דיון ▪︎ עצמאיים, משבר עבודה

[גיוון]

שלום וברכה!
התבקשתי בתור מנהל להעלות לדיון את הנושא הבא ע”מ שיהיה לתועלת לכולם

מעמד עצמאי זה פלוס ומינוס.
על הפלוסים אכהמ”ל, אתמקד יותר במינוסים

1. צורך בתמרון בין לקוחות.
2. עבודה ממושכת מול מסך ואותיות, ללא חברה.
3. קושי בעקביות, כשאין בוס.
4. כל הלחץ נמצא על אדם אחד.
5. לאלו שיש עסק, צורך בהתעסקות בענייני העסק, חשבוניות, קבלות, מענקים וכדו’

ועוד ועוד..

כל זה ועוד, עלולים לגרום לפעמים למשבר עבודה/תסכול וכדו’ וכדו’, בפרט בהתעסקות בפרויקטים מתמשכים, שאין את הסיפוק של קבלת התוצר המושלם, אבל לא רק...

הדיון יתמקד בטיפים ורעיונות איך לא להגיע למצב שכזה, איך לצאת ממשברון כזה, טיפים להרמת מורל, יצירת סביבת עבודה כייפית ועוד!

כל טיפ רעיון סיפור משל וכדו’ יתקבל בברכה
אך אנא דיון ענייני בנושא זה ולא להסיט את הנושא.

תודה!

 

[אדרת]

אז ככה
דבר ראשון נקטלג את העסק לסוגיו
ונאפיין אותו

יש את החלק המרכזי של העבודה במקצוע שלנו
יש את החלק של ניהול כספי
שירות לקוחות
שיווק
ועוד, כל עסק ואופי שלו

אחר כך נחשוב עם עצמינו איזה חלק אנחנו עושים טוב, ואיזה שווה לנו יותר להוציא החוצה, אפשר לקבל היום הרבה סוגי שירותים בחוץ

נמשיך,
את החלקים שהחלטנו שאנחנו כן עושים, נתייחס אליהם כשכיר שעובד אצל החברה ונעשה זמן מיוחד בשבוע לכל חלק שאז מטפלים בזה (זה שעצמאי יכול לעבוד מתי שהוא רוצה זה קצת אשליה, בד"כ זה לא עובד)

וכן בנושא המשכורת הכי נכון שיהיה חשבון מיוחד לעסק, וכל חודש נמשוך סכום קבוע כמשכורת

וכן, חופש זה מוצר שהומצא לעצמאיים, לפעמים חייבים את זה

כך נוכל להוציא את הפלוסים שיש בעצמאי ולהתגבר על המינוסים

שמתי פה כמה כיוונים להתייעלות, שיפור באחד מהם כבר תביא לנו עלייה באיכות העבודה והחיים

בהצלחה


וכמובן, ממליץ לשבת קצת לבד ולנסות להגיע לנקודה שקשה לנו, ואז ללבן את את זה עם חבר או מישהו שמבין בענין או לקרוא ספרים בנושא

 

[תא חזי]

1. צורך בתמרון בין לקוחות.
2. עבודה ממושכת מול מסך ואותיות, ללא חברה.
3. קושי בעקביות, כשאין בוס.
4. כל הלחץ נמצא על אדם אחד.
5. לאלו שיש עסק, צורך בהתעסקות בענייני העסק, חשבוניות, קבלות, מענקים וכדו'

