מידע שימושי בעניין השידוכים

[סימן שאלה]

בין הקרבן למקרבן.

חובה להדגיש:
מדובר באותו אדם, בהפרש של שנה-שנתיים
(וזה כדי שנבין שאין כאן התייחסות לאדם, אלא למעשה)

 

[אפרסמון2]

חובה להדגיש:
מדובר באותו אדם, בהפרש של שנה-שנתיים
(וזה כדי שנבין שאין כאן התייחסות לאדם, אלא למעשה)

בדיוק. טרגדיה יוונית מהסוג הרע.

 

[אפרסמון2]

1. אי אפשר להתווכח עם המציאות שמעולם מי שרצה חתן ת"ח התחייב לפרנס אותו בשנים שלאחר הנישואים.
פעם זה היה אוכל והיום משכנתא. מה שכן בעבר זה היה עד כ 10 שנים לאחר החתונה.
אממה הרבה דברים השתנו מאז ואולי יש מקום לדון בהם, אך על ההיסטורי אין חולק.

לא "הרבה דברים השתנו", דבר אחד בסיסי התהפך.

פעם בחורי הישיבות היו אחוז קטן מהבחורים בחברה שלנו, והיה אפשר למצוא עבורם (עבור חלקם לפחות) אחוז קטן של גבירים אוהבי תורה.

היום גדו"י בנו פה, בסייע"ד מרובה, מה שהחילויינים קוראים "חברת לומדים".

כמעט כל הבחורים תלמידי חכמים, וגם כמעט כל הורי הבנות תלמידי חכמים.

אולי שהבחור יפרנס את חמיו?

 

[מרחבית]

לא מאמין שאני צריך לכתוב את זה.

יש הרבה סוגי פשעים שהקרבן נאלץ לשתף איתם פעולה. אבל לא צריך שנה שניה בקרימנולוגיה בשביל לדעת להבדיל בין הקרבן למקרבן.

ואין בדברים שום השוואה לשום דבר. אבל השאלה פשוט מגוחכת.

בעצמך טענת שאם ה90 אחוז שאין להם לא יתנו, הבחורים ירדו לרף של יכולת הנותנים.

 

[אפרסמון2]

בעצמך טענת שאם ה90 אחוז שאין להם לא יתנו, הבחורים ירדו לרף של יכולת הנותנים.

באיזה גן עדן רוחני וגשמי היינו יכולים לחיות, אם היה אפשר לאגד 90% מהציבור לכח משימה שירתם יחד למאבקים ציבוריים.
גם אם הדרישה מהם לא הייתה להתרווק ולא להתחתן (!), אלא סתם - נניח לא לקנות מוצר צריכה של מפעל שעשה עוולה כלשהי.

נו באמת. חלומות באספמיא.

 

[אני וביתי]

רוב הדירות החדשות (!) בבני ברק נמכרות לציבור שאינו ליטאי..

אני לא יודע חדשות או לא בפרדס כץ רוב החרדים הם מהציבור הליטאי.

 

[דניאלה פ]

בתשובה לשאלה שנשאלה פה רבות למה במרכז ולא בפריפריה:
כי הציבור הליטאי שואף למצוינות!
המטרה היא לא רק שאברך לא יצא לעבוד אלא מעבר לכך.
ומוסדות מצוינים יש במרכז ואין - לא קיים בפריפריה.
הסמינרים במרכז אינם דומים לסמינרים בפריפריה ואינם מסוננים כמוהם.
ישיבות קטנות בירושלים ובבני ברק זה משהו שאין בפריפריה כמות, מבחר ואיכות.
אותו הדבר גם בנושא הכויללים.
אברך מצוין מישיבה מצוינת רוצה ללמוד בכוילל מצוין עם אברכים ברמתו.
וכמובן שבפריפריה יש פחות מבחר ופחות רמות.
כל הסיבות הללו ועוד הן סיבות מדוע הציבור הליטאי ברובו מעדיף את המרכז על הפריפריה.

