קורונה האם מחר בראשון פותחים את גני הילדים??

[אוריגמי]

מזדהה...
אנחנו פשוט נכנסנו לשגרה בוקר-למידה ומשחקים
אחה"צ שותפים לבישול אפיה כביסה מידי פעם שואפים אויר
מכניסים לראש שפעם אנשים גידלו את ילדיהם בעצמם ואם זה רצון ה' הוא יתן לנו כח...
מתארגנים לפורים...
פסח...
האוירה היא לא של דיעבד אלא כרגע זה מה שיש ב"ה הילדים רגועים ונהנים.
עם הגדולים נדרשת יצירתיות
יש לי חברה שהזמינה בטלפון קרשים ובנה בן ה14 בנה ספסל
גינון
רקמה
חברווווות בטלפון ובחוץ
שיחות עם ההורים.
הימים עפים לנו...

ההורים האלו גם עובדים?
זה נשמע שהם בחל"ת...

 

[שירי כהן]

מזדהה...
אנחנו פשוט נכנסנו לשגרה בוקר-למידה ומשחקים
אחה"צ שותפים לבישול אפיה כביסה מידי פעם שואפים אויר
מכניסים לראש שפעם אנשים גידלו את ילדיהם בעצמם ואם זה רצון ה' הוא יתן לנו כח...
מתארגנים לפורים...
פסח...
האוירה היא לא של דיעבד אלא כרגע זה מה שיש ב"ה הילדים רגועים ונהנים.
עם הגדולים נדרשת יצירתיות
יש לי חברה שהזמינה בטלפון קרשים ובנה בן ה14 בנה ספסל
גינון
רקמה
חברווווות בטלפון ובחוץ
שיחות עם ההורים.
הימים עפים לנו...

בלי עבודה ברקע זה באמת סביר למדי...
רק לזכור שיש מי שעובדת, ויש מי שעובדת 8 ו-10 שעות ביום
(כי התפוקה שלה ב-8 דלה כשזה עם חצי אוזן לבית)
והיא לא אמא פחות טובה, או 'לא מעונינת לגדל' את הילדים שלה -
זה כורח המציאות.
ובמציאות כזו נוצר מצב של 'שוועתנו תשמע',
מרוב אהבה, מרוב רצון.. לא ממשהו אחר..
ובל נשכח שלכל בית יש טמפרמנט משלו והתמודדויות משלו,
ויש ילדים שבשבילם החסר במסגרת לימודית ובמסגרות שונות של חוגים -
זה פשוט מעל ומעבר לכוחות.
אני לא אומרת שאין מקום לתת רעיונות והצעות לגיוונים ותעסוקות
רק לא לשפוט..
כתבת - מכניסים לעצמנו לראש שפעם אנשים גידלו את ילדיהם בעצמם
אז ברוך השם גם כיום וגם לפני הקורונה אנשים גידלו את ילדיהם בעצמם,
זה קודם כל וכדי לדייק...
פעם אמהות היו *רק* מגדלות ילדים ומנהלות את משק הבית.
אלא שב'פעם' ההוא נשים היו יושבות בבית ולא עובדות,
היו חיי חצר וחברה פוריים ועליזים שלא קיימים כיום ברוב המקומות,
וכרגע גם בלתי אפשריים...
וכמה קשה כשאת לבד עם העול!
בנים למדו אצל מלמדים מאז ומתמיד ולא היו תקועים בבית כזקנים חסרי מעש,
בפעם ההוא גם משפחות גרו בצורה הרבה יותר חמולתית -
ועכשיו, אחות לאחות מרוחקת
והעבודה/לא עבודה?...
יחי ההבדל הקטנטן.

 

[efrat1]

אחד הדברים שהקורונה הזכירה לנו-
מי באמת אחראי על גידול הילדים שאנחנו ילדנו....

אין אין על המורות.
מי כמוכן.
נשות חיל!
מחנכות את בנותינו בין השעות 8 ועד 1 (לא כולל שישישבת ויום חופשי)

מטפלות בילדיכן בשמחה ובטוב לבב
(דגש מיוחד על תשרי, חנוכה, ניסן , יולי אוגוסט)

אבל העיקר- העיקר אין כמוכן
שאתן דואגות לחנך אותנו האמהות בין לבין!
.

 

[גלואירה מנדורין]

יאללה תכלס----
יש צפי לתחילת הלימודים?.....

 

[אינטלגנטית]

נניח שהאמא לא עובדת,
היא בבית ופנויה ליהנות מהנחת...
האם מצופה ממנה לפתוח סניף תלמוד תורה ובית ספר???
בוודאי!
בעשר בבוקר (אחרי שכולם התפללו, אכלו ארוחת בוקר חביתה עם סלט, סדרו את הבית פיקס) היא מלמדת את הדרדק ילד החלאקה אותיות ה א' ב
ב 11 היא עוברת ללימוד חומש ופרשת השבוע - לילד שחוגג השנה "חומש סעודה"
ב 12 היא מתקדמת ללימודי משנה וב 2 בצהריים אחרי הפסקה נעימה והעמדת ארוחת צהריים היא מתפנה ללימודי גמרא
בשעות אחה"צ היא מתמקדת בלימודי חול הסטוריה, הנדסה וכל הנלווה
החיים סבבה...

 

[אמא ועוד..]

נניח שהאמא לא עובדת,
היא בבית ופנויה ליהנות מהנחת...
האם מצופה ממנה לפתוח סניף תלמוד תורה ובית ספר???
בוודאי!
בעשר בבוקר (אחרי שכולם התפללו, אכלו ארוחת בוקר חביתה עם סלט, סדרו את הבית פיקס) היא מלמדת את הדרדק ילד החלאקה אותיות ה א' ב
ב 11 היא עוברת ללימוד חומש ופרשת השבוע - לילד שחוגג השנה "חומש סעודה"
ב 12 היא מתקדמת ללימודי משנה וב 2 בצהריים אחרי הפסקה נעימה והעמדת ארוחת צהריים היא מתפנה ללימודי גמרא
בשעות אחה"צ היא מתמקדת בלימודי חול הסטוריה, הנדסה וכל הנלווה
החיים סבבה...

הכל מעולה,
אבל מה עושים כל אלו שכרגע זו לא השעה שלהם? על זה לא חשבת....

 

[טינטין!]

אין אין על המורות.
מי כמוכן.
נשות חיל!
מחנכות את בנותינו בין השעות 8 ועד 1 (לא כולל שישישבת ויום חופשי)

מטפלות בילדיכן בשמחה ובטוב לבב
(דגש מיוחד על תשרי, חנוכה, ניסן , יולי אוגוסט)

אבל העיקר- העיקר אין כמוכן
שאתן דואגות לחנך אותנו האמהות בין לבין!
.

לא נמאס?

 

[על דא ועל הא]

לא נמאס?

כן כן, בהחלט נמאס.
לקחו נקודה קטנה נכונה, והקצינו אותה בשביל לעשות ממנה צחוק.

 

[פקאן]

אחד הדברים שהקורונה הזכירה לנו-
מי באמת אחראי על גידול הילדים שאנחנו ילדנו....

לו רק הקורונה תזכיר למערכת החינוך ולמורות מי באמת האחראי על הילדים שאנחנו ילדנו,
והיה זה שכרנו.
שבענו פטרונות עד מעל לגבול הסיבולת.

 

[teacher]

תמיד ישנה הטיה פסיכולוגית כזו שגורמת לאדם לחשוב שמה שקורה אצלו זה מה שקורה אצל כולם...
רוב עמ"י בעולם האמיתי והוירטואלי לא נמצא בחל"ת ולא בחופש.

אני אישית קמה כל יום ב6 בבוקר ל8 שעות עבודה (לא כולל נסיעות בחלק מהימים).
ואני דוקא לא מהמתלוננים בראש העם.
כמה ימים היית שורדת במקומי, עם יד על הלב?

בכנות- אפילו לא יום אחד
ועובדה שה' לא שם אותי במקום הזה!
מצדיעה לך!!

 

[ELO]

קצת מצחיק שמערבבים כאן בין אהבת אם, מסירות וגידול לקושי.
כי אי אפשר להתווכח עם העובדה שכל אמא הכי הכי אוהבת בעולם את הילדים שלה
וגם כל אמא מלאה במסירות נפש, הענקה והקרבה עצמית אמתית למען ילדיה היקרים לה מכל.
אממה, תנאי התקופה יוצרים מציאות בלתי אפשרית וקשה מאוד אצל אימהות רבות (ואני בתוכם לצערי הרב)...
בגלל זה אני אמא פחות טובה? נו נו...

 

[java]

קצת מצחיק שמערבבים כאן בין אהבת אם, מסירות וגידול לקושי.
כי אי אפשר להתווכח עם העובדה שכל אמא הכי הכי אוהבת בעולם את הילדים שלה
וגם כל אמא מלאה במסירות נפש, הענקה והקרבה עצמית אמתית למען ילדיה היקרים לה מכל.
אממה, תנאי התקופה יוצרים מציאות בלתי אפשרית וקשה מאוד אצל אימהות רבות (ואני בתוכם לצערי הרב)...
בגלל זה אני אמר פחות טובה? נו נו...

100%.
למרבה הצער, יש כאלו שכן מתווכחים על זה

 

[כוכב103]

מי אמר שאסור שיהיה לנו קשה?
אבל מכאן לדבר על פיקוח נפש להיות "כלואים" עם הילדים בבית
ואישפוז של ההורים
די!
אי אפשר לשמוע את זה יותר!

 

[אתי ק]

אכן.
אני רואה במשפחה הקרובה, 3 משפחות חולות, בכולם הגברים הביאו את זה הביתה מבתי הכנסת/כוללים.
לא מצליחה להבין את זה.

ואחר כך כשעושים חשבון נפש, מבקשים שנוסיף קבלות לחיזוק. במקום פשוט(?) לשמור על הנחיות.

עצוב לחשוב שיש אנשים שמאמינים רק בהנחיות ושמירה על כללים,... מה עם תורה מגנא ומצלה , אין אלוקים בעולם? לא היתה עוד מחלה כ"כ מוזרה בלי כללים ובלי חוקים , הקב"ה קורא לנו מנענע אותנו ואנחנו רק מתחזקים בלשמור על ההנחיות ... מתי כבר אנשים יבינו ותחילו באמת לחזור בתשובה (וגם ישמרו על ההנחיות, זה לא סותר השתדלות,אבל שישאר בגדר השתדלות ולא יאמינו שזה מה שמציל אותם מהמגיפה ) ..

 

[גלגל הצבעים]

עצוב לחשוב שיש אנשים שמאמינים רק בהנחיות ושמירה על כללים,... מה עם תורה מגנא ומצלה , אין אלוקים בעולם? לא היתה עוד מחלה כ"כ מוזרה בלי כללים ובלי חוקים , הקב"ה קורא לנו מנענע אותנו ואנחנו רק מתחזקים בלשמור על ההנחיות ... מתי כבר אנשים יבינו ותחילו באמת לחזור בתשובה (וגם ישמרו על ההנחיות, זה לא סותר השתדלות,אבל שישאר בגדר השתדלות ולא יאמינו שזה מה שמציל אותם מהמגיפה ) ..

יש בנגיף הזה הרבה כללים והרבה חוקים שעובדים יופי, יש הפתעות ותמיד לומדים עוד, אבל רוב הדברים עובדים כפי שהקב"ה ברא בעולם - חוקיות וסדר, ומזה גופא רואים את גדלות הבורא (אם יש סדר חייב להיות מסדר ואכמ"ל)
ולגבי תורה מגנא וכו', ושלוחי מצוה וכו', כבר כתבו הפוסקים שזה רק במקום שלא שכיח הזיקא, וכבר נכתבו ע"ז מאמרים רבים.

 

[פ.ג.]

אחד הדברים שהקורונה הזכירה לנו-
מי באמת אחראי על גידול הילדים שאנחנו ילדנו....

מילא אנחנו אבל מה עם הילדים
ילד צריך חברה בגיל שלו
ובגלל שאני ילדתי אותו הוא חייב כל הזמן להיות צמוד אלי?
גם כל אילו שכותבים על בדק בית בקשר לנוער שנפגע רוחנית מהקורונה (ב"ה הילדים שלי כולם עוד קטנים)
הרי כתוב שהבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום לידי חטא
מה לעשות כנראה שלמרות שאנחנו ההורים של הילדים שלנו והכי אוהבים אותם בעולם אנחנו לא כל יכולים
כמו שאנחנו נלך לרופא כשהילד לא מרגיש טוב ולא נגיד שאנחנו ההורים ואנחנו צריכים לרפא
כך אנחנו נשלח את הילדים לגנים בית ספר ת"ת וכו ששם ילמדו ויחכימו
וגם נדאג לילדים שלנו לחברה תואמת גיל כי אנחנו הורים שלהם ולא חברים שלהם.......

 

[shifrash]

מילא אנחנו אבל מה עם הילדים
ילד צריך חברה בגיל שלו
ובגלל שאני ילדתי אותו הוא חייב כל הזמן להיות צמוד אלי?
גם כל אילו שכותבים על בדק בית בקשר לנוער שנפגע רוחנית מהקורונה (ב"ה הילדים שלי כולם עוד קטנים)
הרי כתוב שהבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום לידי חטא
מה לעשות כנראה שלמרות שאנחנו ההורים של הילדים שלנו והכי אוהבים אותם בעולם אנחנו לא כל יכולים
כמו שאנחנו נלך לרופא כשהילד לא מרגיש טוב ולא נגיד שאנחנו ההורים ואנחנו צריכים לרפא
כך אנחנו נשלח את הילדים לגנים בית ספר ת"ת וכו ששם ילמדו ויחכימו
וגם נדאג לילדים שלנו לחברה תואמת גיל כי אנחנו הורים שלהם ולא חברים שלהם.......

ובקיצור : "או חברותא, או מיתותא"
ללא קשר למי ילדו , וכמה אהבה מועברת אליו,
כי דמינו ובשרינו הוא,
ככה שלא ניתן להחליף את המציאות של אהבת אם לילד, ויהי מה,
אלא שלמרות אהבתינו, חברה היא חלק בלתי נפרד מנפש הילד!

ללא קשר מי המחנך וכו'...

 

[shifrash]

אחד הדברים שהקורונה הזכירה לנו-
מי באמת אחראי על גידול הילדים שאנחנו ילדנו....

את אמיתית עם מה שרשמת?
כי עצם זה שהילד שלי נולד ממני, הוא תזכורת חיה להיותו ילדי...
ממש לא קורונה או לימוד הזכירו לי דברים ידועים אלו...

כאמא שיום-יום עובדת מהבית בימי טירוף כאלו,
עם חיבה יתירה לאוצרות שלי,
לא חושבת שהייתי מתבטאת לרגע עם מה שציינת,

הגם - שהקורונה, גרמה לי ליותר שלווה,
להיות יחד איתם, בכיף, הנאה ושמחה!

אז, איך? באמת, איך הגעת למסקנה שציינת?

תמהני...

 

[יום אביב]

באשכול הזה, ולעיתים קרובות גם באשכולות אחרים שעוסקים בנושא הלוהט הזה, נשמעת אמירה מפיהן של המורות 'אתם ילדתם את הילדים מה לכם כי תלינו על הקושי להיות איתם בבית חודשים' או לחילופין 'תזכרו שהילדים הם שלכם ולא שלנו והחובה לחנכם מוטלת עליכם'.
לטעמי הצגת הטענה הזה במענה לקושי האדיר שמביעים הורים היא לא פחות ממקוממת, ואסביר: במשך שנות הקיום של מערכות החינוך החרדיות - הן לבנים והן לבנות - התעצבה דרך החיים והעמיקה הגישה כי מערכות החינוך והעומדים בראשן הם שותפים מלאים בחינוך הילדים (שכמו שאמרו כאן מורות בטוב טעם - אנחנו ילדנו), ולא מעטים המקרים שבהם המערכת היא שותפה קובעת יותר בחינוך הילדים מההורים המולידים. זוהי מציאות שמערכת החינוך מעוניינת בה, רוצה בה ומאדירה אותה! גישה זו אף הפכה את העוסקים והעוסקות בחינוך בקרב מחננו לאליטות ערכיות-חינוכיות, לבעלי מעמד רם ואיתן, דבר שלא קורה בשום מגזר אחר!
לעיתים מזומנות המערכת נוטלת סמכויות רבות ומגוונות ואף אוכפת אותן גם אם לפעמים מדובר באכיפה בתחומים שאינם קשורים במישרין לתחום השיפוט החינוכי הרגיל. דוגמאות? בשפע: תקנון הצניעות בכל בית ספר שמכבד את עצמו מדבר גם על לבושה של הבת בשעות הפנאי ולא רק בזמן בית הספר, על הילדים (שאנחנו, כאמור, ילדנו) נאסר ללכת בשעות אחר הצהרים לחוגים שאינם מאושרים על ידי המוסד הלימודי, שלא לדבר על הרגלי האזנה, צפייה ובילוי והרשימה עוד ארוכה.
למען הסר ספק אכתוב כי אני מברכת על האכיפה ועל הסמכויות המורחבות שנוטלות לעצמן מערכות החינוך החרדיות בעידודם של גדולי ישראל וכמובן בעד קיום כל הכללים מצד ההורים! רק כך אפשר להצמיח פירות הילולים כשאיפת ההורים והמורים גם יחד!

אדגיש עוד: לעיתים יש הורים שלדעתם סעיף כזה או אחר בתקנון מוגזם או מרחיק לכת, ולמרות זאת המוסד החינוכי מצפה ובצדק שההורה הביולוגי יכופף את ראשו ויקבל את מרות המערך החינוכי מתוך הבנה בשותפות המיוחדת בגידול הילדים ומתוך אמונה כי אנשי המערך החינוכי יודעים היטב את מלאכתם ומבינים היכן ראוי ונכון לאסור.

כל ההקדמה הזו באה להסביר מדוע בשעת משבר זו, כשהורים רבים חשים כי ילדיהם אובדים להם וכי הישגים רבי שנים עומדים לרדת לטימיון הם פונים בשוועה לשותפיהם הטבעיים למלאכת החינוך! וכי לא אתם אלו שהסברתם לנו ש'אנחנו רואים את כל החתך ומכירים את בעיות הדור' וגם 'תסמכו עלינו שאם אנחנו אוסרים X אנחנו יודעים מה אנחנו עושים'? למי נפנה בשעה קשה זו אם לא אליכם? ולכן תבינו למה התגובות הללו שמסבירות לנו כי הילדים הללו הם שלנו ולא שלכם, תמוהות ומכאיבות כשהן יוצאות מפיכם.

אתם, שמיצבתם את עצמכם - מכוונות טהורות - כשותפים סופר חשובים בחינוך הילדים שלנו, אליכם אנו פונים, אתם הראשונים שאמורים להתגייס לעזרה ראשונה בשעת חירום זו. פשוט כי אנחנו מאמינים לכם. פשוט כי אנחנו מאמינים בכם.

 

[גלגל הצבעים]

מי אמר שאסור שיהיה לנו קשה?
אבל מכאן לדבר על פיקוח נפש להיות "כלואים" עם הילדים בבית
ואישפוז של ההורים
די!
אי אפשר לשמוע את זה יותר!

יש פה כמה וכמה אנשים שממש דנים אחרים ללא שהתקרבו לקצה של המקום שלהם.

דמיינו לעצמכם, אנשים בנו משפחה לאט ובעמל, החליטו על מקום מגורים, מקום לימודים לבעל, מקום עבודה לאשה, מקום לימוד לבנים, הכל לפי היכולות הפיזיות והכלכליות שלהם.
הרי אם חלילה אחד ההורים חולה ר"ל, או ילד חולה ר"ל, וכ"ש מקרה פטירה - אז כולם מבינים שהמשפחה חווה משבר, ואף אחד לא מערער על זה שצריך עזרה עם הילדים - ואין הערות בנוסח "מה הבעיה הם ילדו אותם שיגדלו אותם, שיהנו מהם וישקיעו בחינוך שלהם" ועוד כמה "פנינים" שהזכירו פה.

מה שקרה בשנה האחרונה לחלק מהמשפחות פשוט לא ניתן לתאר,
פשוט חווים טלטלה, טלטלה ענקית, מכמה וכמה וכמה וכמה כיוונים.

א. יש משפחות שעברו תקופה קשה בעצם החולי, או חולי קרובי משפחה מדרגה ראשונה, ובימים כתיקונם היו צריכים לשלוח אותם לנופש והבראה, ושיקום ופינוק, על חשבון כספי צדקה.

ב. משפחות רבות חוו משבר עסקי, פיטורין (מעסיקים שקרסו או ניצלו הזדמנויות פז לעשות "התייעלות"), חל"ת להזכירכם זה רק 70% משכורת - ומי יממן עוד 30% גירעון?, כויללים רבים שהפסיקו לשלם, אברכים שלא יכלו להגיע לכוילל עקב עזרה בבית.

ג. אמא שילדה X ילדים (ולפעמים יש לה מספר ילדים בגילאי גן) לרוב היו לה תנאים מסויימים שאיפשרו להם זאת עכ"פ בדוחק, ברגע שנעלמים החיידרים והצהרונים ועזרה מהורים וביביסיטר מגיסות - כי ההורים מבוגרים וספונים בבית - הרי לכם משפחה קורסת.

ד. אברך שנאלץ להחסיר מהכוילל אפילו אם אשתו בחל"ת כי שלא עומדת במעמסה הטכנית הנ"ל, נכון הוא מקיים מצווה גדולה, אבל תחשבו עליו הוא מפסיד חברותות, הספקים, וסיפוק, זה לבד סוגיא המחייבת תמיכה ועידוד

ה. מי מדבר על נשים שנאלצות לעבוד מהבית, ונקרעות.

ו. מי מדבר על הוצאות כלכליות מטורפות שהיו למשפחות שצריכות להכין 3 ארוחות ביום (אין מעון, אין צהרון, אין אוכל מעבודה/בכוילל), לקנות משחקים, יצירות, פינוקים, ממתקים, הוצאות של פעם בשנה נהיו הוצאות יומיומיות.

ז. מי מדבר על הוצאות של עשרות שבתות, למשפחות שבתכנית הכלכלית שלהם התרגלו להתארח המון, ועוד חגים שלמים היו בבית (פסח שבועות סוכות).

ואני יכול להוסיף כאן עוד עשר שורות.

ועדיין אני חושב שעם כל זה חיי אדם יקרים יותר והסגר היה מחוייב המציאות (זו עכ"פ עניות דעתי), אבל לבוא ולהכחיש את המציאות הזו - ביושבכם על סיר הבשר, בגלל שהתמזל מזלכם וממילא פוטרתם (או שעבדתם כקופאית וכד') והחל"ת זה ממש כסף חינם, ויש לכם ילד אחד מתוק ושקט שתמיד חלמת שיהיה אתכם בבית וגם תחסכו כסף של המטפלת, ובכלל קיבלתם קורונה בלי תסמינים והלכתם חודש שלם למלון 5 כוכבים לראשונה בחייכם.