@bat 7 - תיאורטית,
כמבקרת מעולם מקביל,
הייתי מסכימה אתך מאד...
שיישאר איזה קשר, שיהיה לימודים.. שתהיה תעסוקה..
בפועל,
כאמא שכן נמצאת בבית - אני עובדת מהבית,
אבל זו עבודה כעצמאית, לא לפי שעות או משהו,
לילדה בכתה א' -
זה פשוט
ס-י-ו-ט
אתמול המתוקה פרצה בבכי מרוב תסכול,
וממש הבנתי אותה...
גם אני הייתי צריכה ממש להתרכז כדי לעקוב אחרי ההנחיות,
וזה לילדה בת שש שעוד לא יודעת לקרוא. תחשבו על זה שניה.
תוציאי את החוברת עם הציור של התינוק,
ואת המחברת עם הציור של העפרון
ואחר כך את הדף שגזרנו ממנו בשיעור הקודם...
עכשיו תהפכי לעמוד 15...
וכל פעם צריך לעשות 'עצור', שמדי פעם משתובב לו ומחליט לא לעבוד.
ואז זה אומר שצריך לנתק את השיחה ולהתחיל הכל מהתחלה....
(שלא לדבר על הפעמים שזה 'סתם' מתנתק לו בגלל עומס או לא יודעת מה)
ולעבור את הפ-ת-י-ח המיותר, עם כל השירים המחצרצים וההקלטות החגיגיות והמיותרות לחלוטין.
צורת למידה מפגרת - לשון פיגור בזמן, לא מתאים ל-2020
ברמות שקשה לתאר.
והשיעורים מדייי ארוכיםםםם
גם ככה אמרתי לה שתלמד רק קריאה וחשבון, וגם זה משאיר אותה קצרת נשימה.
והיא ילדה ברוך השם סופר מוכשרת...
זה פשוט לא מתאים, לא מתאים לגיל, לא יודעת למי זה כן מתאים
ואולי גם לחלק מהמורות לא מתאים ללמד ככה בצורה כזו.
שכנה בגילאי העשרה הודתה בפני שגם בימים רגילים היא לא משהו בהקשבה -
וכרגע טלפונית זה בשבילה משימה בלתי אפשרית כפשוטו.
ואני לא יושבת, בכנות, כ-ל השיעורים עם הבת שלי - לא יכולה להגיע לזה.
מתסכל אותי שאני מקבלת הודעות מהבית ספר, כתובות ומוקלטות -
שהאמהות 'תקחנה אחריות' על הלמידה...