מדויקת)
שצריך לעמוד בתור לקבל אוכל, ויש אנשים ששונאים את הסיטואציה ומעדיפים את הבית (אם לכם לא מפריע, אז סבבה)
שאם חסר לכם משהו, זה חתיכת מבצע ושינוע (מילא אם אתם בלב ירושלים, אבל אם אתם בלביא או בכינר?)
שאף אחד לא יחזיר אתכם הביתה בסוף התקופה (והחלק השלילי של המשפחה, לא לשכוח, חייב בידוד!)
שאם התחרטתם באמצע, תוכלו לחזור הביתה רק באמבולנס, על חשבונכם הפרטי.

מנתונים שיש לי מחמ"לים אנשים מבקשים לחזור אחרי שלושה-ארבעה ימים. עובדי החמ"לים רואים בזה חוסר הכרת הטוב מובהק, אישית אני חושבת שלאנשים לא מספיק ברור לתוך מה הם נכנסים.
אז הנה, הבאתי קצת נתונים כחומר למחשבה.
עכשיו תבחרו :)
אם כן, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם בכבוד...
ברוך רופא חולים!
 
לא קראתי את כל ההאשכול
אבל נראה לי קצת השמצה מוגזמת-
העירייה לא חייבת לכם כלום!!

אני לא תושבת בני ברק,
ויוצאות לי העיניים לראות עד כמה משקיעים בבני ברק
בימים של הסגר, במשפחות מבודדות ובמשפחות עם חולים.
בעיר שלי יש אפס פעילות
לא בערב פסח,
לא בל"ג בעומר
וגם לא עכשיו.

ומשפחתי בבני ברק שחלקם חולים חלקם לא,
התקשרו לחמ"ל העירוני, אמרו באיזה גילאים הילדים שלהם
וקבלו שפע משחקים מותאמים גיל עד לפתח הבית!!!!

ושלא לדבר ל כל הפילות בבין הזמנים....

שימו לב שבערים אחרות (אם תחלואה גבוהה ג"כ)
העירייה לא עושה כלום!!!

אז מותר לפעמים להגיד גם תודה....
אני מצטער אבל יש כאן טעות בבסיס הבנת הדברים. הרי כל הזמן הטענה של ראשי הערים החרדיות ובתוכם בני ברק מול הממשלה הייתה "תנו לנו לטפל בקורונה בערים שלנו" אנחנו יודעים איך עושים את זה ואל תתערבו לנו... ולשם כך ועל סמך אמירה זו הם גם קיבלו תקציבים ייעודיים מהממשלה, וזה החלק המעציב ועל כך התלונה. אם אתם יודעים לנהל את הסיפור הזה אז בואו ותראו לנו, ואם לא אז פשוט תבקשו עזרה... משבר כזה עם כל הכבוד לעירייה לא פותרים עם שקית משחקים... זה נחמד מאוד! אבל רחוק מאוד מניהול משבר בקנה מידה עולמי שאוליי גדול על העירייה, וכן, עיריית בני ברק הנושאת בתואר העיר "הצפופה ביותר" חייבת יותר משאר האחרות כי הכתובת הייתה על הקיר! ותמיד נתנו להם הזדמנות לומר "זה גדול עלינו אנחנו צריכים עזרה" אבל עד לרגע זה זה לא נאמר...
אותי לימדו מגיל קטן שזאת לא בושה כשצריך לבקש עזרה! אוליי מישהו בעיריית בני ברק התחנך אחרת ממני, אני מכבד, רק מיצר כל כך.
 
ואם האמא היתה חולה בשפעת?
בני משפחה וידידים יכולים לבשל ולהניח מאחורי הדלת (זה מה שעשינו לגיסתי שהרגישה מאד לא טוב)
מקרים קשים ומעטים ארגוני החסד יכולים לדאג.
אבל במקרה הקלאסי של מחלה קלה למס' מועט של ימים אפשר להסתדר בד"כ. (גם אם זה כולל לאכול סנדויצ'ים ו/או פתיתים ושניצל תירס שהאבא מכין)
במקרה של שפעת בני הבית רשאים לצאת ממנו בכל עת.
בקורונה, גם אם לא כולם חולים הם לא רשאים לצאת כך שההשוואה לא רלוונטית מעיקרה.
בתור אחת ששהתה בבידוד מספר פעמים, היה קשה מאד להזדקק לטובות המשפחה.
ומילא אני , מה יעשו אלו שגרים בעיר ללא משפחה וחברים? כמה אפשר לבקש?
מי שמשווה לשפעת (לא את) כנראה לא התנסה בחוויה הזו.
 
דעה אף פעם לא יכולה להיות שקר.

נו, כסוציולוגית מקצועית כמעט עם תעודה תרשה לי לחלוק.
יש שקרים בפורומים, הרבה הרבה פחות מהמספר שאתה טוען לו.
בפורום כגון זה נדיר שמישהו יכתוב את הדעה האמיתית שלו
נאמר שיש אשכול בנושא זהירות בדרכים:
כמעט אף אחד לא יכתוב "אני עובר במעבר חציה באדום אם אין מכוניות"
אבל עשרות ניקים כן יכתבו "אני מחכה עם הילדים שלי אפילו שעה או שעתיים עד שיהיה ירוק"

כנ"ל לגבי קורונה ועוד...
 
לעניות דעתי, עיריית ב"ב ופיקוד העורף החליטו במקום להסתכל לבעיה בלבן של העיניים ולפתוח עוד ועוד מלוניות קורונה, לברוח הרחק הרחק ולהשאיר משפחות שחייבים את זה לבד.
אני מכיר משפחה שכל המשפחה נדבקו והאמא מרותקת למיטה. ברגע שאין מלוניות מי בדיוק יבשל??? עיריית ב"ב???
האבא? הילדים? יזמינו אוכל לכמה ימים?
 
אגדת עם אורבנית.
יש אנשים שמשום מה יכולים להאמין על אחרים שנדבקים בכוונה, אבל כלפי עצמם זה נשמע להם בלתי אפשרי בעליל.
מציאות,חברה שלי שלחה את הבנות שלה להיבדק שוב ושוב אחרי שהיא היתה חולה
וגם הזמינה אליה הביתה אחיינים שידבקו גם כדי שיצאו יחד עם הבני דודים
 
בפורום כגון זה נדיר שמישהו יכתוב את הדעה האמיתית שלו
נאמר שיש אשכול בנושא זהירות בדרכים:
כמעט אף אחד לא יכתוב "אני עובר במעבר חציה באדום אם אין מכוניות"
אבל עשרות ניקים כן יכתבו "אני מחכה עם הילדים שלי אפילו שעה או שעתיים עד שיהיה ירוק"

כנ"ל לגבי קורונה ועוד...
איזה שטויות
 
אני מצטער אבל יש כאן טעות בבסיס הבנת הדברים. הרי כל הזמן הטענה של ראשי הערים החרדיות ובתוכם בני ברק מול הממשלה הייתה "תנו לנו לטפל בקורונה בערים שלנו" אנחנו יודעים איך עושים את זה ואל תתערבו לנו... ולשם כך ועל סמך אמירה זו הם גם קיבלו תקציבים ייעודיים מהממשלה, וזה החלק המעציב ועל כך התלונה. אם אתם יודעים לנהל את הסיפור הזה אז בואו ותראו לנו, ואם לא אז פשוט תבקשו עזרה... משבר כזה עם כל הכבוד לעירייה לא פותרים עם שקית משחקים... זה נחמד מאוד! אבל רחוק מאוד מניהול משבר בקנה מידה עולמי שאוליי גדול על העירייה, וכן, עיריית בני ברק הנושאת בתואר העיר "הצפופה ביותר" חייבת יותר משאר האחרות כי הכתובת הייתה על הקיר! ותמיד נתנו להם הזדמנות לומר "זה גדול עלינו אנחנו צריכים עזרה" אבל עד לרגע זה זה לא נאמר...
אותי לימדו מגיל קטן שזאת לא בושה כשצריך לבקש עזרה! אוליי מישהו בעיריית בני ברק התחנך אחרת ממני, אני מכבד, רק מיצר כל כך.
כל מילה בסלע.
 
אני מצטער אבל יש כאן טעות בבסיס הבנת הדברים. הרי כל הזמן הטענה של ראשי הערים החרדיות ובתוכם בני ברק מול הממשלה הייתה "תנו לנו לטפל בקורונה בערים שלנו" אנחנו יודעים איך עושים את זה ואל תתערבו לנו... ולשם כך ועל סמך אמירה זו הם גם קיבלו תקציבים ייעודיים מהממשלה, וזה החלק המעציב ועל כך התלונה. אם אתם יודעים לנהל את הסיפור הזה אז בואו ותראו לנו, ואם לא אז פשוט תבקשו עזרה... משבר כזה עם כל הכבוד לעירייה לא פותרים עם שקית משחקים... זה נחמד מאוד! אבל רחוק מאוד מניהול משבר בקנה מידה עולמי שאוליי גדול על העירייה, וכן, עיריית בני ברק הנושאת בתואר העיר "הצפופה ביותר" חייבת יותר משאר האחרות כי הכתובת הייתה על הקיר! ותמיד נתנו להם הזדמנות לומר "זה גדול עלינו אנחנו צריכים עזרה" אבל עד לרגע זה זה לא נאמר...
אותי לימדו מגיל קטן שזאת לא בושה כשצריך לבקש עזרה! אוליי מישהו בעיריית בני ברק התחנך אחרת ממני, אני מכבד, רק מיצר כל כך.
זה לא נכון.
עיריית בני ברק היתה הראשונה והאחרונה שביקשה עזרה. העזרה הזו בוצעה בתחושת דורסנות רבה כלפי התושבים ויצרה הרבה הרבה רגשות שליליים של הפליה והכפשה בלתי מידתיים. דווקא המציאות הזו עוררה אנטגוניזם ברגע שהצבא יצא מבני ברק המושפלת. (אם כי לפי האשכולות הרבים בבני ברק יחסית שומרים או לפחות שמרו לאורך תקופה ארוכה יותר מהריכוזים האחרים)
העזרה לא היתה מספיק יעילה גם כשהכוחות החיצוניים בעיר היו גדולים ועמדו בשילוב ידיים.
גם אז אזרח שרצה לשמור על הסגר ולא לצאת מהבית לא קיבל שום עזרה למרות שביקש!
נראה לי שמבודדים וחולים כן קיבלו מעט עזרה אבל לא מכירה מישהו שהיה צריך בשביל לדעת עד כמה היא היתה יעילה.


ואגב
אז התלוננו שאנשים לא מסכימים להתפנות למלוניות. ..
 
בפורום כגון זה נדיר שמישהו יכתוב את הדעה האמיתית שלו
נאמר שיש אשכול בנושא זהירות בדרכים:
כמעט אף אחד לא יכתוב "אני עובר במעבר חציה באדום אם אין מכוניות"
אבל עשרות ניקים כן יכתבו "אני מחכה עם הילדים שלי אפילו שעה או שעתיים עד שיהיה ירוק"

כנ"ל לגבי קורונה ועוד...
אתה צודק שאנשים ייטו לכתוב בפורומים דעה פופולרית או לפחות מתקבלת על דעת הרוב, סוג של ריצוי והתאמה סביבתית.
עדיין, במקביל, ברוב המקרים הם יהיו מחוברים גם לתודעה העצמית הקבועה שלהם ולא יזוזו לגמרי כשבשבת בין עמדה לעמדה.
למשל באשכול זהירות בדרכים כמו שאמרת, אנשים יפריזו קצת, לפעמים קצת הרבה, ביחס לתיאור העובדות לאשורן, אבל הם יספרו סיפור שמתאים לנורמות שלהם.
נגיד אלה שחוצים באדום גם בר"ע גן ורשא יגידו ש'אם אין שום רכב בסביבה והרחוב שקט אפשר להתעלם מהאדום'.
 
בפורום כגון זה נדיר שמישהו יכתוב את הדעה האמיתית שלו
נאמר שיש אשכול בנושא זהירות בדרכים:
כמעט אף אחד לא יכתוב "אני עובר במעבר חציה באדום אם אין מכוניות"
אבל עשרות ניקים כן יכתבו "אני מחכה עם הילדים שלי אפילו שעה או שעתיים עד שיהיה ירוק"

כנ"ל לגבי קורונה ועוד...
חשבתי הרבה על כל הנושא הזה, אני חושבת שהקורונה ערערה לנו משהו במוצקות הדעה שלנו...
ואסביר את עצמי,
בתחילת הקורונה ממש, שמרנו בחירוף נפש, ונכנסנו לבידוד על כל שיעול קטן גם של האסמטיים אצלנו, והפסדנו עבודה וכסף, אבל הרגשנו שזאת ההשתדלות שלנו.
כעסתי על החסידים שלא שומרים....
לא הבנתי אנשים מסוימים....
ניסיתי לא לשפוט אותם, אבל הרגשתי שזה לא מוצדק ולא בסדר...
כשהיו סיפורים על שוטרים, ועל ההסתה, הרגשתי שנכון, זה לא בסדא אבל זה מגיע בגלל כל כך הרבה חרדים שלא בסדר...

היום אנחנו עדיין שומרים, כולנו בעוצר בית כרגע כי אני לא מרגישה טוב ומחכים לתשובה...
עד עכשיו לא הבנתי מי שאמרה שהיא מחכה להידבק, ת'אמת, אני די ארגע עם תשובה חיובית, אני יודעת שנזהרתי ונשמרתי ולא הוצאתי את האף מהמסכה, ובזכות השמירה שלי, גם אם אצא חיובית אף אחד לא ייכנס לבידוד חוץ מהגרעינית שלי ממש...

אבל-
כשאני קוראת היום את האשכולות על הקורונה, אני כבר לא יודעת מה להגיב, אני יכולה להזדהות עם כל אחד...
כשבשבת הגיעו שתי ניידות לבית כנסת מול הבית שלי ופינו בברוטליות את כל החסידים שהתפללו בקראוון הקטן, באמת שלא ידעתי על מי אני כועסת.
ואולי האמת הכי הייתי כואבת....
כי לראות חילול שבת זה כואב,
לראות כמה אנשים וילדים הצטופפו בלי מסכות בקראוון, זה גם כואב.....

וזה הבלבול הזה, של הקורונה.....
והכאב הזה של הקורונה....
עיין ערך אומן ובאלרוס...
ועוד אינסוף דוג'...

מה שאני באה לומר, שאולי פעם הייתה לי דעה מוצקה על כל דבר... (כמעט, אני גמישה מחשבתית ופתוחה לשינוי...)
והיום,
אני לא רוצה להצהיר בריש גלי לדוג', אנחנו לא נתפנה למלונית... כי מה אני יודעת איך יהיה פה עוד שבוע....
לא מגבה את העירייה, ולא כועסת...
כי הכל פה דינאמי ומשתנה...
לכן אי אפשר לומר ש90% ממה שכתבו פה זה שקר,
זה היה אמת לאמיתה בזמן שכתבו את זה....

זאת דעתי כרגע...
 
ואם האמא היתה חולה בשפעת?
בני משפחה וידידים יכולים לבשל ולהניח מאחורי הדלת (זה מה שעשינו לגיסתי שהרגישה מאד לא טוב)
מקרים קשים ומעטים ארגוני החסד יכולים לדאג.
אבל במקרה הקלאסי של מחלה קלה למס' מועט של ימים אפשר להסתדר בד"כ. (גם אם זה כולל לאכול סנדויצ'ים ו/או פתיתים ושניצל תירס שהאבא מכין)
אלה שנדבקו - היו עשרה ימים בבידוד,
אכשהו הגיוני.
אבל תחשבי על משפחה,
שהאב נדבק.
המשפחה צריכה לשמור אחרי עשרה ימים עוד שבועיים בידוד (הגיוני שמשפחות צפופות כמו שלנו לא ניתן לשמור הרמטית על בידוד, במיוחד זוגצים עם כמה צפופים שלפעמים עדיין נמצאים עם שתיים/שלושה ילדים ב- 40 מ"ר...)
לקראת סיום השבועיים, עוד ילד/הורה נדבק ו...
תחשבי כמה זמן האנשים האלה צריכים להיות בבידוד.
נראה לך הגיוני שיצליחו לשמור כ"כ הרבה זמן בידוד??
זה ממש בריאות הנפש של אנשים.
ולא מצליחה להבין למה נטרלו דווקא את בני ברק.
כאילו משהו ילך להדבק בשביל מלונית כשהוא לא יודע איפה זה יכול להסתיים??
 
נערך לאחרונה ב:
מציאות,חברה שלי שלחה את הבנות שלה להיבדק שוב ושוב אחרי שהיא היתה חולה
וגם הזמינה אליה הביתה אחיינים שידבקו גם כדי שיצאו יחד עם הבני דודים
בריאה בנפשה?
נורמלית?
בטוחה??
 
כי לא מסוגלת לחשוב על כל ההמולה שם
ולכי תחפשי איפה הילדה שלך נמצאת בכל זמן נתון
ולהיות במרוץ כל היום של כביסות וחיפוש אחר אוכל
והכי הכי מעל הכל
מגיעים לשם אנשים מכל הסגנונות
לא מחפשת צרות
 
ועוד משהו
מהבוקר שקיבלנו תשובה חיובים
חופרים לי פה בבית שרוצים מלונית
האשכולות פה נותנים לי הרבה כח לסרב לילדים שלי
נתתי לבעלי לקרוא קצת והוא הבין אותי
 
בריאה בנפשה?
נורמלית?
בטוחה??
בריאה פלוס פלוס,לוקחת את החיים בקלות מידי...
וגם אמרה לי שמעדיפה לדעת שסיימו עם זה
אז עדיף שכולם ידבקו ואז גם יוכלו לחכת להורים
 
ועוד משהו
מהבוקר שקיבלנו תשובה חיובים
חופרים לי פה בבית שרוצים מלונית
האשכולות פה נותנים לי הרבה כח לסרב לילדים שלי
נתתי לבעלי לקרוא קצת והוא הבין אותי
תנסי כדי לראות מי צודק.

האמת שעכשיו זה רק 10 ימים, בפעמים הקודמות היה אסור לצאת תקופה רצינית מהבית עד שלא היו שתי תשובות שליליות, כך שזה היה יותר נחוץ.

ועוד עשרה ימים את מוזמנת אליי, ולא אחשוש מקורונה. איזה כיף:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה