בחנו את עצמכם

[גלבוע]

שאלה שנאלצתי להתמודד איתה היום
(למעוניינים, לא נחלתי מי-יודע-מה הצלחה).

נגיפי קורונה באדם מחוללים, בדרך כלל, זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות או במערכת העיכול. לעיתים עלולה להופיע תחלואה נשימתית קשה, בעיקר בקרב חולים מבוגרים. המידע התורשתי של הנגיף מקודד במולקולת RNA חד גדילית, הדומה במבנה שלה למולקולת mRNA של אדם, כפי שנמצאת בציטופלזמה של התא.
ה-RNA הנגיפי ארוז בקופסית חלבונית וזו עטופה בקטע של ממברנת התא המאכסן. ממעטפת זו בולטים חלבוני נגיף (הזיזים המרכיבים את ה"כתר"), המשמשים להכרה והצמדות לתא המאכסן.

1. השוו (בטבלה) בין נגיף לחיידק.
2. רשמו את השינויים שעוברת מולקולת mRNA של אדם לאחר שנוצרת בגרעין ולפני צאתה לציטופלזמה.
3. רשמו את השלבים המרכזיים של התבטאות המידע שבמולקולת mRNA.
4. פרטו, כיצד מתקבלים עותקים רבים של נגיפי קורונה חדשים (ויריונים).
5. במקרים מסוימים מטפלים בחולי קורונה קשים, בפלזמה, שנלקחה ממטופלים שהחלימו מהמחלה. מדובר בנוזל הדם ללא התאים האדומים והלבנים. מה היתרונות ומה החסרונות בשיטת טיפול זו?
6. האם כאשר אדם יחוסן כנגד נגיף קורונה, החיסון יגן עליו מפני הדבקה בנגיפים מחוללי מחלות אחרות? הסבירו את תשובתכם.

 

[גלבוע]

אפס תשובות?
דווקא חשבתי שיהיה מעניין.

 

[טילון]

אם מישהו מתעניין בתשובה מסויימת- אכתוב בשמחה.
אין לי כוח לכתוב פה הכל...
וזה גם לא חכמה, אני מורה לביולוגיה, ומלמדת את החומר הזה שנים
רק אומרת שיש לי תשובות למי שרוצה.

 

[אריסטוקקטוס]

אם מישהו מתעניין בתשובה מסויימת- אכתוב בשמחה.
אין לי כוח לכתוב פה הכל...
וזה גם לא חכמה, אני מורה לביולוגיה, ומלמדת את החומר הזה שנים
רק אומרת שיש לי תשובות למי שרוצה.

אשמח לשמוע מה התשובה.

 

[חיולה]

אשמח לשמוע מה התשובה.

מצטרפת..

 

[מרחבים]

שאלה שנאלצתי להתמודד איתה היום
(למעוניינים, לא נחלתי מי-יודע-מה הצלחה).

נגיפי קורונה באדם מחוללים, בדרך כלל, זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות או במערכת העיכול. לעיתים עלולה להופיע תחלואה נשימתית קשה, בעיקר בקרב חולים מבוגרים. המידע התורשתי של הנגיף מקודד במולקולת RNA חד גדילית, הדומה במבנה שלה למולקולת mRNA של אדם, כפי שנמצאת בציטופלזמה של התא.
ה-RNA הנגיפי ארוז בקופסית חלבונית וזו עטופה בקטע של ממברנת התא המאכסן. ממעטפת זו בולטים חלבוני נגיף (הזיזים המרכיבים את ה"כתר"), המשמשים להכרה והצמדות לתא המאכסן.

1. השוו (בטבלה) בין נגיף לחיידק.
2. רשמו את השינויים שעוברת מולקולת mRNA של אדם לאחר שנוצרת בגרעין ולפני צאתה לציטופלזמה.
3. רשמו את השלבים המרכזיים של התבטאות המידע שבמולקולת mRNA.
4. פרטו, כיצד מתקבלים עותקים רבים של נגיפי קורונה חדשים (ויריונים).
5. במקרים מסוימים מטפלים בחולי קורונה קשים, בפלזמה, שנלקחה ממטופלים שהחלימו מהמחלה. מדובר בנוזל הדם ללא התאים האדומים והלבנים. מה היתרונות ומה החסרונות בשיטת טיפול זו?
6. האם כאשר אדם יחוסן כנגד נגיף קורונה, החיסון יגן עליו מפני הדבקה בנגיפים מחוללי מחלות אחרות? הסבירו את תשובתכם.

את לומדת ביולוגיה?
זכור לי שאת מתחום התעסוקה...
לא?

 

[גלבוע]

את לומדת ביולוגיה?
זכור לי שאת מתחום התעסוקה...
לא?

למדתי קורס ביולוגיה אחד במסגרת לימודי תואר במדעי החברה.
היה מעניין מאד, וקשה לא פחות.

 

[גלבוע]

אשמח לשמוע מה התשובה.

מצטרפת..

אני אעלה בל"נ מה שהספקתי לכתוב,
ו @טילון תתקן אותי אחר כך, וגם תגלה לי על הדרך איזה ציון מגיע לי על השאלה הזו

 

[חיולה]

למדתי קורס ביולוגיה אחד במסגרת לימודי תואר במדעי החברה.
היה מעניין מאד, וקשה לא פחות.

אגב, לא קשור לנושא האשכול
אבל די מסקרן, מה נותן תואר במדעי החברה?

 

[גלבוע]

אגב, לא קשור לנושא האשכול
אבל די מסקרן, מה נותן תואר במדעי החברה?

לא לעכשיו,
ולא לבמה זו

 

[מירי עוס]

נכתב ע"י גלבוע:
את מודעת לזה שאת כותבת לקהל שעבורו IP זה "תעודת הזהות" של המחשב ׁׁ( Internet Protocol ), כן?
תתרגמי לנו לעברית, ולא רק את המינוח הזה

לא התאפקתי...
הרבה הצלחה בלימודים ובכל הענינים
ׁ

 

[טילון]

אני אעלה בל"נ מה שהספקתי לכתוב,
ו @טילון תתקן אותי אחר כך, וגם תגלה לי על הדרך איזה ציון מגיע לי על השאלה הזו

לכי על זה...
זה באמת ארוך

 

[טילון]

1. השוו (בטבלה) בין נגיף לחיידק.

מה הקשר בין נגיף לחידק? יותר קצר לכתוב מה דומה בינהם מאשר מה שונה.
בכל זאת כמה הבדלים (ויש עוד):

	חידק	נגיף
מבנה תאי	יש	אין
חומר תורשתי	דנ"א דו גדילי	דנ"א/רנ"א חד/דו גדילי
יכולת להתרבות מחוץ לתא מאכסן	יש	אין
רגישות לאנטיביוטיקה	רגיש	לא רגיש
ביצוע מטבוליזם	כן	לא

1. רשמו את השינויים שעוברת מולקולת mRNA של אדם לאחר שנוצרת בגרעין ולפני צאתה לציטופלזמה.

מתילציה (הוספת מולקולת מתיל), שחבור (הוצאת קטעים מסויימים- אינטרונים), והוספת poly A (הוספת שרשרת של נוקלאוטידים מסוג אדנין)

1. רשמו את השלבים המרכזיים של התבטאות המידע שבמולקולת mRNA.

הרנ"א שליח (mRNA) המעובד מגיע לריבוזום, אל הריבוזום מגיע רנ"א מוביל (tRNA) שאנטי-קודון שלו מתאים לקודון של הרנ"א שליח(הקודון הראשון שמתורגם מתיד יהיה הקודון של מתיונין), מגיע רנ"א מוביל נוסף שמתאים לקודון הבא, החומצה האמינית של הרנ"א מוביל הראשון משתחררת ממנו ונצמדת לחמצה האמינית של הרנ"א מוביל השני. הרנ"א מוביל הראשון משתחרר מהריבוזום ומגיע עוד רנ"א מוביל שמתאים לקודון הבא. התהליך ממשיך ונוצרת שרשרת של חומצות אמיניות עדשמגיעים לקודון סיום והתרגום מסתיים.

1. פרטו, כיצד מתקבלים עותקים רבים של נגיפי קורונה חדשים (ויריונים).

הנגיף חודר לתא המאכסן ע"י קישור לקולטנים יחודיים בקרום התא, התא המאכסן משכפל את החומר התורשתי של הנגיף, ומתרגם את הרנ"א של הנגיף כך שנוצרים חלבוני הנגיף, בשלב הבא של ארגון של החומר התורשתי הנגיפי בתוך הקפסידים, הווירוסים משתחררים מהתא ועוברים להדביק את התא הבא.

1. במקרים מסוימים מטפלים בחולי קורונה קשים, בפלזמה, שנלקחה ממטופלים שהחלימו מהמחלה. מדובר בנוזל הדם ללא התאים האדומים והלבנים. מה היתרונות ומה החסרונות בשיטת טיפול זו?

אני לא בקיאה בפרקטיקה של התהליך, אז יכול להיות שאני כותבת שטויות...
יתרון- מתן נוגדנים יחודיים נגד נגיף הקורונה מסייע במלחמה בו.
חיסרון- במידה והפלזמה לא עוברת תהליך שבו מבודדים את הנוגדנים הספציפיים (שוב, אני לא בקיאה בהליך) יש חשש לכך שנוגדנים מהפלזמה יתקפו תאים של מי שקיבל את התרומה.

1. האם כאשר אדם יחוסן כנגד נגיף קורונה, החיסון יגן עליו מפני הדבקה בנגיפים מחוללי מחלות אחרות? הסבירו את תשובתכם.

לא, מכיוון שזתאי הזיכרון שנוצרים הם ספציפיים לאנטיגנים מסויימים (האנטיגנים של הקורונה במקרה הזה), ולא יגיבו לאנטיגנים של וירוסים אחרים.

(נראה לי נשמע סינית למי שלא למד ביולוגיה, אבל להסביר את כל המושגים פה זה כמה וכמה שיעורים)

 

[גלבוע]

הבטחתי תשובה.
קצת פדיחות, אבל יאלה, נעלה.
המורה @טילון תני לי ציון.

1.

	נגיף	חידק
אפיון עיקרי	גורם לא-תאי	אורגניזם תאי חי, המורכב מתא פרוקריוטי
רבייה	טפיל שאינו מסוגל להתרבות מעצמו	מתרבה על ידי חלוקה פרוקריוטית
הזנה	טפיל השואב אנרגיה מהסביבה	מקיים מטבוליזם על ידי ייצור מזון מהשמש או על ידי הזנה חיצונית.
חומר התורשה	DNA או RNA	DNA
גודל	18-350 ננומטר	1- 10 מיקרומטר

2.

כחלק מתהליך העיבוד מה- mRNA החדש מורחקים האינטרונים והאקסונים עוברים ארגון מחדש ושחבור בצירופים שונים.

השחבור יכול להיות בכל מיני אופנים ולזה אנחנו קוראים שחבור חלופי. האקסונים יכולים להסתדר בהרבה מאד סידורים שונים, ככה מקבלים מאותו גן הרבה וריאציות שונות. ככה ברקמת מוח יש וריאציה אחת ובכבד וריאציה מאד שונה. יכול גם להיות שבגיל אחד יהיה ייצור אחד, ובגיל אחר הייצור ישתנה.

אחרי שהאקסונים מחוברים זה לזה בקצה 5' מוסף G שעבר שינויים, ולזה אנחנו קוראים כיפה, ובקצה 3' מוסף רצף ארוך של 100-150 אדנינים שמחוברים אחד לשני ואנחנו קוראים לקצה הזה זנב פולי-A.



4.

מחזור ההכפלה של תא וירוס כולל חמישה שלבים:

1. היצמדות- הנגיף נצמד למולק' ייחודית על פני התא. קורונה הוא נגיף בעל זיזים (ה'כתר' שעל שמו מכונה הנגיף בשם קורונה), ונצמד באמצעות הזיזים לממברנה.
2. חדירה- הנגיף בשלמותו או רק חומר התורשה חודרים לציטופלזמת הפונדקאי. אם חודר בשלמותו עובר פירוק של הקפסיד. במקרה של נגי, הקורונה, לאחר ההיצמדות ממברנה התא שוקעת פנימה ו'בולעת' אותו בשלמותו.
3. הכפלה וסינתזה- החומר התורשתי של הוירוס משתלט על מנגנוני התא ומאלץ אותו לייצר עותקים רבים של חומצות הגרעין והחלבונים הנגיפיים.
4. התארגנות- חומצות הגרעין והחלבונים הנגיפיים יוצרים ויריונים = וירוסים שעוד לא השתחררו מהתא.
5. שחרור- הנגיפים החדשים משתחררים מהתא. הנגיף לא מפוצץ את התא אלא לוקח חלק מהממברה התאית וככה הוא הורג את התא, כי הוא לוקח עוד ועוד ממברנת התא ומשתמש בה לצרכיו. בינתיים הציטופלזמה דולפת מהתא, והתא מת.

5.

פלסמה שנלקחה ממי שכבר החלים ממחלת הקורונה מכילה חלבונים בשם אימונוגלובולינים, שהם ייחודיים לכל אנטיגן. בגופו של מי שהחלים מקורונה יש חלבוני פלסמה שיודעים לזהות את הפתוגן המסוים הזה ולחסל אותו.

תאים אלה יודעים 'להילחם' רק בפתוגן שנמצא בתוך זרם הדם, לא מסוגלים לפעול נגד תא שכבר נדבק ומתחוללים בו שינויים ברמת החומר הגנטי.

היתרון בשיטת טיפול זו הוא היכולת לעצור הידרדרות של המחלה כי הנוגדנים הזמינים שכבר יודעים לעבוד נגד נגיף מסוים זה יעצרו את התפשטותו לתאים נוספים.

החסרון הוא בכך שהטיפול לא יעזור לתאים שכבר נפגעו.







6.

בקבלת חיסון, הגוף לומד לייצר אנטיגנים שמתאימים להדוף נגיף מסוים. לכל נוגדן יש אתרי קישור ייחודיים שמתאימים לאנטיגן אחד בלבד. ולכן, אם וכאשר יקבל אדם חיסון לנגיף קורונה החיסון יגן עליו מפני חיסון לנגיף זה בלבד.

הסבר מורחב:

בזמן חיסון הגוף מקבל תרכיב שמכיל אנטיגן. הגוף מפתח תגובת חיסון: הוא שולח תא לימפוציט נאיבי שנקשר לקולטנים של התא, ומשמיד אותו. התא עובר חלוקות מיטוטיות שבסופן נוצר שבט לימפוציטים זהים שיודעים להתמודד עם אותו מחולל מחלה.

נוצרים 'תאי זכרון' שמסתובבים בזרם הדם. במידה והם יפגשו שוב את אותו מחולל מחלה, הם יחסלו אותו מהר על ידי התקפתו במספרים גדולים מאד.

מה שמנסים לעשות בחיפוש חיסון לקורונה זה להזריק חומצות גרעין שמקודדות למעטפת שלו, הגוף שלנו יסנתז חלקים מהמעטפת של הקורונה, ואז הגוף שלנו ייצר נוגדנים כנגד התאים שלו.

אבל נוגדנים אלו יתאימו לחיסולו של נגיף קורונה בלבד.

@מירי עוס זה התשובה שכתבתי במבחן. המורה אמורה להבין את זה
חלק אני יודעת להסביר אבל לא הכל

 

[טילון]

הבטחתי תשובה.
קצת פדיחות, אבל יאלה, נעלה.
המורה @טילון תני לי ציון.

1.

	נגיף	חידק
אפיון עיקרי	גורם לא-תאי	אורגניזם תאי חי, המורכב מתא פרוקריוטי
רבייה	טפיל שאינו מסוגל להתרבות מעצמו	מתרבה על ידי חלוקה פרוקריוטית
הזנה	טפיל השואב אנרגיה מהסביבה	מקיים מטבוליזם על ידי ייצור מזון מהשמש או על ידי הזנה חיצונית.
חומר התורשה	DNA או RNA	DNA
גודל	18-350 ננומטר	1- 10 מיקרומטר

2.

כחלק מתהליך העיבוד מה- mRNA החדש מורחקים האינטרונים והאקסונים עוברים ארגון מחדש ושחבור בצירופים שונים.

השחבור יכול להיות בכל מיני אופנים ולזה אנחנו קוראים שחבור חלופי. האקסונים יכולים להסתדר בהרבה מאד סידורים שונים, ככה מקבלים מאותו גן הרבה וריאציות שונות. ככה ברקמת מוח יש וריאציה אחת ובכבד וריאציה מאד שונה. יכול גם להיות שבגיל אחד יהיה ייצור אחד, ובגיל אחר הייצור ישתנה.

אחרי שהאקסונים מחוברים זה לזה בקצה 5' מוסף G שעבר שינויים, ולזה אנחנו קוראים כיפה, ובקצה 3' מוסף רצף ארוך של 100-150 אדנינים שמחוברים אחד לשני ואנחנו קוראים לקצה הזה זנב פולי-A.



4.

מחזור ההכפלה של תא וירוס כולל חמישה שלבים:

1. היצמדות- הנגיף נצמד למולק' ייחודית על פני התא. קורונה הוא נגיף בעל זיזים (ה'כתר' שעל שמו מכונה הנגיף בשם קורונה), ונצמד באמצעות הזיזים לממברנה.
2. חדירה- הנגיף בשלמותו או רק חומר התורשה חודרים לציטופלזמת הפונדקאי. אם חודר בשלמותו עובר פירוק של הקפסיד. במקרה של נגי, הקורונה, לאחר ההיצמדות ממברנה התא שוקעת פנימה ו'בולעת' אותו בשלמותו.
3. הכפלה וסינתזה- החומר התורשתי של הוירוס משתלט על מנגנוני התא ומאלץ אותו לייצר עותקים רבים של חומצות הגרעין והחלבונים הנגיפיים.
4. התארגנות- חומצות הגרעין והחלבונים הנגיפיים יוצרים ויריונים = וירוסים שעוד לא השתחררו מהתא.
5. שחרור- הנגיפים החדשים משתחררים מהתא. הנגיף לא מפוצץ את התא אלא לוקח חלק מהממברה התאית וככה הוא הורג את התא, כי הוא לוקח עוד ועוד ממברנת התא ומשתמש בה לצרכיו. בינתיים הציטופלזמה דולפת מהתא, והתא מת.

5.

פלסמה שנלקחה ממי שכבר החלים ממחלת הקורונה מכילה חלבונים בשם אימונוגלובולינים, שהם ייחודיים לכל אנטיגן. בגופו של מי שהחלים מקורונה יש חלבוני פלסמה שיודעים לזהות את הפתוגן המסוים הזה ולחסל אותו.

תאים אלה יודעים 'להילחם' רק בפתוגן שנמצא בתוך זרם הדם, לא מסוגלים לפעול נגד תא שכבר נדבק ומתחוללים בו שינויים ברמת החומר הגנטי.

היתרון בשיטת טיפול זו הוא היכולת לעצור הידרדרות של המחלה כי הנוגדנים הזמינים שכבר יודעים לעבוד נגד נגיף מסוים זה יעצרו את התפשטותו לתאים נוספים.

החסרון הוא בכך שהטיפול לא יעזור לתאים שכבר נפגעו.







6.

בקבלת חיסון, הגוף לומד לייצר אנטיגנים שמתאימים להדוף נגיף מסוים. לכל נוגדן יש אתרי קישור ייחודיים שמתאימים לאנטיגן אחד בלבד. ולכן, אם וכאשר יקבל אדם חיסון לנגיף קורונה החיסון יגן עליו מפני חיסון לנגיף זה בלבד.

הסבר מורחב:

בזמן חיסון הגוף מקבל תרכיב שמכיל אנטיגן. הגוף מפתח תגובת חיסון: הוא שולח תא לימפוציט נאיבי שנקשר לקולטנים של התא, ומשמיד אותו. התא עובר חלוקות מיטוטיות שבסופן נוצר שבט לימפוציטים זהים שיודעים להתמודד עם אותו מחולל מחלה.

נוצרים 'תאי זכרון' שמסתובבים בזרם הדם. במידה והם יפגשו שוב את אותו מחולל מחלה, הם יחסלו אותו מהר על ידי התקפתו במספרים גדולים מאד.

מה שמנסים לעשות בחיפוש חיסון לקורונה זה להזריק חומצות גרעין שמקודדות למעטפת שלו, הגוף שלנו יסנתז חלקים מהמעטפת של הקורונה, ואז הגוף שלנו ייצר נוגדנים כנגד התאים שלו.

אבל נוגדנים אלו יתאימו לחיסולו של נגיף קורונה בלבד.

@מירי עוס זה התשובה שכתבתי במבחן. המורה אמורה להבין את זה
חלק אני יודעת להסביר אבל לא הכל

וואו, מרשים.
כתבת הרבה יותר מפורט ממני, וחוץ מכמה דיוקים קלים- כתבת מצויין.
את כל זה למדת בקורס אחד, כשאת בכלל לא מתחום הביולוגיה אלא מתחום אחר?
נראה לי שאת התשובות לשאלות פה למדתי בארבעה קורסים שונים לפחות...

 

[גלבוע]

וואו, מרשים.
כתבת הרבה יותר מפורט ממני, וחוץ מכמה דיוקים קלים- כתבת מצויין.
את כל זה למדת בקורס אחד, כשאת בכלל לא מתחום הביולוגיה אלא מתחום אחר?
נראה לי שאת התשובות לשאלות פה למדתי בארבעה קורסים שונים לפחות...

ברוכה הבאה לאוניברסיטה הפתוחה
זה הצצה רק לשלושה פרקים מתוך משהו כמו 15.
השאלות האחרות עסקו בפרקים אחרים.

 

[גלוריה]

@גלבוע , דחוף הסבה מקצועית למדעי החיים!

 

[גלבוע]

@גלבוע , דחוף הסבה מקצועית למדעי החיים!

האמת, שקלתי את האפשרות להסבה בתואר שני.
הקורס הזה היה 'ניסוי כלים'.
המסקנה היתה:
א.
אני באמת אוהבת את זה.
ב.
זה באמת קשה מדי לשילוב בבית ובמשפחה...
נשארתי במדעי החברה.
עם צביטה קטנה בלב, בכל זאת.

 

[טילון]

האמת, שקלתי את האפשרות להסבה בתואר שני.
הקורס הזה היה 'ניסוי כלים'.
המסקנה היתה:
א.
אני באמת אוהבת את זה.
ב.
זה באמת קשה מדי לשילוב בבית ובמשפחה...
נשארתי במדעי החברה.
עם צביטה קטנה בלב, בכל זאת.

עשית בשכל.
זה אמנם תחום מרתק, אבל---
בזמנו, לקראת סיום התואר הראשון, שאותו התחלתי עם מטרה ברורה להמשיך לכיוון מחקרי, או לתעשיית הביוטק, התחלתי לבחון בצורה ריאלית את אפשרויות התעסוקה בתחום.
המסקנה שהגעתי אליה היא שמי שרוצה להשאר בתחום צריך לוותר על אחד משני דברים: או על משכורת סבירה (בעלי תואר שני בתחום עובדים בשכר קרוב למינימום, שלא לדבר על זה שכל עוד לא עוזבים את האקדמיה מקבלים מלגה ולא משכורת- בלי תנאים סוציאליים) או על האפשרות להשאיר זמן לדברים שהם לא העבודה.
ובהרבה מקרים מוותרים על שני הדברים.
אני בחרתי לפנות להוראה, וכמורה לביולוגיה אני עדיין בתחום אבל בלי החסרונות שציינתי.
לי זה מתאים, אבל למי שלא רוצה ללכת להוראה אני ממליצה לעזוב את זה. בטח למי שרוצה לגדל משפחה ברוכה.
(כמה חברות שעשו איתי את התואר הראשון והמשיכו לתואר שני מודות שעשיתי בחכמה שלא המשכתי בתחום)

 

[גלבוע]

עשית בשכל.
זה אמנם תחום מרתק, אבל---
בזמנו, לקראת סיום התואר הראשון, שאותו התחלתי עם מטרה ברורה להמשיך לכיוון מחקרי, או לתעשיית הביוטק, התחלתי לבחון בצורה ריאלית את אפשרויות התעסוקה בתחום.
המסקנה שהגעתי אליה היא שמי שרוצה להשאר בתחום צריך לוותר על אחד משני דברים: או על משכורת סבירה (בעלי תואר שני בתחום עובדים בשכר קרוב למינימום, שלא לדבר על זה שכל עוד לא עוזבים את האקדמיה מקבלים מלגה ולא משכורת- בלי תנאים סוציאליים) או על האפשרות להשאיר זמן לדברים שהם לא העבודה.
ובהרבה מקרים מוותרים על שני הדברים.
אני בחרתי לפנות להוראה, וכמורה לביולוגיה אני עדיין בתחום אבל בלי החסרונות שציינתי.
לי זה מתאים, אבל למי שלא רוצה ללכת להוראה אני ממליצה לעזוב את זה. בטח למי שרוצה לגדל משפחה ברוכה.
(כמה חברות שעשו איתי את התואר הראשון והמשיכו לתואר שני מודות שעשיתי בחכמה שלא המשכתי בתחום)

מה שמעניין אותי זה עבודה בחברות התרופות.
היתה תקופה שעבדתי בתחום הבריאות (חחח, מה אני מכסה במילים אלגנטיות. 50% מגולשי פרוג יודעים בדיוק על איזה תחום מדובר), והסתובבתי הרבה בחברות תרופות. אפילו הייתי שותפה ב'דחיפת' תרופה לסל התרופות לפני שנתיים. בכל תהליך היח"צ והקידום התקשורתי בשבועות שלפני הכרעת הסל, ובארגון פניית חולים לוועדת הסל.
ממה שאני בררתי, זה ממש לא שכר מינימום, אבל להשקיע בזה עכשיו את כל האנרגיה והפנאי של חיי זה פשוט בלתי אפשרי.