מושגים גודל ספר 16.5 על 23.5?

  • הוסף לסימניות
  • #22
כיון שהכריכה לא מתחילה מהקצה הימני של הדף, אלא קצת יותר שמאלה. יש את החלק שמקשר בין השדרה לכריכה הקדמית [אשמח לדעת איך החלק הזה נקרא בשפה המקצועית], לכן רוחב הכריכה יכול להיות קצת פחות מרוחב הדף.
אהה ! על הביג אתה מתכווין ! :)
חשבתי שאתה מדבר על הצד השמאלי בצד שפותחים ולא חשבתי על הצד הימני של הספר שקרוב לשדרה !
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
מענין לענין:
אני תמיד הייתי סוגר על 16.5/23.5, וכפי שכתבו כולם כאן.
גם בדפוס אמרו לי שעושים לפי 16.5/23.5‎, ואם יש גלישות רקע, אז לא כדאי לעשות 16.9.

אבל היום כתב לי אחד ממפורסמי מעצבי הכריכות (אין לו ניק כאן) שגודל העמוד תמיד יותר גדול ברוחב מהכריכה ב-3-4 מ"מ. ולכן בספר רגיל שהכריכה הוא 16.5, צריך לסגור את הקובץ לפי 16.9 ולא לפי 16.5.
ולפי דבריו בשביל שאני סוגר על 16.5 הדפוס משנה משהו את הכריכות שהוא עושה לרוחב הזה.

האם הוא צודק או לא?
אני דוקא עושה כריכה בדיוק כמו גודל העמוד, (מכיון שבעבודות הראשונות כך אמרו לי בכריכיה ומאז אני עושה כך בלי לשאול), ולא היו לי בעיות עם כך מעולם.

לגבי מה שהוא אמר לך, יש פתרון פשוט: שלא יעשה את הכריכות לפי גודל העמוד של ספר שהוא היה מעמד, אלא לפי גודל העמוד של ספר שאתה מעמד. ואם תמיד הוא עושה את הכריכה קטן ב־3 מ"מ מהעמוד, אזי כשהוא עושה כריכה לספר שלך שיתן לך כריכה ברוחב 16.2 ולא תהיה בעיה, (על אף שלא אמור להיות בעיה).

אישית נתקלתי בספרים שעברו דרכי (ולא אני עימדתי) והיו במעט גדולים ברוחבם מ־16.5, אפילו במ"מ בודדים ממש, שהדפוס השמיט אותם והעמיד את הספר על 16.5 מ"מ מבלי לעדכן אפילו.

הנקודה הזו תלויה במקום ממנו הדפוס מייבא את הנייר.
אפשרי שרובם יתמודדו גם עם רוחב גדול במעט מ־16.5, אבל כולם יסתדרו עם רוחב של 16.5.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני דוקא עושה כריכה בדיוק כמו גודל העמוד, (מכיון שבעבודות הראשונות כך אמרו לי בכריכיה ומאז אני עושה כך בלי לשאול), ולא היו לי בעיות עם כך מעולם.
ההיגיון אומר שזה לא נכון! הביג הוא לא 5מ"מ, אז יכול להיות שלא שמים לב לבליטה בשתי מ"מ יותר מצד שמאל...

אגב מפיקי הלוחות בדרך כלל לא מתייחסים לאיך סגרת את הקובץ, אלא יודעים שבגודל הזה סוגרים על רוחב מסויים, תלוי אם יש גלישות או אין וכו'...
שיתן לך כריכה ברוחב 16.2 ולא תהיה בעיה,
אפשר לעשות כל גודל, אבל יש גדלים סטנדרטיים שיש קרטונים מוכנים בגודל הזה... וזה מה שהמעצב ההוא אמר לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אפשר לעשות כל גודל, אבל יש גדלים סטנדרטיים שיש קרטונים מוכנים בגודל הזה... וזה מה שהמעצב ההוא אמר לו.
אם אכן כך שיש קרטונים מוכנים לפי גדלים סטנדרטיים אז הגודל הסטנדרטי הוא 16.5, ולכן לא מובנת התנהלות העבודה של המעצב הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אגב מפיקי הלוחות בדרך כלל לא מתייחסים לאיך סגרת את הקובץ, אלא יודעים שבגודל הזה סוגרים על רוחב מסויים, תלוי אם יש גלישות או אין וכו'...
מסתבר שזה נכון, וזה בעצם מסביר מה שכתבתי לעיל שספרים שנשלחו מעט גדול מ־16.5, סגרו על 16.5.
אם כי לא כל מפיק הוא כזה, אלא אלו החפיפים. בכל מקרה אני תמיד מציין שיעשו בדיוק כפי הסגירה שלי, כי זה משליך כמובן על מרכוזים וכדו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אם אכן כך שיש קרטונים מוכנים לפי גדלים סטנדרטיים אז הגודל הסטנדרטי הוא 16.5, ולכן לא מובנת התנהלות העבודה של המעצב הזה.
תבדוק מה הוא כתב לו ותבין שבדיוק זה מה שהוא כתב...
ואני מצטט:
אבל היום כתב לי אחד ממפורסמי מעצבי הכריכות (אין לו ניק כאן) שגודל העמוד תמיד יותר גדול ברוחב מהכריכה ב-3-4 מ"מ. ולכן בספר רגיל שהכריכה הוא 16.5, צריך לסגור את הקובץ לפי 16.9 ולא לפי 16.5.
ולפי דבריו בשביל שאני סוגר על 16.5 הדפוס משנה משהו את הכריכות שהוא עושה לרוחב הזה.
לפי מה שאני הבנתי הוא אומר לו, היות ויש קרטונים מוכנים בגודל 16.5 אז אל תסגור ברוחב 16.5 אלא 16.9.
כי אם תסגור על 16.5 יצטרכו להכין לך קרטונים מותאמים אישית.

בכל מקרה אני תמיד מציין שיעשו בדיוק כפי הסגירה שלי
ובאמת עושים כך? אתה בודק?

כי זה משליך כמובן על מרכוזים וכדו'.
הם יודעים גם למרכז... אבל יודעים בהחלט גם לפשל ובהרבה כנראה תלוי מי המפיק כפי שכתבת.

אני לאחורנה סיגלתי לעצמי מנהג חדש, לבקש לראות את ההעתק שמש שם אפשר לראות גם גודל וגם מרכוזים ועוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
תבדוק מה הוא כתב לו ותבין שבדיוק זה מה שהוא כתב...
ואני מצטט:
לפי מה שאני הבנתי הוא אומר לו, היות ויש קרטונים מוכנים בגודל 16.5 אז אל תסגור ברוחב 16.5 אלא 16.9.
כי אם תסגור על 16.5 יצטרכו להכין לך קרטונים מותאמים אישית.
פליאה דעת ממני, כל מי שעושה ספר בגודל הסטנדרטי שזה 16.5 מכינים לו קרטון מיוחד של 16.2? משהו לא מסתדר כאן.

ובאמת עושים כך? אתה בודק?
כשההוראה מגיע ליעד כך עושים, וכשזה עובר דרך מפיק דפוס שלא באמת מצדיק את העמלה שלו, קרה שאח"כ הוא נאמר לי שמשום מה ההוראה לא הגיעה ליעד.
אמנם בספר שרוחבו 16.5 א"צ בכלל לתת כזו הוראה כי זה ממילא יהיה כך, אא"כ השוליים הפנימיים גדולים יותר, שאז כן צריך לתת הוראה לא למרכז.

הם יודעים גם למרכז... אבל יודעים בהחלט גם לפשל ובהרבה כנראה תלוי מי המפיק כפי שכתבת.
יודעים למרכז, אבל ספר שנעשה עם שוליים מכל צד של 17 מ"מ, והורידו לו 4 מ"מ ברוחב בגלל שהוא עשה 16.9 במקום 16.5, ואם כך כעת למעלה נשאר 17 מ"מ ובצדדים 15 מ"מ. מה עוזר זה שהם יודעים למרכז?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
יודעים למרכז, אבל ספר שנעשה עם שוליים מכל צד של 17 מ"מ, והורידו לו 4 מ"מ ברוחב בגלל שהוא עשה 16.9 במקום 16.5, ואם כך כעת למעלה נשאר 17 מ"מ ובצדדים 15 מ"מ. מה עוזר זה שהם יודעים למרכז?
זה תוספת ברוחב ולא הפחתה ולדעתי זה לא 16.9 כפי שכבר כתבתי שאין מצב עם גלישה בגליון 70/100...
אבל בהחלט סוגרים על 16.6 או 16.7
ואז זה תוספת מ"מ אחד.
יהיה משני צדדים 18 ולמעלה למטה 17
לא בטוח שזה נורא ואיום...
פליאה דעת ממני, כל מי שעושה ספר בגודל הסטנדרטי שזה 16.5 מכינים לו קרטון מיוחד של 16.2? משהו לא מסתדר כאן.
לכאורה לא, אלא שחותכים לו את הספר לפי 16.6 או 16.7... אלא אם כן מבקשים במיוחד... לאיודע
בהזדמנות אברר את זה לעומק ואעלה תובנות בעניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
בהזדמנות אברר את זה לעומק ואעלה תובנות בעניין.
בררתי!

שאלתי הן בכריכיות והן אצל מפיקי דפוס והן אצל מפיקי לוחות.
התשובה הכמעט זהה שקבלתי היא כדלהלן:

הגודל הסטנדרטי של חצי שמינית הוא רוחב 16.9 לאחר חיתוך. וכריכה 16.5 - כי כריכה תמיד 4 מ"מ פחות מהעמוד!
כל זה בספרים שאין בהם גלישה.
כשיש גלישה - חותכים יותר לכיוון של ה-16.6 או 16.5 ואז הכריכה צריכה להיות יותר צרה בהתאם סביבות ה16.2.
הבנתי גם שאם הגלישה היא רק בכמה עמ' בודדים אפשר עם קומבינה להסתדר עם זה גם ברוחב רגיל.

בכריכיית וייס הגודל של הכריכה טיפה שונה (ללא קשר לגודל העמוד)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
זה תוספת ברוחב ולא הפחתה ולדעתי זה לא 16.9 כפי שכבר כתבתי שאין מצב עם גלישה בגליון 70/100...
אבל בהחלט סוגרים על 16.6 או 16.7
ואז זה תוספת מ"מ אחד.
אני תמיד בספרים שעימדתי סגרתי גודל עמוד על 16.7
זה בסדר, לא ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
בררתי!

שאלתי הן בכריכיות והן אצל מפיקי דפוס והן אצל מפיקי לוחות.
התשובה הכמעט זהה שקבלתי היא כדלהלן:

הגודל הסטנדרטי של חצי שמינית הוא רוחב 16.9 לאחר חיתוך. וכריכה 16.5 - כי כריכה תמיד 4 מ"מ פחות מהעמוד!
כל זה בספרים שאין בהם גלישה.
כשיש גלישה - חותכים יותר לכיוון של ה-16.6 או 16.5 ואז הכריכה צריכה להיות יותר צרה בהתאם סביבות ה16.2.
הבנתי גם שאם הגלישה היא רק בכמה עמ' בודדים אפשר עם קומבינה להסתדר עם זה גם ברוחב רגיל.

בכריכיית וייס הגודל של הכריכה טיפה שונה (ללא קשר לגודל העמוד)
תודה רבה
יוצא א"כ שהגודל המתאים הוא רוחב עמוד של 16.9 באופן שאין גלישות ו16.5 כשיש גלישות. השאלה מה קורה אם הגובה האם יש בזה גודל סטנדרט או שאינו משנה הגודל. וכן מה יותר יתאים לגובה 23.5ס"מ או 24ס"מ או שאינו משנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני תמיד בספרים שעימדתי סגרתי גודל עמוד על 16.7
זה בסדר, לא ?
עיין בהודעה #30 כתוב שם המסקנא בצורה ברורה. 16.7 זה ממוצע ולא מדוייק בשום צורה לכאורה.

תודה רבה
יוצא א"כ שהגודל המתאים הוא רוחב עמוד של 16.9 באופן שאין גלישות ו16.5 [ממוצע] כשיש גלישות. השאלה מה קורה אם הגובה האם יש בזה גודל סטנדרט או שאינו משנה הגודל. וכן מה יותר יתאים לגובה 23.5 ס"מ או 24 ס"מ או שאינו משנה.
גובה העמוד הוא בין 23.5 ל-23.6, הכריכה 24.5.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
כשיש גלישה - חותכים יותר לכיוון של ה-16.6 או 16.5 ואז הכריכה צריכה להיות יותר צרה בהתאם סביבות ה16.2.
היוצא מכל הנ"ל כפי שכתבתי מעיקרא, שספר כדאי תמיד לעשות 16.5 בשביל למנוע הפתעות. שכן זה יתאים לכל האופציות והדפוסים.
תמיד יהיה אפשר להנחות את הדפוס להיצמד לגודל הנ"ל, גם בספר ללא גלישה, משא"כ באופנים הפוכים יהיה קשה לבקש להיצמד לגודל גדול, כאשר יש אילוץ לעשות בגודל הסטנדרטי הזה.

גם מי שחושב בשלב העימוד, שלספר שהוא עושה לא תהיה גלישה, א"א לדעת מה יקרה בעת העיצוב של העמודים הראשונים של השערים, ההנצחות וההקדמות, ששם בדר"כ עושים עיצוב עם גלישה.
גם לפי הנכתב שאם יש עמודים בודדים עם גלישה ניתן לסדר עם קומבינות, עדיף כמובן לחסוך את זה.

וכנ"ל שלא מובן אותו מעצב שכתב שהוא סוגר את הכריכות שלו לפי גודל עמוד רחב יותר, בפרט שלדידו שהוא עושה עמודי עיצוב לשערים עם גלישה, שזה לא אמור כלל להתאים לרוחב של 16.9.

אמנם בכל מקרה מדובר במ"מ בודדים, ומי שלא מפריע לו הדיוק, יכול לקחת תמרון של 16.7 וכדו', אבל בשביל מה לא לעשות מלכתחילה בגודל נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אמנם בכל מקרה מדובר במ"מ בודדים, ומי שלא מפריע לו הדיוק, יכול לקחת תמרון של 16.7 וכדו', אבל בשביל מה לא לעשות מלכתחילה בגודל נכון?
כי הסטנדרט הוא 16.9 16.5 הוא לא הסטנדרט, ואל תשאל אותי למה, כי לא קבלתי תשובה על כך מאף אחד.

מי שיסגור על 16.5 וישכח לציין או שיציין ולא בדיוק יעשו בדיוק מה שכתב מסתכן בהוספת 4 מ"מ...
מה גם מי שסוגר על 16.5 ואכן חתכו כך יש לציין זאת כדי לא להזמין כריכות ברוחב 16.5

שאלתי את כולם למה לא לשנות את הסטנדרט ל-16.5 לעמוד ו-16.2 לכריכה כדי שיתאים להכל, לא קבלתי שום תשובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אני לא מבין,
1) איך אפשר לקרוא סטנדרט למה שבפועל לא בא לידי ביצוע. כמה ספרים היום מבוצעים כ-16.9?
2) מי שעושה ספר עם גלישה (רוב הספרים היום הם כאלו, לפחות בעמודים הראשונים) לא יקבל 16.7 גם אם הוא סגר כך את הספר. אא"כ הוא יציין זאת בשביל שיעשו לו קובמינה, ואם לא יציין יקבל 16.5 או 16.6.

אגב הדפוסים שאני נתקלתי בהם דוקא מציינים את הסטנדרט כ: 16.5*23.5 לדוגמה כאן, ועוד.

באשר לבעיה שלהלן:
מי שיסגור על 16.5 וישכח לציין או שיציין ולא בדיוק יעשו בדיוק מה שכתב מסתכן בהוספת 4 מ"מ...
מה גם מי שסוגר על 16.5 ואכן חתכו כך יש לציין זאת כדי לא להזמין כריכות ברוחב 16.5
נער היתי גם זקנתי, וגם כשלא ציינתי, לא נתקלתי כפועל־יוצא בבעיה כזו מעולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
שספר כדאי תמיד לעשות 16.5 בשביל למנוע הפתעות
אם אתה עובד מול אנשים שאתה סומך עליהם והם הוכיחו את עצמם ואתה מלווה את תהליך הדפוס וכו' ואתה תדרוש בפירוש שיחתכו 16.5
אתה צודק במאה אחוז וכך לכאורה צריך לנהוג ולהנהיג!

אך אם אתה לא מלווה את התהליך כלל רק שולח ללקוח את הקובץ שיטפל בזה, אז בסגירה על 16.5 יכול להיות הכי הרבה הפתעות....

נער היתי גם זקנתי, וגם כשלא ציינתי, לא נתקלתי כפועל־יוצא בבעיה כזו מעולם.
אך אני ממש לא בקטע של התנצחות. בס"ה עשיתי שירות לציבור והלכתי לברר את הנושא זה לקח לי זמן.

יותר מאשמח שגם אתה תברר ותבוא עם מסקנות משלך
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אם אתה עובד מול אנשים שאתה סומך עליהם והם הוכיחו את עצמם ואתה מלווה את תהליך הדפוס וכו' ואתה תדרוש בפירוש שיחתכו 16.5
אתה צודק במאה אחוז וכך לכאורה צריך לנהוג ולהנהיג!

אך אם אתה לא מלווה את התהליך כלל רק שולח ללקוח את הקובץ שיטפל בזה, אז בסגירה על 16.5 יכול להיות הכי הרבה הפתעות....


אך אני ממש לא בקטע של התנצחות. בס"ה עשיתי שירות לציבור והלכתי לברר את הנושא זה לקח לי זמן.
יותר מאשמח שגם אתה תברר ותבוא עם מסקנות משלך
מדוע אתה מסיק מסקנות מהנשמע בין דברי.

התכוונתי לומר שיש דפוסים שב'מלכתחילה' נותנים מידת סטנדרט של 16.5.
ובכך לומר, שבעוד שיש דפוסים שנותנים מידת סטנדרט אחת, ובנשימה אחת מסבירים שזה לא סטנדרט קבוע אלא תלוי רק למה שבלי גלישה משא"כ לספר עם גלישה הסטנדרט הוא 16.5, ובכך להותיר את המעמד בצורה לא ברורה. הראיתי שיש דפוסים שמלכתחילה נותנים תמיד מידה אחידה.

בנוסף היה חשוב לי לציין, שעל אף שאני נוהג כך שנים, גם בספרים בלי גלישה, לא נתקלתי בתיאוריה של הבעיות כלפי הכריכה וכדו' מעולם, גם לא בדפוסים אחרים, מה שאומר שהכריכיות יודעות להתאים לספרים את מה שהם צריכים.

ולא בגלל שציינתי להם משהו, כי אני אישית ציינתי עד היום רק כשהיה שינוי בין השוליים הפנימיים לחיצוניים, ולא תמיד זה כך היה.
אם כי מהיום אציין תמיד, ליתר בטחון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
מדוע אתה מסיק מסקנות מהנשמע בין דברי.

התכוונתי לומר שיש דפוסים שב'מלכתחילה' נותנים מידת סטנדרט של 16.5.
ובכך לומר, שבעוד שיש דפוסים שנותנים מידת סטנדרט אחת, ובנשימה אחת מסבירים שזה לא סטנדרט קבוע אלא תלוי רק למה שבלי גלישה משא"כ לספר עם גלישה הסטנדרט הוא 16.5, ובכך להותיר את המעמד בצורה לא ברורה. הראיתי שיש דפוסים שמלכתחילה נותנים תמיד מידה אחידה.

בנוסף היה חשוב לי לציין, שעל אף שאני נוהג כך שנים, גם בספרים בלי גלישה, לא נתקלתי בתיאוריה של הבעיות כלפי הכריכה וכדו' מעולם, גם לא בדפוסים אחרים, מה שאומר שהכריכיות יודעות להתאים לספרים את מה שהם צריכים.

ולא בגלל שציינתי להם משהו, כי אני אישית ציינתי עד היום רק כשהיה שינוי בין השוליים הפנימיים לחיצוניים, ולא תמיד זה כך היה.
אם כי מהיום אציין תמיד, ליתר בטחון.
חושב שמיצינו את הדיון... כך אני מרגיש עכ"פ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
תודה רבה לכל העונים ובפרט לידידינו @גיוון שלקח מזמנו היקר ובירר הענין בעומק, והחכימנו.
לדעתי, מגיע עכשיו לדיון זה אשכול נפרד...

אני לכשעצמי אמשיך כפי שאני רגיל לסגור ברוחב 16.5, כי כמעט בכל ספר שעשיתי יש גלישה, וגם בדפוס שאני מדפיס בד"כ אמרו לי שחותכים לפי 16.5, וגם רוחב זה מסתדר יותר לפי אינץ (6.5).
אבל אדע לכה"פ לעדכן את מעצב הכריכה לעצב ברוחב 16.2.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה