מידע שימושי בעניין השידוכים

  • פותח הנושא mat
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #82
  • הוסף לסימניות
  • #83
תודה רבה...
זה נקרא בזמן קורונה?!
כן.
בתחילת תמוז שנה שעברה. בתקופה הקצרה שהרשו להתחתן באולמות, עם מסיכות ושומר שיושב בכניסה וסופר כמה אנשים נכנסו...
וכן, זו הייתה חתונה גדולה ושמחה, גם בלי להדפיס ולשלוח 1000 הזמנות.
(למעשה, על החתונה הזו שילמנו כמו על החתונות שלפני הקורונה, כי שילמנו יותר פר מנה.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אני לא יודע הכל.
אני פועל שנציג של הארגון יענה לכם על השאלות.
ובפרוג לוקח זמן עד שמאשרים לניק חדש להגיב.

ממה שאני שמעתי ההורים רושמים את הבחור למאגר.
זה מגיע כטופס הרשמה שמקבלים בסמינר או בישיבה.

היה כנס שבוע שעבר שהייתי בו הכנס היה מיועד לראשי הישיבות הגדולות וגדולי ישראל דרשו מראשי הישיבות. לפעול כדי שהבחורים בישיבות שלהם ירשמו למאגר.


צפה בקובץ המצורף 869273
תודה רבה על המענה,
אשמח באמת לקבל תשובות לשאלותיי,
ע"פ מה שכתבת נשמע שהם פונים יותר לצעירים, ופחות למבוגרים יותר שכבר לא נמצאים בסמינר / ישיבה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
הלכת רחוק מדי...
לומר ששידוך (גם אם קצת פחות נוצץ ממה שדמיינו) הוא גזירה, וחתונה כזו היא גזר דין, נשמע לי קצת מוגזם.
חשוב לי מאוד להבין
מה באמת יכול להפריע בחיי הנישואין לאורך שנים להתחתן עם צעירה ממנו בשנה???
...
אני רוצה לשמוע מבעלי נסיון ש"התפשרו" ולקחו נמוכה יותר/ גבוהה יותר צעירה יותר/מבוגרת יותר
מעניין לשמוע מכלי ראשון לטווח ארוך איזה "סבל" הם עוברים בחיים בגלל זה
זוהי בדיוק הנקודה שאני מעונין להדגיש.
אני אישית ליוויתי בחור שנתקע בשידוכים, עד להתפשרות שלו ואחר כך בתחילת החיים. גם כיום אני משוחח איתו גלויות על שאירע אז. ומהנסיון האישי אני יודע שכמתפשרים כמעט ולא רואים את זה בחיים.
אבל אני מדגיש את זה: כמעט. כי מידי פעם זה צץ לו בראש, והוא דוחה את זה מיד.
במהלך החודשים לאחר ההחלטה, בין הארוסין לחתונה הוא סבל סבל נורא ואיום, של פחד ודאגה.
אחד היועצים הגדולים בתחום שהוא הלך אליו בתקופה זו אמר לו, זה יהיה לך קשה אבל זה יעבור עם הקשר בנישואין.
כך היה.
לפני זמן מה שאלתי אותו אם היה שווה?
הוא אומר לי היה שווה ועוד איך, כי אני יודע שלא היה שום דבר אחר.
היה שווה כי אני בעצמי שקלתי בצורה מאוזנת ורגועה לחלוטין, בלי לחצים ובלי השפעות.
היה שווה כי ההורים ניסו לומר לי תחשוב עוד פעם. וכשחשבתי, והחלטתי, ידעתי להתמודד, והצלחתי.

תבינו, מועמד שמתפשר על משהו, ויהיה זה בעיניכם לדבר הכי שולי וחסר טעם,
אם זה כעת מפריע לו, הוא יצטרך גם, ובעיקר אחרי ההחלטה, להתמודד כברת דרך עם עצמו, עם החלטתו.
כשאתם כבר לא תוכלו להיות שם לידו, כי אתם תחגגו, ותשמחו, ותרקדו שהרווק/ה כבר לא יושב/ת על הראש והמצפון שלכם. הוא יתמודד עם עליות ומורדות, עם חרטות וחששות.
אז אל תתערבו.

אל תחשבו שאתם עם "חוכמתכם" ו"נסיונכם" ה"רב" תוכלו לשכנע אותו שיהיה לו כדאי. ובכך תראו לו את האור.
ובכן, הוא יודע את זה יותר טוב ממכם.
במיוחד אם אתם התחתנתם בגיל 23.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
המאגרים נמצאים - כל הישיבות והסמינרים.
עיקר הטיפול צריך להתמקד בנושא הכספי המעיק.
תבררו אצל כל השדכנים שזה בעיקר הדבר שמעכב היום מלהציע הצעות.
כמו"כ אם לדבר עם בחור ובחורה על ענינים ערכיים. הדבר הראשון שצריך להבהיר לבחור ולהוריו שנכון שבעבר היה מקובל שהורי בת נותנים יותר כדי שיוכל חתנם להגות בתורה, זה היה כשהמפרנס היה הבעל וכשקיבל ע"ע עול תורה, היה חמיו לוקח העול הכספי עליו כישכר וזבולון, ולא כל אחד זכה לכך.
כיום האשה המפרנסת ולוקחת ע"ע עול שלא כטבעה, ואין סיבה שגם הוריה יפרנסו את הבעל. שלא לדבר על הבדל האיכות בין הבחורים דאז להיום, וד"ל.
אם רוצים באמת לעזור לענין צריך לתקן שכל אחד יחתן רק את עצמו. זה הפתרון הכי הגיוני.
ובזה צריך להשקיע את המוח למצוא פתרון ואמצעיים לזה, שלא יהיה ע"ח הלימוד שאחר החתונה.
זו הנקודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
זוהי בדיוק הנקודה שאני מעונין להדגיש.
אני אישית ליוויתי בחור שנתקע בשידוכים, עד להתפשרות שלו ואחר כך בתחילת החיים. גם כיום אני משוחח איתו גלויות על שאירע אז. ומהנסיון האישי אני יודע שכמתפשרים כמעט ולא רואים את זה בחיים.
אבל אני מדגיש את זה: כמעט. כי מידי פעם זה צץ לו בראש, והוא דוחה את זה מיד.
במהלך החודשים לאחר ההחלטה, בין הארוסין לחתונה הוא סבל סבל נורא ואיום, של פחד ודאגה.
אחד היועצים הגדולים בתחום שהוא הלך אליו בתקופה זו אמר לו, זה יהיה לך קשה אבל זה יעבור עם הקשר בנישואין.
כך היה.
לפני זמן מה שאלתי אותו אם היה שווה?
הוא אומר לי היה שווה ועוד איך, כי אני יודע שלא היה שום דבר אחר.
היה שווה כי אני בעצמי שקלתי בצורה מאוזנת ורגועה לחלוטין, בלי לחצים ובלי השפעות.
היה שווה כי ההורים ניסו לומר לי תחשוב עוד פעם. וכשחשבתי, והחלטתי, ידעתי להתמודד, והצלחתי.

תבינו, מועמד שמתפשר על משהו, ויהיה זה בעיניכם לדבר הכי שולי וחסר טעם,
אם זה כעת מפריע לו, הוא יצטרך גם, ובעיקר אחרי ההחלטה, להתמודד כברת דרך עם עצמו, עם החלטתו.
כשאתם כבר לא תוכלו להיות שם לידו, כי אתם תחגגו, ותשמחו, ותרקדו שהרווק/ה כבר לא יושב/ת על הראש והמצפון שלכם. הוא יתמודד עם עליות ומורדות, עם חרטות וחששות.
אז אל תתערבו.

אל תחשבו שאתם עם "חוכמתכם" ו"נסיונכם" ה"רב" תוכלו לשכנע אותו שיהיה לו כדאי. ובכך תראו לו את האור.
ובכן, הוא יודע את זה יותר טוב ממכם.
במיוחד אם אתם התחתנתם בגיל 23.
אתה צודק ב100%. ויותר מזה, לאף אחד לא מומלץ לחיות עם מי שהוא בעיניו "פשרה" או סוג ב'.
בוודאי שקשה להתחיל כך את החיים, ואולי אף להמשיך אותם.
לא נראה לי שלזה התכוון פותח האשכול.

אם אני הבנתי אותו נכון, הוא מכוון לכך שיש לאנשים דמיונות וורודים מדי, ולא מציאותיים על החיים. כלומר שהם ניגשים לשידוכים בשלב שבו הם בטוחים שבשבילם נברא העולם, והכלה, והוריה רק מחכים להעניק להם כל החיים.
מה לעשות, החיים האמיתיים לא בנויים כך!
לשאת אשה זה עול. זה עול שטוב לגבר לשאתו כבר בנעוריו, אבל זה לגמרי עול.
מי שבא לחיי הנישואים בתור נוטל ולא בתור נותן, חייו יהפכו לגהינום עלי אדמות לא פחות ממי ש"התפשר" כלשונך.
הכרה במציאות (וממילא "התפשרות" על דרישות כספיות הזויות) ונכונות לעבודת מידות, אחריות ונתינה, חיוניים לבניין הבית ושונים מאד מההתפשרות שאתה מדבר עליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
@נדוניה כהלכה
גם 200,000 ש"ח לכל בת זה הון עתק.
האם מהבדיקות שערכתם, אין דרך להסתדר ללא כסף כלל מההורים? או לפחות לקחתו כהלוואה בלבד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
א. זה לא "חברי הפורום", אלא גדולי ישראל הם שזועקים על כך. אתה יכול לראות במכתבים בקונטרס המצורף כאן למטה.

ב. 400 אלף שקול כמשכורתו של אברך במשך כ-17 שנה. וכיון שבדרך כלל הוא לוקח את זה במשכנתא' מתווסף עוד כ30 אחוז, שזה אומר שווה ערך למשכורת של כ-22 שנה. וזה רק לבת אחת, תעשה חשבון כמה זה ל5 בנות, מלבד הוצאות החתונה עצמה והנדוניא וכו' שזה מעל 100 אלף בד"כ. כך שגם 400 אלף זה לא ממש "מחיר סביר".
אברך הגיע למרן הרב שטיימן זצ"ל ושאל האם הוא חייב להתחייב סכומים גבוהים כדי לחתן את ביתו אמר לו הרב שטיימן אתה לא חייב אבל בעוד כמה שנים שביתך תתבגר תשלם סכומים גבוהים יותר, השאלה היא לא האם התופעה הזו היא צודקת אלא אחרי שזה המצב האם ברמת הפרט אפשר לבוא לבחור ולומר לו תיגש להצעה מסוימת אף שהם לא נותנים הרבה בשעה שיש לו הצעות אחרות שנותנים לו יותר, ואם היה אפשר לאפס את הדור שכולם יחד יפסיקו לתת זה היה מצויין אבל כעת שזה המצב קשה להאשים משהו ועוד יותר קשה לדמיין שינוי
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
@נדוניה כהלכה
גם 200,000 ש"ח לכל בת זה הון עתק.
האם מהבדיקות שערכתם, אין דרך להסתדר ללא כסף כלל מההורים? או לפחות לקחתו כהלוואה בלבד?
זה נידון לאשכול נפרד.
בדרך הטבע לקיים בית שהבעל לומד והאשה מפרנסת הולך ונהיה קשה מאוד משנה לשנה.
גם בחורה שמשתכרת סכום גבוה מאוד במשרה מלאה קשה מאוד לסמוך על זה כי המציאות מוכיחה שאחרי הריון/לידה אחת או שנים סיכוי גבוה שזה לא יחזיק, בטח לא שיתן לבעל ללמוד 2 סדרים מלאים.
בטח תגידו שאתם מכירים אלפים לא כאלה אבל אלו אחוזים מספיק גבוהים בשביל לא לבנות על זה.
ולכן הסתמכות על סכום מסויים שיפחית עד יבטל לחלוטין את ההוצאה הגדולה ביותר - הוצאות דיור, זה בהחלט צורך ישיר כדי לבטח ולו במעט את האפשרות של ''לשבת וללמוד בשקט כמה שנים''.

אני גם חושב שההורים לא אמורים לתת מה שאין להם, אבל מראש תתכנן ותחנך (גם את הבנים, וגם את הבנות) לאפשרות אחרת לגיטימית, שהבעל נושא בעול הפרנסה, ותתן מקומות הכשרה וליגיטימציה לזה - לפחות כמו אצל החסידים, אבל כל עוד אתה בתור אבא/ראש ישיבה שולל כל אפשרות כזו בעשור הקרוב, אז אין מנוס מלהבטיח הקלה בתחום הדיור - אחרת זה מתכון לצרות צרורות.
לכן המערכת מסובכת הרבה יותר ממה שאתם מדמיינים, ואל תביאו ראיה מכמה אלפי זוגות שהבעלים יושבים ולומדים למרות שלא קיבלו שקל, יש אלפים שהאשה מפרנסת ועוד נשאר להם עודף, אבל כאמור זה לא משהו שהיה ניתן לסמוך על זה - כנגד יש יש אלפי סיפורים שזה לא החזיק מעמד מכל מיני סיבות, ונכון שגם רבי עקיבא למד תורה בעוני מחפיר, זה לא משהו שביכולת רוב מוחלט של הדור הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
@נדוניה כהלכה
גם 200,000 ש"ח לכל בת זה הון עתק.
האם מהבדיקות שערכתם, אין דרך להסתדר ללא כסף כלל מההורים? או לפחות לקחתו כהלוואה בלבד?

זה נידון לאשכול נפרד.
בדרך הטבע לקיים בית שהבעל לומד והאשה מפרנסת הולך ונהיה קשה מאוד משנה לשנה.
גם בחורה שמשתכרת סכום גבוה מאוד במשרה מלאה קשה מאוד לסמוך על זה כי המציאות מוכיחה שאחרי הריון/לידה אחת או שנים סיכוי גבוה שזה לא יחזיק, בטח לא שיתן לבעל ללמוד 2 סדרים מלאים.
בטח תגידו שאתם מכירים אלפים לא כאלה אבל אלו אחוזים מספיק גבוהים בשביל לא לבנות על זה.
ולכן הסתמכות על סכום מסויים שיפחית עד יבטל לחלוטין את ההוצאה הגדולה ביותר - הוצאות דיור, זה בהחלט צורך ישיר כדי לבטח ולו במעט את האפשרות של ''לשבת וללמוד בשקט כמה שנים''.

אני גם חושב שההורים לא אמורים לתת מה שאין להם, אבל מראש תתכנן ותחנך (גם את הבנים, וגם את הבנות) לאפשרות אחרת לגיטימית, שהבעל נושא בעול הפרנסה, ותתן מקומות הכשרה וליגיטימציה לזה - לפחות כמו אצל החסידים, אבל כל עוד אתה בתור אבא/ראש ישיבה שולל כל אפשרות כזו בעשור הקרוב, אז אין מנוס מלהבטיח הקלה בתחום הדיור - אחרת זה מתכון לצרות צרורות.
לכן המערכת מסובכת הרבה יותר ממה שאתם מדמיינים, ואל תביאו ראיה מכמה אלפי זוגות שהבעלים יושבים ולומדים למרות שלא קיבלו שקל, יש אלפים שהאשה מפרנסת ועוד נשאר להם עודף, אבל כאמור זה לא משהו שהיה ניתן לסמוך על זה - כנגד יש יש אלפי סיפורים שזה לא החזיק מעמד מכל מיני סיבות, ונכון שגם רבי עקיבא למד תורה בעוני מחפיר, זה לא משהו שביכולת רוב מוחלט של הדור הזה.
נכון
אבל לפני זה - מציאות החיים בציבור החרדי לא כל כך מאפשרת להתחתן בלי לקחת כסף מההורים, כי לבחור ישיבה ותלמידת סמינר שהספיקה במקרה הטוב (טוב מהבחינה הזאת...) לעבוד שנה - אין יכולת לממן חתונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
זה נידון לאשכול נפרד.
בדרך הטבע לקיים בית שהבעל לומד והאשה מפרנסת הולך ונהיה קשה מאוד משנה לשנה.
גם בחורה שמשתכרת סכום גבוה מאוד במשרה מלאה קשה מאוד לסמוך על זה כי המציאות מוכיחה שאחרי הריון/לידה אחת או שנים סיכוי גבוה שזה לא יחזיק, בטח לא שיתן לבעל ללמוד 2 סדרים מלאים.
בטח תגידו שאתם מכירים אלפים לא כאלה אבל אלו אחוזים מספיק גבוהים בשביל לא לבנות על זה.
ולכן הסתמכות על סכום מסויים שיפחית עד יבטל לחלוטין את ההוצאה הגדולה ביותר - הוצאות דיור, זה בהחלט צורך ישיר כדי לבטח ולו במעט את האפשרות של ''לשבת וללמוד בשקט כמה שנים''.

אני גם חושב שההורים לא אמורים לתת מה שאין להם, אבל מראש תתכנן ותחנך (גם את הבנים, וגם את הבנות) לאפשרות אחרת לגיטימית, שהבעל נושא בעול הפרנסה, ותתן מקומות הכשרה וליגיטימציה לזה - לפחות כמו אצל החסידים, אבל כל עוד אתה בתור אבא/ראש ישיבה שולל כל אפשרות כזו בעשור הקרוב, אז אין מנוס מלהבטיח הקלה בתחום הדיור - אחרת זה מתכון לצרות צרורות.
לכן המערכת מסובכת הרבה יותר ממה שאתם מדמיינים, ואל תביאו ראיה מכמה אלפי זוגות שהבעלים יושבים ולומדים למרות שלא קיבלו שקל, יש אלפים שהאשה מפרנסת ועוד נשאר להם עודף, אבל כאמור זה לא משהו שהיה ניתן לסמוך על זה - כנגד יש יש אלפי סיפורים שזה לא החזיק מעמד מכל מיני סיבות, ונכון שגם רבי עקיבא למד תורה בעוני מחפיר, זה לא משהו שביכולת רוב מוחלט של הדור הזה.

קראתי ולא ממש הבנתי מה אתה עונה.
האם אין אפשרות שבמידה וכל אחד קונה ומשלם רק את הדירה של עצמו - לא יילקח כסף מההורים, לפחות לא בתור מתנה?
במקום שאותו אברך ישלם בנישואי הילדים 200,000 X כל בת, ישלם רק להוריו את ה- 200,00 שהלוו לו.
זה נשמע הגיוני.

למה אם כבר יוזמים את זה, שלא יבטלו כלל את נושא הכסף לדירה כמתנה??
אנשים שמחתנים ילדים יכולים להגיע גם לענייני פיקוח נפש, כפי שציין @נדוניה כהלכה.
גם ב-200,00 לכל ילד אפשר להגיע חלילה וחס למצב כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
נכון
אבל לפני זה - מציאות החיים בציבור החרדי לא כל כך מאפשרת להתחתן בלי לקחת כסף מההורים, כי לבחור ישיבה ותלמידת סמינר שהספיקה במקרה הטוב (טוב מהבחינה הזאת...) לעבוד שנה - אין יכולת לממן חתונה.
מלבד עלות החתונה עצמה, שגם זה, להרבה הורים אין בזמינות וגם הם יצטרכו לקחת הלוואה,
אז מה ההבדל?
אבל נעזוב את זה,
התכוונתי להוצאות הדיור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
נכון
אבל לפני זה - מציאות החיים בציבור החרדי לא כל כך מאפשרת להתחתן בלי לקחת כסף מההורים, כי לבחור ישיבה ותלמידת סמינר שהספיקה במקרה הטוב (טוב מהבחינה הזאת...) לעבוד שנה - אין יכולת לממן חתונה.

יש להבדיל בין הוצאות חתונה שזה נגזר ישיר להוצאות גידול ילדים (גם מחיר כובע וחליפה וביגוד לנערה יכול להביא הורים לידי "פיקוח נפש" וטמיעה בעשרות ומאות א"ש חובות), וזה תלוי בניהול כלכלי נכון, וסדרי עדיפויות.
שונה מזה לגמרי לקיחת האחריות של ההורים על יום אחרי החתונה, ונתינת מתנה של מאות א"ש.

קראתי ולא ממש הבנתי מה אתה עונה.
האם אין אפשרות שבמידה וכל אחד קונה ומשלם רק את הדירה של עצמו - לא יילקח כסף מההורים, לפחות לא בתור מתנה?
במקום שאותו אברך ישלם בנישואי הילדים 200,000 X כל בת, ישלם רק להוריו את ה- 200,00 שהלוו לו.
זה נשמע הגיוני.

למה אם כבר יוזמים את זה, שלא יבטלו כלל את נושא הכסף לדירה כמתנה??
אנשים שמחתנים ילדים יכולים להגיע גם לענייני פיקוח נפש, כפי שציין @נדוניה כהלכה.
גם ב-200,00 לכל ילד אפשר להגיע חלילה וחס למצב כזה.

תפתח אשכול אחר עם הרעיון הזה שעשרות אנשים הציעו לפניך, וכשנדון בסכומי ההלוואה, ובתנאי ההחזר שלה, ובזמני ההחזר שלה, ומה זה יועיל בעוד 20 שנה אם תצטרך לתת הלוואות כאלה בסכומים שיהיו רלוונטים אז ופי 8 ילדים.
ומי בכלל אמר שהיום צריך לחשוב מה יהיה בעוד 20 שנה, אולי דירות יהיו חינם, לעומת הסתכלות של תמיכה בזוג לכמה שנים הקרובות הנראות בברור לעין. (והכל כמובן בהנחה שאתה ממשיך לחנך שמצופה מכל חתן להמשיך ללמוד 2-3 סדרים ב5-10 שנים הקרובות לפחות, עם צפיה אילמת ש"לא תאכזב" ותמשיך גם כל חייך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
היו פה המון המון רעיונות, טענות, תגובות על המצב וכו'....
אבל בל נשכח שפותח האשכול היה מעוניין לקדם את המאגר של הארגון (בעצתם של גדולי הדור שליט"א),
אז בואו ננסה לעזור לזה להתפתח ולהצליח!

(שלחו לי:

גם את\ה מודע למצוקת השידוכים הגדולה בדורנו?!
ברצונך לעזור ולסייע לאותם רבות רבות רווקים ורווקות אשר מצפים יום יום לישועה,
לפתרון בס"ד לחצו כאן
https://docs.google.com/forms/d/19eiH7f349NsvGzyluXyqP1xA5upBDXoQkrysTowCPe0/edit
- ה - ע - ב - י - ר - ו - )
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
זה נידון לאשכול נפרד.
בדרך הטבע לקיים בית שהבעל לומד והאשה מפרנסת הולך ונהיה קשה מאוד משנה לשנה.
גם בחורה שמשתכרת סכום גבוה מאוד במשרה מלאה קשה מאוד לסמוך על זה כי המציאות מוכיחה שאחרי הריון/לידה אחת או שנים סיכוי גבוה שזה לא יחזיק, בטח לא שיתן לבעל ללמוד 2 סדרים מלאים.

ולכן הסתמכות על סכום מסויים שיפחית עד יבטל לחלוטין את ההוצאה הגדולה ביותר - הוצאות דיור, זה בהחלט צורך ישיר כדי לבטח ולו במעט את האפשרות של ''לשבת וללמוד בשקט כמה שנים''.

אני גם חושב שההורים לא אמורים לתת מה שאין להם, אבל מראש תתכנן ותחנך (גם את הבנים, וגם את הבנות) לאפשרות אחרת לגיטימית, שהבעל נושא בעול הפרנסה, ותתן מקומות הכשרה וליגיטימציה לזה - לפחות כמו אצל החסידים, אבל כל עוד אתה בתור אבא/ראש ישיבה שולל כל אפשרות כזו בעשור הקרוב, אז אין מנוס מלהבטיח הקלה בתחום הדיור - אחרת זה מתכון לצרות צרורות.

חולקת.

זו לא סיבה לתת לילדים סידור מלא

קצת ביטחון בה' לא יזיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
חולקת.

זו לא סיבה לתת לילדים סידור מלא

קצת ביטחון בה' לא יזיק.

לתשובה הזו חיכיתי..........................

אם בביטחון עסקינן אז אחד מהשנים:

א. יתכבדו ההורים ויקחו הלוואות של מליוני שקלים על סמך אותו ביטחון.

ב. יאמרו לשדכנים שהם לא נותנים שקל, ויבטחו בה' שישלח להם את השידוך שחפצים בו.

כך או כך אין מקום להתארגנות מסויימת ותקנות, כל עוד אתה מטיל את ה"ביטחון" על הדור הבא.

לא אגזים אם אומר, שלשלוח זוג צעיר עם צפיה ודרישה לחיות חיי תורה וללא נתינת בסיס גשמי לזה, זה לא פחות 'פיקוח נפש' מאשר למכור את הדירה של ההורים (כולל כל מטלטליהם) ולחתן עם זה את הילדים.

לכן אחזור שנית, ההתחייבויות ההזויות של ההורים זה פועל יוצא לחינוך לחיי תורה מלאים, ואני לא מביע דעה חלילה נגד זה, רק יש לזה מחיר, ביוקר המחיה של היום אי אפשר לשלוח אותם להיות מ"אוכלי המן" ולהיות "בעלי ביטחון" בו בזמן שאנו לא מאמינים בזה.
 
לפני הכל יישר כח לרב mat שהציף את הנושא בבמה זו. (ומגיע לו המון ברכות של יישר כח...!)
ב"ה זכיתי לרכז את הפרויקט האדיר הזה.
הרעיון של היוזמה היא לאחד את כל נושא השידוכים תחת קורת גג אחת. ולנסות לתת פתרונות עד כמה שאפשר והכל בהכוונת גדו"י שליט"א
כרגע אנו עוסקים בבניית המאגר של הבחורים והבחורות, הלומדים בישיבות ובסמינרים. ובנית מערך של שדכנים בקהילה/ ישיבות/ סמינרים.
כמובן שיש את הקו יעוץ המפורסם שלנו שפעיל כבר למעלה משנה וחצי. הקו יעוץ נותן מענה לשאלות ולהכוונה בענייני שידוכים. ומיועד למשודכים, להורים וכן לשדכנים. הרבנים היועצים והיועצות שעונים בקו הם בעלי ניסיון רב בתחום, ובדיסקרטיות מלאה.
מספר הקו הוא 9032*.
יש לנו את אלפון השדכנים שמנגיש את המידע לציבור ההורים שמחפשים מידע על שדכנים.
ועוד רבות.
לתועלת הכלל אני מעלה כאן את אלפון השדכנים.
 

קבצים מצורפים

  • אלפון שדכנים.pdf
    3.3 MB · צפיות: 229
  • פלייר קו הייעוץ.pdf
    5.7 MB · צפיות: 77

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות
מידע שימושי תשלום לשדכנית
אני רשומה כשדכנית במאגר שידוכים ובזמני הפנוי מנסה להיות שליחה לעזור לעוד מישהו לבנות בית וגם לעזור לבית שלנו בתוספת הכנסה
יש במאגר אשכנזים וספרדים וחצי חצי שהם נכנסים לשתי הרשימות
בכללים של המאגר כתוב שהתשלום לפי מה שהשדכן קבע, מה שקורה שהרבה פעמים לא קוראים את כל הכללים...

בקיצור עשיתי שידוך ב"ה, 2 משפחות עם סיפורים משפחתיים מורכבים, בנוסף שתיהם שנה שנתיים מעל הגיל כבר ובנוסף אחד חצי חצי ואחד שלושת רבעי ספרדי ורבע אשכנזי... אבל הם רשומים ברשימה האשכנזית ומצהירים שהם חצי חצי,

עכשיו אחרי המזל טוב האמא שואלת כמה היא חייבת אמרתי לה 4000 אמרה אבל זה לאשכנזים אנחנו ספרדים ונותנים 1500 שקל אמרתי לה תשאלי רב והצד השני כשביקשתי 4000 אמרה אז כל צד 2000.... פתאום הם ספרדים. חוץ מהאי נעימות שצריך לבקש את הכסף אני מרגישה עכשיו שהם כאילו עושים את הטובה הכי גדולה שהם נותנים לי את מה שמגיע לי על העבודה... [עדין לא נתנו, בתקווה גדולה שיתנו]

זהו, זה הסיפור ואני מספרת אותו כי כל הטלפונים הדיבורים הפגישות לוקחות הרבה זמן, הרבה פעמים בזמנים לא נוחים וצריך שוב ושוב ועדכן ולהתקשר הלוך חזור, מעבר לזה התשלום הוא כזה כדי שימשיכו להציע גם אם לא הולך, זה תשלום על כל ההצעות שעבדו עליהם הרבה ובסוף לא הלכו. כמה שדכניות יש שמוכנות להשקיע ככ הרבה מזמנן ללא תשלום? נכון זה חסד אבל זה חסד שלוקח המון המון זמן ובזמן הזה הן צריכות להביא פרנסה ואז אם אין לספרדים מספיק הצעות שיבינו למה

זה לא תמיד כך כי עשיתי שידוך לספרדים ששילמו מיד בעצמם ובשמחה ותודה. אבל עכשיו, לעת עתה יצא לי החשק לגמרי ואני פונה לרשימה האשכנזית... מי שרוצה שילמד ויפיק את הלקח המתבקש

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה