דרוש מידע ילד מתוק שמתלונן בלי סוף

  • הוסף לסימניות
  • #1
צריכה את עזרתכם:)
הבן שלי, ילד מהמם בן חמש, מתלונן המון
זה יכול להיות למשך שעה ארוכה ברצף או יותר שהוא מוצא כל הזמן מה לא טוב, למה לאחים שלו ולא לו...
אני כן רוצה, לא רוצה.. (הבוקר מאז שקם ועד היציאה לא היה רגע של שקט)
אנחנו מנסים את כל סוגי התגובות.. להסביר לו שמדברים יפה, להתעלם, להמשיך לחייך. כלוווםם
הוא כאילו נכנס לסרט הזה ולא יוצא ממנו. הוא מרגיש שעושים לו דווקא
מציינת שהוא ילד שמקבל הרבה תשומת לב וחיזוקים
למי שיש עיצה, אני אשמח מאוד! קצת מיואשת :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
עוקבת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
צריכה את עזרתכם:)
הבן שלי, ילד מהמם בן חמש, מתלונן המון
זה יכול להיות למשך שעה ארוכה ברצף או יותר שהוא מוצא כל הזמן מה לא טוב, למה לאחים שלו ולא לו...
אני כן רוצה, לא רוצה.. (הבוקר מאז שקם ועד היציאה לא היה רגע של שקט)
אנחנו מנסים את כל סוגי התגובות.. להסביר לו שמדברים יפה, להתעלם, להמשיך לחייך. כלוווםם
הוא כאילו נכנס לסרט הזה ולא יוצא ממנו. הוא מרגיש שעושים לו דווקא
מציינת שהוא ילד שמקבל הרבה תשומת לב וחיזוקים
למי שיש עיצה, אני אשמח מאוד! קצת מיואשת :(
חוץ מזה הכל בסדר?
יכול להיות שיש לו בעיה שמפריעה לו, והוא לא יודע לשיים, ולא מזהה מה מפריע לו,
אולי הוא רק מרגיש שמשהו לא טוב לו, ולא מזהה מה, ולכן מתלונן?
סתם זורקת רעיון....
חוץ מזה שגם אם את חושבת שהוא מקבל הרבה תשומת לב (אפילו יותר מאחיו..) זה לא אומר, יכול להיות שהוא זקוק ליותר, יש ילדים שצריכים יותר יחס מהאחרים ולכן לא נכון לאמר על ילד שמושך צומי - חסר תשומת לב, הוא פשוט זקוק ליותר מהאחרים.. לא בהכרח בגלל מה שקיבל או לא קיבל...
הדימוי העצמי שלו טוב?
זמן איכות איתו לבד לדעתי יכול לעזור...
משחק עם כל האחים בו כל אחד נותן מחמאות לאחים שלו...
וסתם, מה דעתך כל פעם שהוא מתחיל להתלונן פשוט לעזור לו ולהתלונן בקולי קולות.. אולי הוא ירגיש לבד כמה זה מגוחך...
או שתסריטו אותו שיראה איך זה נראה.... (לא בטוח שזה מתאים לגיל..)
לי מניסיון עם ילד היפראקטיבי שהעיף כסאות, (זה היה בקייטנה בגן)
פשוט באתי ועזרתי לו, עשינו תחרות מי מעיף הכי הרבה... ואחרי כמה דקות נמאס לו.... (אם לא הייתי עושה אתזה זה יכל להמשך עוד שעה ארוכה, כשהגננת מבוהלת והילדים צועקים...)
בהצלחה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אולי כל פעם אחרי שכולם עוזרים לו להתלונן. לעשות תחרות מי הראשון שמוצא פתרון יצירתי למצב הלא נוח שגרם לתלונה?
אולי זה יגרור עוד תלונות? אבל זה יהפוך את המצב לקליל ומצחיק.. ואחרכך יהיה אפשר לנסות להפחית בתלונות, אולי עכשיו הילד נכנס למצב שהוא יודע שכשהוא מתלונן הוא תמיד יקבל הערות, גערות וכבר לא אכפת לו...
אן שזה באמת בעיה שכמו שתיארת - "הילד נכנס למצב הזה" וזה מצריך עזרה מבחוץ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
צריכה את עזרתכם:)
הבן שלי, ילד מהמם בן חמש, מתלונן המון
זה יכול להיות למשך שעה ארוכה ברצף או יותר שהוא מוצא כל הזמן מה לא טוב, למה לאחים שלו ולא לו...
אני כן רוצה, לא רוצה.. (הבוקר מאז שקם ועד היציאה לא היה רגע של שקט)
אנחנו מנסים את כל סוגי התגובות.. להסביר לו שמדברים יפה, להתעלם, להמשיך לחייך. כלוווםם
הוא כאילו נכנס לסרט הזה ולא יוצא ממנו. הוא מרגיש שעושים לו דווקא
מציינת שהוא ילד שמקבל הרבה תשומת לב וחיזוקים
למי שיש עיצה, אני אשמח מאוד! קצת מיואשת :(
האם היה לכם בתקופה החרונה משהו כמו לידה חתונה של אחד הילדים או משהו שקצת הביא לירידה בצומת לב אליו?
כי יש ילדים יותר רגישים שזה אומר שתמיד ינסה אותכם רק צריכים ללמוד על מה להתרגש ומה לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לפני ק''ש בלילה לומר מזמור לתודה + פרוט של שלושה דברים טובים שקרו במשך היום.
פשוט לומדים לחפש במשך יום שלם אלו דברים טובים יש סביבנו.
עובד על כככככככככככל הגילאים.
כמה שזה פשוט, זה מדהים איך שזה משנה את ההסתכלות והמצב רוח! מניסיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
חוץ מזה הכל בסדר?
יכול להיות שיש לו בעיה שמפריעה לו, והוא לא יודע לשיים, ולא מזהה מה מפריע לו,
אולי הוא רק מרגיש שמשהו לא טוב לו, ולא מזהה מה, ולכן מתלונן?
סתם זורקת רעיון....
חוץ מזה שגם אם את חושבת שהוא מקבל הרבה תשומת לב (אפילו יותר מאחיו..) זה לא אומר, יכול להיות שהוא זקוק ליותר, יש ילדים שצריכים יותר יחס מהאחרים ולכן לא נכון לאמר על ילד שמושך צומי - חסר תשומת לב, הוא פשוט זקוק ליותר מהאחרים.. לא בהכרח בגלל מה שקיבל או לא קיבל...
הדימוי העצמי שלו טוב?
זמן איכות איתו לבד לדעתי יכול לעזור...
משחק עם כל האחים בו כל אחד נותן מחמאות לאחים שלו...
וסתם, מה דעתך כל פעם שהוא מתחיל להתלונן פשוט לעזור לו ולהתלונן בקולי קולות.. אולי הוא ירגיש לבד כמה זה מגוחך...
או שתסריטו אותו שיראה איך זה נראה.... (לא בטוח שזה מתאים לגיל..)
לי מניסיון עם ילד היפראקטיבי שהעיף כסאות, (זה היה בקייטנה בגן)
פשוט באתי ועזרתי לו, עשינו תחרות מי מעיף הכי הרבה... ואחרי כמה דקות נמאס לו.... (אם לא הייתי עושה אתזה זה יכל להמשך עוד שעה ארוכה, כשהגננת מבוהלת והילדים צועקים...)
בהצלחה....
