האם המגורים בפריפריה יותר כלכלי או שזה דמיון

  • הוסף לסימניות
  • #41
אני שואלת משום שאנחנו מתלבטים לעבור לפריפריה ומספרים לנו שיש שם רוגע כלכלי החובות לא מעיקים אין מינוסים בבנק אני מדברת משפחה לא עם עבודה מסודרת מי יודע האם זה נכון אני לא רואה שאנשים בפריפריה נותנים לעצמם יותר ומתקמצנים פחות
וכן אנחנו זוג צעיר והאם באמת משפחה אברכית עם כמה ילדים כל כך קשה כלכלית במרכז וזה מלווה בחובות וגילגולים ואם כן האם באופן כללי זה נפתר בפריפריה
אני ממליצה לכם לבדוק קודם לאן אתם רוצים לעבור והאם יש עוד סיבות חוץ מכלכלי,
אחרי זה לשבת עם יועץ כלכלי שיש לו הבנה רחבה ולראות האם זה יעזור לכם מבחינה כלכלית או לא.

לעבור רק בגלל סיבה כלכלית- זה ממש לא מומלץ. יהיה לכם קשה ומעיק.

אם אתם רוצים לעבור בשביל האקשן, אז אתם לא חייבים לשבת עם יועץ כלכלי ולבחון עד כדי כך יסודי,
פשוט תראו לבד אם זה ריווחי לכם או לא, ומקסימום תעברו הלאה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
לעבור רק בגלל סיבה כלכלית- זה ממש לא מומלץ. יהיה לכם קשה ומעיק.
יש כאלה שירצו את זה באמת כדי להירגע מהלחץ החברתי במרכז כי יש כאלה שזה ממש מכבה אותם ובפריפריה פורחים בגלל זה (יש מקומות בפריפריה עם לחץ חברתי בסגנון אחר, כדאי לבדוק כל מקום ספציפית איך הקהילתיות שם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני שואלת משום שאנחנו מתלבטים לעבור לפריפריה ומספרים לנו שיש שם רוגע כלכלי החובות לא מעיקים אין מינוסים בבנק אני מדברת משפחה לא עם עבודה מסודרת מי יודע האם זה נכון אני לא רואה שאנשים בפריפריה נותנים לעצמם יותר ומתקמצנים פחות
וכן אנחנו זוג צעיר והאם באמת משפחה אברכית עם כמה ילדים כל כך קשה כלכלית במרכז וזה מלווה בחובות וגילגולים ואם כן האם באופן כללי זה נפתר בפריפריה
דבר ראשון אתם צריכים לבוא לראות אם זה מתאים לכם, אפילו לבוא לשבת להתרשם מהקהילה, להתעניין על עבודה כולל מוסדות לימוד וכו' ואז לעשות את השיקולים שלכם.
היתרון המשמעותי הוא מחירי הדירות וגם בשכירות הפער הוא משמעותי. כיום במחיר של יחידת דיור במרכז אפשר לשכור דירה יפה בפריפריה.
לי אישית קשה לראות משפחות שגרות במרכז בכל מיני דירות הזויות העיקר בשביל לגור במרכז בעוד שבפריפריה יכלו לגור בדירה נורמלית ולתת לילדיהם רוגע ומרחב.
מבחינה כלכלית- אם אתם זוג שחי מעבר ליכולת הכלכלית שלו- אז למה שזה ישתנה בפריפריה?
ואם אתם זוג שמחפש לקנות/ לשכור דירה במחיר זול יותר וכך לחסוך כסף אז הפריפריה יכולה להתאים.
ושוב הפריפריה זה מושג רחב מאד, אתם צריכים להתמקד קודם על עיר מסויימת ואז לבדוק אם זה מתאים לכם או לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
דבר ראשון אתם צריכים לבוא לראות אם זה מתאים לכם, אפילו לבוא לשבת להתרשם מהקהילה, להתעניין על עבודה כולל מוסדות לימוד וכו' ואז לעשות את השיקולים שלכם.
היתרון המשמעותי הוא מחירי הדירות וגם בשכירות הפער הוא משמעותי. כיום במחיר של יחידת דיור במרכז אפשר לשכור דירה יפה בפריפריה.
לי אישית קשה לראות משפחות שגרות במרכז בכל מיני דירות הזויות העיקר בשביל לגור במרכז בעוד שבפריפריה יכלו לגור בדירה נורמלית ולתת לילדיהם רוגע ומרחב.
מבחינה כלכלית- אם אתם זוג שחי מעבר ליכולת הכלכלית שלו- אז למה שזה ישתנה בפריפריה?
ואם אתם זוג שמחפש לקנות/ לשכור דירה במחיר זול יותר וכך לחסוך כסף אז הפריפריה יכולה להתאים.
ושוב הפריפריה זה מושג רחב מאד, אתם צריכים להתמקד קודם על עיר מסויימת ואז לבדוק אם זה מתאים לכם או לא
כל מילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
לפעמים הדרך להתמודדות עם בעיה מתחילה בכך שמכירים בכך 'אכן יש בעיה' ...

לפני שמציעים פתרון !

להכיר בבעיה !

כבר כשלושים שנה מנסים להוציא את הציבור החרדי לפריפריה וזה די נכשל.

זוג חרדי מעדיף לגור במחסן קטן במרכז ולא בדירת פנטהאוז בטבריה ...

הנושא הוא שישנה פרסומת כל הזמן לכו לפריפריה וכך כשמגיעים לעסקן חרדי הוא אומר 'מה הבעיה ? ' הרי ראיתי בעיתון ישנה קהילה נפלאה ב'הר-יונה, כרמיאל, חיפה, ירוחם וכדומה ...

אם כל הציבור יכיר בכך שהפריפריה אינה פתרון הרצוי לרוב האנשים [אמנם: יש אברכים שיפיקו מכך תועלת רבה].

אדם הוא יצור מאוד חברותי ובמציאות אם שמים זוג לבדו בעיר רחוקה הם מתקשים להסתדר.
ישנה גם בעיית פרנסה קשה יותר בפריפריה.
הכלכלה 'מתה' שם.
בעיית הכלכלה לא רק בעיה 'חרדית' אלא בעיה כלל ארצית.
ישנם עוד בעיות רבות בפריפריה.
המציאות היא שזה נכשל ! אנשים מסרבים להגיע !
במרכז התווספו בשנים האחרונות אלפי משפחות, כמה משפחות התווספו לפריפריה ?

הדרך לפתרון אינה יכולה להתחיל, ללא שמכירים בבעיה !

דבר ראשון בוא נאמר/נצעק/נבכה יש בעיה לגור בפריפריה !

בלי קשר לשאלה 'אז מה הפתרון ?'

נכיר בבעיה [לחלק גדול מהאנשים] לגור שם !

ואז יתחילו לחשוב.

דוגמא לרעיון שלי : צריך להחזיק תחבורה סדירה ומהירה וזולה מהצפון למרכז.

===
דוגמא:
מכיר יהודי יקר [כבן 50] שלא היה לו פרנסה במרכז הארץ ואשתו היתה פאנית והוא עבר לקהילה בצפון.
אבל הוא אמנם מצא איזה כולל אבל היה די בודד ואשתו לא הצליחה להסתדר בעבודה כל שהיא [בפריפריה פחות פאות ופחות הוצאות ואין כלכלה].
בסוף הוא חזר בבושת-פנים למרכז וצריך להתחיל את הכל מהתחלה לחפש שוב עבודה וכדומה.
כמה אנשים גרו בירוחם ועזבו אותה ב40 שנה האחרונות ?הם כבר הגיעו, אז למה הם עזבו ?
אז מה עדיף לגדל 8 ילדים בדירת 3 חדרים והעיקר להישאר במרכז? לגדל משפחה בדירה קומה שביעית ללא מעלית, דירה מבניה קלה והעיקר להישאר במרכז? לשלם מחירים הזויים תמורת דירת 3 חדרים והעיקר להישאר במרכז?
מכיון שמטבעו האדם הוא חברותי לכן סביר להניח שבעיר סטנדרטית בפריפריה הוא ימצא לעצמו חברה ויתאקלם שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
וההוצאות הם זולות יחסית למרכז.
ההוצאות הם לא כ"כ זולות יחסית.
סיפרה לי בת שכל הכסף שההורים שלה הצליחו לחסוך במשך שנות מגוריהם בעיר הרחוקה יצא להם על נסיעות לסמינר כשהבנות גדלו.
אם קונים דירה בלי משכנתא, ניחא.
אבל אם צריך לשלם שכירות של לפחות 1200+ קשיי פרנסה+ הוצאות תחבורה+ מחירי המזון יקרים יותר אז לא בטוח שווה כל העסק.
משפחה שלי שגרה בפריפריה לא מצליחה להגיע לאירועים משפחתיים בצורה נורמאלית. להגיע שבת להורים = פעמיים בשנה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אז מה עדיף לגדל 8 ילדים בדירת 3 חדרים והעיקר להישאר במרכז? לגדל משפחה בדירה קומה שביעית ללא מעלית, דירה מבניה קלה והעיקר להישאר במרכז? לשלם מחירים הזויים תמורת דירת 3 חדרים והעיקר להישאר במרכז?
מכיון שמטבעו האדם הוא חברותי לכן סביר להניח שבעיר סטנדרטית בפריפריה הוא ימצא לעצמו חברה ויתאקלם שם.
או לגור בוילה מפוארת עם חצר ענקית בשכירות של 2600 או 2800 במקום באותו מחיר בדירת סלח לי.. ואז אין מקום בבית יוצאים החוצה כדי לשמוע אנשים שאומרים השם ישמור לגור בפריפריה זה בעיה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
ההוצאות הם לא כ"כ זולות יחסית.
סיפרה לי בת שכל הכסף שההורים שלה הצליחו לחסוך במשך שנות מגוריהם בעיר הרחוקה יצא להם על נסיעות לסמינר כשהבנות גדלו.
אם קונים דירה בלי משכנתא, ניחא.
אבל אם צריך לשלם שכירות של לפחות 1200+ קשיי פרנסה+ הוצאות תחבורה+ מחירי המזון יקרים יותר אז לא בטוח שווה כל העסק.
משפחה שלי שגרה בפריפריה לא מצליחה להגיע לאירועים משפחתיים בצורה נורמאלית. להגיע שבת להורים = פעמיים בשנה...
לא היום היום יש תחבורה מסודרת וזולה וקשיי פרנסה?? תלוי באיזה מקצוע
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
לדעתי לא מומלץ לעבור נטו בשביל מצב כלכלי.
זה נשמע כמו היהודים במזרח אירופה לפני מאה שנה ששמעו שבאמריקה מתגלגל זהב על הרצפה.
וביחד עם הקושי של הריחוק מהמרכז עם כל הנוחות שבו, זה יכול לשבור אותכם. בסוף תגלו שאתם גם בלי כסף וגם תקועים בחור.

כמה תחסכו? עד 2500 שח של הפרשי השכירות.
חוץ מזה, הכל בפריפריה אותו דבר.
אז אם אתם מוצאים מקום שמראש מקבלים עבודה לאשה וכולל מסודר, זה הזדמנות להתחיל חיים חדשים וברוכים הבאים.

אבל בלי זה, חבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
לא היום היום יש תחבורה מסודרת וזולה וקשיי פרנסה?? תלוי באיזה מקצוע
תלוי מאיפה.
נתיבות ואופקים השתדרגו בקטע של תחבורה. אבל מחירי השכירות והדיור עלו בהתאם
הייטק יש הרבה יותר במרכז.
הוראה יש יותר במרכז.(יותר תיכונים , יותר סמינרים יותר כיתות ביסודי )
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
תלוי מאיפה.
נתיבות ואופקים השתדרגו בקטע של תחבורה. אבל מחירי השכירות והדיור עלו בהתאם
הייטק יש הרבה יותר במרכז.
הוראה יש יותר במרכז.(יותר תיכונים , יותר סמינרים יותר כיתות ביסודי )

הייטק יש גם בפריפריה דרום וצפון (רפאל ועוד...)
הוראה יש מלללללא ביקוש בצפון, עד כדי כך שחברות שלי חרדיות עובדות במקומות דתיים לאומיים ועל הדרך מרוויחות משכורות מכובדות, גרות בדירות שלהן!!! שהם קנו יד ראשונה מקבלן במחיר שפוי (דירה 4-5 חדרים עם מרפסת)
מה עוד צריך???
ובכללי טוב לנו מאוד כאן!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
למשהו יש מידע איך בידיוק מצב העבודה בנתיבות? סביבה כשרה? אנחנו שוקלים לעבור לשם
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני שואלת משום שאנחנו מתלבטים לעבור לפריפריה ומספרים לנו שיש שם רוגע כלכלי החובות לא מעיקים אין מינוסים בבנק אני מדברת משפחה לא עם עבודה מסודרת מי יודע האם זה נכון אני לא רואה שאנשים בפריפריה נותנים לעצמם יותר ומתקמצנים פחות
וכן אנחנו זוג צעיר והאם באמת משפחה אברכית עם כמה ילדים כל כך קשה כלכלית במרכז וזה מלווה בחובות וגילגולים ואם כן האם באופן כללי זה נפתר בפריפריה
רוב העוברים לפריפריה עושים זאת חד-משמעית בגלל מחירי הדירות.
לא מדברים על 'רוגע כלכלי' ולא על 'עבודה מסודרת', אלא פשוט על דירה לגור בה.
יכול להיות שהמינוס הוא אותו מינוס, במרכז ובפריפריה, אבל ברגע שמחירי דירה במרכז מתחילים במיליון ושלש מאות לדירת שלשה חדרים ישנה - לזוג סטנדרטי אין בכלל מאיפה להתחיל להשיג את ההון העצמי.
כל שאר הדברים - רוגע, אי תחרות - הם בונוס.

אי אפשר בשום אופן לקחת את היתרונות של המרכז. מגיעים לכל מקום במהירות, אפשר להשתתף בכל החתונות של בני הדודים ולהיפגש עם כל המשפחה, יש רשתות זולות, ועוד.
אבל כל זה לא משתווה לצורך הבסיסי בדירה משלך למגורים. לא דירת 'סלח לי' שצריך להיחנק בה עם חמישה ילדים, לא דירות שכורות שמצריכות לארוז מדי כמה שנים את כל המיטלטלין, אלא דירת קבע.

אז יכול להיות שאם אתם מוכשרים בטירוף ויזמים בנשמה, ובמרכז תוכלו לעשות מדי חודש סכומים של חמש ספרות - משתלם לשכור דירה במרכז במחיר של 4K לחודש, אבל אם כל מה שאתה רוצה זה להיות אברך כולל לנצח, ומה שאת רוצה זה להיות מורה או גננת - הפריפריה יכולה להיות המקום המושלם בשבילכם. התור לקבלת תקן / משרה קבועה הוא קצר בהרבה, ותוכלו להתבלט ולהיות מראשי הקהילה בלי הרבה מאמץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
מה שאת רוצה זה להיות מורה או גננת - הפריפריה יכולה להיות המקום המושלם בשבילכם.
לא בהכרח שבפריפריה יהיו יותר משרות פנויות בהוראה, כי אם זה העבודה היחידה שיש לנשים חרדיות במקום, אז כולם ירצו לעבוד בזה, ולא יהיו משרות פנויות (מניסיון).
באופן כללי בפריפריה משלמים פחות בכוללים ואין הרבה כוללים (ז"א שגם הכוללים שמשלמים מעט לא מקבלים אברכים חדשים) (מניסיון).
אולי יש מקומות שיש הרבה עבודות בשכר גבוה וכוללים טובים אבל צריך לברר את זה טוב לפני שעוברים.
בכל אופן לא מומלץ ישר לקנות דירה במקום לא מוכר אלא קודם כל לשכור שנה ואם אח"כ עדיין מעוניינים אפשר לקנות, לעומת אם קונים מיד שאח"כ מסובך למכור וכו' /נשארים למרות שלא מרוצים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #56
סתם חיים ב'קהילה-קטנה' אינם מתאימים לכל אחד.
יש כאלו שהם 'פורחים', ויש כאלו שהם ממש לא סובלים את זה !
כמו שיש כאלו שפורחים בישיבה/כולל קטן, ויש שחייבים ישיבה/כולל גדול ועצמתי.
מי שרוצה לעבור למקום מסויים צריך לחפש כאלו שעזבו ולברר אצלם 'למה הם עזבו ?'.
לברר האם במקצוע שלו יש ביקוש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
סתם חיים ב'קהילה-קטנה' אינם מתאימים לכל אחד.
יש כאלו שהם 'פורחים', ויש כאלו שהם ממש לא סובלים את זה !
כמו שיש כאלו שפורחים בישיבה/כולל קטן, ויש שחייבים ישיבה/כולל גדול ועצמתי.
מי שרוצה לעבור למקום מסויים צריך לחפש כאלו שעזבו ולברר אצלם 'למה הם עזבו ?'.
לברר האם במקצוע שלו יש ביקוש.
[/אין מה לשאול כי כל אחד מתאים לו סגנון אחר כמו שכתבת
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
לא בהכרח שבפריפריה יהיו יותר משרות פנויות בהוראה, כי אם זה העבודה היחידה שיש לנשים חרדיות במקום, אז כולם ירצו לעבוד בזה, ולא יהיו משרות פנויות (מניסיון).
בפריפריות המתפתחות אין 'רשימת המתנה' של מאות נשים שמחכות כבר עשור לתקן, ולכן מורה מוצלחת יכולה להתקבל במהירות, בלי להזדקק לויטמין P.
באופן כללי בפריפריה משלמים פחות בכוללים ואין הרבה כוללים (ז"א שגם הכוללים שמשלמים מעט לא מקבלים אברכים חדשים) (מניסיון).
לא בהכרח. הרשתות הגדולות לא משלמות פחות בפריפריה, ויש הרבה יותר מקומות פנויים בכוללים מאשר בבית שמש, למשל.

מי שיש לו את האפשרות לקנות דירה במרכז - אין סיבה שילך לפריפריה אם אין לו קרובי משפחה שם.
אבל מי שאין לו את האפשרות, ושוקל לקנות דירה בפריפריה - מומלץ שיעשה זאת בהקדם, מיד עם ניתוק התלות מההורים, ולא יגלה את עצמו אחרי עשור עם חמשה ילדים, כשהוא מוברג במקומות עבודה ולימוד במרכז, בלי אפשרות ריאלית לקנות דירה, כשהמחירים כל הזמן עולים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אם קונים דירה בלי משכנתא, ניחא.
אבל אם צריך לשלם שכירות של לפחות 1200+ קשיי פרנסה+ הוצאות תחבורה+ מחירי המזון יקרים יותר אז לא בטוח שווה כל העסק.
משפחה שלי שגרה בפריפריה לא מצליחה להגיע לאירועים משפחתיים בצורה נורמאלית. להגיע שבת להורים = פעמיים בשנה...
בטח. אם אין להם אפשרות לקנות דירה במאה אלף שקל, למה שלא יגורו כבר בגאולה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
בקיצור:
בכלכלה של משפחה עם כמה ילדים העלות של דירה במרכז או בפריפריה היא משהו כמו -2000-1500 ש"ח.
הרי במרכז שוכרים דירה בערך ב3500 ובפריפריה ב2000 יותר גדול.
לגבי קניה
פער המחירים בין המרכז לפריפריה הוא כ400000 ש"ח, במשכנתא ל25 שנה יוצא כ2000 ש"ח.
====
הוצאות
נסיעות וגם שלא נעזרים בהורים.
ונסיעות לקניות וכו'.
כ500-1000 ש"ח.
האם מעבר למקום בפריפריה שווה את המחיר הזה ?
עלות של דיור היא בערך 20% מהוצאה חודשית.
========
בלי לחשב את הקושי למצוא עבודה וכו'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

השבוע:
א גרויסע לחיים על ילד פצוע קשה ובכי כמו מים על שבר ברגל. (משל)

יום אחד אני הולך בשערי צדק אני רואה בהמתנה ליד חדר הניתוח שתי משפחות ממתינות לשמוע מה עם יקירם שנמצא בניתוח, המתח והלחץ שעל פניהם, לא ניתן לתיאור.

הרופא המנתח יוצא למשפחה א' מעדכן אותה בתוצאות הניתוח, תוך פחות משבריר שניה התחושה במחלקה נהפכת מלחץ איום להרגשת שמחה והתלהבות שקיימת רק שאחות מעוכבת סוגרת ווארט.. .
שמחה מרקיע שחקים, צעקות הודו לה', חיבוקים נשיקות, כולם נעמדו בתור לאחל לסבתא מזל טוב , אחד הגיסים רץ למכונה לממכר מזון, וקונה (על אף המחיר המופקע) חבילת עוגיות ושתיה לקיים את מנהג שתיית לחיים כשקורה משהו שמח.

משפחה שניה המנתח יוצא לעדכן אותם, ופתאום המשפחה כולה פורצת בבכי מרטיט, תחושת צער יגון וייאוש עומדים באוויר.

אני שואל אחרי כמה דק' בעדינות את שתי המשפחות, מה הרופא אמר, במשפחה א' אומרים לי ב"ה הילד בן ה8 פצוע קשה, בא תעשה לחיים תשתה משהו...
המשפחה השניה אומרת עזוב לא מתאים לדבר עכשיו אבא שלנו שבר את הרגל ה' ירחם, לשונאים שלנו אנחנו לא מאחלים דבר כזה....

ואוו,
לא ידעתי מה לחשוב,
האם זה איזה עוצמות נפש שיש למשפחה א' והיפוכו במשפחה השניה...??

אחר כך התברר לי הסיפור - משפחה א' הבן עבר תאונה קשה ל"ע, כשהגיעו איתו לבית חולים, הרופא אמר שכל המשפחה יגיעו להיפרד כי אין סיכוי שהוא שורד, גם על החצי אחוז שהוא שורד בדרך כלל המוח נפגע בצורה שהילד ל"ע נשאר מפגר ומוגבל..
המנתח יצא ואמר להם בסוף הניתוח שבחסדי שמים הבן יחיה והמח שלו באורח נדיר לא נפגע כלל, יעבור תקופת אשפוז ארוכה שבה הוא יעבור טיפולים קשים, ועוד תקופה של טיפולי פיזיותרפיה משמעותית, והילד יחזור להיות רגיל, וואו הם קיבלו ילד במתנה, באמת סיבה לשמחה גדולה.

במשפחה השניה האבא היה בשיא כוחו, כל המשפחה עמדה עליו, בלילות הוא עבד כזמר עם הכנסה מכובדת, הדבר מילא אותו שמחה וסיפוק,
הוא אדם מלא אנרגיות שאהב להיות בכל מקום ולעזור לאינספור אנשים.
המנתח יצא ואמר להם, הוא צריך לשכב חצי שנה בעקבות סיבוך ברגל שלו במקום שא"א לשים גבס, אין יותר חתונות בחצי שנה הזאת, אין אבא מלא מרץ שמחזיק את המשפחה כולה, אין את האבא שבזמנו הפנוי הוא העסקן שכולם אוהבים ורץ ממקום למקום לעזור,
וענף הפרנסה נגדע מ 100 ל 0 (אין ביטח לאומי שלא מדווחים...), בהחלט עצוב, בהחלט סיבה לבכות.

ובקצרה - לפני שנה פלוס שהייתי עם חובות מטורפים, וקיבלתי החלטה לצאת לדרך, להוסיף הכנסות ולא לעצור עד שאני מגיע לחופש כלכלי,
אמר לי מישהו את המשל הזה בדיוק, לא משנה מה המצב שלך היום,
משנה מה המגמה שלך, לאן זה הולך, האם היום יותר טוב מאתמול, ומחר יותר מהיום?
האם אתה במגמת הבראה? האם אחרי טיפול קשה אתה תבריא? אתה תהפוך לבריא יותר ממה שהיית לפני?
ולכן אני ממליץ גם לכם לחשוב על המשל המדויק הזה, הקובע הוא לא מצבי הכספי כעת, הקובע זה המגמה, זה השינוי מאתמול,
מי שמצבו מעולה, ופתאום לאט לאט הוא מתחיל לצבור יותר הוצאות מהכנסות, הוא האדם הבריא שצריך לבכות עליו כי הוא הולך לכיוון לא טוב.
מי שמצבו הכספי קשה, אבל הוא עושה שינוי גדול לטובה, והוא מוכן לשלם כל מחיר בשביל השינוי, סיבה לשמחה גדולה, אפשר לעשות אגרויסע לחיים על שם סופו.
[כמובן כמו במשלזה רק עם עוברים טיפול קשה - (וויתורים, מאמץ להכנסות נוספות, להחליט לפעול גם אם קשה, גם אם לא נעים, גם אם מפחיד, להחליט לעשות גם שיש סיכוי להיכשל, ללמוד מכשלונות, ללמוד מהצלחות ועוד ועוד כפי שכל שבוע אני משתף),.
נהנתם? אשמח לשמוע
לפרק א':
אני רוצה לספר לכם על ההתנהלות הכלכלית של קרובי משפחתי. הם קונים בשפע, מאמינים בחיים מתוך שפע.

אני טיפוס קצת מצומצם, גם כלכלית. אפשר לקרוא לזה טיפוס קמצן, חסכן או מחושב.

אמנם בצדקה אני לא חוסכת - אם יש לי, אני נותנת. זה בגלל ה-OCD, החרדות, והאמונה שלי שצדקה ונתינה עושים טוב לנותן יותר מאשר למקבל,
אבל זה כרגע בטיפול, כי החלטתי להשתדל לא להבטיח יותר כספים עד שאסיים לשלם את הכספים שכבר הבטחתי. במידה ויהיו לי כספים לתת לצדקה - אתן, אבל הכול בלי נדר.


מה שרציתי לספר זה על התנהלות מעניינת של אותם קרובי משפחה, שבהתחלה עקבתי אחרי הקניות וחיי הבזבוז שלהם במבט מתפלא.
האמת היא שקניות מכניסות אותי לחרדה. למה צריך לקנות כל כך הרבה? למה צריך הרבה דברים? מה רע במעט?
אבל הם מאמינים בשפע. בא לך שווארמה? תקנה. בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
מאיפה אפשר להשיג כסף? הם עובדים קשה וגם לוקחים הלוואות. ולמרות זאת, לחיות בשפע בלי צמצום זה, לדעתי, בור בלי תחתית.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
מעניין אותי ללמוד גם את המקום שמאפשר לחיות, לקנות, לא להתקמצן.
זו למידה איטית — להסכים שמותר לקנות.

זה קצת מפתיע לחיות בלי דאגות על מחר, אולי אפילו קצת טיפשי.
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

זה לא רק שפע של לקנות ולבזבז, אלא שפע אחר - שמרגיש שמותר לקנות, מותר ליהנות, מותר להוציא כסף, ואפילו רצוי לקנות ולהוציא כסף.
אני מתבוננת על האופי המעניין הזה ומנסה ללמוד קצת יותר.

נראה לי שאני לא אצליח לקנות בתחושה של רווחה תודעתית, לפחות לא כל עוד אין לי מיליון ש"ח פלוס בעובר ושב.
וגם אם יהיה לי מיליון ש"ח ויותר — אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור מסע עם עצמי, להסכים לשלב בין האמונות הכלכליות שלי כיום לבין המצב בבנק.

כי לחיות כמו עשיר — זה לא פונקציה של כסף בחשבון, אלא מצב תודעתי שבו האדם מסכים שהשפע בעולם נברא לכבודו.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.

לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה