בג"ד כפ"ת ביידיש

[palm]

ברור שיידיש. יוּד -> ייד -> יידיש.

בני יהודה- יהודי- יהודי'ש
אבל קיצורו יהיה וודאי-יידיש

 

[מרובע]

דוברי היידיש במזרח אירופה לא ידעו כנראה להגות יוד כראוי, ולכן היידיש הפכה לאידיש, כמו שה"ייד" הפך ל"איד" (דער איד). וגם ישראל הפכה ל"אישראל" (אין כמעט אנשים שאומרים "ישראל" עם יוד.)

 

[דיונון]

למה "יידיש" ולא "אידיש", כמו איך שכותבים כל הכותבים דלעיל?
אני חושב שבעברית כותבים אידיש, ובאידיש כותבים יידיש.

בעברית - אידית.

 

[גידל]

ברור שיידיש. יוּד -> ייד -> יידיש.

ברור שכך צריך לכתוב כי שורש המלה יהודי=ייד =יוד!
העניין הוא שצורת הכתיבה הרבה פעמים נהפכת כמו צורת ה"מבטא"="הגייה"
לדוגמא: "ישראל" נכתב ביו"ד בתחילתו (yisrael) אך צורת המבטא שלו הוא "אישראל"=(israel)

דוברי היידיש במזרח אירופה לא ידעו כנראה להגות יוד כראוי, ולכן היידיש הפכה לאידיש, כמו שה"ייד" הפך ל"איד" (דער איד). וגם ישראל הפכה ל"אישראל" (אין כמעט אנשים שאומרים "ישראל" עם יוד.)

@מרובע אני לא בטוח שצריך ע"פ דקדוק להגות את היוד, מעולם לא שמעתי כך, אני חושב שזה כמו "מים" שהיו"ד אינה נהגית.
עיין נדרים לז ע"ב
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִקְרָא סוֹפְרִים וְעִיטּוּר סוֹפְרִים וְקַרְיָין וְלָא כְּתִיבָן וּכְתִיבָן וְלָא קַרְיָין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי
מִקְרָא סוֹפְרִים אֶרֶץ שָׁמַיִם מִצְרַיִם
וברש"י: וכן שמים דלא כתבינן שאמים אל"ף בין שי"ן למ"ם ובין מ"ם ליו"ד וכן מצרים:
ולכן מכיוון שאידיש זה ס"ה שפה לועזית וזה לא תורה מסיני, הנטייה של רובם הוא לכתוב כ"קרי" ולא כ"כתיב".

לאידיש

'אידיש'

אידיש

אידיש,

אידיש

אידיש

לעצם הנידון ואליבא דאמת ברור שאתה צודק!

 

[חגי פאהן]

דוברי היידיש במזרח אירופה לא ידעו כנראה להגות יוד כראוי, ולכן היידיש הפכה לאידיש, כמו שה"ייד" הפך ל"איד" (דער איד). וגם ישראל הפכה ל"אישראל" (אין כמעט אנשים שאומרים "ישראל" עם יוד.)

אני מזכיר שגם א' היא עיצור, לא רק י'... ובעצם כל העיצור של י' הוא חיריק, ולכן כשהיא חרוקה אין כל כך מה לשמוע.

 

[מרובע]

אני מזכיר שגם א' היא עיצור, לא רק י'... ובעצם כל העיצור של י' הוא חיריק, ולכן כשהיא חרוקה אין כל כך מה לשמוע.

גם יוד בחיריק אמורה להישמע יוד כמו בשאר התנועות. ההגיה שלה נעשית ע"י הצמדת קדמת הלשון לקדמת החיך.
שימו לב איך אתם אומרים יוד עם כל התנועות (כמו "ילד", "ירד" "יושב" "יוכל"). ופשוט ככה צריך להגות אותה באותה צורה גם כשהיא באה עם חיריק.
ולכן מי שאומר "איד" במקום "ייד" זה כמו לומר "אוד" במקום "יוד".

 

[גידל]

הספרדים אכן מקפידים להגות את היו"ד כראוי, (yisrael)
האשכנזים שלא מקפידים להגות את היו"ד כראוי, אני מסופק האם זה אכן שיבוש, או שמא עניין עקרוני "מקרא סופרים" "הלכה למשה מסיני" וכדברי הגמ' שהובא לעיל,
אינני יודע מה הכלל בזה, מתי זה "מקרא סופרים", ומתי לא? לדוגמא כי "כן יסד המלך" הסתפקתי כיצד לקרוא.

 

[סערצע]

לא אדע מה שחים כאן. מש"כ רש"י "דלא כתבינן . . בין מ"ם ליו"ד" הכוונה להברת האל"ף שבפת"ח (והוא דבר הלמד מענינו, "אל"ף בין שי"ן למ"ם").
אי־הגיית היו"ד הוא שיבוש נפוץ בקרב בני ירות"ו. ככל הידוע לי, רוב אחב"י הוגים אותה כתקנה.

עכ"פ, לכ"ז אין שום שייכות לפולמוס כתיבת 'איד' או 'ייד'.
שתי הצורות מקובלות מאד בקרב יראים ושלמים מזה כשלש־מאות שנה.

 

[גידל]

ירות"ו

??

 

[גידל]

אי־הגיית היו"ד הוא שיבוש נפוץ בקרב בני ירות"ו. ככל הידוע לי, רוב אחב"י הוגים אותה כתקנה.

האם אתה קורא "שָׁמַיִם" "מִצְרַיִם" עם חיריק יו"ד? אם כן-זה נשמע מוזר...

 

[סערצע]

??

ירושלם תבנה ותכונן.

 

[סערצע]

האם אתה קורא "שָׁמַיִם" "מִצְרַיִם" עם חיריק יו"ד?

לכאו'. יתכן וטעות בידי...