הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אם אתם עדיין לא יודעים מה הקשר בין יום הולדת בשבת לים, לחצו כאן לפוסט המלא.
***
אז, אחרי שחיממתם לי את הלב בתגובות, החלטתי שאני חייבת לשתף אתכם בנעשה מאחורי הקלעים ולא להשאיר את זה רק לעצמי.
אני מאמינה שהיה שווה לחכות...
ממליצה לקרוא הכל ולהשאר עד הסוף, יש הפתעה ואתגר מיוחד....
זה הולך להיות ארוך, אז תחזיקו חזק, ממריאים!
*
בראש ובראשונה הכנתי גנאש שוקולד בכמות גדולה ושמתי במקרר שיתמצק לו, ואל דאגה תכף נעשה בו שימוש רב...
הכנתי עוגת שוקולד לבסיס (עסיסית ברמות אחרות...) וחיכיתי שתתקרר.
חתכתי בעובי הרצוי ל-3 קומות, ומרחתי ביניהן גנאש שוקולד ודובדבנים. הרטבתי אותה קצת עם הסירופ כי רציתי להעצים את טעם הדובדבנים בעוגה.
ונתתי לה להתייצב במקרר.
צפה בקובץ המצורף IMG_9244 לוגו.jpg
הוצאתי מהקירור וחתכתי את השליש החיצוני, והגעתי עד לקומה התחתונה (אותה לא הורדתי כדי שיהיה בסיס לים).
לקחתי את השאריות והוספתי להן מעט גנאש, וערבבתי. לקחתי את העיסה ויצרתי את ההר למעלה, ומלמטה אי ימי קטנטן.
וציפיתי הכל בעזרת ג-נ-א-ש השוקולד המדובר.
וקירור נוסף.
המסתי שוקולד לבן ועברתי בעזרת מכחול נגד כיוון הפסים, כדי להדגיש את הטקסטורות.
הכנתי את האלמנטים לקישוט, אצות וצדפים:
אצות, עשויים מבצק שוקולד- שזה שוקולד לבן (או כל שוקולד אחר) ויחד ממיסים איתו מעט גלוקוז וצבע מאכל רצוי, משחקים איתו מעט בידיים (להוצאת שאריות השומן) ויוצרים את הצורה הרצויה.
הצדפים- עשויים משוקולד לבן שהמסתי וזילפתי לתבנית סיליקון בצורות הנ"ל. ולאחר החילוץ עברתי עליהם עם מכחול ומעט צבע, כדי שכל אחד יקבל גוון וצבע אחר.
וכמובן הנחתי אותם במקומות אסטרטגיים.
ולסיום: הג'לי.
הכנתי מסת ג'לטין וחיכיתי לקירורו (שיספוג את הנוזלים) ואז הרתחתי מים וסוכר עם צבע מאכל כחול וחיברתי בין המסות, וחיכיתי כמובן ל-ק-י-ר-ו-ר!
(כדי שלא ימיס את ציפוי השוקולד שעל העוגה ויהיה מישמש אחד גדול. מה שלא ניתן לעשות בעזרת ג'לי קנוי מהסופר, שמתגבש בשניות- אז אל תחשבו שמצאתם פתרון לזה... לצערי זה לא יעבוד במקרה הזה, סליחה שהרסתי לכם את התוכניות להכנת העוגה)
אחרי שעברתי את כל זה, אמרתי לעצמי בסיפוק: "הנה, הכל מוכן, רק האוקיינוס ויש לי אי פרטי משלי, ללא אישורי בניה..."
ול-ד' תכנונים משלו...
הכנתי את הג'לי, תחזיקו חזק, 3 פעמים!
וכל זאת למה? שאלת יפה ובנימוס וגם אענה לך:
אחרי שהכל עמד מוכן, העוגה חזרה לרינג (טבעת מתכת) והקפתי אותה בשקף, כדי שיהיה לג'לי בסיס וצורה ושיעמוד יפה. ואטמתי היטב, הג'לי הגיע לטמפרטורה הרצויה, ובאתי לשפוך.
מה שקרה לאחר 2 שניות השאיר אותי לכמה רגעים המומה....
לאט ובזהירות נשפך לו הים היפיהפה שלי בצדדים, מה שאומר שלא אטמתי היטב את הרינג בצדדים...
ואז החל לו נחל שוצף וכעוס למלא את השולחן החשוף עליו עמד....
התעשתתי מהר והתחלתי לנסות לסדר את זה, כלום לא עזר לי והכל נפשך, "שישו ושמחו" אחד גדול.
טוב, אחרי שניקיתי וסידרתי, אטמתי שוב במקומות הפרוצים, הכנתי שוב מסת ג'לטין וחיכיתי, איך לא ל-ק י ר ו ר מלא.
ושוב- הגעתי לשפוך את המים הצלולים, אך שוד ושבר, מה הפעם? העוגה לא הייתה קרה מספיק, וכששפכתי את המים השוקולד נמס מעט בקצוות והחל להעכיר את המים.
כאן כבר הרמתי ידיים, כל הזמן והכוחות שהשקעתי כבר אזלו לי.
התייאשתי!
אבל ממש!
וראיתי בדמיוני את העוגה נמסה לה בחום הישראלי....
אבל אז אמרתי לעצמי: "הי, הלו, הכנת את כל זה ועכשיו את מתייאשת לי מג'לטין? ממים? עבדת כ"כ קשה והאדמה תישאר חרבה? מבוישת? מיובשת? לא יקום ולא יהיה!"
התאפסתי על עצמי, והלכתי לקנות עוד ג'לטין (בעצם אחותי הלכה, תודה לך אהובה שלי!)
הכנסתי את העוגה ל_________ (השלימו) וגם את הג'לטין החדש.
ולאחר כ-4 שעות שחיכיתי לקירורה המלא של העוגה והג'לי הוצאתי אותה והחלתי לשלוף את הרינג והשקף שמסביב.
הג'לי קצת נדבק לשקף אז עזרתי לו בעזרת חימום קל עם..... מייבש שיער.
ולאחר מכן עברתי עם כף טבולה במים רותחים על הג'לי, כדי להבריק אותו יותר.
והנה התוצאה.
"רגע רגע, לא חסר משהו?"
אכן- יש חול ים שעשוי מביסקוויט טחון, ופסגת ההרים הירקרקה עשויה מפיסטוק טחון גם כן.
הגלים עשויים בעזרת אבקת צבע מאכל לבן ואלכוהול (אל דאגה הוא מתנדף לאחר הייבוש) ובעזרת מכחול משכתי כלפי חוץ.
ובצאת השבת, מבט פנימה:
כשאני כותבת את הדברים, ורואה מה יצא ומה עברתי נשאר לי רק להודות לקב"ה על הכל ולעצמי על שלקחתי אומץ לנסות!
או כמו שאני אומרת: תנסו, מקסימום תצליחו!
ותודה גם לכם: הניקים הנאמנים שפרגנתם בלי גבול!
#
ולקינוח- הדובדבן שבדובדבנים, הפתעה:
יותר מ-10 שעות עבודה ושלושה ימים, מתנקזים למספר דק' של סרטון. תהנו!
(תאמינו לי, לא תרגישו שהזמן עבר!)
*
אם לא ראיתם את העוגה השלמה, לחצו כאן.
אהבת? נהנית לצפות? נתתי לך השראה? לא לשכוח לפרגן ב"תודה"
*
עכשיו אני רוצה לאתגר אותך:
"מי אני?"
כן כן אותך!
תמיד חלמת להכין משהו ולא העזת.
שאפת גבוה אבל אז אמרת לעצמך "זה לא בשבילי! אולי כש____________"
ותרצת לעצמך מיליון תירוצים (טובים בהחלט) למה לא היום, ולמה זה לא מתאים עכשיו, ואיך אני בכלל יעשה את זה? טוב נו היא תותחית אז ברור ש-X תצליח....
אז אגלה לך סוד:
אף אחד לא נולד עם כישרון מושלם ביד, נכון שיש טובים יותר וטובים פחות, אבל כולם היו צריכים לשפשף ולדייק את עצמם כדי להגיע למקום שלהם, והיו צריכים ללמוד ולנסות שוב ושוב עד שיגיעו לתוצאה הנכספת. והם התחילו בצעדים קטנים, חוו כישלונות אבל גם הצלחות בסופו של דבר שדרבנו אותם להמשיך ולפעול.
אני רוצה לתת לך את ההזדמנות להגשים חלק ממך.
זה הזמן לפתוח את המגירה, לשלוף משם חלוף חלום ישן ונכסף, משהו שתמיד רצית להכין או לעשות ולא היה לך את האומץ/ הזמן/ הכוח וכו'...........
ולהאמין שאתם מסוגלים!
לכו רחוק (עד כמה שניתן)
והגשימו את עצמכם.
תדחקו את עצמכם לקצה, אבל תעשו את זה בכיף (ביננו, זה לא שווה בלי שמחה) ובלי לחץ.
עם השיר " I can be" של יעקב שוואקי, וקדימה להאמין בעצמך!
לפרטים נוספים על האתגר לחצו כאן.
* אהבת? נהנית לצפות? נתתי לך השראה? לא לשכוח לפרגן ב"תודה"
אז, אחרי שחיממתם לי את הלב בתגובות, החלטתי שאני חייבת לשתף אתכם בנעשה מאחורי הקלעים ולא להשאיר את זה רק לעצמי.
אני מאמינה שהיה שווה לחכות...
ממליצה לקרוא הכל ולהשאר עד הסוף, יש הפתעה ואתגר מיוחד....
זה הולך להיות ארוך, אז תחזיקו חזק, ממריאים!
*
בראש ובראשונה הכנתי גנאש שוקולד בכמות גדולה ושמתי במקרר שיתמצק לו, ואל דאגה תכף נעשה בו שימוש רב...
הכנתי עוגת שוקולד לבסיס (עסיסית ברמות אחרות...) וחיכיתי שתתקרר.
חתכתי בעובי הרצוי ל-3 קומות, ומרחתי ביניהן גנאש שוקולד ודובדבנים. הרטבתי אותה קצת עם הסירופ כי רציתי להעצים את טעם הדובדבנים בעוגה.
ונתתי לה להתייצב במקרר.
צפה בקובץ המצורף IMG_9244 לוגו.jpg
הוצאתי מהקירור וחתכתי את השליש החיצוני, והגעתי עד לקומה התחתונה (אותה לא הורדתי כדי שיהיה בסיס לים).
לקחתי את השאריות והוספתי להן מעט גנאש, וערבבתי. לקחתי את העיסה ויצרתי את ההר למעלה, ומלמטה אי ימי קטנטן.
וציפיתי הכל בעזרת ג-נ-א-ש השוקולד המדובר.
וקירור נוסף.
המסתי שוקולד לבן ועברתי בעזרת מכחול נגד כיוון הפסים, כדי להדגיש את הטקסטורות.
הכנתי את האלמנטים לקישוט, אצות וצדפים:
אצות, עשויים מבצק שוקולד- שזה שוקולד לבן (או כל שוקולד אחר) ויחד ממיסים איתו מעט גלוקוז וצבע מאכל רצוי, משחקים איתו מעט בידיים (להוצאת שאריות השומן) ויוצרים את הצורה הרצויה.
הצדפים- עשויים משוקולד לבן שהמסתי וזילפתי לתבנית סיליקון בצורות הנ"ל. ולאחר החילוץ עברתי עליהם עם מכחול ומעט צבע, כדי שכל אחד יקבל גוון וצבע אחר.
וכמובן הנחתי אותם במקומות אסטרטגיים.
ולסיום: הג'לי.
הכנתי מסת ג'לטין וחיכיתי לקירורו (שיספוג את הנוזלים) ואז הרתחתי מים וסוכר עם צבע מאכל כחול וחיברתי בין המסות, וחיכיתי כמובן ל-ק-י-ר-ו-ר!
(כדי שלא ימיס את ציפוי השוקולד שעל העוגה ויהיה מישמש אחד גדול. מה שלא ניתן לעשות בעזרת ג'לי קנוי מהסופר, שמתגבש בשניות- אז אל תחשבו שמצאתם פתרון לזה... לצערי זה לא יעבוד במקרה הזה, סליחה שהרסתי לכם את התוכניות להכנת העוגה)
אחרי שעברתי את כל זה, אמרתי לעצמי בסיפוק: "הנה, הכל מוכן, רק האוקיינוס ויש לי אי פרטי משלי, ללא אישורי בניה..."
ול-ד' תכנונים משלו...
הכנתי את הג'לי, תחזיקו חזק, 3 פעמים!
וכל זאת למה? שאלת יפה ובנימוס וגם אענה לך:
אחרי שהכל עמד מוכן, העוגה חזרה לרינג (טבעת מתכת) והקפתי אותה בשקף, כדי שיהיה לג'לי בסיס וצורה ושיעמוד יפה. ואטמתי היטב, הג'לי הגיע לטמפרטורה הרצויה, ובאתי לשפוך.
מה שקרה לאחר 2 שניות השאיר אותי לכמה רגעים המומה....
לאט ובזהירות נשפך לו הים היפיהפה שלי בצדדים, מה שאומר שלא אטמתי היטב את הרינג בצדדים...
ואז החל לו נחל שוצף וכעוס למלא את השולחן החשוף עליו עמד....
התעשתתי מהר והתחלתי לנסות לסדר את זה, כלום לא עזר לי והכל נפשך, "שישו ושמחו" אחד גדול.
טוב, אחרי שניקיתי וסידרתי, אטמתי שוב במקומות הפרוצים, הכנתי שוב מסת ג'לטין וחיכיתי, איך לא ל-ק י ר ו ר מלא.
ושוב- הגעתי לשפוך את המים הצלולים, אך שוד ושבר, מה הפעם? העוגה לא הייתה קרה מספיק, וכששפכתי את המים השוקולד נמס מעט בקצוות והחל להעכיר את המים.
כאן כבר הרמתי ידיים, כל הזמן והכוחות שהשקעתי כבר אזלו לי.
התייאשתי!
אבל ממש!
וראיתי בדמיוני את העוגה נמסה לה בחום הישראלי....
אבל אז אמרתי לעצמי: "הי, הלו, הכנת את כל זה ועכשיו את מתייאשת לי מג'לטין? ממים? עבדת כ"כ קשה והאדמה תישאר חרבה? מבוישת? מיובשת? לא יקום ולא יהיה!"
התאפסתי על עצמי, והלכתי לקנות עוד ג'לטין (בעצם אחותי הלכה, תודה לך אהובה שלי!)
הכנסתי את העוגה ל_________ (השלימו) וגם את הג'לטין החדש.
ולאחר כ-4 שעות שחיכיתי לקירורה המלא של העוגה והג'לי הוצאתי אותה והחלתי לשלוף את הרינג והשקף שמסביב.
הג'לי קצת נדבק לשקף אז עזרתי לו בעזרת חימום קל עם..... מייבש שיער.
ולאחר מכן עברתי עם כף טבולה במים רותחים על הג'לי, כדי להבריק אותו יותר.
והנה התוצאה.
"רגע רגע, לא חסר משהו?"
אכן- יש חול ים שעשוי מביסקוויט טחון, ופסגת ההרים הירקרקה עשויה מפיסטוק טחון גם כן.
הגלים עשויים בעזרת אבקת צבע מאכל לבן ואלכוהול (אל דאגה הוא מתנדף לאחר הייבוש) ובעזרת מכחול משכתי כלפי חוץ.
ובצאת השבת, מבט פנימה:
כשאני כותבת את הדברים, ורואה מה יצא ומה עברתי נשאר לי רק להודות לקב"ה על הכל ולעצמי על שלקחתי אומץ לנסות!
או כמו שאני אומרת: תנסו, מקסימום תצליחו!
ותודה גם לכם: הניקים הנאמנים שפרגנתם בלי גבול!
#
ולקינוח- הדובדבן שבדובדבנים, הפתעה:
יותר מ-10 שעות עבודה ושלושה ימים, מתנקזים למספר דק' של סרטון. תהנו!
(תאמינו לי, לא תרגישו שהזמן עבר!)
*
אם לא ראיתם את העוגה השלמה, לחצו כאן.
אהבת? נהנית לצפות? נתתי לך השראה? לא לשכוח לפרגן ב"תודה"
*
עכשיו אני רוצה לאתגר אותך:
"מי אני?"
כן כן אותך!
תמיד חלמת להכין משהו ולא העזת.
שאפת גבוה אבל אז אמרת לעצמך "זה לא בשבילי! אולי כש____________"
ותרצת לעצמך מיליון תירוצים (טובים בהחלט) למה לא היום, ולמה זה לא מתאים עכשיו, ואיך אני בכלל יעשה את זה? טוב נו היא תותחית אז ברור ש-X תצליח....
אז אגלה לך סוד:
אף אחד לא נולד עם כישרון מושלם ביד, נכון שיש טובים יותר וטובים פחות, אבל כולם היו צריכים לשפשף ולדייק את עצמם כדי להגיע למקום שלהם, והיו צריכים ללמוד ולנסות שוב ושוב עד שיגיעו לתוצאה הנכספת. והם התחילו בצעדים קטנים, חוו כישלונות אבל גם הצלחות בסופו של דבר שדרבנו אותם להמשיך ולפעול.
אני רוצה לתת לך את ההזדמנות להגשים חלק ממך.
זה הזמן לפתוח את המגירה, לשלוף משם חלוף חלום ישן ונכסף, משהו שתמיד רצית להכין או לעשות ולא היה לך את האומץ/ הזמן/ הכוח וכו'...........
ולהאמין שאתם מסוגלים!
לכו רחוק (עד כמה שניתן)
והגשימו את עצמכם.
תדחקו את עצמכם לקצה, אבל תעשו את זה בכיף (ביננו, זה לא שווה בלי שמחה) ובלי לחץ.
עם השיר " I can be" של יעקב שוואקי, וקדימה להאמין בעצמך!
לפרטים נוספים על האתגר לחצו כאן.
* אהבת? נהנית לצפות? נתתי לך השראה? לא לשכוח לפרגן ב"תודה"
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
