- הוסף לסימניות
- #1
הסיפור הוא כזה.
יום אחד הייתי עצבנית, נורא נורא נורא עצבנית, עד שהעדפתי לא לדבר עם אף אחד כדי לא להתפרץ. (זה מאוד מאוד נדיר, שאני מתעצבנת, לא שאני מתאפקת מלהתפרץ....)
האנרגיה של העצבים גרמה לי להבריק את המטבח מהמסד עד הטפחות, זה עוד היה חודש אחרי הלידה והמטבח, שלא עשיתי בו כלום ולא נגעתי בו, היה נראה בהתאם.
המטבח היה נקי ואני-עדיין עצבנית, פתאום הבחנתי שאחד המושאים לעצבים שלי-הרסק עגבניות שהכנתי לפלפל ממולא, הכנתי כמות מטורפת לעומת הכמות של הפלפלים, ונתקעתי עם הרוטב, מה לעשות?
החלטתי להעביר אותו לקופסא ולהקפיא ל'נגלה' הבאה של הפלפלים שאכין, אבל נזכרתי שאין לי מקום במקפיא, אז מה לעשות?
עוד דבר גרם לעצבים לגדול-2 חצילים ש"תקועים" לי על השיש וא"א לשים במקרר, כי החצילים מאבדים מהפריכות והברק במקרר, ואני רוצה שיש מסודר ודי.
פתאום הבן שלי שנעמד לידי, ילד מדהים (שהחלום שלו להיות טבח ושתהיה לו טבחת ותינוק ושהוא יכין ויתן להם מוס
) ושאל אותי, "אמא זה לחצילים הרוטב?"
בום.
המון זמן לא הכנתי חצילים ברסק ומאוד אוהבים אצלי אם לא את החצילים, לפחות את הרוטב.
אבל-המטבח נקי, מה, להתחיל טיגונים וריח בכל מקום?
פשוט העצבים הניעו אותי לפעול בלי לחשוב, כי אם הייתי חושבת-זה לא היה נולד.
הפעלתי תנור על 200 מע'
ריפדתי תבנית ח"פ ענקית בנייר אפיה, שפכתי קצת שמן ומרחתי על כל הנייר, בינתיים, פרסתי לפרוסות שוות עם הקליפה את החצילים, במרקיה ח"פ ערבבתי קמח עם מעט מלח לתיבול, מרקיה ליד, קשקשתי ביצים עם מעט מלח לתיבול, ופשוט עבדתי זריז, ביצה-קמח-תבנית, כשסיימתי, טפטפתי שמן על החצילים והכנסתי מייד לתנור אפיתי בערך חצי שעה, הם יצאו שחומים מבחוץ, רכים ולבנים מבפנים (המדד לטיגון נכון של החצילים) ובונוס-נכון כשמכינים חצילים עם קליפה, קשה לחתוך את הקליפה בשעת האכילה? אז פה, נחתך בקלי קלות, ולא ספג כמויות של שמן.
בקיצור הוכתר בהצלחה.
למתכון המדויק:
2 חצילים בינוניים קלים, מבריקים ושחורים
כוס קמח
4 ביצים
מעט מלח
הכנה:
לחמם תנור ל-200 מע', לרפד תבנית בנייר אפיה ולמרוח על הנייר שמן בכמות נכבדה
פורסים את החצילים לפרוסות
ב-2 צלחות ח"פ מרק (כדי להעיף לפח ולא להיתקע עם כלים) לערבב, ב-1 קמח עם מעט מלח, בשני ביצים עם מעט מלח,
לטבול כל פרוסה בביצים ומיד בקמח, להניח על התבנית
לטפטף שמן על כל החצילים
לאפות ב200 מע' 30 דק' עד שמשחימים
רוטב:
500 גר' רסק עגבניות
6 כוסות מים
מלח לפי הטעם
סוכר לאיזון החמיצות של הרסק
פלפל שחור
להרתיח את מרכיבי הרוטב (זהירות, זה גולש)
ומייד כשהחצילים יוצאים להעביר לרוטב, להביא לרתיחה, להנמיך ולבשל עוד חצי שעה.
-כשכמות החצילים גדולה, ניתן להניח שכבה שניה על השכבה התחתונה, אבל להניח כמו קשקשים, לפני-כן חייבים לשמן את השכבה התחתונה, אבל צריך לקחת בחשבון שהם נדבקים במהלך האפיה,
אפשר או להפריד או להמשיך
אני בפעם השניה אפיתי בכמה נגלות.
מצוין בהקפאה-אם ישאר משהו
למותר לציין שנרגעתי עם כזו הצלחה
יום אחד הייתי עצבנית, נורא נורא נורא עצבנית, עד שהעדפתי לא לדבר עם אף אחד כדי לא להתפרץ. (זה מאוד מאוד נדיר, שאני מתעצבנת, לא שאני מתאפקת מלהתפרץ....)
האנרגיה של העצבים גרמה לי להבריק את המטבח מהמסד עד הטפחות, זה עוד היה חודש אחרי הלידה והמטבח, שלא עשיתי בו כלום ולא נגעתי בו, היה נראה בהתאם.
המטבח היה נקי ואני-עדיין עצבנית, פתאום הבחנתי שאחד המושאים לעצבים שלי-הרסק עגבניות שהכנתי לפלפל ממולא, הכנתי כמות מטורפת לעומת הכמות של הפלפלים, ונתקעתי עם הרוטב, מה לעשות?
החלטתי להעביר אותו לקופסא ולהקפיא ל'נגלה' הבאה של הפלפלים שאכין, אבל נזכרתי שאין לי מקום במקפיא, אז מה לעשות?
עוד דבר גרם לעצבים לגדול-2 חצילים ש"תקועים" לי על השיש וא"א לשים במקרר, כי החצילים מאבדים מהפריכות והברק במקרר, ואני רוצה שיש מסודר ודי.
פתאום הבן שלי שנעמד לידי, ילד מדהים (שהחלום שלו להיות טבח ושתהיה לו טבחת ותינוק ושהוא יכין ויתן להם מוס
בום.
המון זמן לא הכנתי חצילים ברסק ומאוד אוהבים אצלי אם לא את החצילים, לפחות את הרוטב.
אבל-המטבח נקי, מה, להתחיל טיגונים וריח בכל מקום?
פשוט העצבים הניעו אותי לפעול בלי לחשוב, כי אם הייתי חושבת-זה לא היה נולד.
הפעלתי תנור על 200 מע'
ריפדתי תבנית ח"פ ענקית בנייר אפיה, שפכתי קצת שמן ומרחתי על כל הנייר, בינתיים, פרסתי לפרוסות שוות עם הקליפה את החצילים, במרקיה ח"פ ערבבתי קמח עם מעט מלח לתיבול, מרקיה ליד, קשקשתי ביצים עם מעט מלח לתיבול, ופשוט עבדתי זריז, ביצה-קמח-תבנית, כשסיימתי, טפטפתי שמן על החצילים והכנסתי מייד לתנור אפיתי בערך חצי שעה, הם יצאו שחומים מבחוץ, רכים ולבנים מבפנים (המדד לטיגון נכון של החצילים) ובונוס-נכון כשמכינים חצילים עם קליפה, קשה לחתוך את הקליפה בשעת האכילה? אז פה, נחתך בקלי קלות, ולא ספג כמויות של שמן.
בקיצור הוכתר בהצלחה.
למתכון המדויק:
2 חצילים בינוניים קלים, מבריקים ושחורים
כוס קמח
4 ביצים
מעט מלח
הכנה:
לחמם תנור ל-200 מע', לרפד תבנית בנייר אפיה ולמרוח על הנייר שמן בכמות נכבדה
פורסים את החצילים לפרוסות
ב-2 צלחות ח"פ מרק (כדי להעיף לפח ולא להיתקע עם כלים) לערבב, ב-1 קמח עם מעט מלח, בשני ביצים עם מעט מלח,
לטבול כל פרוסה בביצים ומיד בקמח, להניח על התבנית
לטפטף שמן על כל החצילים
לאפות ב200 מע' 30 דק' עד שמשחימים
רוטב:
500 גר' רסק עגבניות
6 כוסות מים
מלח לפי הטעם
סוכר לאיזון החמיצות של הרסק
פלפל שחור
להרתיח את מרכיבי הרוטב (זהירות, זה גולש)
ומייד כשהחצילים יוצאים להעביר לרוטב, להביא לרתיחה, להנמיך ולבשל עוד חצי שעה.
-כשכמות החצילים גדולה, ניתן להניח שכבה שניה על השכבה התחתונה, אבל להניח כמו קשקשים, לפני-כן חייבים לשמן את השכבה התחתונה, אבל צריך לקחת בחשבון שהם נדבקים במהלך האפיה,
אפשר או להפריד או להמשיך
אני בפעם השניה אפיתי בכמה נגלות.
מצוין בהקפאה-אם ישאר משהו
למותר לציין שנרגעתי עם כזו הצלחה
הנושאים החמים