1. תמרון - זה אמנם לא עוזר לגמרי, אבל להודיע ללקוח שיש לך עוד עבודות, ועם זאת אתה מקבל את שלו בשמחה, ותעשה בשבילו את המקסימום. לקוח שהוא חושב שהוא "בן יחיד" ושהוא "בנה אותך" ונתן לך "את הפרוייקט של החיים שלך" (כלשון אחד מלקוחותיי (לשעבר, ב"ה) שליט"א)- זה אסון טבע, כדור שלג. יש להעמיד את הלקוח במקומו (לא לחנך אותו, או ללמד אותו מה הוא רוצה, רק להעמיד אותו במקומו, וד"ל).
2. ללא חברה - רעיון ראשון - ללמוד בכולל שני סדרים או סדר אחד לפחות, לא לוותר על כולל. ואם קשה - אז אחרי שמתפללים במניין, להישאר כמה דקות, שעה, ללמוד משהו, או אפילו סתם לשבת בין אנשים בבית הכנסת.
3. עקביות - כמו שהרב אדרת כתב, עיי"ש. ואוסיף עוד דבר (זה אומנם קצת סותר ללחץ, אבל אני מוצא את זה עוזר) - לו"ז עתידי ש'נמרח' מדי, זה מתכון בדוק לאיחור. כלומר, אם נניח לקוח נותן לך עבודה, תשאל אותו למתי הוא צריך את העבודה (אם הוא אומר לא משנה לי, במילא אין לי כסף להדפיס, דרוש ממנו דד-ליין, אל תוותר, זה בשבילך יותר מבשבילו, זה ממסגר ומסדר את הראש), ועכשיו קח את הדד-ליין הזה, חלק אותו לשניים, וזה הדד-ליין האמיתי שלך (כמובן לא מדובר בלקוחות שרוצים אנציקלופדיה עם תמונות שתהיה מוכנה לשלשום...). ואותו חלק כאוות נפשך, וכאן קיי"ל עליך המלאכה לגמור - ואי אתה בן חורין להיפטר ממנה...
4. "כל הלחץ על אדם אחד" - נכון, אבל אתה לא אדם אחד, יש ה' יתברך, עמך אתך ואצלך תמיד. תפילות וסיעתא דשמיא, ותראה נפלאות בע"ה, ומאין יבא עזרך. וזה גם עניין כללי לאופי של בן אדם, ובפשטות זה גם חלק מעבודת המדות.

 

[תא חזי]

עוד משהו (כללי, אבל נוגע למנוחת הנפש מהלחץ, הכרה בגודל המלאכה, ולעניין החברה של מעמד): ברוך ה', מסתמא רוב הספרים שאנחנו מעמדים הם ספרי קודש בדרך כלל. לכן, אם זוכים לעמד ספר שהוא מאיזה חכם או צדיק קדמון (ולפעמים איזה ספר תולדות, או איזה רב-טקסט עם הרבה ספרים מכמה וכמה חכמים) , כדאי למצוא ולקרוא עליו סיפורי צדיקים, וקצת לקבל איזה 'הארה' מקדושתו וגאונותו, או אפילו ללמוד קצת בספר עצמו שאתה מעמד, תוך כדי העימוד או הגהה של הPDFים, זה משרה קדושה וסיעתא דשמיא גדולה על כל המלאכה.
וידוע המעשה מהגה"ק המקובל הגר"י כד'ורי זיע"א שהיה עובד בכריכת ספרים, שפעם שאל אותו הגאון רבי עזרא עטיה זיע"א (בשבת העבר היה יא"צ שלו) מדוע הוא מתעכב כל כך עם הספרים שנותנים לו לכרוך, בעוד אחרים מחזירים אותם מכורכים במהירות. ענה לו הגר"י כד'ורי - שבשונה מכורכים אחרים, הוא גם לומד את הספרים שמקבל....

 

[סנץ]

2. ללא חברה - רעיון ראשון - ללמוד בכולל שני סדרים או סדר אחד לפחות, לא לוותר על כולל. ואם קשה - אז אחרי שמתפללים במניין, להישאר כמה דקות, שעה, ללמוד משהו, או אפילו סתם לשבת בין אנשים בבית הכנסת.

מי שעובד עם מחשב ניד יכול לשבת בבית מדרש (אם מחשיב את זה כעבודת קודש ויש בזה הרבה מן האמת) או בחדר סמוך לבית מדרש כך שיש חברה. מי שיש לו משרד יכול (אם מתאשר) לחלוק עם שותף או כמה שותפים כעין מה שעושים הסופרי סת"ם

 

[תא חזי]

מי שעובד עם מחשב ניד

זה רק מתחילים בד"כ... מי שהוא קצת יותר "כבד" (בלי לפגוע) - בשבילו לעבוד עם נייד זה כמו להוביל דירה עם בימבה-ג'וק, או כמו לנסר קיר בטון עם חוט של ספגטי מבושל...
מעבר לזה - ואם צריך מטען - מה יעשה? לא חושב שבתי מדרש מסכימים להטעין מחשבים ככה (אני לא יודע איך זה אצלכם, אבל אצלנו בשכונה, בגלל המכה הזאת של מטעיני טלפונים/מחשבים/סמארטפונים/אופניים חשמליות (!!!!) כל בתי הכנסת שמו מפסק או כמה שאחראים רק על השקעים, והם מכובים 99.9% מהזמן, למעט אם יש שמחת בית השואבה, או שסתם שואבים אבק מהשטיחים... אבל ביום יום אין חשמל בשקעים)
אבל הרעיון של משרד טוב מאוד. יש היום HUBים שאפשר לשכור בהם משרד במחירים סבירים וגם יש חברה [אבל שאלת מיליון הדולר היא - איזה חברה יש שם.... לי הציעו בערב משרד בחינם במקום כלשהו (חרדי) לצורך איזה פרוייקט (אני חושב שכתבתי על זה בפורום מתכנתים פעם) וברחתי משם אחרי יומיים לעבוד מהסלון, עם כל המגרעות שבזה]

 

[ספרים מ]

אני מכיר כמה מעמדים במא"ש שיושבים בחדר עבודה משותף, ונעזרים זה עם זה.
אך עדיין הבדידות קיימת, כי איש איש במלאכתו.

מאידך, אני רואה בעצם הקשר עם הלקוחות, שהם על הרוב אברכים יודעי ספר (ומחברי ספר)
סוג של חברה בריאה
אני מוצא את עצמי לא פעם ולא פעמיים "יושב" עם המחבר, על הנושאים שהוא כתב
מראה לו מקורות נוספים, מעשיר אותו ונעשר על ידו...
מחליפים ידיעות בנושאים שונים
וזה משפיע, בהחלט.

 

[סנץ]

מי שעובד עם מחשב ניד

זה רק מתחילים בד"כ... מי שהוא קצת יותר "כבד" (בלי לפגוע)

אפשר אולי בשביל תג

 

[מאל"ף ועד תג]

שבוע טוב;
ראשית יש לנו 3 תפילות ביום שבכל מקרה אנו יוצאים ופוגשים אנשים. זה לא שאנחנו נכנסים למאורה ולא רואים אור שמש. מי שחסרה לו חברה, שיתעכב מעט בזמני התפילות לפניהם ולאחריהם וייפגש עם מי שלבו חפץ.
נכון אמנם שחברה מפיגה את הבדידות והשעמום אך מאידך גם מסיחה את הדעת והריכוז. אין כמו הלבד והשקט להגיע לתוצאות איכותיות.
ותמיד כשיש בעיה ניתן להעלות לכאן

כל זה ועוד, עלולים לגרום לפעמים למשבר עבודה/תסכול וכדו’ וכדו’, בפרט בהתעסקות בפרויקטים מתמשכים, שאין את הסיפוק של קבלת התוצר המושלם,

עבודה ממושכת מול מסך ואותיות, ללא חברה.

בכל אופן כמה עצות מועילות מניסיון:
א. לקבל כמה עבודות במקביל. כך גם כשאתה מגיע למבוי סתום באחת מהן, תוכל לפנות לעבודה השניה, להתרענן מעט ולשוב לראשונה בכוחות מחודשים.
הניסיון מורה שישנן בעיות שהזמן הוא הפיתרון להן, ולפעמים הפוגה מועטה ופניה לחומר אחר משחררת את העייפות והשעמום, ולפתע הבעיה נפתרת [הן בעימוד והן בעריכה תורנית].
ב. מוזיקה!! לשים מוזיקה ברקע. זה משפר את מצב הרוח ומנעים את הזמן [כמובן לבדוק שזה לא מפריע לריכוז ומוריד את התפוקה, ולמי שמקבל לפי שעות זו בעיה של גזל].
ג. לייצר מחייבים לעצמך גם בפרויקטים ארוכים. אני קיבלתי פרוייקט לעריכה של ספר מעל 1200 דפי וורד צפופים להחריד. כל דף לקח כחצי שעת עבודה!! [תעשו את החשבון לבד כמה לקח כל הפרוייקט...] בתחילת העבודה ראיתי שקשה לי מאוד עם ההספק והכמות העצומה, ובנוסף, הלקוח לא היה לחוץ בזמן... סיכמתי איתו שכל 50 עמודים שסיימתי אני חותך מהקובץ ומעביר אליו. כך שהיו לי כעין קבצים של 50 דפים כל אחד. כך זה יותר קל ויותר מחייב.
ד. כהמשך להנ"ל, לסכם עם נותן העבודה שהתשלום יבוצע לפי ההתקדמות ולא תשלום ענק בסופה. כך יש מרץ וענין להזדרז כל חודש מחדש...
ה. פעם בשעה לעשות הפסקה, אפילו של דקה, לשתות משהו, לחלץ עצמות [אם נשאר מהן משהו], להתמתח וכדו'. זה נותן המון!! מעבר לבריאות של הגב שלנו.
ו. לצ'וטט עם חבר [תוך ההסתייגות הנ"ל באות ב].

צורך בתמרון בין לקוחות

מי שכבר רכש לעצמו מוניטין ומשופע בעבודה, יכול לברור בפינצטה את הלקוחות. מי שמנוסה ובקי בכך, מריח כבר ממי כדאי להתרחק ומי יריב איתו על 25 שקלים בסיום העבודה [אני לא מזלזל ב-25 שקלים, כבודם במקומם, אני מתכוון להתנהלות שיכולה להוציא מהדעת].
יש לקוחות שמרגישים שאתה חייב להם הכל, בכל שעה, כאן ועכשיו, ומי שמסנן אותם מראש יימנע מעצמו הרבה עגמת נפש בהמשך [וכבר אמר החכם: 'ההבדל בין מוכשר לפיקח: הפיקח אינו נכנס לבוץ שהמוכשר יודע איך לצאת ממנו'].
והעצה הכי מועילה: לא לכתוב עצות בכזו שעה מאוחרת, אלא ללכת לישון ולהיות מחר מרוכזים ורעננים...
שבוע טוב לכולם

 

[תא חזי]

א. לקבל כמה עבודות במקביל. כך גם כשאתה מגיע למבוי סתום באחת מהן, תוכל לפנות לעבודה השניה, להתרענן מעט ולשוב לראשונה בכוחות מחודשים.
הניסיון מורה שישנן בעיות שהזמן הוא הפיתרון להן, ולפעמים הפוגה מועטה ופניה לחומר אחר משחררת את העייפות והשעמום, ולפתע הבעיה נפתרת [הן בעימוד והן בעריכה תורנית].

להיזהר עם זה. מאוד.

ג. לייצר מחייבים לעצמך גם בפרויקטים ארוכים. אני קיבלתי פרוייקט לעריכה של ספר מעל 1200 דפי וורד צפופים להחריד. כל דף לקח כחצי שעת עבודה!! [תעשו את החשבון לבד כמה לקח כל הפרוייקט...] בתחילת העבודה ראיתי שקשה לי מאוד עם ההספק והכמות העצומה, ובנוסף, הלקוח לא היה לחוץ בזמן... סיכמתי איתו שכל 50 עמודים שסיימתי אני חותך מהקובץ ומעביר אליו. כך שהיו לי כעין קבצים של 50 דפים כל אחד. כך זה יותר קל ויותר מחייב.
ד. כהמשך להנ"ל, לסכם עם נותן העבודה שהתשלום יבוצע לפי ההתקדמות ולא תשלום ענק בסופה. כך יש מרץ וענין להזדרז כל חודש מחדש...

כל כך נכון. כל כך נכון. כל כך נכון.
לענ"ד - רק בשביל שתי העצות האלה היה שווה שיפתחו את האשכול. אם מישהו היה אומר לי את זה כשהתחלתי...

ה. פעם בשעה לעשות הפסקה, אפילו של דקה, לשתות משהו, לחלץ עצמות [אם נשאר מהן משהו], להתמתח וכדו'. זה נותן המון!! מעבר לבריאות של הגב שלנו.

הזכרת לי המלצה שקיבלתי מחוקרת חינוך ופסי' ילדים (שהיא גם חוקרת מעצם טבעה את הנושאים האלה של ריכוז אצל ילדים ומבוגרים, וגם כחוקרת, היא עובדת הרבה לבד) - ישנה שיטה שנקראת בלע"ז "שיטת פומודורו" (פומודורו=עגבניה, ונקראת על שם השעונים האלה שיש במטבח, כדי לעשות טיימר בשביל להוריד משהו מהאש/תנור, ופעם היו מייצרים כאלה בצורת עגבניה, ואיתם השתמשו בהתחלה בשביל השיטה הזאת). השיטה עצמה עובדת ככה: לעבוד רצוף בלי שום טיפת הפסקה למשך 25 דקות. אח"כ לעשות הפסקה קטנה של 5 דקות, ואח"כ לחזור שוב לרצף גמור של 25 דקות. ואחרי 3-4 סיבובים כאלה, לקחת הפסקה של רבע שעה. ואז שוב לחזור לעוד סיבוב של 4 סיבובים 25 דק' רצף-5 דק' הפסקה-25 דק' רצף וכו'. כמובן כל אחד יכול להתאים לו אם רוצה 15 דק' רצף או שעה רצף, אבל בד"כ עושים 25 דק' רצף.
אל תזלזלו ב"רק" 25 דקות רצף, הרבה פעמים כשמתחייבים לזה מול שעון, מגלים שכבר אחרי 10 דקות 'בורחים' לאיזה משהו קטן אחר...
ישנם תוספים לכרום, או תוכנות לוינדוס, שעוזרים עם זה.
הנה קישור לדוגמא: https://chrome.google.com/webstore/detail/marinara-pomodoro®-assist/lojgmehidjdhhbmpjfamhpkpodfcodef

 

[סנץ]

והעצה הכי מועילה: לא לכתוב עצות בכזו שעה מאוחרת, אלא ללכת לישון ולהיות מחר מרוכזים ורעננים...

יש אומרים שבלי העבודה בשעות האלו אתה לא נקרא מעמד

 

[גיוון]

לא ברור (לי), ההבדל בין אשכול זה לאשכול הסמוך, אני חושב שהדיון סתם יתפזר בין שני אשכולות, ולא יבוא למיצוי ממוקד המקסימלי.
אני חושב שתחדד יותר את ההבדל מה אמורים להעלות כאן, ומה באשכול הקודם. או שתנעול האשכול הזה רק לענין ההצבעה, וכל הטיפים ורעיונות יתרכזו שם.

תודה על ההערה!

אשכול אחד מדבר על מקרה ספציפי של 'משבר עבודה', דרכים למנוע מצב שכזה או דרכים ופתרונות להתמודדות ויציאה ממצב הזה.
לכן באמת עדיף להגיב שם רק על הנושא הספציפי.

אשכול שני מדבר בכלליות על קשיים שיש לעצמאיים בכלל ולמעמדים עצמאיים בפרט, לא כל קושי מוביל למשבר עבודה, ממש ממש לא! יש חברים שמתקשים בכל מיני נקודות שחכמת ההמון יכול מאוד לעזור להם להתמודד ולהתייעל בזה.

 

[אדרת]

תודה על ההערה!

אשכול אחד מדבר על מקרה ספציפי של 'משבר עבודה', דרכים למנוע מצב שכזה או דרכים ופתרונות להתמודדות ויציאה ממצב הזה.
לכן באמת עדיף להגיב שם רק על הנושא הספציפי.

אשכול שני מדבר בכלליות על קשיים שיש לעצמאיים בכלל ולמעמדים עצמאיים בפרט, לא כל קושי מוביל למשבר עבודה, ממש ממש לא! יש חברים שמתקשים בכל מיני נקודות שחכמת ההמון יכול מאוד לעזור להם להתמודד ולהתייעל בזה.

אגב, אני ממליץ על 2 קורסים שנותנים מענה לבעיות שעלו פה, מי שרוצה פרטים מוזמן לאישי

 

[יצחק ג.]

לבעיות שעלו פה

עלו כאן מגוון של בעיות. לאיזה כוונתך?

 

[ILSK]

אכתוב מהצד שלי
מעולם לא עבדתי במשרד לבד
בחלק קטן מן הזמן (9 שנים) עבדתי לבד
לא הצלחתי עם זה
היום אני שוב עם אותו חבר בעיר אחרת
זה גורם לנו נחת
לפעמים שרוצים לצלול לעבודה בלי שאחד יפריע לשני אז שמים אוזניות פול וליום
וכל אחד הוא עם עצמו.
אבל אין בדידות
גם עובדים יחד גם נעזרים יחד גם מתחזקים יחד.....

כשיש באמת לחץ עבודה אני ממליץ לצאת לטיול של כחמש עשרה דקות זה פשוט מכניס אויר וחמצן למוח זה עובד

שכשיש ב"ה כמה עבודות לדעתי פחות יש בעיה כל שעתיים אתה עושה משהו אחר אני מאוד אוהב לשוט בין פרוייקטים (וגם משתכרים יותר יפה).

ולבסוף לרוחניות בשנה האחרונה אני גומר את היום (חוץ עם אני יוצא לאירוע כזמר שאז בכלל המצב רוח עולה (לא תמיד אבל בכללי)) עם עמוד גמרא
בסוף אתה מרגיש שקמת לעבוד את השם ואתה סוגר את היום עם עבודת ה' לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי זה אמיתי זה הרגשה טוב זה מרענן את המוח זה מפרק את כל הלחץ......