סיפור בהמשכים לנפץ את הבועה - סיפור קצר

  • הוסף לסימניות
  • #1
פרק 1.
שלי פשטה את בועתה ותלתה אותה במתלים המסוגננים שעל הקיר מאחורי הדלת.
ברי, בעלה, הרים את ראשו.
''הרחוב מלא בועות! שקופות, מתגלגלות, רוחשות- כמו איזו אמבטיה ענקית!
ותחשוב שעד לא מזמן כמה חדשים בס"ה אנשים היו מסתובבים כך פשוט -אפילו בלי מסכות- דוחפים, מתחבקים- הזוי"
הבועות היוו פתרון גאוני לכל מצב הקורונה.
הן התנפחו סביב הגוף - מטר לכל צד וכך מנעו מפגש בן פחות משתי מטר בין אדם לחבירו, ונסגרו על חגורת המותניים - כך שהידיים וכל פלג הגוף העליון היו מוגנים.
הן כללו מערכת מתוחכמת לסינון האוויר, ובעזרת חיישנים אלקטרוניים קלטו מדדים גופניים משתנים, כך הקלו על משרד הבריאות לאתר חולים סמויים,
הבועות איפשרו לימודים סדירים והזדמנות לשיקום הכלכלה.
פרופסור דייויס ג'יניוס, המדען שפיתח אותם הועמד לפרס נובל, והבועות כבשו מדינה אחר מדינה בכל רחבי העולם.
שלי סדרה שוב את בועתה על המתלים לצד הבועה של בעלה.
החומר ממנו הייתה עשויה הבועה היה אלסטי וחזק, ואפשר עמידות לצד גמישות.
כולם היו תמימי דעים שזהו פתרון מושלם.
עדש... דברים משונים החלו להתרחש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
פרק 2.

תחילה לא שתה ליבה לעובדה שמשהו אינו כשורה.
יצאה כהרגלה החדש - עם הבועה כמובן מן הבית לכיוון המרכז המסחרי
השמיים בהקו בתכלת, והדשא שצמח בגינת השכנים נראה ירוק וחי ממסוגר בשיחי ורדים סמוקים.
שלי מצמצה, משהו בבועה התיירק מעט, בהמשך הרחוב זה עבר, הכל נראה כרגיל.
כשחזרה העיפה שוב מבט אל דלת שכנתה, דולי
מובייל אמנותי היה שזור מעל ואדנית עמוסה גרניום לבלבה בצד. ושוב הבועה התכהתה? התעכרה? אולי דמיינה.
מיהרה להניח את המצרכים ולפתוח את דלת הבית -
ושוב להרים ולהכניס ולהניח ולהוריד ולתלות ולנער את הראש.

אמי חיכתה לה ליד השער.
סוף סוף אפשר לחזור לפעילות גופנית משוחררת וטובה! אין כמו יציאה לאויר הצח בהליכה נמרצת משחררת אנדורפינים. ולא רק.
הן פסעו בקצב אחיד, מזורז, נושמות את האויר, בולעות את המראות כמו פרפר שאך יצא מן הגולם, שיכור חופש.
מולן עברו עוד אנשים, זוגות, ומדי פעם מכרה. כולם שמחים לצאת-אחרי התקופה הקשה.
מישהי מוכרת פסעה לקראתן. לבושה מוקפד וחזותה זוהרת . שכנתה דולי.
הן חייכו והמשיכו הלאה כשאמי פלטה - ''לא ידעתי שאת מקנאה בה!'' -
מה?... שלי פנתה אליה, בועתה מוורידה קלות,
''בתור מה את חושבת כך? מה גורם לך לומר את זה?''
"רואים"... אמי צחקה!
וכששלי תפסה שהשמש ירדה פתאום בשקיעה עזה או שהמשקפיים שלה כוסו צלופן אדום או שהבועה שלה היתכן, אדומה כולה, הוסיפה אמי, ''ואל תכעסי עלי כל כך!''
שלי הרגישה שקורה לה משהו. ''את מגדת הו.. הווה, או מה?'' ניסתה לזרום בקלילות
''זה פשוט, תירגעי תקשיבי שניה.
זוכרת כשהיינו ילדות היתה אופנה כזאת של טבעות מצב רוח?''
מה עכשיו נוסטלגיה, הרהרה שלי ביאוש, היא חייבת להבין מה קורה פה -
" הטבעות הטיפשיות ההן היו מכוונות לפי חום הגוף " התיזה.
"נכון, ומה שקורה עם הבועות - גם זה קשור לחום גוף, אבל גם לדופק ולעוד פרמטרים גופניים שמעידים על תנודות נפשיות! אז מה, את באמת מקנאה חזק בדולי הא? לא ידעתי את זה עלייך! לא יאומן!
שלי לא זכרה מה הגיבה אם בכלל. החישה דרכה הביתה, סהרורית כולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
פרק 3.

ברי מרים את ראשו. שותק.

מרים שוב את הראש מהעיתון. מקפל אותו ונותן בה מבט שמתאמץ כ"כ לחדור. להבין. לפצח את החידה האינסופית הזאת שנקראת אישה.

"את עדיין בבית" קובע, משאינה מגיבה. "היית כ"כ הרבה בבית!, היו לך תכניות רבות כ"כ - הקורס לשזירת טוליפים - וקניות - אפשרתי לך באשראי, את לא יוצאת?, לא תה עם חברות? שלי, לא מפגש עם דן ורוזי הקטנים? כה כמהנו אליהם, לא תביאי אותם הנה?"

שלי רק ישבה, ראשה רכון, והיא מנידה אותו מצד לצד בעצבות שקטה
" כה שמחנו ברעיון הבועה. כל האפשרויות נפתחו... ואת נשארת באותם פנים של בידוד?" נשף בתסכול, כיצד עוד יוכל לרצותה.

"זה דווקא בגלל הבועה" מאמציו נגעו לליבה היא ריחמה עליו ושיתפה אותו.

ברי התפעל.

אחר פרס שוב את העיתון, ''תראי מה קורה'' סובב את הדפים הרחבים לעברה.
במדינות מסוימות במזרח התיכון נצפו בועות רבות בגווני שחור ואדום. אימת מוות.
בארצות אירופאיות אחדות בועות לבנות וקשות - אדישות-
מדענים וחוקרים פתחו במרוץ בניסיון לפתור את הבעיה שמטרידה בעיקר אנשי ציבור, מפורסמים ופוליטיקאים, אבל לא רק... הוא מקפל שוב את העיתון, ורוכן קדימה.

''אבל שלי'' הוא לואט ''תסמכי עלי - יש לי פתרון.''





וכך מצאה את עצמה בתוך הבית, בתוך הבועה, עם כל מערכת האיפור שלה, מורחת מבפנים קרמים ושכבות של מייקאפ, ופודרה וקונסילר ובעיקר חומר מקבע, כל דבר שיקבע, שיחזיק את הצבע המקורי.
נס שיש כאן מסננות אויר, אחרת הייתה נחנקת מכל הספריי.

אח"כ רצה לחלון, לא העיפה מבט בוילון התחרה האהוב, שהשתובב עם הרוח בין פסי האור, לא הבחינה בדרך בעציץ החרציות שקרץ בעיניו הצהובות, ולא השיתה ליבה לבשלותם העסיסית של הפירות בקערת העץ. רצה היישר אל עבר החלון, מצמצמת מבט, בוהה בבית שמולה. רואה בעיני רוחה את המרצפות הבוהקות, את שלוות החיוכים ואידי הקקאו.

ושוב ליבה מתכווץ ובלי שליטה בועתה שמה ללעג את מאמציה והופכת ירוקה. ירוקה לחלוטין.
ושלי בכוח מתנתקת מן החלון ופונה תיכף לארון הצדדי במדף העליון - שם טמנה את צבעי הידיים של הנכדים - אוי הנכדים, רוזי ודן המתולתלים האהובים שלה.

בתזזיתיות כמעט, מרחה גואש כחול אטום ולבן מוחלט וחום ושחור וכל דבר שיסתיר את הירוק המבייש הזה.
אולי תעטוף מסביב עם בד? תפרוש משהו פרחוני, עם סרט מקושט? מחשבות טיפשיות... הרי זה יחסום לה את כל שדה הראייה, ואם תשאיר שטח פתוח הירוק ירוק המאוס הזה יבלוט! ויסגיר אותה... את הקנאה היוקדת הזאת שאסור לה להתגלות.

הגואש לא עזר.
כך הבינה בעודה מתבוננת בקפדנות אובססיבית בדמותה התמירה של שכנתה המשייטת באצילות בגן. הליכתה וכל תנועותיה שידרו – עושר ומלאות, כולה אומרת בלי מילים יש. יש לי. והבועה שלה - הבועה של דולי – שלי נדרכה.

הבועה של דולי האירה קלות.

מן זוהר צהבהב קרן ממנה.

שלי בהתה בבועתה הירוקה שנראתה דוחה במיוחד עם גיבוב צבעי הידיים המרוח עליה.

ופתאום הבליח בה רעיון – היא הלכה לחפש פנס!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
שמתאמץ כ"כ לחדור. להבין...

"את עדיין בבית" קובע, משאינה מגיבה. "היית כ"כ הרבה בבית!, היו לך תכניות רבות כ"כ -
בתוך טקסט לקריאה רציפה מומלץ להימנע מראשי תיבות ("שח"ו"). אלא אם אלו ראשי תיבות שנקראים כמו שנכתבים כמו אדמו"ר, שליט"א, תנ"ך.
הסיפור כתוב מאוד יפה.
אם הבנתי נכון אז המסר קצת בולט ואולי אפשר להסתיר אותו קצת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אם הבנתי נכון אז המסר קצת בולט ואולי אפשר להסתיר אותו קצת
תודה על המחמאה והביקורת.
הסיפור כבר כתוב בשלימות, יהיה קצת קשה לשכתב חלקים ממנו.
ומי יודע, אולי תופתע מהסוף...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אם הבנתי נכון אז המסר קצת בולט ואולי אפשר להסתיר אותו קצת.
ומי יודע, אולי תופתע מהסוף...
יכול להיות...
אבל זו לא הנקודה, לדעתי.
סיפור המחולק לפרקים, גם אם יש בו פאנץ' מעולה ומפתיע ששמור לסוף, עדיין אמור להיות מעניין לכל אורך העלילה.
אישית- אהבתי את הפרקים הראשונים דווקא בגלל ההפתעה שבהם. הפרק השלישי לא הוסיף לי כלום. לא היה בו שום תפנית, שום חידוש, שום תגלית, שום טוויסט. תקראו לזה בכל שם שהוא- לי הוא הרס את הרצף. כבר לא מחכה כמו קודם לקרוא את ההמשך...
חבל, כי הרעיון היה יצירתי וחדש. וכדי לשמר את האפקט צריך לשמור על רצף של שיא אחר בכל פרק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
יכול להיות...
אבל זו לא הנקודה, לדעתי.
סיפור המחולק לפרקים, גם אם יש בו פאנץ' מעולה ומפתיע ששמור לסוף, עדיין אמור להיות מעניין לכל אורך העלילה.
אישית- אהבתי את הפרקים הראשונים דווקא בגלל ההפתעה שבהם. הפרק השלישי לא הוסיף לי כלום. לא היה בו שום תפנית, שום חידוש, שום תגלית, שום טוויסט. תקראו לזה בכל שם שהוא- לי הוא הרס את הרצף. כבר לא מחכה כמו קודם לקרוא את ההמשך...
חבל, כי הרעיון היה יצירתי וחדש. וכדי לשמר את האפקט צריך לשמור על רצף של שיא אחר בכל פרק...
תודה על הביקורת הבונה, עדיף ויעיל בהרבה על פני לייקים המוניים!
הסיפור נכתב במקור כיחידה אחת.
אני חילקתי אותו לפרקים בכדי להקל על הקריאה.
יכול להיות שזו הייתה טעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
קילומטרים ואלפי קילומטרים משם נאבקו עוד מתמודדים. תחילה השתוממו אחר השתדלו במידה זו או אחרת ביצירתיות שופעת או בהישרדות חסרת אונים. טיפים אנונימיים לצד בקשות לעזרה בשמות בדויים התרוצצו ברשתות החברתיות.



" מבוכה תוך כדי נאום ראש הממשלה בעודו מבטיח לפצות את העצמאים – בועתו האפירה, השקר נגלה לעין כל, שריקות בוז נשמעו בקהל "



" אבא שלי אוהב אותי מאד כך התברר לי " חושף בגילוי לב נער המשתייך למכונים נוער בסיכוי.



מחקר פורץ דרך: חולים בעלי בועות מאירות צפויים לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר.



פרמטרים חדשים בקבלה לעבודה, סיכויי בעלי בועה מאירה יותר, גבוהים בעשרות אחוזים מסיכויי מתמודד בעל בועה עכורה.



תחקיר: בקרב המגזר החרדי נצפו בועות מאירות המכונות "חיוביות" באחוזים גבוהים במיוחד, דמויות רבניות לצד " צדיקים נסתרים " עוד בהרחבה בכתבה.



עוד במגזר: קיפאון בשוק השידוכים , עכב מקרי מבוכה ואי נעימויות רבים מדי.



ואז הופיעו התנועות...



" שמי הפס " היו קבוצות צעירים שהופיעו בגלוי בבועותיהם הרבגוניות

" קבלו אותי איך שאני " הייתה לסיסמתם של פורקי עול ה''מה יחשבו עלי''

והיו כאלה שאף התהדרו במראם החדש – " גם אני חסר סבלנות " לצד " כחול הוא הצבע היפה בטבע". מומחים למדעי החברה נחלקו בדעותיהם האם ההתרחשות תביא לחברה מתוקנת יותר, משום שחשיפת הרגשות החברתיות ייתן לאנשים להתמודד בכנות עם סביבתם, או שהדבר מהווה חומר נפץ דליק ומסוכן.

ברי עכב אחר כל ההתרחשות בעניין.

אך אשתו לא הייתה בת עשרה גמישה ופרפרית. היא אישה מכובדת בעלת מעמד. וההשתנות של הבועה ערערה בה כמעט את יסוד קיומה – היא הרעידה את הכבוד שלה.





שלי הלכה ונעשתה מדוכאת. הבידוד מרצון שכפתה על עצמה החזיר אותה לימים הקשים של פרוץ הקורונה, ימים שניתקו אותה מנכדיה המתוקים, מבתה, חברותיה וכל העולם שבחוץ.

ימים ללא עבודה, עולם משותק, סגר בבתים ושמועות לא טובות ומדאיגות. למה לה לקום ולהתלבש, למה להתאמץ עכשיו – חשה שהיא פשוט שוקעת. עם אמי נתקה כל קשר לאחר שזו התעניינה בלעג קל על צבע בועתה. ברי התחנן שתבליג, שתמחל על כבודה בכדי לא להפסיד את נפלאות החוץ – אך שלי הרגישה שאינה מסוגלת. זה היה פשוט גרוע מדי.

אולי פשוט תארגן מסוק שירים אותה מהבית ותעבור – רחוק מהבית שממול – מהבועה המאירה הזאת של השכנה –

או שפשוט –

היא קמה פתאום. מה יש לה להפסיד? החליקה מהר לתוך הבועה. פתחה את הדלת.

ממול היתה גם כן דלת פתוחה.

ודמות עם בועה זוהרת, הזדקפה עם משפך בידה.

ושלי עשתה את זה. הישירה מבט לשכנתה דולי ובדחיפות ירתה את המילים – "איך הקסמת את הבועה שלך? איך את שולטת בה, כיצד היא מאירה ולעולם אינה משתנה?? אנא גלי לי את סודך!''

דולי חייכה חיוך נעים ונשענה על המשקוף:

"אין בועה שלא משתנית! כאשר הלב מלא ורחב- הוא מאיר, והבועה בעקבותיו. היא אחריו גם כאשר הלב מתכווץ ומחשיך מתחושות קשות. כולנו בני אדם בעלי עליות ומורדות, אך ניתן לשפר את עצמינו, ליפות את ליבנו וממילא את הבועה שאופפת אותנו.


ואני...

עם לב פגום נולדתי, ובילדותי השתילו לי קוצב לב. לב מתכת לי, לא לב בשר ודם..."


סוף
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
סיפור מעניין, כתוב בצורה סוחפת ומלא השראה.
רק תהיה קטנה:
עם לב פגום נולדתי, ובילדותי השתילו לי קוצב לב. לב מתכת לי, לא לב בשר ודם
ממש לא הבנתי איך זה פותר את העניין...
קוצב לב רק שולט על קצב פעימות הלב, ולא מחליף את הלב ללב מתכת.
ככה שהשינויים הקטנים בחום הגוף אמורים לפעול בדיוק כמו אצל כולם, ולא להשאיר אותה קפואה על מצב אופטימלי, למיטב הבנתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
סיפור מעניין, כתוב בצורה סוחפת ומלא השראה.
תודה רבה.
קוצב לב רק שולט על קצב פעימות הלב, ולא מחליף את הלב ללב מתכת.
ככה שהשינויים הקטנים בחום הגוף אמורים לפעול בדיוק כמו אצל כולם, ולא להשאיר אותה קפואה על מצב אופטימלי, למיטב הבנתי.
מכיוון שפעימות הלב נותרות כסדרן, הדבר מונע מן המח להפריש את ההורמונים המופרשים בעת חרדה/ דיכאון/ קנאה וכו' וממילא הגוף לא מזיע יותר/ חם גופו עולה וכו' ;)
ובנימה רצינית יותר:
המילים לב מתכת נכתבו לתפארת המליצה בלבד.
הפיכת שכנתה דולי לרובוט של ממש הייתה הופכת את הסיפור מאלגורי משהו למדע בדיוני של ממש, ולכן הגם שבדרך כלל צריך לדייק בפרטים, במקרה הזה לדעתי עדיף להניח לקורא לפתור את העניין כיד דמיונו הטובה עליו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הפיכת שכנתה דולי לרובוט של ממש הייתה הופכת את הסיפור מאלגורי משהו למדע בדיוני של ממש, ולכן הגם שבדרך כלל צריך לדייק בפרטים, במקרה הזה לדעתי עדיף להניח לקורא לפתור את העניין כיד דמיונו הטובה עליו...
כיוון שלאורך הקטע יש דיוק רב בפרטים, אצלי (לפחות) התקבלה התחושה שמתואר כאן "מקרה שיכול היה לקרות", כביכול.
לכן, ברגע שנעשה שימוש בכלי שכבר קיים, המוח תרגם זאת אוטומטית לכל מה שידוע עליו.
כך שבעצם, ההערה שלי היא מחמאה על הדיוק והאמינות הכללית של הסיפור כולו.
(לדעתי אולי כדאי היה להמציא ביטוי חדש. פרוטזת לב או כל ביטוי שיעלה ויבוא, כדי למנוע את הבלבול.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כיוון שלאורך הקטע יש דיוק רב בפרטים, אצלי (לפחות) התקבלה התחושה שמתואר כאן "מקרה שיכול היה לקרות", כביכול.
לכן, ברגע שנעשה שימוש בכלי שכבר קיים, המוח תרגם זאת אוטומטית לכל מה שידוע עליו.
כך שבעצם, ההערה שלי היא מחמאה על הדיוק והאמינות הכללית של הסיפור כולו.
(לדעתי אולי כדאי היה להמציא ביטוי חדש. פרוטזת לב או כל ביטוי שיעלה ויבוא, כדי למנוע את הבלבול.)
מכיוון שכפי שציינתי הסיפור נכתב ע"י אשתי { @לעוף ) ואני רק אורח בו כמו כולם (וגם מארח זמני עד שהיא תוכל להצטרף לקהילת כתיבה) כל הנאמר הוא דעתי האישית, ובטח שאינני בעל סמכות לשנות ולו פסיק על דעתי .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה