טעויות במחזור

[גידל]

בתפילת קל מלך... יש מחזורים שהכ"ף בחולם יש מחזורים שהכ"ף בקמץ, האם מדובר בשינוי נוסח עקרוני? או בטעות? ואם כן מהו הנוסח הנכון?
וזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה,
וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה,

 

[צ ב י]

וזְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה,

 

[גידל]

למה ומדוע?

 

[גידל]

וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֶצַח, ראיתי מחזור אחר שהמ"ם בצירי, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֵצַח. ולכאו' זהו הנוסח הנכון כי ככה כתוב בתורה וְהָיָה֮ עַל מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ (שמות כח לח)

 

[גידל]

מַעֲנֵה לָשׁוֹן כך כתוב בכל המחזורים, משום מה הרבה אומרים מַעֲנֶה בסגול.

 

[בן עמרם]

ונאמר שובו שובו - בסוף תפילת הלחש של נעילה (זה המשך של אותו פסוק, ואין טעם לומר ''ונאמר'')

 

[חגי פאהן]

.

למה? לכאורה הנכון בקמץ קטן: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים (תהלים עט ח)
מכל מקום אין הבדל במשמעות.

ונאמר שובו שובו - בסוף תפילת הלחש של נעילה (זה המשך של אותו פסוק, ואין טעם לומר ''ונאמר'')

ועל זה הדרך ברבש"ע שלאחר העקידה: "משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך: והביאך" וגו'

כִּמְצֻוָּה עלינו בתורתך. מישהו יכול להסביר לי למה לא כַּמְצֻוֶּה?

 

[loving music]

ונאמר שובו שובו - בסוף תפילת הלחש של נעילה (זה המשך של אותו פסוק, ואין טעם לומר ''ונאמר'')

אם אינני טועה, בחלק מהמחזורים כבר תוקן

 

[בן עמרם]

אם אינני טועה, בחלק מהמחזורים כבר תוקן

נכון, במחזור סדר תפלותינו ובמחזור וילנא

 

[איזהו]

וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֶצַח, ראיתי מחזור אחר שהמ"ם בצירי, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֵצַח. ולכאו' זהו הנוסח הנכון כי ככה כתוב בתורה וְהָיָה֮ עַל מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ (שמות כח לח)

אולי כי זה קשור לאהרן

 

[גידל]

אולי כי זה קשור לאהרן

ולכן??
ואולי המחזורים שניקדו בסגול השתבשו כתוצאה מדיבור בשפת העברית שאינה יודעת להבדיל בין סגול לצירי??

 

[גידל]

למה? לכאורה הנכון בקמץ קטן: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים (תהלים עט ח)

ברוב המחזורים זה אכן בקמץ קטן, אבל אם אתה כבר משווה פסוקים, למה שלא תשווה מ"זכר"?
דָּנִין ״צִוָּה״ מִ״צִּוָּה״ וְאֵין דָּנִין ״צַוֹּתוֹ״ מִ״צִּוָּה״. (יומא ב ע"ב)

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.
זְכֹר רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה: (תהלים פרק כה פסוק ו)
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ. (דברים ט כז)
לעצם הנידון:
מהפסוקים הנ"ל אין להוכיח לנידו"ד לכאן או לכאן, אלא זה תלוי האם המלה "זכר" מוקפת למלה הבאה "לנו", שאם היא מוקפת החולם הופך לקמץ קטן כמו המלה "שמר"
רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד (תורה/ספר דברים/פרק ד/פסוק ט)
שְׁמָ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם (תורה/ספר שמות/פרק לד/פסוק יא)
אכתי צריך עיון מי מחליט האם זכר לנו הם מילים מוקפות או לא והאם יש דרך להוכיח זאת מאחר וזה לא פסוק אלא תפילה?
יתכן שזה קשור לאותה שאלה מתי בג"ד כפ"ת בראש מילה לאחר אהו"י במילים שבתפילה נשארות דגושות מדין "מפסיק" הרי בתפילה אין "טעמים"

 

[חגי פאהן]

מהפסוקים הנ"ל אין להוכיח לנידו"ד לכאן או לכאן, אלא זה תלוי האם המלה "זכר" מוקפת למלה הבאה "לנו", שאם היא מוקפת החולם הופך לקמץ קטן כמו המלה "שמר"
רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד (תורה/ספר דברים/פרק ד/פסוק ט)
שְׁמָ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם (תורה/ספר שמות/פרק לד/פסוק יא)
אכתי צריך עיון מי מחליט האם זכר לנו הם מילים מוקפות או לא והאם יש דרך להוכיח זאת מאחר וזה לא פסוק אלא תפילה?

כתבת בעצמך את התשובה - שזה כמו שמור - אז מה ההתלבטות? מעיון קצר בתנ"ך עולה שבדרך כלל המילה לנו/לי/לך טפלה לפועל שלידה, ואם ההטעמה תאפשר זאת היא תהיה מוקפת אליה (יצוה־לך, ואשר דבר־לי, ויפתר־לנו ועוד ועוד). ולכן לענ"ד כן דנים זכר־לנו מתזכר־לנו.

 

[איזהו]

ולכן??

תיבה הדבוקה לחבירתה, משתנה לצירי

 

[גידל]

רק כשהסגול הוא בהברה האחרונה של המלה כמו מַעֲנֵה לָשׁוֹן

 

[גידל]

ועל זה הדרך ברבש"ע שלאחר העקידה: "משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך: והביאך" וגו'

כִּמְצֻוָּה עלינו בתורתך. מישהו יכול להסביר לי למה לא כַּמְצֻוֶּה?

ועל זה הדרך ב'מוסף'(לאו דווקא של ימים נוראים) "וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר" מישהו יכול להסביר לי למה לא 'כַּמְּדֻבָּר'?

 

[גידל]

לכאורה הנכון בקמץ קטן

וכן הוא בתפילה לפני פרשת העקידה
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ נוסח עדות המזרח: בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֵיךָ, כל השאר: בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:
וביה"ר אחר חביטת ההושענות שוב השתבשו חלק מהדפוסים וניקדו בחולם
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וּבְמִנְהָגֵיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וַהֲקָפוֹתֵינוּ וּזְכוֹר לָנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתֵיטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. וְהַיּוֹם הַזֶּה תִּתֵּן בִּשְׁכִינַת עֻזֶּךָ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת מְמֻתָּקוֹת עַל יְדֵי חֲבִיטַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְתִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם וּתְנַשְּׁקֵנוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיךָ מַמְתֶּקֶת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְכָל הַדִּינִין וְתָאִיר לִשְׁכִינַת עֻזֶּךָ בְשֵׁם (יו"ד ה"א וא"ו) שֶׁהוּא טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ וּמִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְעַבְדְּךָ הַמִּתְפַּלֵּל (פב"פ) לְפָנֶיךָ (מְחִילָה) שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמָיו וְתִמְחוֹל לוֹ חֲטָאָיו וַעֲוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו וְתִפְשׁוֹט יְמִינְךָ וְיָדְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ מַיִם נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ אָמֵן:

 

[סערצע]

בסדור אדה"ז - בכל המופעים - 'זכָר־לנו' (קמוץ ומוקף).
גם איתא שם 'מענֵה' בנ' צרוי', אך 'מֶצח' במ' סגולה.

 

[גידל]

בסדור אדה"ז

אם כוונתך לסידור תהילת ה' של חב"ד
שמתי לב שצמד המילים "מחיה מתים ב..." (בשמ"ע, ובברכת 'מגן אבות') היו"ד של מחיה בסגול בניגוד לכלל שלימדו אותי ש"סגול בהברה פתוחה הנסמכת למלה שאחריה נהפכת לצירי"
כמובן שאין בכוונתי לומר שזה "טעות" אלא להסב את תשומת לבך לשינוי נוסח לעומת סידורים אחרים.

 

[גידל]

אך 'מֶצח' במ' סגולה.

וצ"ע