 

[חינמי]

בתשובה לשאלה שנשאלה פה רבות למה במרכז ולא בפריפריה:
כי הציבור הליטאי שואף למצוינות!
המטרה היא לא רק שאברך לא יצא לעבוד אלא מעבר לכך.
ומוסדות מצוינים יש במרכז ואין - לא קיים בפריפריה.
הסמינרים במרכז אינם דומים לסמינרים בפריפריה ואינם מסוננים כמוהם.
ישיבות קטנות בירושלים ובבני ברק זה משהו שאין בפריפריה כמות, מבחר ואיכות.
אותו הדבר גם בנושא הכויללים.
אברך מצוין מישיבה מצוינת רוצה ללמוד בכוילל מצוין עם אברכים ברמתו.
וכמובן שבפריפריה יש פחות מבחר ופחות רמות.
כל הסיבות הללו ועוד הן סיבות מדוע הציבור הליטאי ברובו מעדיף את המרכז על הפריפריה.

על הביצה והתרנגולת שמעת?...
למה אין מוסדות מצוינים בפריפריה? - כי המצוינים גרים במרכז.
למה המצוינים גרים במרכז? - כי שם יש מוסדות טובים.
וכן ע"ז הדרך בכל הרשימה שמנית כאן.

 

[emma]

בתשובה לשאלה שנשאלה פה רבות למה במרכז ולא בפריפריה:
כי הציבור הליטאי שואף למצוינות!
המטרה היא לא רק שאברך לא יצא לעבוד אלא מעבר לכך.
ומוסדות מצוינים יש במרכז ואין - לא קיים בפריפריה.
הסמינרים במרכז אינם דומים לסמינרים בפריפריה ואינם מסוננים כמוהם.
ישיבות קטנות בירושלים ובבני ברק זה משהו שאין בפריפריה כמות, מבחר ואיכות.
אותו הדבר גם בנושא הכויללים.
אברך מצוין מישיבה מצוינת רוצה ללמוד בכוילל מצוין עם אברכים ברמתו.
וכמובן שבפריפריה יש פחות מבחר ופחות רמות.
כל הסיבות הללו ועוד הן סיבות מדוע הציבור הליטאי ברובו מעדיף את המרכז על הפריפריה.

וואו כמה שטויות,הכללות והשמצות בפוסט אחד
בהינף מקלדת החלטת שכל הסמינרים/בתי ספר /ישיבות בפריפריה לא מסוננים
זה שקר גס והוצאת שם רע על ציבור ענק! שלא מתגורר בבני ברק/ירושלים!!!

 

[loving music]

וואו כמה שטויות, הכללות והשמצות בפוסט אחד
בהינף מקלדת החלטת שכל הסמינרים/בתי ספר /ישיבות בפריפריה לא מסוננים
זה שקר גס והוצאת שם רע על ציבור ענק! שלא מתגורר בבני ברק/ירושלים!!!

תודה
אני למדתי בתיכון בפריפריה ואחר כך הלכתי ללמוד בסמינר טוב מאד במרכז
והיו כל כך הרבה דברים שהחרידו אותי - במושגים, בשיח, בהתנהגות
הרבה הרבה מתחת למה שציפיתי
גם בזה, לכל אחד יש את התחומים החזקים יותר והחזקים פחות
לא הגיוני להשמיץ אף אחד מהצדדים כי בשני המקרים זה לא יהיה נכון.

 

[סימן שאלה]

בתשובה לשאלה שנשאלה פה רבות למה במרכז ולא בפריפריה:
כי הציבור הליטאי שואף למצוינות!
המטרה היא לא רק שאברך לא יצא לעבוד אלא מעבר לכך.
ומוסדות מצוינים יש במרכז ואין - לא קיים בפריפריה.
הסמינרים במרכז אינם דומים לסמינרים בפריפריה ואינם מסוננים כמוהם.
ישיבות קטנות בירושלים ובבני ברק זה משהו שאין בפריפריה כמות, מבחר ואיכות.
אותו הדבר גם בנושא הכויללים.
אברך מצוין מישיבה מצוינת רוצה ללמוד בכוילל מצוין עם אברכים ברמתו.
וכמובן שבפריפריה יש פחות מבחר ופחות רמות.
כל הסיבות הללו ועוד הן סיבות מדוע הציבור הליטאי ברובו מעדיף את המרכז על הפריפריה.

הגאון רבי גבריאל יוסף לוי שליט"א ראש ישיבת "באר התורה":

הציבור במרכז הארץ אינו מודע די הצורך על התרחבות מקומות התורה שבפריפריה, ולכן, קיים רושם אצל אחדים כי מקומות מרוחקים אינם מפותחים מספיק.

אכן, ההתפתחות היא עצומה ומפתיעה, אם בדרום הארץ בהם ההתיישבות החרדית ותיקה מאוד, ואם בצפון שההתיישבות צעירה יותר אך מתפתחת באופן מואץ מכל הבחינות.

הרב רבינסקי:

מי שיבדוק את הנושא יופתע לגלות בפריפריה קהילות רבות בנויות ומסודרות כדבעי. יש קהילות חדשות ממש, אך לצידן ישנן ותיקות יותר ויש אף ותיקות ומפותחות מאד. לשם דוגמא בעלמא - ומבלי להמעיט מאחרים - נציין מס' קהילות בהם מוסדות ותיקים, אם זה הסמינרים לבנות באופקים, בנתיבות, בצפת, בכרמיאל, בקרית אתא, בחיפה ורכסים, ישיבות לצעירים בכרמיאל, בצפת, בטבריה, בעפולה, בקרית אתא, בחיפה, ברכסים, באופקים, בנתיבות ועוד ועוד, וכולם מוסדות מצויינים מן השורה הראשונה!

ההיצע למשרות חינוכיות בקהילות אלו גבוה דווקא. ידוע לי על נושאות משרה רבות באותן קהילות ש'מיובאות' מערים אחרות, דבר שמסמל את הצורך במורות ומנהלות בתחום. כמובן שחשוב לבדוק כל מקום לגופו כי יש מקומות המסודרים יותר ויש פחות.

מהיכרות את השטח יש בידי דוגמאות רבות. מלמד בחיידר במרכז שהגיע לאחת הקהילות הצפוניות ונהיה שם מפקח חינוכי מוצלח ומבוקש, אברך בכולל בקרית ספר ששאף לקיים 'ללמוד וללמד' שכאשר הגיע לקהילה מתפתחת נהיה ראש כולל חשוב, ועוד דוגמאות רבות [כמובן, בשביל לאייש תפקיד בכל מקום צריך להיות בעל הכישורים הנדרשים. בקהילות הפריפריה לא מתפשרים כמובן על איכות].

אוסיף ואציין נתון מאד חשוב. בערי פריפריה רבות וטובות, דוגמת עפולה, כרמיאל, צפת, קריית אתא, נוף הגליל, טבריה, קריית מלאכי ועוד, העסקנים המקומיים דואגים באופן אישי ממש לכל משפחה ומשפחה המגיעה למקום שתהיה מסודרת עם פרנסה. ביודעי ומכירי קא אמינא, על שלוחא דרבנן מסורים בלב ובנפש לציבור, אשר לא ינוחו עד שהאישה תמצא עבודה מתאימה, הם 'יהפכו' את העולם, ייצרו קשרים עם מעסיקים ולא יהיו רגועים כשלמשפחה מהקהילה אין עבודה. למשל, ידוע לי על שליח ציבור שמנהל מו"מ עם חברות המעוניינות להיכנס לקהילה על מקומות עבודה רבים שיוקצו לנשות הקהילה. וזה היתרון הגדול בקהילות אלו; אם בערים הגדולות למישהו אין עבודה, זה לא מעניין אף אחד. בקהילות אלו יעשו את כל המאמצים לעזור.

לצערנו, רובנו עדיין מקובעים ב"לגור במרכז!" ולמה? כי לזוג הצעיר [כעת] זה כדאי, משיקולי אנוכיות. קרוב לסינר של אמא, לחברים, למרכזי השמחות… מנקודת הנחה ראשונית יש ביד הזוג, נניח בין 150 אלף שקלים ל500 אלף שקלים הון עצמי. מה הוא עושה? או שהוא קונה במרכז דירה צפופה של 3 חדרים ולוקח משכנתא של 800 אלף בהחזר חודשי של כ 4000 -שקלים, או שהוא קונה בפריפריה, ושוכר ומשכיר… [תלוי בגובה ההון העצמי שלו…] כמנהל חיידר אוכל לומר לכם, שתי השיטות הנ"ל אינן מיטיבות עם דור העתיד! ברוך השם משפחותינו הן ברוכות בילדים בלעה"ר, והמשכנתא החודשית מוציאה הורים מדעתם! תוך זמן קצר הבית צר מהכיל את המשפחה ולוקחים תוספת… ד' ישמור. כל הלחץ בא על חשבון הילדים שאינם אשמים והתוצאות מי יישורם… לשכור ולהשכיר: לחיות על ארגזים ולעבור משכונה לשכונה – תופעה זו גורמת חוסר יציבות לגדילה הנורמטיבית של הילדים שלעיתים אף עוברים מוסדות בשנות הילדות – דבר שלא תמיד מצליח לכולם… ילדים חייבים יציבות כלכלית בבית, מרחבים, רוגע וכיו"ב! לא נשנה את טבעם, החובה עלינו להבין אותם וכמובן בדרך של הבנה וכבוד. התענוג לגור במרכז, מרצה אותנו ואת סיפוקנו, אבל לא אותם…

המקור מכאן
קרדיט ל@נדוינה כהלכה

 

[דדד]

סתם מניחה פה, כשמדברים על הרצון העז והמובן של הורי הבת להבטיח לביתם "בית של תורה", עד כדי כך שהם מוכנים למכור את דירתם כדי לקנות לה בחור שעתיד להצדיק את השאיפה הזו, ולפי זה הגענו למסקנה ששווה להורי הבת לשלם החל מ-500K כדי לזכות לבחור שמוסר נפשו על התורה.
בואו נסתכל רגע על המצב היום.
לא בטוח שבשביל להיות אברך רציני שלומד תורה, צריך פחות מסירות נפש מלהיות אשתו.
הנשים החרדיות של היום קורעות את עצמן ברמה מטורפת שלא היתה בשום דור קודם. (אגב, הדיבורים על לפני 60 שנה... אתם באמת מתכוונים לדור שהיו 4 ילדים במשפחה חרדית, שאב הכלה היה במקרה הטוב עם ירושה רצינית ובמקרה הפחות טוב- עובד למחייתו?)
בעבר, כשאבא נתן לבתו דירה בב"ב- הוא נתן את זה בשביל שיהיה לו חתן ת"ח אבל גם בשביל שלבת שלו יהיו חיים שלווים, שהיא תוכל להחזיק בית של תורה בשמחה וברוגע.
היום אבא כזה- גם משלם סכומים הזויים וגם רואה את בתו חיה במרוץ אינסופי.
בחורים שדורשים 700K הם גם אלו שדורשים לגור בבני ברק/י-ם. ואני אומרת את זה מהכרות קרובה עם המצב.
מה שאומר שאחרי שהאבא כבר קרע את עצמו, נתן את כל מה שהוא לא יכול לתת, הבת שלו תשלם עוד שנים את הדירה שלהם.
אולי אב החתן ישלם לכלתו על כך שהיא מוכנה לתרום את כל חייה עבור התורה של בעלה?

ולכן, במקום לפנטז על "אבות שמוכנים להיקרע" (בדקת גם אם בתך בת ה-20 מסוגלת נפשית ופיזית לממן במהלך 20 שנה הקרובות עוד 1M, ואז להתחיל להתחייב כמוך?)
צריך להבין שהפתרון מתחיל קודם כל במעבר לפריפריה.
זה הא' ב' בשביל לסיים את סאגת ההתחייבויות המטורפות ולאחריהן המשך ריצה אחר המשכנתא.
כל דירה שעולה עד 500K מתאימה ליעד הזה.
מספיק שההורים יתנו הון עצמי של 200K (שכמובן היה מקסים אם היה מתחלק בשווה- אבל גם אם לא, זה עוד איכשהוא נסבל),
האישה תעבוד בעבודה פחות תובענית ומלחיצה, תשלם משכנתא על 300K בכוחות עצמה,
והדובדבן שבקצפת- בבוא היום יקנו הזוג לילדיהם דירות בקרבתם, (בתקווה שעד אז הפריפריה לא תהפוך למרכז.)
תסבירו לי איך זה פוגע בלימוד תורה, בכבוד התורה או בכל עיקרון מקודש אחר.

 

[רפ]

ולכן, במקום לפנטז על "אבות שמוכנים להיקרע" (בדקת גם אם בתך בת ה-20 מסוגלת נפשית ופיזית לממן במהלך 20 שנה הקרובות עוד 1M, ואז להתחיל להתחייב כמוך?)
צריך להבין שהפתרון מתחיל קודם כל במעבר לפריפריה.
זה הא' ב' בשביל לסיים את סאגת ההתחייבויות המטורפות ולאחריהן המשך ריצה אחר המשכנתא.
כל דירה שעולה עד 500K מתאימה ליעד הזה.
מספיק שההורים יתנו הון עצמי של 200K (שכמובן היה מקסים אם היה מתחלק בשווה- אבל גם אם לא, זה עוד איכשהוא נסבל),
האישה תעבוד בעבודה פחות תובענית ומלחיצה, תשלם משכנתא על 300K בכוחות עצמה,
והדובדבן שבקצפת- בבוא היום יקנו הזוג לילדיהם דירות בקרבתם, (בתקווה שעד אז הפריפריה לא תהפוך למרכז.)
תסבירו לי איך זה פוגע בלימוד תורה, בכבוד התורה או בכל עיקרון מקודש אחר.

מספר נקודות חשובות בנוגע לזה.

א. למרות שמשתמע כאן באשכול שכולם דורשים ומקבלים דירות בבני ברק וירושלים וכו' וכו', יש כבר היום הרבה ליטאים נורמטיביים לחלוטין שגרים בפריפריה ומשלמים משכנתא. כן כן, כאלו שההורים התחייבו סכומים יחסית שפויים והילדים משלמים את המשכנתא. מה שאומר שההבנה הזאת כבר התחילה לחלחל לציבור. וכנראה שיש כאלו שכבר היום דורשים פחות וכבר היום נותנים פחות.

ב. לא לכל אחד מתאים לגור בפריפריה מכל מיני סיבות, אם מבחינת מקומות עבודה (שלדעתי זה הכי נפוץ) ואם מכל מיני סיבות אחרות. יש כאלו שמעדיפים את חיפה על פני פרדס כץ ויש כאלו שמעדיפים את פרדס כץ על פני חיפה (רק בשביל הדוגמא), ואין לאף אחד זכות להטיף לאחר שהשיקולים שלו בנוגע לבחירת מקום המגורים לא נכונים. זכות ההטפה שמורה לשוויגער.

ג. התקווה הזאת:

(בתקווה שעד אז הפריפריה לא תהפוך למרכז.)

לדעתי לא תתגשם.
לפני 20-30 שנה אני מאמינה שהיו כאלו שהפתרון מתחיל במעבר לקרית ספר, ביתר ובית שמש.
אכן מי שקנה אז דירות במקומות האלו הרוויח (ומן הסתם גם שילם מחירים), אבל היום מחירי הדירות במקומות האלו שלפני כמה שנים היו הבשורה של הציבור החרדי, כבר לא מתאימים להגדרה הזאת.
וזה מה שלהערכתי יקרה בכל פריפריה שהיא.

ד. עברתי על הקובץ שהביאו כאן עם מידע על הפריפריה ובין השאר מחירי הדירות.
המקום היחיד שמצאתי שהמחירים נמוכים מ-500K, זה עפולה. אם יש משהו שפיספסתי וייתכן שפיספסתי אשמח שתתקנו אותי.
ובעפולה אני יודעת בידיעה, שהדירות שנמכרות שם בפחות מ-500 הן דירות שלא שוות את זה. חצי קומה מתחת לקרקע, חוסר אפשרות הרחבה, דירה שלא מתוכננת נורמלי אבל אי אפשר לשנות את המבנה שלה כי הקירות הפנימיים הם קירות יסוד של הבניין, שכנים לא סימפטיים בלשון המעטה.
תגידו שגם בבני ברק יש כאלו דירות - נכון.
אבל מי שהולך לגור בעפולה, וזאת רק דוגמא, ומשלם מחירים קשים של מרחק ו"פינוקים" למיניהם, לגור אחרי הכל בכזו דירה זה כבר קצת מעבר לכח הסבל.
אז כשמדברים על דירות זולות מ-500K כדאי לקחת גם את זה בחשבון.

ואני מדגישה שוב:
אני לא מצדיקה את המצב שקיים היום.
הוא הזוי ולא הוגן וכל מילה שתבחרו לתאר אותו.
אבל מי שחושב שמישהו אחר יכול לפתור בשבילו את המצב (בין אם זה הורי הבחורים שיפסיקו לדרוש או הרבנים שיענישו את מי שדורש או הורי הבנות האחרות שיפסיקו לתת וכו'), טועה טעות חמורה.
מי שיש לו כוח לקבל החלטות שמתאימות למצבו הכלכלי ולשלם את המחירים, מצוין.
מי שמחליט להתאמץ מעבר ליכולתו, אפילו בגלל ה"מה יגידו", זו זכותו רק שלא יצפה מאחרים לוותר על מה שהתחייב להם.

 

[סימן שאלה]

אז כשמדברים על דירות זולות מ-500K

גם דירות ב700-800 זה פתרון יפה מאוד

מי שיש לו כוח לקבל החלטות שמתאימות למצבו הכלכלי ולשלם את המחירים, מצוין.
מי שמחליט להתאמץ מעבר ליכולתו, אפילו בגלל ה"מה יגידו".

כבר סיפרו כאן על האברך שהלך לשאול והתשובה שקיבל
אין מציאות שאברך נורמלי יקבל החלטות שמתאימות למצבו הכלכלי וישיג שידוכים נורמליים
ואפילו האברכים האיכותיים שיש להם בנות איכותיות וטובות יותר מהסטנדרט, ורוצים שהיא תמצא את השידוך המתאים (כן, יש מושג כזה), לא מגיע להם עונש
חבל לנו לעצום את העינים זה לא יעזור לנו ולא לאף אחד אחר

 

[סימן שאלה]

המשפט הזה,

שלא יצפה מאחרים לוותר

הוא פועל יוצא של ההבנה שהצד השני קיבל משהו,
והוא צריך לשלם על זה

כי אם אנחנו מבינים שהנתינה היא למעשה סוג של תמיכה ותרומה,
אז למרות שהם התחייבו על זה,
אם אנחנו רואים שאין להם,
ואנחנו יודעים שזה הלחם והחלב של הילדים,
וקוצב הלב של האבא,
(סליחה, לא בטוח, אולי בסוף לא),

ואנחנו יכולים להסתדר יפה מאוד בלי זה

יש בהחלט מקום לרחמים וחמלה

 

[רפ]

הוא פועל יוצא של ההבנה שהצד השני קיבל משהו,
והוא צריך לשלם על זה

הצד השני קיבל התחייבות,
לא משנה האם הסיבה להתחייבות מוצדקת או לא (וגם לדעתי ברוב המקרים היא לא מוצדקת).
ואת לא יכולה לדרוש ממנו לוותר על ההתחייבות.

אם את תהיי בצד הזה ותוותרי על ההתחייבות שנתנו לך, זה יהיה יפה מאוד ואנושי מצידך. ברצינות, לא בציניות.
אבל את לא יכולה לדרוש ממישהו אחר שיוותר על כך.

 

[הלל. פ.]

ובעפולה אני יודעת בידיעה, שהדירות שנמכרות שם בפחות מ-500 הן דירות שלא שוות את זה. חצי קומה מתחת לקרקע, חוסר אפשרות הרחבה, דירה שלא מתוכננת נורמלי אבל אי אפשר לשנות את המבנה שלה כי הקירות הפנימיים הם קירות יסוד של הבניין, שכנים לא סימפטיים בלשון המעטה.

ממש לא נכון!
מצרפת פה תמונה מיד 2 שדירה בעפולה פחות מ 500000 בקומה שניה,
מי שלא רוצה לעבור מנסה להגיד שהפריפריה לא טובה...

 

[רפ]

ממש לא נכון!
מצרפת פה תמונה מיד 2 שירה בעפולה פחות מ 500000 בקומה שניה,
מי שלא רוצה לעבור מנסה להגיד שהפריפריה לא טובה...צפה בקובץ המצורף 876648

אדרבה. אני שמחה להיווכח שטעיתי.
כמה הדירה הזאת עולה?
באיזה אזור היא נמצאת?
ומה הגודל שלה?

 

[סימן שאלה]

הצד השני קיבל התחייבות,
לא משנה האם הסיבה להתחייבות מוצדקת או לא (וגם לדעתי ברוב המקרים היא לא מוצדקת).
ואת לא יכולה לדרוש ממנו לוותר על ההתחייבות.

אם את תהיי בצד הזה ותוותרי על ההתחייבות שנתנו לך, זה יהיה יפה מאוד ואנושי מצידך. ברצינות, לא בציניות.
אבל את לא יכולה לדרוש ממישהו אחר שיוותר על כך.

לא דרשתי
אמרתי:
תהיו בני אדם

יש בהחלט מקום לרחמים וחמלה

 

[רפ]

לא דרשתי
אמרתי:
תהיו בני אדם

את יכולה להגיד. בכבוד.
דיבורים מהסוג הזה לא ישנו את המצב - אני חותמת לך.
ולא בגלל שהורי הבחורים הם לא בני אדם למרות שנוח לצייר אותם ככאלו.