דיון נספח לאתגר - פוליטיקה, הסיפור האמיתי

[מסוגל]

זה הנספח, עשו בו כרצונכם..

 

[הנף מקלדת]

בעצם זה הבן של אתגר הקונספירציה?

 

[מסוגל]

בעצם זה הבן של אתגר הקונספירציה?

וואו, לא. ממש לא, אולי ההיפך. יכול להיות שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב, אבל נראה לי שעיקר הבעיה בכותרת 'פוליטיקה - הסיפור האמיתי', שנכתבה כמובן כדי למשוך קהל, אבל באמת קצת מטעה. אני אנסה להסביר שוב:

הטיעון שעומד מאחורי האתגר הוא שבעוד ומקובל לנמק את מעשיהם של - לשם הדוגמה - פוליטיקאים, בנימוקים כלליים ומהותיים למעשה מה שעומד מאחורי מעשיהם הם מניעים אנושיים פשוטים: שמחה, קנאה, עצב, כעס ודומיהם. בהתאם לכך ניתן לבחון מחדש פעולות שנעשו, ולהציג את הסיבות האנושיות (והאמתיות יותר) שהביאו לקבלת ההחלטות.

אבל עיקר המטרה באמת היא פשוט לתאר את תחושותיהם האנושיות של אנשים שנהוג פחות להכיר מהזווית הזו, לא צריך שהטקסט יכלול החלטה כל שהיא. לשם הדוגמה - אפשר סתם לתאר את ייאושו של נפוליון אחרי קרב לייפציג, או תקוותו של צ'רצ'יל שנאום 'שעתם היפה ביותר' יתקבל בהדהוד הנכון.

בקיצור, האתגר הוא לספר על האדם שמאחורי הדמות. קצר ופשוט.

 

[מסוגל]

התבקשתי להדגיש את המובן מאליו, שהאתגר עוסק רק באותם האנשים הדומים לנו במהותם, ומופעלים באמצעות רגשותיהם ורצונותיהם, ולא חלילה בגדולי ישראל מלאכי האלוקים. אם ראשונים כבני אדם...

 

[7שבע7]

בגדולי ישראל מלאכי האלוקים

אני מקווה שלא חטאתי לאתגר ולאלוקים במה שכתבתי...
(מודה שכאשר ראיתי את כותרת האתגר חשבתי שלא יהיה לי מה לעשות בו. מה לי ולפוליטיקה. כשנכנסתי פנימה הבנתי שיש לנו עוד מנהיגים רבים בהיסטוריה, כאלה שהייתי רוצה להידמות להם...)

 

[7שבע7]

@הדוויג -
צחוק, צחוק - אבל נהניתי ואף התרגשתי בכל-זאת מהמסר החבוי. אולי כי אני אישה...
אני בטוחה שבזכות השמירה על שלום הבית ועל כבוד אשתו - מפלגתו של רבי אליהו תקבל כמה וכמה מנדטים

 

[הנף מקלדת]

איזו התחלה מבטיחה.

@lab ממשיך להפציץ. ועדיין הסיפור האמיתי קצת עמום. נראה לי שהבנתי, לא בטוח.

@הדוויג גאוני כרגיל. בדיוק היום סחבתי באוטו ילדים לגן, עיתונים לגניזה וכלים להטביל. (מקווה שכולם הגיעו ליעדם. לא זוכר) חלפתי על פני ביתו של ח"כ משלנו, חשבתי על החופש שהוא סידר לעצמו ערב פסח. הנה נחשף הסוד.

@7שבע7 מיוחד.

 

[הנף מקלדת]

מנסה לשאול.

לא לחינם נתן לנו @מסוגדוגמאות מנפאוליון וצ'רצ'יל.
שני מנהיגים דגולים לחלוטין, שבעיניים שלנו נחשבים לאנשים שרואים את התמונה הגדולה, ולא נתפסים לקטנות.
לעומת זאת מנהיגי העכשיו. אנחנו כל כך יודעים לזהות את המחשבות הקטנות שלהם. התקשורת מנפחת את זה, וגם הם לא טורחים להסתיר את זה.

האם שייך לחדש בעניין שלהם, חוץ מלייצר קונספירציה.

 

[הדוויג]

אווירת נכאים שררה סביב השולחן בישיבת החירום שנערכה במטה הראשי. סוללת היועצים והעוזרים ישבו בפנים חמורות. במרכז השולחן הייתה מונחת הפצצה, קלסר דק מעוטר בלוגו של 'מסקרים'.
"הנה סקר העומק האחרון שהזמנו" הציג ראש מטה פילוח את הקלסר. "המגמה נמשכת ואף מחמירה. יש ירידה בכל המעוזים שלנו, מפלגת המרכז שותה אותנו בקשית. אם זה ממשיך ככה, אנחנו נסיים עם שלושה מנדטים פחות מהבחירות הקודמות".
"הפעילים רדומים, יש עייפות גדולה, אין מוטיבציה" הוסיף מוטי, ראש מטה השטח.
"ברשתות החברתיות יורדים עלינו בלי הפסקה" אמר ראש מערך הדיגיטל.
"המצב על הפנים" סיכם היושב-ראש את דברי כולם. עיני הכול נישאו אל דמותו היושבת בראש השולחן בפנים אפורות.

"חייבים לעשות משהו". נעמד שלומי כהן, המשובץ במקום מתנדנד ברשימה. "הפעם אסור לנו להפסיד".
"מה עם להגביר פרסום?" שאל דודי, ראש מערך ההסברה.
"עוד לא התאוששנו מהחובות של הבחירות הקודמות" אמר הגזבר הראשי. "אני לא מוכן לאשר עוד הוצאות על שטחי פרסום. גם ככה גירדתי כל פיסת תקציב אפשרית".
"לא הכל בחיים זה כסף. המפלגה כולה תלויה בבחירות האלה ואתה מדבר איתי על כמה פרוטות?"
"אתה יודע טוב מאד שזה לא כמה פרוטות. כל מה שמעניין אותך זה למכור מודעות דרך משרדי הפרסום שסגורים איתך".
"אני?! תתבייש. אני רק רוצה בהצלחת המפלגה. תאמין לי שאם היית משחרר קצת יותר תקציב בבחירות הקודמות, כבר הייתה פה ממשלה יציבה ובטוחה ולא היינו מגיעים למצב הזה".

"חבר'ה, מספיק" אמר היושב-ראש, "מלריב בינינו לא יצא לנו שום דבר. תשמרו את האנרגיות שלכם לדברים אחרים".
"רבי אליהו צודק", אמר חיים, עוזרו הפרלמנטרי.

"סלחו לי רגע" הציץ היו"ר בפלאפון שלו. "ראיון ברשת ב'" אמר ויצא אל המרפסת הקטנה.
"במשך החודש האחרון אתם לא מפסיקים לרדת בסקרים, איפה טעיתם?" שאל המראיין.
גם מתוך חדר הישיבות יכלו הנוכחים לשמוע את קולו הנרגש של היושב ראש. "דווקא בסקרים הפנימיים שלנו אני רואה עלייה משמעותית. השטח בוער, שתדע לך, בכל מקום שבו אני מסתובב אני רואה אש בעיניים של הפעילים. החבר'ה שלנו להוטים למטרה ואתה עוד תראה - תרשום מה שאני אומר לך - אנחנו עוד נפתיע את כולם בבחירות. במוצאי הבחירות נקבל מספר מנדטים דו-ספרתי".

הוא שב אל חדר הישיבות.
"דו-ספרתי" אמר בעוגמה כשהתיישב במקומו, ממולל בידיו נייר כלשהו. "מקווה שנעבור בכלל את אחוז החסימה".

"רבי אליהו" נעמד שלומי ממקומו ונעץ בו עיניים בוערות. "יש עוד שבועיים. אתה חייב לצאת אל השטח. אתה חייב לעורר את הציבור".
"נכון"
"הוא צודק"
"לגמרי"
"אי אפשר לנצח ככה בחירות. חייבים לחזור לימים ההם, לעצרות הגדולות, רק הנאומים שלך רבי אליהו יכולים להוסיף לנו עוד שלושה ארבעה מנדטים כמו כלום".
"בדיוק. מסע בחירות. כמו פעם". אמר חיים בלהט.
"אני מארגן לך חמש כינוסים ביום" התחיל מוטי לרשום על דף גדול. "אני מתחיל לסגור מקומות. נעשה יום אחד של מרכז הארץ - חולון, בת ים, אור יהודה, ראשון לציון מערב, ראשון לציון מרכז. למחרת נחרוש את הצפון - טבריה, צפת, קריות, חיפה..."
העיניים של כולם נדלקו בתקווה מחודשת. החדר שוב רחש פעילות.

הטלפון של היו"ר שוב צלצל. הוא הביט בצג, התלבט רגע אם לענות, ואז יצא שוב אל המרפסת הקטנה. הפעם גם סגר מאחוריו את הדלת.
"כן, רינה".
"אלי? מתי אתה חוזר?"
"אני לא יודע. זה יום עמוס היום, את יודעת..."
"הבטחת לי שהיום אתה גומר מקרר. אני כבר רוצה להתחיל לסגור דברים".
"נכון, אבל יש לנו פה הרבה עומס. אולי מחר אני אספיק".
"כל יום אתה אומר אולי מחר. די עם זה. אמרת שתעשה היום אז היום".
"מה אני אעשה, את יודעת שזה ערב בחירות".
"מבחינתי זה ערב פסח".
"אבל זו פעילות קודש. אלפי אברכים ובני תורה מייחלים להצלחה של המפלגה".
"תפסיק לדאוג לכל העולם ותתחיל לדאוג לאשתך. אני אמורה להגיע לפסח גמורה וסחוטה בלי טיפת כוח בגלל שאתה החלטת לקחת על עצמך את העול של כל העולם?"
"זה לא תלוי בי. הרב אמר לי שאני חייב להקדיש את עצמי לפעילות ציבורית".
"הרב גם אמר לך להתחשב בצרכים שלי. אתה זוכר את זה?"
"כן, זוכר". נאנח אליהו. "אולי תקחי עוזרת?"
"אולי שהמפלגה תיקח עוזרת? אני התחתנתי איתך, לא עם עוזרת".
"ומה עם הבנות? הן לא יכולות לעזור קצת?"
"נו באמת. הבנות לא עושות כלום. צריך גם לחבר את המדפים החדשים, ויש עוד ים עבודה. אני אומרת לך אני נופלת מהרגליים. עוד שעה אני רוצה אותך פה בבית".
"בסדר, בסדר".

הוא חזר אל חדר הישיבות. "אין מסע בחירות", הודיע.
"מה? אבל למה?! רבי אליהו".
"ככה. זה מה שהחלטתי. אתם רוצים תעשו מסע בחירות בלעדיי, אני לא יוצא".
"אלי", אמר שלומי כהן בניסיון לשלוט בקולו, "בלי ההשתתפות שלך במסע בחירות אנחנו אבודים".
"זו הוראה של הרב" אמר היושב-ראש.
הנוכחים הביטו אחד בשני. "אם זו הוראה של הרב, זה משהו אחר".



מתוך טור פרשנות בעיתונות:
...ברור שבהחלטתו התמוהה לכאורה של ראש המפלגה לוותר על מסע הבחירות, טמון מהלך מתוחכם.
מקורבים לראש המפלגה עימם שוחחנו שיערו שהיו"ר קיבל את ההוראה מהרב מחמת החשש כי המראות של המוני תומכים צפופים בעשרות כינוסים עלולים להעיר דווקא את המפלגות היריבות.
מנגד, טענו פרשנים פוליטיים כי קיימות הסכמות שקטות עם מפלגת המרכז, והיו"ר התחייב שלא לנסות לנגוס בבייס הטבעי שלהם בתמורה להבטחה לסיוע במינויים חשובים.
כך או כך, דבר אחד ברור, שועל פוליטי משופשף כמו ראש המפלגה לא יוותר סתם על מסע בחירות בלי שהוא יקבל מכך תועלת פוליטית כלשהי, גלויה או סמויה.

כל רגע - לאחר ההישג: בצלאל סמוטריץ' מתפנה לעשות פסח (kore.co.il)

 

[סיפור8]

בעז"ה

@מסוגל תודה רבה! היה כיף לחשוב על האתגר והיה כיף לכתוב.
בעיניי זה מחמאה לאתגר שהתחיל שבוע לפני החג הכי עמוס בשנה והסתיים יום אחריו שכל כך הרבה הצטרפו אליו... ממש נושא מסקרן ופותח חשיבה.
ומסכימה עם מה שכתבת על @ליאורהA , שאגב, הקטע שלך כתוב ממש מצוין, ול @הדוויג - שדווקא הנושא הכל כך קרוב והכל כך אנושי נראה לי תפס את כולנו...
באמת שאפו לכל הכותבים המוכשרים. נתראה בעז"ה באתגר הבא.