שיתוף "LESS IS BORE"

  • הוסף לסימניות
  • #1
עיצוב כרזות זה אהבה שלי
אין כמו משפט טוב ויד חופשית
להביע אותו ,בצורה הכי מרתקת שיש
משתפת בכרזה שעצבתי
לאתגר אימוג'ים למעצבים
ההשראה לכרזה הייתה משפטו המפורסם
של רוברט ונטורי שהטביע את הביטוי "Less is bore" (פחות הוא משעמם),
כתגובה על האמירה המפורסמת של מיס ואן דר רוהה כי "Less is more" ("פחות זה יותר").
ניסיתי לבטא את המשפט הזה בכרזת אימוג'י הכי לא משעממת שיש ; ))

WhatsApp Image 2021-11-01 at 21.04.34.jpeg
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
WOW
הפריע לי מאוד שהאישונים לא ממורכזים
גם אם זה בכוונה -ככה זה נראה כאי-דיוק

-
-
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
וואו
לפתוח שיתוף שלך זה להכין את הלב למשהו מושלם
באמת אומנות

מעניין לראות עבודה שלך ללקוח, משהו יותר יהודי אולי,
לראות איך את מתמודדת עם זה
כי בינתיים כפי שראיתי יש לך קו מהמם! אבל ביהאנס כזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
איזה כיף לראות עוד שיתוף שלך
כמו תמיד העבודות שלך מדהימות!
מעניין לראות עבודה שלך ללקוח, משהו יותר יהודי אולי,
לראות איך את מתמודדת עם זה
כי בינתיים כפי שראיתי יש לך קו מהמם! אבל ביהאנס כזה
כי אני חושבת ככה ,באמת מעניין לראות עיצובים שלך בסגנון שונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
איזה כיף לראות עוד שיתוף שלך
כמו תמיד העבודות שלך מדהימות!

כי אני חושבת ככה ,באמת מעניין לראות עיצובים שלך בסגנון שונה

אענה לכן בכנות
אין לי כ"כ עיצובים בסגנונות שונה
העיצוב שלי הוא יותר ליברלי פחות "חרדי"
(אני אישית רואה בזה מעלה)
וקהל היעד שאליו אני מכוונת
זה כזה המעוניין בעיצוב בועט וטרנדי
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אש!
יצירתיות חסרת מעצורים!

עוד טיפה דיוק לדעתי היה מעלה את זה עוד
וטיפה להעלות את הE
כי זה לא קריא, נראה LFSS
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מיוחד!
איך ניגשים לכזו עבודה?
את יודעת מה את הולכת לעשות מראש?
את 'מקשקשת' על המסך וזה נבנה לאט לאט?
או משהו אחר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מיוחד!
איך ניגשים לכזו עבודה?
את יודעת מה את הולכת לעשות מראש?
את 'מקשקשת' על המסך וזה נבנה לאט לאט?
או משהו אחר?
האמת שאני קודם רואה השראות
בסגנון העבודה שאני רוצה ליצור
לאחר מכן בוחרת סקאלת צבעים עשירה
ואחרי זה מתחילה בפיזור האלמנטים על המשטח
אחרי שכל זה מוכן
נשאר החלק הקל של להתפרע עם
פאטרנים ודוגמאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עיצוב מקסים!

אין לי כ"כ עיצובים בסגנונות שונה
העיצוב שלי הוא יותר ליברלי פחות "חרדי"
(אני אישית רואה בזה מעלה)

וואי. נעלבתי.

קודם כל, הרציונאל הוא שלפחות בזמן הלימודים -
נטעם מכל הסגנונות ונשפשף יכולות שונות.
כל פעם לפתח סט שרירים נוסף.

זה מהמם שמצאת על ההתחלה את הסגנון שאת אוהבת ומוכשרת בו
אבל אין עניין לא להתנסות בסגנונות נוספים ולהסגר לסייף זון.

מאמינה שאני לא צריכה להסביר לך
שלפתח יכולות ולהכיר עוד סגנונות עוזר לעיצוב שלך להיות טוב יותר.
לא משנה באיזה סגנון את בוחרת לעצב בסוף.

שנית, יש הבדל ענק בין עיצוב שהוא אומנותי
שלוקח מסר ומלביש אותו בעיצוב, כמו פה עם הפוסטר
לבין עיצוב שמעביר מסר, שזה מה שרובינו עושים בפועל ביום יום -
בפרסומות בעיקר.

כאן ההבדל נמדד לא רק באיכות הביצוע העיצובי
אלא ביכולת להכניס כסף ולהשיג מטרות עסקיות.

וזה מביא אותי לנקודה שלישית -
את כישרונית בעיצוב. אי אפשר לטעון אחרת.
אבל את כרגע בבועת לימודים בו את חופשיה לעצב כרצונך.
רוב היצירות האלו הן לא דברים שלקוחות מבקשים ביומיום,
אאכ את רוצה לעבוד בעיצוב פוסטרים וכדומה.
לכן החברה פה שואלים על סגנונות שונים :)
נראה אותך, בעברית. עם מלא פרטים.
וצבעים שהם בסקאלה מצומצמת יותר ורכה או עכורה.
ולא וקטור, ובפורמט אחר.


רביעי ואחרון -
הסגנון הזה הוא טרנדי.
הוא לא "ליברלי" או "לא חרדי" בשום צורה.
פשוט סגנון שנחשב וואו היום.
ואם תשימי לב טוב טוב - ההשפעות הסביבתיות שלך גורמות לך לאהוב אותו.
אם זו מורה שמראה רק סגנון כזה, חשיפה לחומרים נורא ספציפים,
למידת תוכנות מסויימות, ש"ב שנדרשים לבצע על סגנון שמעריצים אותו.

אגב 1: את מוכשרת נורא, הלוואי עלי את היכולות העיצוביות והטכניות האלו בשנה ראשונה של לימודים.
אגב 2: אם הייתי קשוחה זה רק כי דיברתי וראיתי הרבה עבודות של ג'ניוריות מוכשרות בלימודים אבל אבודות מחוץ למכללה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
עיצוב מקסים!



וואי. נעלבתי.

קודם כל, הרציונאל הוא שלפחות בזמן הלימודים -
נטעם מכל הסגנונות ונשפשף יכולות שונות.
כל פעם לפתח סט שרירים נוסף.

זה מהמם שמצאת על ההתחלה את הסגנון שאת אוהבת ומוכשרת בו
אבל אין עניין לא להתנסות בסגנונות נוספים ולהסגר לסייף זון.

מאמינה שאני לא צריכה להסביר לך
שלפתח יכולות ולהכיר עוד סגנונות עוזר לעיצוב שלך להיות טוב יותר.
לא משנה באיזה סגנון את בוחרת לעצב בסוף.

שנית, יש הבדל ענק בין עיצוב שהוא אומנותי
שלוקח מסר ומלביש אותו בעיצוב, כמו פה עם הפוסטר
לבין עיצוב שמעביר מסר, שזה מה שרובינו עושים בפועל ביום יום -
בפרסומות בעיקר.

כאן ההבדל נמדד לא רק באיכות הביצוע העיצובי
אלא ביכולת להכניס כסף ולהשיג מטרות עסקיות.

וזה מביא אותי לנקודה שלישית -
את כישרונית בעיצוב. אי אפשר לטעון אחרת.
אבל את כרגע בבועת לימודים בו את חופשיה לעצב כרצונך.
רוב היצירות האלו הן לא דברים שלקוחות מבקשים ביומיום,
אאכ את רוצה לעבוד בעיצוב פוסטרים וכדומה.
לכן החברה פה שואלים על סגנונות שונים :)
נראה אותך, בעברית. עם מלא פרטים.
וצבעים שהם בסקאלה מצומצמת יותר ורכה או עכורה.
ולא וקטור, ובפורמט אחר.


רביעי ואחרון -
הסגנון הזה הוא טרנדי.
הוא לא "ליברלי" או "לא חרדי" בשום צורה.
פשוט סגנון שנחשב וואו היום.
ואם תשימי לב טוב טוב - ההשפעות הסביבתיות שלך גורמות לך לאהוב אותו.
אם זו מורה שמראה רק סגנון כזה, חשיפה לחומרים נורא ספציפים,
למידת תוכנות מסויימות, ש"ב שנדרשים לבצע על סגנון שמעריצים אותו.

אגב 1: את מוכשרת נורא, הלוואי עלי את היכולות העיצוביות והטכניות האלו בשנה ראשונה של לימודים.
אגב 2: אם הייתי קשוחה זה רק כי דיברתי וראיתי הרבה עבודות של ג'ניוריות מוכשרות בלימודים אבל אבודות מחוץ למכללה.

היי אפרת
חחח
לא היית קשוחה
תמיד כיף לשמוע עוד דעות
התכוונתי שאמרתי שהעיצוב שלי פחות חרדי
בתור משהי מבפנים...
פשוט מאד אני מכירה הרבה מעצבות טובות ומקסימות
שמעולם לא נחשפו לאתרי השראות
ולא יצאו לטבע לחפש אותם
וזה קורה להרבה מעצבים חרדים
(לא נכנסת עכשיו לפאן אם זה טוב או לא מציינת עובדה
טכנית תרבותית שמשפיעה בשטח)
מקור ההשראה שלהן הוא בערך המקומון השבועי
בעייני כדי להגיע לתוצאות גבוהות
צריך לחיות ולנשום עיצוב של גדולי המעצבים
אם לא תשאף להיות גנרל...

לגבי מה שאמרת
אכן אני מסכימה אתך שיש כאלה
שהחיים שלהם הם לא עיצוב פוסטרים...
וזה בהחלט פלוס של לימודים
אך תרשי לי לחלוק עלייך
שזה תלוי מאד מה המטרה הסופית שלך
אני לומדת במקביל גם בבצלאל פעם בשבוע
(שת"פ מטעם מקום הלימודים שלי יחד עם בצלאל)
ויכולה לומר לך שההבדל בולט מאד בהסתכלות על מקצוע גרפיקה
אצלהם זה נתפס כעוד טכניקה להביע אומנות
וכן... יש אומני גרפיקה ותקשורת חזותית
שהעבודות שלהם מככבות בתערוכות בינלאומיות!
ואצלינו זה קצת ננעל במקום של דרישות הלקוח
אולי כי במגזר שלנו יש פחות הערכה לאומנות
(שוב לא נכנסת לפסים אידאולוגים)
אם אתה רוצה להיות גרפיקאי אז באמת אתה לא תוכל לשבת בבית
ולעצב כרזות להנאתך
אך אם אתה רוצה להיות אומן או מעצב (לדג' יוסי למל)
זו בדיוק הדרך
ואני לא רוצה להיות גרפיקאית אלא אומנית
כל אחד למה שהוא יותר מתחבר...
אך גם אם זאת
אני עובדת במקביל ב"מימד"
ויכולה בפרוש לומר לך
שלטאצ' העיצובי עכשווי
יש בהחלט יש כר ניכר ביום יום
ולאט לאט הוא נכנס
גם אם נראה שמקומו רק בכרזות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
להיות אמנית זה אחלה
אבל אין בזה כסף:(
ומכאן אפשר להיכנס לנושא מרתק לדיון
האם בכלל יש אמנות כאשר מתפרנסים ממנה?
האומנות מתדרדרת כאשר מתפרנסים ממנה?
זה הורס את המקצוע כאשר מתפרנסים מאומנות?
נושא מעניין
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ואצלינו זה קצת ננעל במקום של דרישות הלקוח
לא חשבתי להיות חלק מהדיון. אבל השורה הזו ננעלה לי בראש והיא מהדהדת.
מה הכוונה "אצלינו זה קצת ננעל במקום של דרישות הלקוח"? ויש מקום שזה לא ננעל שם?
יש מקום שבו המעצב עושה מה שבא לו והלקוח שם על העיניים כיסוי של פרה עיוורת?
או אולי הגב' התכוונה לכך ש"אצלינו" לומדים גרפיקה רק כדי לעשות כסף, ולכן "נעולים" על מה שהלקוח אומר.
אז קודם כל - כן! אנחנו לומדים עיצוב גרפי כדי לעשות כסף. וב"ה שאנחנו מקיימים את דברי דוד המלך "צאו והתפרנסו זה מזה", והדרישות של הלקוחות שלנו הן בתוך העולם הפנימי שלנו. ואנחנו גאים בכך!
וברור לגמרי שכל מעצב או מעצבת שלמדו בפרוג לומדים גם לקבל השראה ולעשות את הצעדים הראשונים שלהם בעולם האמיתי, במקום שבו עושים כסף באמת וזה המקום שבו יש לקוחות ולא רק אנשים שמתפעלים מהעבודה וממשיכים הלאה. זה כבוד גדול להיות נעולים על הדרישות של הלקוחות! אין כמו לפצח בריף מורכב!
ואני כמעצב חייב לומר שהרבה יותר כיף לראות את המודעה שלי בעיתון או על לוח המודעות ברחוב, או על מסך ענק באירוע גדול מאשר לשפוך צבע כאוות נפשי, ללכת אחורה ולהביט ביצירה בסיפוק.
בסוף אין כמו מחמאה של לקוח, שהביא כסף הביתה בזכות הקופי שכתבתי לו, או בזכות הרעיון שעיצבתי בטוב טעם.
והמעצבות שלמדו בפרוג שרובן נשות אברכים שזוכות באור התורה של בעליהן בזכות העבודה הזו.
סתם הערה כזו שחשבתי שכדאי לכתוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
פשוט מאד אני מכירה הרבה מעצבות טובות ומקסימות
שמעולם לא נחשפו לאתרי השראות
ולא יצאו לטבע לחפש אותם
זה באמת בעיה, אבל אל תשליכי ממנה על כל הציבור.
נכון שבציבור בחרדי זה קורה באחוזים גבוהים יותר,
אבל מושפע מעוד קריטריונים כמו סינון, ולא לכולם יש מחשב צמוד 24/6.

אצלהם זה נתפס כעוד טכניקה להביע אומנות
וכן... יש אומני גרפיקה ותקשורת חזותית
שהעבודות שלהם מככבות בתערוכות בינלאומיות!
ואצלינו זה קצת ננעל במקום של דרישות הלקוח
בדיוק מה שכתבתי, רק במילים אחרות.
את בעצם שמה את העיצוב עצמו כמטרה
,בזמן שאצל רובינו (מעצבים ולא גרפיקאים!)
עיצוב הוא כלי להנגשת מסרים. לרוב שיווקים.

אם אתה רוצה להיות גרפיקאי אז באמת אתה לא תוכל לשבת בבית
ולעצב כרזות להנאתך
אך אם אתה רוצה להיות אומן או מעצב (לדג' יוסי למל)
זו בדיוק הדרך
לא לא.
גרפיקאי הוא ביצועיסט.
שיעשה מה שהוא רוצה ומה שהוא אוהב.

להיות מעצב, ולהיות אומן אלו שני דברים נפרדים!
אמנם שניהם עוסקים בויזואליות, אבל הם לא תחומים חופפים.
יש אומנים שעיצוב גרפי הוא הכלי שלהם לאומנות
כמו יוסי למל.
אחרים עושים אומנות בעזרת מצלמה,
נוספים בעזרת גבס, וחרס ועץ ומתכת ולא חסר.

ואני לא רוצה להיות גרפיקאית אלא אומנית
זה כבר משהו אחר.
אז אא להגיד את העיצוב שלך כליברלי ולא חרדי
בזמן שאת עושה אומנות ואנחנו פרסום.

שלטאצ' העיצובי עכשווי
יש בהחלט יש כר ניכר ביום יום
ולאט לאט הוא נכנס
נו, נו, כמו כל טרנד עיצובי.
יום יבוא וגם זה יעבור.

בעיני החוכמה היא לעשות משהו קלאסי,
שיכול להחזיק מעמד לזמן מממושך
ולא להיות גימיק.


בכולופן, בסופה של הודעה:
אנחנו מתייחסות לעיצוב בצורה שונה.

את מתייחסת אליו כאנד-גיים. המטרה הסופית. מנה את רוצה להתפרנס ולהרוויח.
בזמן שאני ועוד רבים מכאן מתייחסים אליו ככלי לשימוש המטרה הסופית -
שהיא לגרום לאנשים להרוויח כסף, ומזה לעשות כסף :)
זה ההבדל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אגב 2: אם הייתי קשוחה זה רק כי דיברתי וראיתי הרבה עבודות של ג'ניוריות מוכשרות בלימודים אבל אבודות מחוץ למכללה.
אוי כמה זה נכון
לכן כתבתי את
מעניין לראות עבודה שלך ללקוח, משהו יותר יהודי אולי,
לראות איך את מתמודדת עם זה
כי בינתיים כפי שראיתי יש לך קו מהמם! אבל ביהאנס כזה
כשאת יושבת במשרד פרסום ואת צריכה עוד שעתיים להוריד מודעה ללקוח סופר שמרני
לא תמצאי השראה בבינהאס :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כשאת יושבת במשרד פרסום ואת צריכה עוד שעתיים להוריד מודעה ללקוח סופר שמרני
לא תמצאי השראה בבינהאס :(
במחילה
אבל אני יושבת במשרד פרסום די נחשב...
ובהחלט מוצאת השראה בביהאנס
הכול ענין של שיטת עבודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אגב 2: אם הייתי קשוחה זה רק כי דיברתי וראיתי הרבה עבודות של ג'ניוריות מוכשרות בלימודים אבל אבודות מחוץ למכללה.
לגמרי, בלי קשר לנועה שעושה רושם מוכשר מאד.
הבאתי אותן למילוי מקום ואכלתי את הקש של החיים.
תיקי עבודות מטורפים שגרמו לי לחלישות הדעת ובסופו של יום ביצועים חלשים,
רצו לעצב את המודעה והטקסטים בפוטושופ.
במאמר מוסגר בוגרות פרוג שראיתי ואולי לא היו עם תיקי עבודות בשמים, אבל כן עם מוכנות וידע לעבודה שוטפת
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה