האם נכון לומר אַיַה לנקבה?

[סערצע]

לענין השימוש המעשי ב'אַיָּהּ' - גא"מ כי אין לכך מקום, כל עוד הדבר אינו מקובל בשפה הדְּבוּרָה.

 

[סערצע]

@שחה, מנין החידוש (שנמחק בינתיים) לנקד את צורת הנקבה הנסתרת 'אַיֵהָ'?

 

[שחה]

@שחה, מנין החידוש (שנמחק בינתיים) לנקד את צורת הנקבה הנסתרת 'אַיֵהָ'?

בדיוק מהסיבה הזו מחקתי, שחזרתי זאת שוב, והצליל היה נשמע אכן לא מתאים.

 

[סערצע]

למעשה גוף המילה היא תרגום של 'איפה' והיא לא מתייחסת לזכר או לנקבה בדווקא

חלקו השני של המשפט אכן נכון, אך בראשו נהפכו סיבה ומסובב - 'איפה' היא הטייתו של 'אֵי'.

לעצם הדברים: הראי' שהובאה לעיל מלשון הכתוב גבי שרה אמנו, באה להוכיח כי ניתן להשתמש בצורה ה(די־)יסודית 'אַיֵּה' לנקבה כלזכר.
ברור שצורה ייחודית לנקבה אינה מקובלת בלשון כיום, והדיון הוא האם היא אפשרית וקיימת.

 

[סערצע]

@שחה, אפנה את תשומת־הלב לשאלתי לעיל:

והיו"ד (הראשונה. השני' באה לזיקה ושייכות) [היאך תִּנָּקֵד]?

 

[מ הלוי]

והדיון הוא האם היא אפשרית וקיימת.

נכון מאד.
ולכן בעיקרון אין שום סיבה בעולם שזה לא יהיה קיים.
ברגע שמשתמשים נכון בכללי הדקדוק ליצירת המילה הרי היא ברת קיימא.
שימושית או לא, מצטלצלת כראוי או לא, זה כבר נושא אחר לגמרי....

 

[חגי פאהן]

היאך תִּנָּקֵד תיבת 'אייך' המחודשת?

מִזְנָבְתִּי, אייך? (שאלה למומחי הניקוד, חגי פאהן, וכל המומחים הנוספים...)

הסבר לכותרת: שטריימל-מזנבת. איפה השטריימל שלי - מִזְנָבְתִּי, אייך. האם ניקדתי נכונה את המילים בכותרת? תודה.

www.prog.co.il

יש לציין שהפונט החדש של הפורום לא אוהב ניקוד, וכדאי להעתיק ולהדביק במעבד תמלילים אחר כדי לראות כראוי.

 

[סערצע]

יש באשכול ההוא מן המשעשע.

הסתפקתי אם היו"ד ראוי' להִקָּמֵץ. מה דעתך?

 

[אי המטמון]

לענין השימוש המעשי ב'אַיָּהּ' - גא"מ כי אין לכך מקום, כל עוד הדבר אינו מקובל בשפה הדְּבוּרָה.

האמת ניתנת להאמר ששילבתי את המילה אַיָהּ בחריזת שיר, נדמה לי שכאן הגבולות מאפשרות יותר, לא?

 

[אספמיה]

אני

ואיך מסביר כב' את 'ואיו', 'אים' שבמקרא?

באמת לא בעניין התורני אני לא שם. אבל בשפה מדוברת ואפילו כתיבה במשלב ספרותי גבוה לא נכון לומר איה בפתח במיוחד לא שהההמשך הוא 'התקווה', ובמיוחד לא כשהיא לא באה כצרוף מילים כנא' לעיל - איה אתה =אייכה.

 

[שארפער]

השאלה היא על צורת הנקבה, היחידה כָּרבות ('אַיָּן').

אולי אני קצת סוטה מהנושא המרכזי, אך בתורה רואים הרבה פעמים שיוך לנקבות בלשון רבים, אך זכרים, ולעיתים שילוב של לשון זכר ונקבה במשפט אחד.
מהו ההסבר בזה באמת?
(ואולי לכן גם לא תפלא אם יהיה כתוב ואים על רבים בלשון נקבה?)

דוג' לדבר.
"וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. ו וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. ז וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. ח אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים. ט וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי." (בראשית לא ה, ט.)
מהו ההסבר בעניין זה? איך הוא הפך את רחל ולאה לזכרים? יותר מאשמח לתשובה. (אינני מתמצא די הצורך בדקדוק.)
(מפריע לי כל שנה בקריאת שניים מקרא.)

 

[אי המטמון]

אולי אני קצת סוטה מהנושא המרכזי, אך בתורה רואים הרבה פעמים שיוך לנקבות בלשון רבים, אך זכרים, ולעיתים שילוב של לשון זכר ונקבה במשפט אחד.
מהו ההסבר בזה באמת?
(ואולי לכן גם לא תפלא אם יהיה כתוב ואים על רבים בלשון נקבה?)

דוג' לדבר.
"וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. ו וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. ז וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי. ח אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים. ט וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי." (בראשית לא ה, ט.)
מהו ההסבר בעניין זה? איך הוא הפך את רחל ולאה לזכרים? יותר מאשמח לתשובה. (אינני מתמצא די הצורך בדקדוק.)
(מפריע לי כל שנה בקריאת שניים מקרא.)

אולי בעקבות מה שגילו לנו חז"ל במדרש שללבן לא היו בנים עד שבא יעקב, א"כ כשעבדו היה לבן 'אביכן', אולם בשלב הצלת הצאן ליעקב כבר הפך ל'אביכם' מפני שכבר היו עמן זכרים.

 

[אי המטמון]

ואפילו כתיבה במשלב ספרותי גבוה לא נכון לומר איה בפתח במיוחד לא שהההמשך הוא 'התקווה', ובמיוחד לא כשהיא לא באה כצרוף מילים כנא' לעיל - איה אתה =אייכה.

מה מפריע בתקווה?
[למרות שהמילים בשיר הן אחרות, כתבתי תקווה רק כדוגמא].

 

[שארפער]

אולי בעקבות מה שגילו לנו חז"ל במדרש שללבן לא היו בנים עד שבא יעקב, א"כ כשעבדו היה לבן 'אביכן', אולם בשלב הצלת הצאן ליעקב כבר הפך ל'אביכם' מפני שכבר היו עמן זכרים.

תודה על ההתייחסות!!

אך לכאורה הוא דיבר רק אל רחל ולאה ביחידות, ולכן אמר אביכן קודם.
בני לבן הצטרפו באופן פתאומי לשיחה?!
חצופים!!!!!!
לא הגיוני כ"כ.
מעניין מהו באמת ההסבר.......

וזה גם יכול להשליך על שאלתו של @סערצע שאכן אולי יגידו "אים" על רבים בנקבה. או לכל הפחות, יוכלו להגיד כך אם יחפצו... (דבר לא ברור בפני עצמו. הכללים אמורים להיות ברורים. לא?)

 

[אי המטמון]

תודה על ההתייחסות!!

אך לכאורה הוא דיבר רק אל רחל ולאה ביחידות, ולכן אמר אביכן קודם.
בני לבן הצטרפו באופן פתאומי לשיחה?!
חצופים!!!!!!
לא הגיוני כ"כ.
מעניין מהו באמת ההסבר.......

אם הוא משוחח עם הבנות בשדה, סביר להניח שלא הצטרפו אליהן הבנים, וכפירוש רש"י שם.
אבל נראה לי שאם אדם מתבטא כלפי נכסי המשפחה גם אם משוחח רק עם הבנות נכון לומר מקנה אביכם בגלל הזכרים.

 

[שארפער]

אם הוא משוחח עם הבנות בשדה, סביר להניח שלא הצטרפו אליהן הבנים, וכפירוש רש"י שם.
אבל נראה לי שאם אדם מתבטא כלפי נכסי המשפחה גם אם משוחח רק עם הבנות נכון לומר מקנה אביכם בגלל הזכרים.

לא יודע....
לא מצליח להבין את זה.....
הוא הרי מדבר איתן, והן לא נכסי המשפחה, והוא אומר להן, שהן נקבות לבדן, אביכן. וכשאחר כך מזכיר את מקנה אביהן, הופך הוא להיות אביכם? (הוא הרי גם לא אב לכבשיו......) הם הרי לא הזדכרו בעצמם בעקבות לידת בנים נוספים ללבן, והוא דיבר בלשון נוכח, והנוכחות, הן נקבות בלבד...... נקבות היו, וכך נותרו לכאורה?
ליבת שאלתי היא, שתוספת נסתרים זכרים, לא עשויה להשפיע על נוכחות נקבות. אני טועה?

 

[אי המטמון]

ליבת שאלתי היא, שתוספת נסתרים זכרים, לא עשויה להשפיע על נוכחות נקבות. אני טועה?

נכון אתה צודק.
ניסיתי וטעיתי, מחכה לתשובה מהמומחים!

 

[חגי פאהן]

לא יודע....
לא מצליח להבין את זה.....
הוא הרי מדבר איתן, והן לא נכסי המשפחה, והוא אומר להן, שהן נקבות לבדן, אביכן. וכשאחר כך מזכיר את מקנה אביהן, הופך הוא להיות אביכם? (הוא הרי גם לא אב לכבשיו......) הם הרי לא הזדכרו בעצמם בעקבות לידת בנים נוספים ללבן, והוא דיבר בלשון נוכח, והנוכחות, הן נקבות בלבד...... נקבות היו, וכך נותרו לכאורה?
ליבת שאלתי היא, שתוספת נסתרים זכרים, לא עשויה להשפיע על נוכחות נקבות. אני טועה?

אתה יכול לומר לשתי בנות אנגליות "הוירוס החדש שלכם מלחיץ את ביבי כי הוא כבר שילם על החיסון של הוירוס הישן" (כמובן אם אין בעיית צניעות, כגון ששתיהן נשותיך), כי בכך הן נציגות של האומה האנגלית הכוללת גברים. כך יכול יעקב לפנות אל רחל ולאה כנציגות של משפחת לבן.

מה מפריע בתקווה?
[למרות שהמילים בשיר הן אחרות, כתבתי תקווה רק כדוגמא].

כמו שאי אפשר לומר "אַיּוֹ האיש" אלא רק "איו" לבד או "איה האיש".

 

[מ הלוי]

כמו שאי אפשר לומר "אַיּוֹ האיש" אלא רק "איו" לבד או "איה האיש".

כאן זה ברור.
המילה האיש נכללת בתוך מילת ואיו שפירושה "ואיפה האיש".
גם מילת ואיה המדוברת כוללת את מילת "האשה" בתוכה

 

[שארפער]

אתה יכול לומר לשתי בנות אנגליות "הוירוס החדש שלכם מלחיץ את ביבי כי הוא כבר שילם על החיסון של הוירוס הישן" (כמובן אם אין בעיית צניעות, כגון ששתיהן נשותיך), כי בכך הן נציגות של האומה האנגלית הכוללת גברים. כך יכול יעקב לפנות אל רחל ולאה כנציגות של משפחת לבן.

אבל אז תגיד רק שלכם.
בלי לגוון בין זכר לנקבה.
אבל כאן כתבו לשון נקבה שלוש פעמים!!!
אז איך הגיעה לשון הזכר אחר כך?