על פניו לא נראה שמשהו מפריע לו. הוא אהוב בחברה וסך הכל טוב לו
נראה כאילו נתפש אצלו שזו הדרך הכי טובה לקשר עם אמא. הוא כאילו מרגיש שהוא צריך להביא אותי לקצה
כשאני מנסה לתת לו את תשומת הלב בדרכים יפות, עם חם ואהבה, הוא מתנגד.. לא נותן לי תתענוג☹
סך הכל הוא סובל, אני בטוחה שהמקום הזה לא נעים לילד
אולי יש קשר, אבל כשהוא היה תינוק תמיד פחדתי שאולי לא טוב לא, אולי הוא מרגיש בודד, הוא הבכור שלי וכל הזמן הייתי ניגשת אליו, גם כשהוא היה רגוע. יכול להיות שנוצרה אצלו איזו התניה שקשר עם אמא מתבטא בדאגת יתר.. ואם אין תשומת לב מוגזמת זה לא זה
אבל תכלס.. מה עכשיו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לפני ק''ש בלילה לומר מזמור לתודה + פרוט של שלושה דברים טובים שקרו במשך היום.
פשוט לומדים לחפש במשך יום שלם אלו דברים טובים יש סביבנו.
עובד על כככככככככככל הגילאים.
רעיון. תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
האם היה לכם בתקופה החרונה משהו כמו לידה חתונה של אחד הילדים או משהו שקצת הביא לירידה בצומת לב אליו?
כי יש ילדים יותר רגישים שזה אומר שתמיד ינסה אותכם רק צריכים ללמוד על מה להתרגש ומה לא
לא.. וזה לא נוצר רק לאחרונה
ההרגשה האישית שלי שזה לא חוסר תשומת לב. הוא מקבל המון. מפריע לו משהו אחר
אמנם באותו רגע של התלונה זה מה שהוא מנסה להשיג. הוא רוצה אותי מאה אחוז איתו, והוא מחפש תשומת לב
אבל מציק לי שהוא מקבל בדרך שלילית וכמה שאני מנסה להוציא אותו מהמשבצת הזו. לא להתרגש. להיות רכה ולא להיבהל, הוא חוזר לשם..
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
צריכה את עזרתכם:)
הבן שלי, ילד מהמם בן חמש, מתלונן המון
זה יכול להיות למשך שעה ארוכה ברצף או יותר שהוא מוצא כל הזמן מה לא טוב, למה לאחים שלו ולא לו...
אני כן רוצה, לא רוצה.. (הבוקר מאז שקם ועד היציאה לא היה רגע של שקט)
אנחנו מנסים את כל סוגי התגובות.. להסביר לו שמדברים יפה, להתעלם, להמשיך לחייך. כלוווםם
הוא כאילו נכנס לסרט הזה ולא יוצא ממנו. הוא מרגיש שעושים לו דווקא
מציינת שהוא ילד שמקבל הרבה תשומת לב וחיזוקים
למי שיש עיצה, אני אשמח מאוד! קצת מיואשת :(
כל ילד הוא עולם שלם, עולם אחר.
אבל בכל זאת התיאור שלך קצת מזכיר לי את בן החמש שלי...
ילד מקסים ומצליח, מקבל המון יחס ואהבה,
ובכל בוקר- הכל חורק... מתבכיין על הלבוש, על הקורנפלקס וכן הלאה
כל בקשה ודרישה (בהתאם לרמה שלו, כן?!)- בורח או בוכה.
גם בגן ובעוד מקומות.
פנינו לייעוץ מקצועי אצל פסיכותרפיסטית כי הרגשתי כמוך- מה אני מפספסת?! הוא מקבל המון אהבה הכלה הבנה לקשיים, אז למה הוא ככה???
מה שהיא הציגה לנו היה מאוד מעניין.
אחרי אינטייק ארוך, בו היא בררה לעומק שהוא ילד אהוב ומקבל באמת את הכל, ויש לו כוחות חיוביים אותם אנחנו מעצימים.
היא אמרה שהבעיה היא בחוסר גבולות.
וילד שחש את חוסר הגבולות- מנצל אותם.
ויש לנו סדר יום בבית, ויש דרישות וכו'
אבל הוא מרגיש את נקודת התורפה שלנו של הרחמים עליו (ואם נחפש בעבר אז גם לי יש נקיפות מצפון על כל מיני דברים אצלו, וייתכן שהוא גם חש את זה. וכן יש קושי ספציפי בהווה שהוא קיבל סיוע בהתפתחות הילד)
הוא מרגיש את זה חזק, ומשתמש בזה חזק ולבסוף מקבל יחס שלילי.
ועוד הבנתי שבכי והתבכיינות זה עוד שלב ראשוני, ברגע שילד מתחיל להימנע ולברוח- זה כבר שלב נוסף בהתנהגות שנובעת מחוסר גבולות ויותר קשה לעבוד על זה.
מה שאנחנו התחלנו ליישם זה-
להמשיך המון אהבה וחיזוקים על דברים אמיתיים שטובים בו, ובלי קשר לזה-
להתנהגויות הלא מתאימות- להציב גבול. או לא להתייחס, אם זה באמת עוזר ומתאים במקום, או להגיד לו- אני סופרת עד 3 ואתה מפסיק. בבית שלנו מבקשים בדיבור ולא ביללות. בטון ברור ,עוצמתי ולא כועס.
לעמוד על כך שיבצע מה שאנחנו מבקשים ממנו, בענייניות, בלי התבכיינות. אבל באופן מיידי.
לא לוותר לו. אנו מאמינים שהוא מסוגל לעמוד בגבולות שהצבנו לו, והם טובים ונצרכים עבורו.
אנחנו בעיצומו של תהליך... רואים התחלה של דברים טובים.
לנו זה פקח את העיניים.
מקוה שהשיתוף יעזור.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
כל ילד הוא עולם שלם, עולם אחר.
אבל בכל זאת התיאור שלך קצת מזכיר לי את בן החמש שלי...
ילד מקסים ומצליח, מקבל המון יחס ואהבה,
ובכל בוקר- הכל חורק... מתבכיין על הלבוש, על הקורנפלקס וכן הלאה
כל בקשה ודרישה (בהתאם לרמה שלו, כן?!)- בורח או בוכה.
גם בגן ובעוד מקומות.
פנינו לייעוץ מקצועי אצל פסיכותרפיסטית כי הרגשתי כמוך- מה אני מפספסת?! הוא מקבל המון אהבה הכלה הבנה לקשיים, אז למה הוא ככה???
מה שהיא הציגה לנו היה מאוד מעניין.
אחרי אינטייק ארוך, בו היא בררה לעומק שהוא ילד אהוב ומקבל באמת את הכל, ויש לו כוחות חיוביים אותם אנחנו מעצימים.
היא אמרה שהבעיה היא בחוסר גבולות.
וילד שחש את חוסר הגבולות- מנצל אותם.
ויש לנו סדר יום בבית, ויש דרישות וכו'
אבל הוא מרגיש את נקודת התורפה שלנו של הרחמים עליו (ואם נחפש בעבר אז גם לי יש נקיפות מצפון על כל מיני דברים אצלו, וייתכן שהוא גם חש את זה. וכן יש קושי ספציפי בהווה שהוא קיבל סיוע בהתפתחות הילד)
הוא מרגיש את זה חזק, ומשתמש בזה חזק ולבסוף מקבל יחס שלילי.
ועוד הבנתי שבכי והתבכיינות זה עוד שלב ראשוני, ברגע שילד מתחיל להימנע ולברוח- זה כבר שלב נוסף בהנתהגות שנובעת מחוסר גבולות ויותר קשה לעבוד על זה.
מה שאנחנו התחלנו ליישם זה-
להמשיך המון אהבה וחיזוקים על דברים אמיתיים שטובים בו, ובלי קשר לזה-
להתנהגויות הלא מתאימות- להציב גבול. או לא להתייחס, אם זה באמת עוזר ומתאים במקום, או להגיד לו- אני סופרת עד 3 ואתה מפסיק. בבית שלנו מבקשים בדיבור ולא ביללות. בטון ברור ,עוצמתי ולא כועס.
אנחנו בעיצומו של תהליך... רואים התחלה של דברים טובים.
לנו זה פקח את העיניים.
מקוה שהשיתוף יעזור.
וואוו. תודה
זה מכוון אותי מאוד ומאיר לי זווית אחרת שנשמעת לי נכונה
(מעניין! גם לבן שלי יש קושי ספציפי שהוא זקוק לסיוע בהתפתחות הילד!)
אבל יש לך אולי איך לדייק לי יותר? כי בסך הכל נראה לי שאנחנו בסדר בחלק של הגבולות
ומה שונה אצלו מהאחים שלו בחלק הזה? (בעצם את אומרת שהוא מרגיש את המצפון וחוסר הגבולות זה עוד טריגר?, כלומר, כל הילדים מקבלים מידה שווה של גבולות אבל הוא מנצל את החולשה של הרחמים עליו וחוסר הגבול עוזר לו להישאר שם?)
וגםם.. למה כשילד מרגיש שמרחמים עליו הוא משתמש בכוחנות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ומה שונה אצלו מהאחים שלו בחלק הזה? (בעצם את אומרת שהוא מרגיש את המצפון וחוסר הגבולות זה עוד טריגר?, כלומר, כל הילדים מקבלים מידה שווה של גבולות אבל הוא מנצל את החולשה של הרחמים עליו וחוסר הגבול עוזר לו להישאר שם?)
הענין של השונות מהאחים הוא לא שאלה.
כל ילד עולם שלם בפני עצמו (כמו שהזכירו), וכל אחד מגיב לאותם דברים בדיוק, ולאותם הורים-
בצורה אחרת, ייחודית משלו.

וגם לי יש ילדה בת 5, מקסימה, חכמה שמחה ומתוקה, שמתלוננת הרבה.
אני לא חושבת שזה חייב להיות איזו בעיה, זה יכול להיות פשוט אופי. (וזה לא סתירה לכך שיש הרבה חלקים טובים ומאירים באופי שלה).
ובעיקר חושבת שלא צריך להתרגש מהתלונות. לא רק לא לשדר שזה מפריע אלא באמת לעבוד ע"כ שזה לא יזיז לנו.
התלונות של הילד לא אומרות כלום עלינו, או על ההורות שלנו.
ראיתי במציאות שכשהייתי יותר מתרגשת מהתלונות- היא התלוננה הרבה, ואחרי שעבדתי על זה- פחתו הקיטורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא.. וזה לא נוצר רק לאחרונה
ההרגשה האישית שלי שזה לא חוסר תשומת לב. הוא מקבל המון. מפריע לו משהו אחר
אמנם באותו רגע של התלונה זה מה שהוא מנסה להשיג. הוא רוצה אותי מאה אחוז איתו, והוא מחפש תשומת לב
אבל מציק לי שהוא מקבל בדרך שלילית וכמה שאני מנסה להוציא אותו מהמשבצת הזו. לא להתרגש. להיות רכה ולא להיבהל, הוא חוזר לשם..
כי הוא יודע שהוא עדיין מצליח את יכולה אם דיבור והרבה מאד סבלנות!!!!!! להארות לו שזה לא הדרך
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אצלי זה היה תקופה מסויימת עם הגדולה בת 5 וחצי
ואז הבנתי שאולי אני משדרת לה משהו,
מסכנה.. כל היום הייתי עם הקטנים ולא הייתי פנויה אליה,
לא הספקנו לצאת לגן שעשועים,
הייתי קצרת רוח אליה..
היא לא נהנתה שיצאנו וכו'

ואז החלטתי לעשות סוויץ' לעצמי בראש...

הוספתי גם הנחיית הורים וזה עזר מאוד,
כי זה קשור מאוד לגבולות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
שימי לב שהרבה מציינים את גיל חמש.
אז אולי זה עניין של גיל
הילד שלי בן השש עונה ממש על התיאור שלך.
הנשק שלי זה צחוק
שהוא מתחיל להתמסכן ולהתלונן אני מתחילה פשוט לצחוק.
לא ללעוג לו חלילה
אבל כן בהומור להראות לו שהוא טועה
הרבה פעמים הוא מצטרף לצחוק לפעמים מתעצבן
אבל בגדול הוא לא מרויח מהתלונות
האם התלונות פוחתות?
לא בטוחה. זה דרך ההסתכלות כרגע אבל עם הזמן האישיות שלו תתפתח והוא ילמד להנות מהחיים
הרעיון הזה נהדר
לפני ק''ש בלילה לומר מזמור לתודה + פרוט של שלושה דברים טובים שקרו במשך היום.
פשוט לומדים לחפש במשך יום שלם אלו דברים טובים יש סביבנו.
עובד על כככככככככככל הגילאים.
קניתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לי אם ילד מתלונן סתם אני עונה לו גם לי חם גם אני רעבה וכו
לדוג' תמיד נותנים לאיציק ולי לא נכון גם לי בדיוק קרה ככה איך ידעת ואיזה מסכנים אנחנו ...
אני ממש רעב לא אכפת לאף אחד שאני רעב אף אחד לא דואג לי תשובה: נכון גם לי לא דואגים ואיך שאנ י רעיבה....
זה עובד שעון
אבל בלי לפספס הוא יתייאש
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כל הכבוד לך אמא מסורה
קראתי כל מילה
נדמה לי שהילד המתוק יושב לך על איזשהוא מקום בלב שאולי דואג שלא קבל מספיק?
לא ברציונל, בהרגשה...
לילדים יד רדאר מדהים והם מרגישים אם נשאבנו לכוחנות/ התמסכנות וכד' שלהם
וזה לא סתם שהוא התיישב בדיוק על המשבצת של התלונות...
גם אם מדובר בתקופה של מעבר/קושי/שינוי זה לא סתם שילד מרביץ/מתכנס/מתחלה..זה המקום שמתאים למנגנוני הגנה שלו והוכח כיעיל..
מציעה כנ"ל לראות איתו את הטוב, איזה יופי היה ש...ואיזה כיף היה כש... וכמה הוא שמח כשקיבל...
וכן הלאה.
וגם: להמשיך בדוגמא אישית של שמחה בחלקנו
יש ילדים שעוזר להם לשמוע אבסורדים כמו: איזה מסכנים אנחנו...בזה...ובזה...
הילדים זורקים אלינו חכה ובודקים מה עובד עלינו ומה כדאי להמשיך לעשות בשביל לקבל הערכה/תשומת לב וכו'.
תעצימי כל דבר טוב שמספר, תעזרי לו להודות על כל דיווח משמח-סוכריה מהת"ת, משחק או חבר שפגש.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
צריכה את עזרתכם:)
הבן שלי, ילד מהמם בן חמש, מתלונן המון
זה יכול להיות למשך שעה ארוכה ברצף או יותר שהוא מוצא כל הזמן מה לא טוב, למה לאחים שלו ולא לו...
אני כן רוצה, לא רוצה.. (הבוקר מאז שקם ועד היציאה לא היה רגע של שקט)
אנחנו מנסים את כל סוגי התגובות.. להסביר לו שמדברים יפה, להתעלם, להמשיך לחייך. כלוווםם
הוא כאילו נכנס לסרט הזה ולא יוצא ממנו. הוא מרגיש שעושים לו דווקא
מציינת שהוא ילד שמקבל הרבה תשומת לב וחיזוקים
למי שיש עיצה, אני אשמח מאוד! קצת מיואשת :(
רפרפתי על האשכול
איזה אמא מסורה ומהממת
אשרייך
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לפעמיםצ זה משעמום איך שהוא מתחיל להתלונן להראות לו מה אפשר לעשות בזמן זה ולהתעלם מההיתלוננות (כמובן אם זה סתם)
לדוג אמא רבקי יותר אוהבת את חני ממני וכולם בבית ככה ,תשובה: יואו אולי נעשה כדורי שוקולד ואתה תהיה העוזר הראשי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה