משרדי ממשלה בירושלים

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה ממוצע השכר שניתן לרמות א ו ב?
איזו חברה הכי מפרגנת, ואיזו הכי פחות?
אילו תנאים כדאי לבקש ואילו מקבלים בוודאות?
אשמח לשמוע כל מה שאתם יודעים על חוזי חשכ"ל,
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא יודעת לגבי ממוצע של רמות א' וב'
מה שכן, הבנתי שהולך להיות עליית תעריפים בינואר .
לגבי חברות השמה עדיין לא שמעתי על אחת מושלמת, יש גרועה כמו מטר**ס וכל השאר נמצאות היכן שהו על הרצף...
(יש חברות שהשכר יהיה יותר נמוך אך במקביל יהיה יותר הטבות בדברים שונים)
מה שכן ממש ממליצה לדרוש יום מחלה מהיום הראשון לדעתי זה שדרוג משמעותי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
לא יודעת לגבי ממוצע של רמות א' וב'
מה שכן, הבנתי שהולך להיות עליית תעריפים בינואר .
לגבי חברות השמה עדיין לא שמעתי על אחת מושלמת, יש גרועה כמו מטר**ס וכל השאר נמצאות היכן שהו על הרצף...
(יש חברות שהשכר יהיה יותר נמוך אך במקביל יהיה יותר הטבות בדברים שונים)
מה שכן ממש ממליצה לדרוש יום מחלה מהיום הראשון לדעתי זה שדרוג משמעותי.
תודה,
עליית התעריפים תחול רק על חוזים שנחתמו אחרי ינואר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לא יודעת לגבי ממוצע של רמות א' וב'
מה שכן, הבנתי שהולך להיות עליית תעריפים בינואר .
לגבי חברות השמה עדיין לא שמעתי על אחת מושלמת, יש גרועה כמו מטר**ס וכל השאר נמצאות היכן שהו על הרצף...
(יש חברות שהשכר יהיה יותר נמוך אך במקביל יהיה יותר הטבות בדברים שונים)
מה שכן ממש ממליצה לדרוש יום מחלה מהיום הראשון לדעתי זה שדרוג משמעותי.
לגבי מטריקס - מניסיוני האישי אני מצטרף למה שכתבת, לא רק לגבי התנאים, אלא גם היחס לעובד.
חשוב לומר שיש למטריקס נציגים לכל חברה/משרד, ותלוי מי נופל אליך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא יודעים.
בדר"כ זה בכמה שקלים בודדים לשעה.
לא יותר מ500 שקל למשכורת בדר"כ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מצו’’ב טבלת חשכל מעודכנת
 

קבצים מצורפים

  • IMG-20220125-WA0009.jpg
    IMG-20220125-WA0009.jpg
    KB 145.3 · צפיות: 131
  • הוסף לסימניות
  • #13
  • הוסף לסימניות
  • #14
זה הסכום שהגופים הממשלתיים משלמים לחברה המעסיקה אותכם
ואז החברה גוזרת את הקופון שלה ומה שנשאר העובדים מקבלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לחברות המעסיקים אותכם מותר לקחת עד 12.5% שנתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #17
בתכל'ס
מה זה אומר
כמה השכר??
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

בהמשך לידיעה שהתפרסמה היום כי השכר הממוצע הכי נמוך בערים הגדולות הוא במודיעין עילית ועוד ערים חרדיות
ניתן לראות את הדוח כאן בספויילער (מועתק מהאתר של ביטוח לאומי!)

דוח השכר המלא של הביטוח הלאומי למחצית הראשונה של 2025​


תאריך פרסום: 21.12.2025

הדפס

שלח לחבר
השכר במשק ממשיך לעלות והפערים עמוקים. הפער בין השכר הממוצע של גברים בישראל גבוה ב-54% משכר הנשים במשק. מודיעין עלית, רהט, נצרת ובני ברק עם השכר הממוצע הנמוך ביותר במדינה

דיווחי שכר חודשיים של מעסיקים לביטוח הלאומי ינואר – יוני 2025
בעקבות משבר הקורונה, חויבו המעסיקים במשק לדווח לביטוח הלאומי מדי חודש בחודשו על כלל השכירים המועסקים אצלם ועל שכרם עם פירוט של רכיבי השכר השונים לכל עובד ועובד. זאת בניגוד למצב הקודם שבו חובת הדיווח הייתה ברמת המעסיק וכללה את מספר המשרות והיקף השכר הכולל למעסיק. הדיווח החל כניסוי במחצית השנייה של 2021 וחובת הדיווח לכלל המעסיקים נכנסה לתוקף בנובמבר 2021.
על סמך דיווחים אלו מוצגת בדוח זה תמונת מצב של שוק העבודה במחצית הראשונה של 2025, כפי שעולה מדיווחים אלו. הניתוח בדוח כולל נתונים על רמת השכר – שכר ממוצע ושכר חציוני הן למשרת שכיר והן לעובד שכיר. כמו כן, לראשונה אפשר להפיק נתונים חודשיים למשל על שכר לפי מין ומספר שכירים המועסקים ביותר ממשרה אחת.
ממצאים עיקריים[1]
רמת השכר - השכר החציוני והשכר הממוצע, לשכיר ולמשרת שכיר
  • השכר החודשי הממוצע לשכיר במחצית הראשונה של 2025 היה 15,098 ₪ במחירים שוטפים, לעומת 14,655 ₪ במחצית הראשונה של 2024[2] – גידול ריאלי של כ- 0.7%[3].
  • השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר במחצית הראשונה של 2025 היה 13,733 ₪ במחירים שוטפים, לעומת 13,347 ₪ במחצית הראשונה של 2024 – גידול ריאלי של כ-1%.
  • בכל אחד מהחודשים בתקופה הנסקרת, השכר הממוצע לשכיר נמצא בחלק העליון של התפלגות השכר, בעשירון השביעי.
  • השכר החודשי הממוצע לשכיר (15,098 ₪) במחצית הראשונה של 2025 היה גבוה בכ-10% מהשכר הממוצע למשרת שכיר בחודש (13,733 ₪) – פער של 1,365 ₪. זאת לעומת פער של 1,309 ₪ במחצית הראשונה של 2024.
  • השכר החציוני לשכיר במחירים שוטפים היה 10,586 ₪ במחצית הראשונה של 2025, לעומת 10,244 ₪ במחצית הראשונה של 2024 – גידול ריאלי של כ-1%.
  • הפער הממוצע בין השכר החודשי החציוני לשכיר לבין השכר החודשי הממוצע לשכיר, היה במחירים שוטפים 4,512 ₪ (פער של 43%) במחצית הראשונה של 2025, זאת לעומת הפער בתקופה המקבילה אשתקד (4,412 ₪). כמו כן, טווח הפער לאורך ששת החודשים הנסקרים נע בין 38% ל-51%.
  • השכר הממוצע החציוני לשכיר בתקופה הנסקרת במחירים שוטפים היה 10,586 ₪ גבוה ב-14% מהשכר החציוני החודשי למשרת שכיר (9,296 ₪), פער של 1,290 ₪. זאת לעומת פער של 1,200 ₪ במחצית הראשונה של 2024.

    מספרי מעסיקים ושכירים
  • ממוצע מספר המעסיקים שדיווחו נתונים לביטוח לאומי עבור המחצית הראשונה של 2025 (ועד תחילת ספטמבר 2025) היה 279,647, זאת לעומת 273,339 בתקופה המקבילה בשנת 2024 – עלייה של 2%.
  • ממוצע מספר המשרות שדווחו היה 4,032,894, זאת לעומת 3,941,444 בתקופה המקבילה בשנת 2024 – עלייה של 2%.
  • ממוצע מספר השכירים שדווחו היה 3,665,181, זאת לעומת 3,586,768 בתקופה המקבילה בשנת 2024 – עלייה של 2%.

    שכירים המועסקים ביותר ממשרה אחת
  • בתקופה הנסקרת הועסקו כ-320 אלף שכירים ביותר ממשרה אחת והם היוו כ-%9 מסך השכירים.
  • שכירים המועסקים בשתי משרות הרוויחו בממוצע פחות מבעלי משרה אחת (13,746 ₪ לעומת 15,194 ₪ בהתאמה). שכירים שהועסקו בארבע משרות או יותר הרוויחו בממוצע את השכר הגבוה ביותר (19,271 ₪).
  • שכיחות התופעה של העסקה ביותר ממשרה אחת גבוהה יותר בקרב נשים: 196,887 נשים לעומת 122,934 גברים בממוצע בתקופה הנסקרת, 10% מהשכירות ו-7% מהשכירים.

    קבוצות גיל
  • ממוצע השכר של השכירים מתחלק בתקופה הנסקרת לפי קבוצות גיל מהגבוה לנמוך כדלקמן: 59-50 (20,287 ₪), 49-40 (19,631 ₪), 39-30 (16,142 ₪), 60 ויותר (14,676 ₪), 29-20 (8,669 ₪), 20 ופחות (2,994 ₪).
  • בשכר החציוני המדרג דומה, חוץ מקבוצת הגיל של בני 49-40 הנמצאת בראש המדרג, וקבוצת הגיל של בני 59-50 הנמצאת לאחריה.

    נשים וגברים
  • השכר הממוצע של גברים היה גבוה בכ-54% בהשוואה לשכר של נשים – 18,441 ₪ לעומת 11,940 ₪ בהתאמה.
  • השכר החציוני של הגברים היה גבוה בכ-40% מן השכר החציוני אצל נשים – 12,667 ₪ לעומת 9,014 ₪ בהתאמה.
  • בהשוואה לגברים, נשים נמצאו מרוכזות יותר בתחתית התפלגות השכר: בחמשת העשירונים הנמוכים יש יותר נשים מגברים (כ-49%), ובעשירונים 10-7 – נמצאו יותר גברים מאשר נשים (כ-45%). התופעה בולטת במיוחד בעשירון העשירי שם הפער הגיע ל-166%.
  • הפער הממוצע בשכר בין גברים לנשים עולה ככל שעולה הגיל, עד גיל 60.

    ענף כלכלי
  • הענפים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר היה הגבוה ביותר בתקופה הנסקרת הם אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר, ומידע ותקשורת (31,922 ₪ ו-30,256 ₪, בהתאמה). בענפים אלו גם השכר החציוני היה הגבוה ביותר (28,612 ₪ ו-23,505 ₪, בהתאמה).
  • השכר הממוצע והחציוני למשרת שכיר הנמוך ביותר היה בענף שירותי אירוח ואוכל (6,306 ₪ ו-4,471 ₪ בהתאמה) – כ-54% פחות מהשכר הממוצע למשרת שכיר במשק (13,733 ₪) וכ-52% פחות מהשכר החציוני למשרת שכיר לתקופה הנסקרת (9,296 ₪).
  • הענפים המאופיינים במספר משרות גבוה היו מסחר סיטוני וקמעוני (507,226), "מינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון" (469,628) וכן שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד (428,937).

    גודל המעסיק
  • מרבית המעסיקים במשק הם מעסיקים קטנים: במחצית הראשונה של 2025 מעסיקים שהעסיקו עד 19 שכירים (כולל) היוו בממוצע כ-92% מכלל המעסיקים. כ-73% מהמעסיקים העסיקו עד 5 עובדים שכירים (כולל).

    הערים הגדולות בישראל
  • מבין 27 הערים הגדולות בישראל שבהן יותר מ-75,000 תושבים, השכר החודשי הממוצע היה הגבוה ביותר בערים הרצליה (22,951 ₪), רעננה (22,565 ₪), מודיעין-מכבים-רעות (22,512 ₪), ותל-אביב (22,359 ₪).
  • הערים הגדולות שבהן השכר הממוצע החודשי היה הנמוך ביותר הן מודיעין עילית (8,161 ₪), רהט (9,548 ₪), בני ברק (9,563 ₪) ונצרת (9,924 ₪).
  • השכר החציוני הגבוה ביותר בתקופה הנסקרת היה במודיעין-מכבים-רעות (16,402 ₪) ולאחריו בהרצליה (14,525 ₪ ).
  • מבין הערים הגדולות המספר הגבוה ביותר של שכירים היה בירושלים (287,984 שכירים).
  • תיאור הנתונים והממצאים בדיווח החודשי (טופס 100 חודשי)

שכר ממוצע לעומת שכר למשרת שכיר

במחצית הראשונה של 2025, כ-280 אלף מעסיקים (בממוצע לחודש) דיווחו באמצעות הטופס לביטוח לאומי על נתוני שכר ועבודה בעבור השכירים שהעסיקו. במהלך התקופה עלה מספר המעסיקים שדיווחו. עם זאת, מבין המעסיקים שמדווחים באמצעות הטופס, יש כאלה שעדיין לא דיווחו על חודשים מאי ויוני 2025, ולכן שיעור הדיווח בחודשים אלה עדיין לא מלא ומספר המעסיקים נדמה כנמוך במעט (95.6%-96.5% דיווחים בפועל, מתוך 100% דיווחי מעסיקים פוטנציאליים). בממוצע לחודש עבודה בתקופה הנידונה, דווחו כ-4 מיליון משרות על סך תשלומי שכר בסך של 55.4 מיליארד ₪ (לוח 1).
לוח 1: מספר מעסיקים שדיווחו על השכר בטופס 100 חודשי, מספר משרות, סך תשלומי השכר, השכר הממוצע והשכר החציוני למשרת שכיר (מחירים שוטפים),
ינואר – יוני 2025
תקופהמספר
מעסיקים
מספר
משרות
סך תשלומי השכר (מיליוני ₪)שכר ממוצע
למשרת שכיר (₪)
שכר
חציוני
למשרת שכיר (₪)
ינואר 2025278,7064,046,81353,12713,1289,150
פברואר 2025279,7144,045,25054,55013,4859,016
מרץ 2025280,1414,055,20858,95514,5389,304
אפריל 2025280,5254,069,47456,27313,8289,335
מאי 2025280,6624,025,66453,62613,3219,336
יוני 2025278,1353,954,95455,74514,0959,632
ממוצע חודשי279,6474,032,89455,37913,7339,296

במחצית הראשונה של 2025 השכר הממוצע לשכיר היה 15,098 ₪, גבוה בממוצע ב-1,365 ₪ לעומת השכר הממוצע למשרת שכיר באותו החודש (13,733 ₪), פער של כ-10% (לוחות 2-1).
לוח 2: מספר שכירים ושכר ממוצע וחציוני לשכיר (מחירים שוטפים),
ינואר – יוני 2025
תקופהמספר שכיריםשכר לשכיר (₪)
שכר ממוצע (₪)שכר חציוני (₪)
ינואר 20253,669,87514,46510,401
פברואר 20253,682,65514,80110,249
מרץ 20253,682,83615,99510,608
אפריל 20253,696,46715,21210,636
מאי 20253,654,28314,66210,614
יוני 2025[4]3,604,96915,45211,009
ממוצע חודשי3,665,18115,09810,586
ניתן לראות נתונים חצי שנתיים של השכר הממוצע והחציוני למשרת שכיר ולעובד שכיר בהשוואה למחציות קודמות, החל מהמחצית הראשונה של 2023, בלוחות 1א ו-2א[5].
לוח 1א: השכר הממוצע והשכר החציוני למשרת שכיר (מחירים שוטפים), לפי ממוצע במחצית
ינואר 2023 – יוני 2025
תקופהשכר ממוצע
למשרת שכיר (₪)
שכר
חציוני
למשרת שכיר (₪)
מחצית 1 202513,7339,296
מחצית 2 202413,4249,339
מחצית 1 202413,3479,044
מחצית 2 202312,8078,923
מחצית 1 202312,5798,444
לוח 2א: השכר הממוצע והשכר החציוני לשכיר (מחירים שוטפים), לפי ממוצע במחצית
ינואר 2023 – יוני 2025
תקופהשכר ממוצע
לשכיר (₪)
שכר
חציוני
לשכיר (₪)
מחצית 1 202515,09810,586
מחצית 2 202414,65810,491
מחצית 1 202414,65510,244
מחצית 2 202313,96610,020
מחצית 1 202313,8279,620

מבחינת השינויים בשכר הממוצע לשכיר (בש"ח) במחצית הראשונה של 2025, עולה כי השינוי הגדול ביותר התרחש בין פברואר למרץ, עלייה של 8% בשכר הממוצע לשכיר, מ-14,801 ₪ ל-15,995 ₪ (לוח 2 ותרשים 1). הגידול המדובר נגרם בין היתר בשל סיבות עונתיות שקורות בחודש מרץ – ביניהן ניתן למנות תשלומי מענקים ותגמולים בענפים שונים, בונוסים שנתיים המשולמים בגין ביצועי השנה הקודמת, וכן תוספות שכר או עדכוני דרגות שנכנסים לתוקף בתקופה זו.
השוואה בין השכר החציוני לשכיר לבין השכר הממוצע לשכיר בתקופה הנסקרת, מלמדת שהפער הממוצע ביניהם במחירים שוטפים היה 4,512 ₪ בתקופה הנסקרת. הפער קיים בכל החודשים, כאשר הפער הנמוך ביותר היה בחודש מאי – פער של 38% המהווים 4,048 ₪ והפער הגבוה ביותר היה בחודש מרץ – פער של 51% המהווים 5,387 ₪ (לוח 2, לוח א' בנספח ותרשים 1).
תרשים 1: שכר ממוצע וחציוני לשכיר (מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025
בכל החודשים השכר הממוצע לשכיר היה בעשירון השביעי של התפלגות השכר (לוח ב' בנספח). בכך, הממוצע החודשי של השכר הממוצע לשכיר בתקופה הנסקרת שהיה כאמור 15,098 ₪, נמצא בין השכר המרבי ברבעון השישי - 13,017 ₪, לבין שכר המרבי ברבעון השביעי - 16,200 ₪ (לוח 3 ולוח ב' בנספח).
לוח 3: מספר שכירים, שכר לשכיר (ממוצע, חציוני ומרבי) לפי עשירוני שכר - ממוצע חודשי (מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025
תקופהעשירוני שכר של שכיריםמספר שכיריםשכר לשכיר (₪)
ממוצעחציונימרבי
ממוצע ינואר – יוני 2025סך הכול3,665,18115,09810,586-
1366,5161,2871,2832,442
2366,5163,5653,5584,702
3366,6365,6645,6816,552
4366,4027,5257,5168,513
5366,5309,5389,53110,586
6366,60511,75811,74113,017
7366,42214,53914,50716,200
8366,51818,46018,36521,118
9366,51925,40825,06331,121
[6]10366,51753,23642,273-

מספר משרות לשכיר

טופסי השכר החודשי מאפשרים לבחון גם את מספר המשרות שבהן מועסק כל שכיר. בתקופה הנסקרת האחוז הממוצע של השכירים שעבדו בשתי משרות לפחות היה 8.7% מסך השכירים באותו החודש, 327-305 אלף שכירים (לוח 4). התופעה נפוצה יותר בקרב נשים מועסקות, 196,887 נשים בממוצע לעומת 122,934 גברים בממוצע, שהם 10% מהשכירות ו-7% מהשכירים.​

לוח 4: מספר שכירים לפי מספר משרות, ינואר – יוני 2025
תקופהמספר משרות שכיר לעובד
1234+
ינואר 20253,342,370291,84629,9065,753
פברואר 20253,367,060282,17328,0095,413
מרץ 20253,359,645288,03129,5055,655
אפריל 20253,371,965289,87229,1625,468
מאי 20253,331,837287,77129,0625,613
יוני 20253,299,281274,51026,3494,829
ממוצע חודשי3,345,360285,70128,6665,455

לוח 5: התפלגות השכירים לפי מספר משרות שכיר, ינואר – יוני 2025

תקופהסך הכול (%)
1234+
ינואר 202591.18.00.80.2
פברואר 202591.47.70.80.1
מרץ 202591.27.80.80.2
אפריל 202591.27.80.80.1
מאי 202591.27.90.80.2
יוני 202591.57.60.70.1
ממוצע חודשי91.37.80.80.1
שכירים שעבדו בארבע משרות או יותר הרוויחו בממוצע את השכר הגבוה ביותר ואחריהם השכירים שעבדו בשלוש משרות. לעומת זאת, מי שעבדו בשתי משרות הרוויחו בממוצע פחות ממי שעבדו במשרה אחת (לוח 6).
לוח 6: שכר ממוצע וחציוני לפי מספר המשרות לשכיר (מחירים שוטפים),
ינואר – יוני 2025

תקופהשכר ממוצע (₪)שכר חציוני (₪)
1234+1234+
ינואר 202514,54213,33915,96818,85510,39910,25611,68714,235
פברואר 202514,89713,43116,25818,92210,24910,05511,82313,913
מרץ 202516,17413,79416,45418,98810,61910,34811,97414,421
אפריל 202515,34513,50116,13018,63910,65410,32211,69014,340
מאי 202514,75213,42915,77118,45110,62310,38411,71314,093
יוני 202515,45614,98018,61121,77110,98711,08213,16315,767
ממוצע חודשי15,19413,74616,53219,27110,58910,40812,00814,462

גברים לעומת נשים

במחצית הראשונה של 2025 שיעור הנשים השכירות הממוצע היה גבוה משיעורם של הגברים השכירים הממוצע במשק - 51.4% ו-48.6%, בהתאמה. בכל אחד מהחודשים בתקופה הנסקרת שיעור הנשים מכלל השכירים היה גבוה משיעורם של הגברים (לוח 7[7]).
לוח 7: מספר עובדים שכירים והתפלגות השכירים לפי מין, ינואר – יוני 2025
תקופהסך הכול שכיריםגבריםנשים
מספר
השכירים
שיעור בכלל השכירים (%)מספר השכירותשיעור בכלל השכירים (%)
ינואר 20253,669,8751,776,06848.41,893,80751.6
פברואר 20253,682,6551,788,77148.61,893,88451.4
מרץ 20253,682,8361,792,60648.71,890,23051.3
אפריל 20253,696,4671,800,29448.71,896,17351.3
מאי 20253,654,2831,775,20248.61,879,08151.4
יוני 20253,604,9691,747,63748.51,857,33251.5
ממוצע חודשי3,665,1811,780,09648.61,885,08551.4
בקרב השכירים במחצית הראשונה של 2025 ההפרש בין השכר הממוצע של גברים לשל נשים היה 6,502 ₪. ממוצע השכר של הגברים היה גבוה ב-54.5% משל הנשים - 18,441 ₪ ו-11,940 ₪ בהתאמה (לוח 8). הפער התקיים בכל אחד מהחודשים בשנים שנבחנו (לוח 8 ותרשים 2).
הפער בין השכר הממוצע לחציוני בקרב הגברים השכירים גדול יותר בהשוואה לפער זה בקרב הנשים השכירות: פער ממוצע של 5,774 ₪ ו-2,926 ₪ בהתאמה.
הפערים בשכר בין גברים לנשים קיימים גם בשכר החציוני (בכל החודשים) אך הם נמוכים יותר משל ממוצע השכר – השכר החציוני היה גבוה בממוצע בכ-40% בין הגברים לבין הנשים, לעומת השכר הממוצע שהיה כאמור לעיל גבוה בכ-54% בקרב הגברים (לוח 8, 8א ותרשימים 3-2).
לוח 8: שכר ממוצע וחציוני לשכיר לפי מין (מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025
תקופהשכר ממוצע (₪)שכר חציוני (₪)
גבריםנשיםגבריםנשים
ינואר 202517,74411,39012,5408,843
פברואר 202518,22111,57112,3808,654
מרץ 202519,87212,31712,8018,987
אפריל 202518,53012,06212,8319,012
מאי 202517,91011,59312,6889,050
יוני 202518,37112,70512,7629,535
ממוצע חודשי18,44111,94012,6679,014
לוח 8א: שכר ממוצע וחציוני לשכיר לפי מין (מחירים שוטפים), לפי ממוצע במחצית
ינואר 2023 – יוני 2025
תקופהשכר ממוצע (₪)שכר חציוני (₪)
גבריםנשיםגבריםנשים
מחצית 1 202518,44111,94012,6679,014
מחצית 2 202417,86711,59512,5178,973
מחצית 1 202417,93111,53512,2248,733
מחצית 2 202316,96711,05911,9318,533
מחצית 1 202316,77910,96311,4628,154

תרשים 2: ממוצע השכר לשכיר לפי מין (מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025
תרשים 3: שכר חציוני לשכיר לפי מין (מחירים שוטפים),
ינואר – יוני 2025

בעשירון השכר העליון היחס בין ממוצע שכר הגברים לממוצע שכר הנשים הוא הגבוה ביותר, ואילו בעשירון הראשון נמצא היחס הנמוך ביותר. לאורך כל התקופה הנסקרת יש בחמשת העשירונים הנמוכים יותר נשים מגברים (כ-49%), ולעומת זאת בעשירונים 10-7 נמצאים יותר גברים מנשים (כ-45%). בעשירון העשירי הפער בשכר בין נשים וגברים בולט במיוחד ומגיע לכדי 166% יותר גברים שכירים מאשר נשים שכירות (לוח 9 ולוח ג' בנספח).
לוח 9: מספר עובדים שכירים, שכר מרבי, ממוצע וחציוני לפי מין ועשירוני שכר - ממוצע חודשי
(מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025



תקופה
עשירוני שכר שכיריםגבריםנשים
מספר שכיריםשכר (₪)מספר שכירותשכר (₪)
מרביממוצעחציונימרביממוצעחציוני
ממוצע
ינואר – יוני 2025
1134,7662,4421,2561,235231,7502,4421,3041,311
2133,2244,7023,5683,560233,2924,7023,5633,557
3155,3296,5525,6855,712211,3086,5525,6485,659
4150,8838,5137,5347,522215,5208,5137,5207,509
5161,35510,5869,5559,556205,17510,5869,5249,511
6176,16313,01711,76811,758190,44213,01711,74811,722
7184,17216,20014,55714,534182,25016,20014,52014,476
8197,66521,11818,50118,426168,85421,11818,41318,297
9220,28931,12125,54225,261146,23031,12025,20724,790
10[8]266,25254,82843,152100,26649,05840,212
במחצית הראשונה של 2025 שיעור הנשים מסך כלל השכירים שהועסקו במשרה אחת היה גבוה יותר בהשוואה למספר הגברים - 46.1% לעומת 45.2%, שהם 1,688,198 שכירות לעומת 1,657,162 שכירים. כמו כן, גם תעסוקה במספר משרות נפוצה יותר בקרב נשים (196,887) מאשר בקרב גברים (122,934) - 10% נשים מסך כלל השכירות עובדות ביותר ממשרה אחת ו-7% גברים מסך כלל השכירים הגברים עובדים ביותר ממשרה אחת, שהם 5.4% ו -3.4% מסך כל השכירים (3,665,181), בהתאמה (לוח 10, לוח ד' בנספח ותרשימים 5-4).
לוח 10: התפלגות השכירים לפי מין ומספר המשרות לשכיר - ממוצע חודשי,
ינואר – יוני 2025
תקופהגברים שכיריםנשים שכירות
1234+1234+
מספר שכירים
ממוצע ינואר – יוני 20251,657,162108,98911,1942,7511,688,198176,71117,4722,704
שיעור מהשכירים בכל מין (%)
45.23.00.30.146.14.80.50.1

תרשים 4: מספר שכירים העובדים במשרה אחת לפי מין – ממוצע חודשי,
ינואר – יוני 2025

תרשים 5: מספר שכירים העובדים ביותר ממשרה אחת לפי מין - ממוצע חודשי,
ינואר – יוני 2025
לוח 11: ממוצע שכר לשכיר (₪) לפי מין ומספר המשרות שבהן מועסקים

(מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025
תקופהממוצע שכר גברים (₪)ממוצע שכר נשים (₪)
1234+1234+
ינואר 202517,75117,10721,58623,29911,40211,08812,66614,773
פברואר 202518,25417,26321,56122,91111,60211,08312,90714,912
מרץ 202520,00117,70821,43322,49512,40511,34313,16915,440
אפריל 202518,60317,06121,02422,34712,13011,29512,94414,685
מאי 202517,95616,88620,16121,72611,61111,24712,82915,070
יוני 202518,33118,28923,66025,55212,64812,94715,34117,636
ממוצע חודשי18,48317,38621,57123,05511,96611,50113,30915,419

לוח 12: שכר חציוני לעובד לפי מין ומספר המשרות לעובד (מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025

תקופהשכר חציוני גברים (₪)שכר חציוני נשים (₪)
1234+1234+
ינואר 202512,52312,45015,10116,6528,7659,25210,29012,333
פברואר 202512,37312,16815,01815,8928,5799,03110,39312,354
מרץ 202512,81012,44214,73716,4508,9139,35510,74612,833
אפריל 202512,85912,28614,42116,4938,9529,38310,51912,479
מאי 202512,70012,34414,16815,7958,9999,43010,55912,578
יוני 202512,73312,74716,19317,5509,41710,23111,84714,091
ממוצע חודשי12,66612,40614,94016,4728,9389,44710,72612,778


גיל


עד גיל 60 ההפרש בין השכר הממוצע של הגברים והנשים עולה ככל שהגיל עולה, ולאחר מכן הוא יורד (לוח 14, לוח ו' בנספח ותרשים 6): קבוצת הגיל עם ממוצע השכר הגבוה ביותר היא 59-50, ואחריה קבוצת הגיל 49-40. הקבוצה הבאה היא 39-30, אחריה בני 60 ויותר ובסוף קבוצות הגיל 29-20 ובני 20 ופחות. בבחינת השכר החציוני הדירוג דומה, חוץ מבני 49-40 הנמצאים בראש ובני 59-50 במקום השני (לוח 13 ולוח ה' בנספח).
לוח 13: מספר השכירים, שכר ממוצע ושכר חציוני לפי גיל – ממוצע חודשי (מחירים שוטפים),
ינואר – יוני 2025

תקופהקבוצת גילמספר
שכירים
שכר ממוצע לשכיר
(₪)
שכר
חציוני לשכיר (₪)
ממוצע ינואר – יוני 2025עד 20193,6842,9942,188
29-20780,5388,6697,114
39-30803,20516,14212,496
49-40766,48819,63114,477
59-50628,09920,28714,243
60+493,16714,6769,390

תרשים 6: שכר ממוצע לשכיר לפי מין (מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025
לוח 14: מספר שכירים, שכר ממוצע וחציוני לפי מין וגיל – ממוצע חודשי (מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025

תקופהקבוצת גילגבריםנשים
מספר
שכירים
שכר ממוצע לשכיר (₪)שכר
חציוני לשכיר (₪)
מספר
שכירות
שכר ממוצע לשכירה (₪)שכר
חציוני לשכירה (₪)
ממוצע ינואר – יוני 2025עד 2090,7513,4892,683102,9332,5581,894
29-20361,8789,9698,175418,6617,5456,351
39-30402,47119,34614,844400,73412,92510,651
49-40368,48124,07317,597398,00815,51812,237
59-50299,97025,10517,258328,12915,87911,998
60+256,54618,38611,822236,62110,6537,345

ענף כלכלי

ניתוח השכר לפי ענף כלכלי נעשה לפי משרת שכיר ולא לפי עובד, כיוון שאותו עובד יכול להיות מועסק אצל שני מעסיקים שונים המסווגים לשני ענפי כלכלה שונים.
תרשים 7: שכר ממוצע למשרת שכיר לפי ענף כלכלי - ממוצע חודשי (מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025
שני הענפים המובילים בגובה השכר הממוצע והשכר החציוני
במחצית הראשונה של 2025 היו ענף "אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אויר" וענף מידע ותקשורת. בענף הראשון השכר הממוצע היה 31,922 ₪ והשכר החציוני היה 28,612 ₪.
בענף השני השכר הממוצע היה 30,256 ₪ והשכר החציוני היה 23,505 ₪ (לוח 15, לוח ז' בנספח ותרשים 7).
השכר הממוצע והשכר החציוני הנמוכים ביותר בתקופה הנסקרת נמצאו בענף שירותי אירוח ואוכל. הממוצע במחצית הראשונה של 2025 של השכר הממוצע ושל השכר החציוני היו 6,306 ₪ ו-4,471 ₪ בהתאמה. השכר הממוצע של ענף כלכלי זה נמוך בכ-54% מן השכר הממוצע למשרה במשק (13,733) והשכר החציוני נמוך בכ-52% פחות מממוצע השכר החציוני למשרה במשק (9,296 ₪) (לוח 15 ולוח ז' בנספח).
הענפים שבהם היו מספר המשרות הרב ביותר במחצית הראשונה של 2025 הם: מסחר סיטוני וקמעוני (507,226), "מינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון" (469,628), וכן שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד (428,937) (לוחות 16-15 ולוחות ז'-ח' בנספח).
לוח 15: שכר ממוצע וחציוני למשרת שכיר, מספר המשרות, סך תשלומי השכר, התפלגות תשלומי השכר ויחס הממוצע בענף לממוצע הכללי - ממוצע חודשי (מחירים שוטפים) ינואר – יוני 2025
תקופהענף כלכלי
שכר ממוצע
למשרת שכיר (₪)
שכר חציוני למשרת שכיר (₪)מספר משרות שכירסך תשלומי השכר (מיליוני ₪)התפלגות סך תשלומי השכר (%)השכר הממוצע למשרת שכיר בענף יחסית לממוצע הכללי (%)
ממוצע ינואר – יוני 2025סך הכול13,7339,2964,032,89452,705100.0100.0
חקלאות, ייעור ודיג9,7797,68450,9474981.071.3
כרייה וחציבה24,49716,6374,3261060.2178.1
תעשייה וחרושת19,60513,684326,1556,39512.4142.7
אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר31,92228,61213,9654460.9232.6
אספקת מים, שירותי ביוב, טיפול באשפה ובפסולת וטיהור16,84413,38710,0151690.3122.7
בינוי12,6838,915226,2012,8695.692.4
מסחר סיטוני וקמעוני; תיקון כלי רכב מנועיים ואופנוע11,8208,347507,2265,99611.686.1
שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות14,62711,297138,7222,0303.9106.4
שירותי אירוח ואוכל6,3064,471215,3031,3582.646.0
מידע ותקשורת30,25623,505244,6847,40114.3220.1
שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח23,03315,484127,5032,9395.6167.4
פעילויות בנדל"ן14,0609,89743,2236081.2102.4
שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים17,64412,035320,6205,65810.9128.6
שירותי ניהול ותמיכה7,6085,744283,0412,1534.255.4
מינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון; ביטוח לאומי חובה14,96413,230469,6287,00813.5109.0
חינוך8,6616,138299,8832,5955.063.1
שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד9,8866,227428,9374,2408.272.0
אמנות; בידור ופנאי7,4164,62189,8956671.354.1
שירותים אחרים7,8225,479196,7821,5393.057.0
ענף כלכלי חסר או אחר19,62316,29735,8437071.4142.9
סך תשלומי השכר בענף מושפע משני גורמים – מרמת השכר למשרת שכיר וממספר המשרות בענף, ואין קשר חד-חד-ערכי בין גודל הענף לבין כלל התשלומים בו (וכתוצאה מכך לגבייה לביטוח לאומי). ישנם ענפים קטנים למדי (כמו אלה שבהם ממוצעי השכר הגבוהים ביותר – אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר ומידע ותקשורת) שבהם סך השכר גבוה יחסית לגודלם, ולהפך (לוח 16 ולוח ח' בנספח).
לוח 16: מספר מעסיקים, מספר משרות שכיר והתפלגות המשרות - לפי ענף כלכלי, ממוצע חודשי, ינואר – יוני 2025
תקופהענף כלכלימספר
מעסיקים
מספר
משרות שכיר
שיעור מסך המשרות (%)
ממוצע ינואר – יוני 2025סך הכול279,6474,032,894100.0
חקלאות, ייעור ודיג5,89850,9471.3
כרייה וחציבה1844,3260.1
תעשייה וחרושת15,115326,1558.1
אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר25713,9650.3
אספקת מים, שירותי ביוב, טיפול באשפה ובפסולת וטיהור72910,0150.2
בינוי38,049226,2015.6
מסחר סיטוני וקמעוני; תיקון כלי רכב מנועיים ואופנוע52,861507,22612.6
שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות12,723138,7223.4
שירותי אירוח ואוכל15,447215,3035.3
מידע ותקשורת13,016244,6846.1
שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח9,393127,5033.2
פעילויות בנדל"ן8,70843,2231.1
שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים48,325320,6208.0
שירותי ניהול ותמיכה9,959283,0417.0
מינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון; ביטוח לאומי חובה709469,62811.6
חינוך8,251299,8837.4
שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד17,661428,93710.6
אמנות; בידור ופנאי7,64689,8952.2
שירותים אחרים13,550196,7824.9
ענף כלכלי חסר או אחר1,16935,8430.9

גודל המעסיק

במחצית הראשונה של 2025 כ-73% מהמעסיקים היו מעסיקים קטנים, שהועסקו אצלם עד חמישה עובדים (כולל). אצל מעסיקים אלה היו מצויות כ-11% מהמשרות (לוח 17 ולוח ט' בנספח).
מעסיקים של עד 19 עובדים (כולל) היוו כ-92% מכלל המעסיקים. לעומת זאת, מעסיקים גדולים שמועסקים אצלם יותר מ-100 עובדים היוו רק 1.5% מכלל המעסיקים (לוח 17 ולוח ט' בנספח).
מבחינת שיעור המשרות, מעסיקים של עד 19 עובדים החזיקו רק בכ-24% מכלל המשרות. מעסיקים גדולים עם 100 עובדים ויותר החזיקו בכ-58% מהמשרות במשק (לוח 17 ולוח ט' בנספח).
החלק הבא מציג את השכר הממוצע למשרת שכיר ואת השכר החציוני לפי גודל מעסיק. אפשר לראות שהשכר הממוצע והשכר החציוני בדרך כלל עולים ככל שהמעסיק גדול יותר, עבור השכר הממוצע עד למעסיקים של 999 עובדים ועבור השכר החציוני עד למעסיקים של 499 עובדים. עבור מעסיקים של 1,000 ומעלה עובדים השכר הממוצע יורד אך השכר החציוני שב לעלות. (לוח 17, לוח ט' בנספח ותרשים 8).
תקופהקבוצת מספר עובדים אצל המעסיקמספר
מעסיקים
מספר
משרות שכיר
התפלגות המעסיקים (%)התפלגות משרות השכיר (%)שכר ממוצע
למשרת שכיר (₪)
שכר
חציוני
למשרת שכיר (₪)
ממוצע
ינואר – יוני 2025
סך הכול279,6474,032,894100.0100.013,7339,296
1-5203,627425,96772.8%10.6%10,4106,949
6-1952,814525,88518.9%13.0%11,5977,892
20-9918,984751,8946.8%18.6%13,1478,833
100-2492,570389,5600.9%9.7%14,3409,614
250-499859297,2680.3%7.4%15,44110,238
500-999439300,4660.2%7.4%15,5279,703
1,000+3541,341,8560.13%33.3%14,99910,963
לוח 17: מספר מעסיקים, מספר משרות שכיר, התפלגות המעסיקים ומשרות השכיר, שכר ממוצע ושכר חציוני למשרת שכיר - לפי גודל מעסיק, ממוצע חודשי (מחירים שוטפים),
ינואר – יוני 2025
תרשים 8: שכר ממוצע ושכר חציוני למשרת שכיר לפי גודל המעסיק - ממוצע חודשי

(מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025

שכר לפי ערים

מבין 27 הערים הגדולות בישראל (75,000 תושבים לפחות, לפי כתובת המגורים הידועה לביטוח לאומי), ארבע הערים שבהן השכר המּמוצע לשכיר היה הגבוה ביותר במחצית הראשונה של 2025 היו הרצליה (22,951 ₪), רעננה (22,565 ₪), מודיעין-מכבים-רעות (22,512 ₪) ותל-אביב (22,359 ₪). מנגד, ארבע הערים שבהן השכר הממוצע היה הנמוך ביותר היו מודיעין עילית (8,161 ₪), רהט (9,548 ₪), בני ברק (9,563 ₪) ונצרת (9,924 ₪) (לוח 18 ולוח י' בנספח).
השכר הממוצע הגבוה ביותר לשכיר היה בהרצליה כאמור, אולם השכר החציוני הגבוה ביותר בתקופה הנסקרת היה במודיעין-מכבים-רעות (16,402 ₪) ולאחריו בהרצליה (14,525 ₪ ).
כמו כן, מבין הערים הגדולות ארבע הערים בהן היה המספר הגבוהה ביותר של שכירים בתקופה הנסקרת הן ירושלים (287,984), תל אביב (203,377), ראשון לציון (113,804) וחיפה (109,766).
לוח 18: מספר עובדים שכירים, שכר ממוצע ושכר חציוני לשכיר - לפי הערים הגדולות, ממוצע חודשי (מחירים שוטפים), ינואר – יוני 2025
שם העירממוצע ינואר – יוני 2025
מספר שכיריםשכר ממוצע (₪)שכר חציוני (₪)
ירושלים287,98411,4158,402
תל אביב - יפו203,37722,35914,311
חיפה109,76616,11810,805
ראשון לציון113,80416,27112,114
נתניה87,97513,94610,186
פתח תקווה108,16816,59012,107
אשדוד88,05812,9649,902
בני ברק58,1549,5637,648
באר שבע87,03213,45810,255
חולון79,09414,31710,874
רמת גן72,16320,17614,157
בית שמש44,51210,8128,170
אשקלון67,19512,90610,201
רחובות60,43816,97912,459
בת ים51,72811,7019,548
הרצליה42,35922,95114,525
חדרה43,02813,90010,681
כפר סבא40,88320,67413,752
מודיעין-מכבים-רעות44,47922,51216,402
רעננה30,93222,56514,478
לוד32,60611,7159,681
מודיעין עילית18,7038,1616,616
רמלה33,61811,7079,880
נצרת28,6099,9247,324
רהט21,4309,5487,651
נהריה28,30214,52511,443
ראש העין32,00817,69913,454

נספחים​

רקע על אודות דיווח חודשי של המעסיקים לביטוח לאומי

משבר הקורונה הוביל בין היתר לשינוי חקיקה שחייב מעסיקים לדווח לביטוח הלאומי מדי חודש באמצעות טופס חדש – טופס 100 חודשי, ובו פירוט של כלל העובדים השכירים המועסקים אצלם והשכר שהם מקבלים על פי רכיבים. זאת בניגוד למצב הקודם שבו חובת הדיווח היתה ברמת המעסיק וכללה את מספר המשרות והיקף השכר הכולל למעסיק.
דיווח הטופס התחיל כניסוי במחצית השנייה של 2021 וחובת הדיווח לכלל המעסיקים נכנסה לתוקף בנובמבר 2021. נכון למועד כתיבת מסמך זה, לא כל המעסיקים ביצעו את ההתאמות הנדרשות לדיווח הטופס. מבדיקת ייצוג המעסיקים לפי גודל העסק וענף כלכלי, המעסיקים שדיווחו את הטופס מהווים מדגם מייצג.
בדיווח החודשי של המעסיקים, נתוני השכר והתעסוקה מפורטים לכל שכיר. כך אפשר להרחיב את המידע על שוק העבודה בישראל – לבצע ניתוח ברמת העובד השכיר בתדירות חודשית מבסיס נתונים מנהלי, ולא רק ניתוחים למשרת שכיר כפי שהיה עד כה[9].
לצורך הפקת דוח זה, הנתונים המדווחים על ידי המעסיק בדיווח החודשי הוצלבו עם נתונים דמוגרפיים ואחרים הנמצאים בבסיסי הנתונים של הביטוח הלאומי ומהווים יחד מאגר נתונים המאפשר להעמיק את הניתוח על שוק העבודה לצורך קבלת החלטות. דוח זה משתמש בנתוני המאגר החודשי כדי להציג תמונת מצב של השכר והתעסוקה של העובדים השכירים במחצית הראשונה של 2025 – על-פי הנתונים העדכניים ביותר בזמן כתיבת שורות אלה.



@איצ'ה קו המידע
טוען שזה בגלל שמתעמרים בעובדים החרדים ולא נותנים להם תנאים, וגונבים מהם את ההפרשות לפנסיה וימי חופשה וימי הבראה.
האם זה הסיבה?
אולי גם . אבל לכאורה לא!



שכר לפי ערים

מבין 27 הערים הגדולות בישראל (75,000 תושבים לפחות, לפי כתובת המגורים הידועה לביטוח לאומי), ארבע הערים שבהן השכר המּמוצע לשכיר היה הגבוה ביותר במחצית הראשונה של 2025 היו
הרצליה (22,951 ₪),
רעננה (22,565 ₪),
מודיעין-מכבים-רעות (22,512 ₪)
ותל-אביב (22,359 ₪). .

מנגד, ארבע הערים שבהן השכר הממוצע היה הנמוך ביותר היו
מודיעין עילית (8,161 ₪),
רהט (9,548 ₪),
בני ברק (9,563 ₪)
ונצרת (9,924 ₪) (לוח 18 ולוח י' בנספח).
השכר הממוצע הגבוה ביותר לשכיר היה בהרצליה כאמור, אולם השכר החציוני הגבוה ביותר בתקופה הנסקרת היה במודיעין-מכבים-רעות (16,402 ₪) ולאחריו בהרצליה (14,525 ₪ ).
כמו כן, מבין הערים הגדולות ארבע הערים בהן היה המספר הגבוהה ביותר של שכירים בתקופה הנסקרת הן ירושלים (287,984), תל אביב (203,377), ראשון לציון (113,804) וחיפה (109,766).
זהו קטע שכתבתי לפני שנים, כשהייתי מופרע למדי, אבל הוא מביע אמת קשה בקשר לחרדת הדין ועומק המשפט, וגם אם הוא מציג זאת בצורה הומוריסטית כדי לשכך את האימה, חשוב להפנים אותו, ולפעול בהתאם (תשובה תפלה צדקה מעבירין).
ואזהרה: בשיא הרצינות. מי שמאבד עשתונות ממחשבה על גהינום עדיף שלא יקרא
!

.
....................................................................................................
♨סרגל כאב משוכלל למדידת טמפרטורת הגהנום ♨
מאת רבי ישראל סלנטר זצ"ל (הפקה ועיבוד לנוער, הווה פשוט)
....................................................................................................
השענו לאחור עם כוס לימונדה, זה הולך להיות כיף.

א.
איננו יודעים מתן שכרן של מצוות, ואיננו יודעים איזו מצוה שכרה מרובה.
[את הטעם לזה מתאר המדרש במשל נחמד על מלך ששכר פועלים לטעת לו גן ולא גילה להם איזה עץ הכי יפה בעיניו שעליו התשלום יהיה גבוה יותר, כי אילו היה מגלה היו הכל נוטעים רק אותו והגן היה יוצא משעמם וחדגוני]
אבל קריטריון אחד כן גילו חז"ל, לפום צערא אגרא.

ב.
אין אדם יודע גם מה עונש העברות (אכן בסוף המאמר כבר יהיה לנו קצת מושג).
וגם כאן קריטריון אחד הודלף לנו, "קשה עונשו של לבן מעונשו של תכלת".
בדיוק כמו בשכר המצוות אבל בקורלציה הפוכה. קשה יותר להשיג חוטי תכלת לציצית ולכן המוותר עליהן עונשו קטן מהמוותר על החוטים הלבנים.

ג.
לצורכי נוחות בהמשך הדיון עלינו למצוא עבירה לדוגמא, העבירה שקופצת ישר לראש היא - כמו תמיד - 'לשון הרע'. אבל לא אשתמש בה כמובן, איש לא אוהב להיות באנאלי. מבטי נופל על ספר קודש גדול הפתוח על השלחן, בשער מצוירים שני אריות רזים ונלעגים עם שיער דליל ועינים בולטות האוחזים בלי חשק בלוחות הברית (סליחה על ההתפרצות הספרותית שאינה במקום, זה לא יקרה שנית, מבטיח) אז בחרתי משהו מעשרת הדברות, את "כבד את".
נניח שאני לובש את הגרביים בצבע הבורדו, שאמא אסרה עלי ללבוש. (להלן ה"עבירה").

ד.
על האדם להמנע מעבירה גם במחיר סבל.
ואפילו סבל רב. למעשה פרט למוות, עליו לשאת את היסורים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת. כלומר נניח שאני קשור על שולחנו של מומחה עינויים יפני המבטיח להשתמש בכל הזוועות שיש לו ושהוא עוד ימציא בהמשך, בלי הפסקה מעכשיו ועד סוף חיי, אם לא אעשה את ה”עבירה” (גרביים בורדו). עלי לבחור באופציה הראשונה. [בלי פלפולים כרגע שאילו אמא היתה יודעת ש, וכאלה.. אני בטוח שתמצאו דרך ליישב את הפרטים הטכניים או למצוא עבירה אחרת, בלי תקלות].

ה.
רבי ישראל אומר דבר פשוט מאד, לא יתכן שהעונש על העבירה יהיה קטן מהסבל של ההתגברות עליה, או מהסבל שהיפני ההוא מציע. שהרי העונש אמור לשמש הרתעה ומי פתי להרתע מהעבירה ולסבול כאב הגדול יותר מעונשה. זה ברור.
נמצא אם כן, בשילוב סעיף ד - שהעונש על העבירה גדול יותר מהעינויים הקשים ביותר האפשריים והממושכים ביותר.

תמלאו שנית את הכוס שהתרוקנה בלימונדה קרה, אתם תזדקקו לה.

ו.
בואו ניצור לרגע סרגל כאב, שמצידו האחד מופיע אפס - אדם רובץ בג'אקוזי בסוויטה מדהימה הצופה לאוקינוס, בידו האחת כוס בירה ובשניה סיגר קובני (... תשפרו לפי הטעם האישי וכיד הדמיון). ובקצה השני של הסרגל 100 - שם ניצב היפני הזכור לטוב מחייך עם איזמל מלובן. בין הקצוות יש מאה דרגות של סבל. וכפי שאמרנו העונש על העבירה חייב להיות גדול מ100.

ז.
עכשיו ניקח את התחשיב מסעיף ב, ולפיו נקבע שעבירה בדרגת 100 (כלומר עבירה שהקושי להמנע ממנה הוא כל כך גדול עד שהוא יוצר סבל ברמה 100, כמו שהוסבר באות ה). היא העבירה הקלה ביותר, משום שקשה כל כך להתגבר ולהמנע ממנה, ו”קטן הוא עונשו של לבןּ”. ועבירה בדרגת 99, היא טיפה יותר קלה להתגבר ולכן עונשה חמור. אז אם על עבירת 100 העונש יהיה 101, אז העונש על 99 יהיה 102 לפחות. וככל שנרד בסולם העינויים והקושי של העבירה יפחת, כך נעלה בעוצמת העונש. וכשנגיע לעבירה באפס קושי העונש יהיה ממש ממש ממש... לא כיף.

אז תחשבו פעמיים לפני שאתם נוגעים בגרביים הבורדו.
טור שפרסמתי הבוקר, אשמח לשמוע תגובותיכם - עיקרי הדברים יובאו לפני מקבלי ההחלטות שרוצים לדעת מה הציבור חושב - בלי נדר

בס"ד

מנורה – העיר החרדית החדשה

עשרת הקוראים כבר יודעים שכאן יקראו רק על טובתה של ארץ ישראל והפעם על העיר החדשה שכה נכסוף נכספנו אליה – כסיף, או בשמה החדש והלא מוכר: מנורה. סוף סוף עיר חרדית במיקום הגיוני ועם תכנון קפדני בסגנון עתידני.

הסיבה שאנו כותבים על כך היום היא משום שהעיר הזו יצאה השבוע מהכח אל הפועל כאשר התפרסמה השבוע התב"ע של העיר להתנגדויות, תב"ע = תכנית בניין עיר כשמה כן היא: מיועדת לאפשר מגורים באיכות חיים גבוהה המתאימה לשנת תשצ"א – אשר בה לפי התכנית יגיע התושב הראשון בע"ה.

זהו, כבר לא חלומות שוא ודמיונות אלא משהו מוחשי שאפשר לקרוא ולמשש ולפרשן וזה בדיוק מה שנעשה כאן: נספר קצת על מה מבשלים לנו על אש מהירה, האמת שכל אחד שיש לו גישה לגוגל יכול לקרוא הכל לבד אך כדי לחסוך את הזמן שיצטרכו האברכים כדי לקרוא 79 עמודים צפופים הבאנו לכם כאן את התמצית מה שאתם חייבים לדעת והתורה חסה על ממונם של יושבי חדרי המחשבים.

אז קודם כל הגודל: מדובר על קרקע מדברית בשטח עצום של כ15,000 דונם שהוקצה עבורנו בלבד לא כולל איזורי תעשייה, כדי להבין את המשמעות: מדובר בשטח שהוא יותר מביתר עילית מודיעין עילית ואלעד גם יחד ויש מקום לרכסים!

המיקום אמנם נשמע רחוק מאוד: 5 דקות לפני ערד, אך למעשה מדובר במרחקים זניחים לאור התפתחות הכבישים באזור, לפני שבועיים נסעתי לשם כדי לסקור עבורכם את הפלא של הקניון המתגייר בערד ועל הדרך בחנתי גם את המיקום העתידי של העיר החדשה – לא נכחד, זה לא בית שמש וקרית גת אך מי שמוכן לשים 1.4 מיליון עבור דירת 3 חדרים בנתיבות ואופקים ישמח בוודאי לשמוע שעם עוד כמה דקות נסיעה הוא יחסוך כל חודש אלפי שקלים למשכנתא ויגור ברמת חיים שאין בשום מקום כפי שיפורט.

לא מאמינים על המרחק? אתם יודעים, היום אי אפשר לרמות בדברים הללו, תעשו את הניסיון שעשיתי הרגע: עשיתי בגוגל-מאפ מבית שמש לנתיבות נתן לי 59 דקות ומאותה נקודה בסוף בית שמש עד כסיפה (שזה היישוב הקרוב לכסיף, כן, יש קשר בין הצלילים הדומים, בדיוק כמו הקשר בין בתיר לביתר הסמוכה) ואז הגוילמאפ נותן לי 63 דקות, לא שווה לנסוע עוד ארבע דקות בשביל עולם אחר לגמרי?! (ואגב אין שום ניסיון חלילה להחליש את נתיבות שאלפי אברכים נוהרים אליה, עיר קברי הצדיקים תהיה תמיד מגדלור לתורה בנגב).

הגענו לעיר, כעת אנו מדברים על אישור תכניות לשכונה אחת בלבד, הסיבה היא חוסר רצון של המדינה להשקיע הון תועפות מעבר למה שכבר השקיעה לצרכי תכנון של עיר שלימה אם בסוף זה לא יצליח אך משכונה אחת אפשר להבין מה מתוכנן בכל העיר.

השכונה הזו תיקרא ראשונים (קל לנחש למה) ויש בה 6000 דירות (כמעט אלעד) על גודל של שלושת אלפים דונם, גם מי שלא למד ליבה מבין מיד כי זה אומר ממוצע של שתי דירות לדונם (זה לא באמת, כי רוב השטחים הם ציבוריים) לשם השוואה: העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק ושם יש 6 יח"ד ממוצע לדונם.

העיר מתוכננת כבר אמרנו וכבר חשבו על כל פרט כולל שרטוט מדויק של בית-החיים (מה לעשות, בסוף אנשים צריכים לחיות איפשהו) לי זה מזכיר את העיר מודיעין השכנה שלנו, כל יום כמעט אנו נאלצים לעבור בעיר השכנה ולראות שלמרות ששתינו הוקמנו יחדיו ולשתינו בערך אותה כמות תושבים אנו מצטופפים בשטח של שכונה אחת במודיעין ונאלצים להסתמך על כל השירותים שהיא מביאה (מלבד שטיבלאך וד' מינים שזה הם באים אלינו) מהאגם המפורסם ועד תחנת הרכבת וכן הלאה, הסיבה היחידה להבדל היא שמודיעין תחתית תוכננה בידי המדינה לטובת התושבים ואילו מודיעין עילית (אנחנו העילית, ברוחניות) תוכננה – אם בכלל תוכננה אי פעם – בידי היזמים עצמם ולטובתם וכך אכן היא נראית.

ולכן למשל השטחים הציבוריים שהיזמים בכל מקום לא אוהבים לתת ואם כבר הם דוחקים לפינת בלעין, כאן יש שפע עצום של הרבה יותר ממעשר מהשטח הכולל והרוב נמצא בתוך המתחמים, כך שיש מספיק לכל חסידות ותת ישיבה קטנה, מהיום אין צורך לריב יש מספיק שטחים לכולם להתפצל ולהתפלג כמנהג גברין יהודאין.

אך מלבד התכנון הקפדני ברצוני לדבר על כמה פנינים שייחודיים רק לכאן, גילוי נאות: חלק מהדברים הייתי מעורב יחד עם עסקני ציבור נוספים מכל החוגים החרדיים.

למשל השכונה מתוכננת ב"קפסולות" של בערך 350 יח"ד כאשר לכל קפסולה יש את השטחים הציבוריים שלה ואת הגינה שלה וכו' – אין חסידות כמעט שצריכה בכל פעם יותר מאשר קפסולה כזו או שתיים ואין כמעט חסידות שלא יכולה למלא כזו קפסולה רק ממחוסרי הדיור הנוכחיים כך שאין לי ספק שנראה כאן עשרות (לפחות) של קריות חסידיות וגם ליטאיות וספרדיות, מעתה לא צריך להיות הגרש"ב סורוצקין כדי להקים שכונה ייחודית לבוגרי הישיבה, כל ישיבה ממוצעת תוכל לעשות כן.

חידושים נוספים: גובה הבניינים עד חמש קומות – זה לוקסוס שכבר לא קיים היום בשום מקום, בבית שמש למשל תקנת העיר מדברת על 9 קומות והקבלנים מצליחים להוסיף עוד אחת בטריקים, כאן אין דבר כזה בניין יותר מחמש קומות.

סוכות – כל מרפסות הסוכה תקבלנה הצללה נפתחת ואחידה, מהיום כל בניין ייראה כמו בית מלון מעוצב שתוכנן באחידות, ובכלל מרפסות סוכה מרווחות הן חלק מהסטנדרט כאן.

גודל הדירות – המתכננים למדו היטיב את נושא הטאבו משותף והיח"ד להשכרה וכו' שקיימים בכל שכונה חרדית והחליטו שאם אינך יכול להילחם בתופעה הזו – תכשיר אותה! וכך הגענו לתכנית שאומרת מלכתחילה לגבי חלק גדול מהדירות שבבוא היום תוכלנה לייצר יחידה נוספת והפעם זה רשמי.

כך גם עניין הרחבת הדירות – תופעה ייחודית לציבור החרדי בדרך כלל – התכנית מחייבת מראש לחשוב איך יורחב הבניין אך מטילה גם תנאים והגבלות, כגון חובה שכל שורת הדירות יורחבו בו זמנית.

כל התכנון הזה לא נולד בבינה מלאכותית אלא מונחים בה עמל ויגיעה של צוותות שלימים שחלקם מוכרים לי אישית, זה גם הרצון החזק של ר' נתן אלנתן ושל עוד אנשים שדואגים לנו, ומעל הכל זה האיש הנכון שהוכנס למקום הנכון – יו"ר הוועדה המיוחדת עו"ד שילה רצאבי, אמנם הוא לא חרד אך מוטב כך שכן הוא אינו מחוייב לאף עסקן או יזם אלא רק שיהיה טוב לכוווווולם.

אז אם כל כך טוב מדוע כל כך רע?

כלומר, מדוע יש לעיר הנפלאה הזו יחסי ציבור נוראיים כל כך? למה כולם מזלזלים בה?

ראשית, לעומת כל המקומות האחרים שאנ"שים קנו קרקעות ומשווקים לציבור ברווחים של מאות אחוזים כאן אף אחד לא מרוויח מהפרוייקט הזה, כלומר אף אחד מלבד הציבור.

ושנית, מי שמדבר בדרך כלל לא מכיר, או שאינו מכיר תכניות אחרות על מגרעותיהן (בהר יונה למשל נרשמו 1200 איש לדירות שיראו רק עוד חמש שנים) או שאינו מכיר את כסיף או שאינו מבין בתחום כלל.

שלישית, הציבור החרדי אכן ראוי לקבל יותר מאשר עיר במיקום שאיש לא רוצה לגור שם, אך מה לעשות אנחנו מכירים את המצב ועד כמה אוהבים אותנו בכל מקום שאנו מגיעים, ואפילו במקומות שכן מקבלים אותנו בזרועות פתוחות כי אין להם ברירה כדי להינצל מהערבים גם שם אוהבים אותנו בערבון מוגבל, רק השבוע ראיתי במו עיני את החורבן שהמיטה עיריית לוד על ביכנ"ס באחיסמך – סוג של הכרת הטוב לקהילה שהצילה את האחוזון הדמוגרפי.

והתחינה שלי: אל תקשיבו למוציאי דיבת הארץ, אל תאמינו למי שמספר שאיש לא ילך לשם, במו עצמי שוחחתי עם ראשי חסידויות רבות ועסקני אמת, כולם כולם הצהירו כי אם המחירים יהיו זולים (אם לא – לא עשינו כלום וחייבים לחשוב איך עושים זאת) הם יגיעו לשם בהמוניהם.

בקיצור: טובה הארץ, כולה, מאוד מאוד.
בעצתך תנחני

מאמר שבועי להתבוננות בפרשת השבוע ובעבודת ה'.
פרשת מטות מסעי גיליון 204

בין ר"מ למלמד

למה אנשים לא רוצים להיות מלמדים?
האמת היא שבבין המצרים ראוי לעסוק רק בעניני דיומא, במהותם של הימים והעבודה המוטלת עלינו בהם, אך שיחה עם אברך בכולל גרמה לי לסטות מהנושא ולעסוק בנושא אחר דחוף למדי: עבודת המלמדות.

סיפר לי אברך מהכולל שקיים לאחרונה מחסור גדול במלמדים, מחסור שהולך ומתגבר.
ילדי ישראל זקוקים לרבנים שילמדו אותם את דבר ה', ואין.
לקראת כל תחילת שנה מנהלי התתי"ם מחפשים מלמדים חדשים– ואין.
אנשים מעדיפים ללמוד תורה בעצמם, ומי שכבר מוכן לסגור את הגמרא בשביל פרנסה – מעדיף פרנסה אחרת.
מדוע זה קורה? זו נקודה שצריך ללבן אותה. יש תולים זאת בשכר הנמוך של המלמדים.
שכר ממוצע של מלמד הוא ב ערך 1,200 ₪ לשעה חודשית.
כלומר, מלמד שעובד חמש שעות ביום מקבל על חודש עבודה 6,000 .₪ בממוצע זה 49 שקל לשעה. שכר נמוך מאוד, בהתחשב בעובדה שמלמד צריך להכין את השיעור, וצריך לדבר עם הורים בערב, וצריך לחשוב על תלמידיו גם מחוץ לשעות העבודה.
ניתן בהחלט להבין את החשבון שעושה האברך לעצמו: אם בלאו הכי אני יוצא לעבוד, אקח עבודה ששכרה בצידה ואפשר לפרנס ממנה משפחה ברווחה ובקלות, ולא בדוחק רב ובהשקעה עצומה .

הפיתרון לזה הוא להעלות את השכ"ל שההורים משלמים. כמובן שכל מנהל חושש מלהעלות את השכר לבדו, ויתכן שצריך להציף את הנושא בבמות מפורסמות כדי שכולם יעלו את השכר ביחד, כמובן בכפוף לנטילת עצה מזקני ישראל שליט"א. דברים כאלה שייכים לתחומי פעילות שונים מהתחום שבו עוסק המאמר הזה בדרך כלל.

אך השאלה שצריך לברר הינה, מדוע אצל רמי"ם בישיבה המצב שונה לחלוטין? גם הם מקבלים שכר נמוך בערך אותו דבר, ממוצע של 5,500 לחודש, על אותו מספר שעות עבודה פחות או יותר. ואילו בתחום הזה אנו רואים נהירה המונית אחר המשרות התורניות, למרות השכר הנמוך. במה יגרע חלקו של מלמד מחלקו של מגיד שיעור או אפילו משגיח בישיבה קטנה? שניהם פועלים עם צעירים כל היום, ההבדל בגילים הוא בסך הכל שנתיים שלש, מדוע שם המגמה היא הפוכה?
אין שום ענין להיתמם, בתוך עמי אני יושב, וגם אני אישית משמש כר"מ בישיבה קטנה ולא הייתי מוכן לשמש כמלמד. להיות ר"מ זה תפקיד מכובד ולהיות מלמד זה תפקיד לא מכובד. הרב שטיינמן היה ר"מ בישיבה קטנה וזה לגיטימי לגמרי בעינינו, ואם הוא היה מלמד בחיידר אין ספק שכותבי העיתים היו מעלימים פרק זה בתולדות חייו. ר"מ בישיבה קטנה יכול לשמש במקביל גם כרב קהילה, ואילו מלמד לא.
היתה תקופה מסוימת ששקלתי להיות מלמד בשביל צרכי פרנסה, וחבר הזהיר אותי: "לא כדאי לך, כל ההשפעה של 'בעצתך' תרד לגמרי". אפילו החשיפה הזאת אני מניח שגרמה לחלק מכם לפקוח עיניים ולחשוב פעמיים...
אבל מה באמת ההבדל? למה ר"מ זה כבוד ומלמד לא?
יש שיגידו שמלמד מתעסק עם בעיות משמעת ור"מ עוסק רק בללמד תורה. המציאות היא שאין זה כך. שיחה פשוטה עם ר"מ בישיבה קטנה תלמד אתכם שגם להם יש בעיות משמעת )אלא אם כן הם מתעלמים מכך כדי לא להרגיש שהם מלמדים בחיידר(. אישית, למדתי בפוניבז' הקטנה, ובעיות המשמעת שהיו שם יכלו למלא כמה ספרים . אפילו ר' מיכל יהודה התמודד עם חוצפות בשיעורים... יתכן שבחיידר בעיות המשמעת תופסות יותר נפח, אך עדיין אין זה מצדיק את ההבדל התהומי בהתייחסות. ר"מ זוכה לכבוד, להיות ר"מ זה מעמד ומזכה בזכות ללכת עם שני כפתורים מאחורה, ואילו מלמד אינו זוכה לכבוד כלל, ופראק מאן דכר שמיה. במה נעוץ ההבדל?

נראה לבאר בדרך פשוטה. ממש על דרך הפשט.
גדלנו בישיבות והתחנכנו על כך שכל המוכשר והלמדן מחברו – הרי זה מוצלח מחבירו. זו התחרות בעולם שלנו: כמה כישורי המשכל שלך בעולם התורה.
מי שיודע להגיד סברא טובה, מי ששולט בקצות ונתיבות, מי שהוא למדן ובעל כשרון – הוא שווה. מי שלא – לא. הדבר הזה לגיטימי ומובן , אפילו ראוי ונכון . יש הערכה אצלנו להצלחה בתורה.
כמובן שעל פי האמת יש להעריך אנשים לפי עמלם ולא לפי כשרונותיהם, אך בכל זאת בעולם שבו אנחנו חיים יש משמעות לתוצאות, ו בהחלט זה דבר טוב שיש הערכה ללמדנים שמבינים ומונחים בלימוד ויודעים ללמוד כמו שצריך. זה חשוב שתהיה הערכה להצלחה בתורה, ללמדנות.
לפי זה נבין את החילוק. מלמד מתעסק עם משניות, גמרא רש"י, ובהמשך גם תוספות. לעומת זאת ר"מ בישיבה קטנה מתעסק עם לומד'ס, רייד, קצייס, ר' חיים ור' שימען. המלמד לא מוכיח כישורים למדניים יוצאי דופן, כי את כל מה שהוא עושה עושים גם כל האנשים הפשוטים. מי לא לומד גמרא רש"י? כולם לומדים. לעומת זאת הר"מ מפגין יכולות למדניות שאין לכל אחד. הוא יודע מה שלא כולם יודעים .
הוא יודע להגיד את היסוד של ר' שימען במעכשיו ולאחר ל', ואת החילוק של הקצייס בן נהנה למשתרשי. לכן הוא זוכה לכבוד ולכפתורים.
אנשים מוכנים לקבל משכורת נמוכה ביותר כאשר הם מקבלים לצד זה משוב והערכה ומעמד. נכון, אין הרבה כסף, אבל הם מקבלים אישור שהם שווים, שהם ניצחו בתחרות. זה שווה כל הון. אבל אנשים לא מוכנים לקבל משכורת נמוכה כאשר אין מזה שום הערכה ושום הכרה ביכולותם וערכם. אם כבר לאבד מעמד – לפחות שיהיה מזה כסף טוב.

עד עכשיו דיברנו מצד המעמד. עכשיו נדבר מצד המבט של "לא לצאת
לעבוד".
למה להיות ר"מ או אפילו משגיח בישיבה קטנה לא מוגדר כ"לצאת לעבוד", אלא כ"להיות מרביץ תורה", ואילו להיות מלמד כן נחשב כ"לצאת לעבוד"? הרי שניהם מלמדים תורה, מה ההבדל? למה כאשר אברך שואל אם לצאת להיות ר"מ בישיבה אין לו צד שזה יציאה לעבודה, ואילו כאשר הנידון הוא האם להיות מלמד הדבר הראשון שהוא אומר שזה "לצאת לעבוד"?
ההבדל הוא כשנבין מה עומד מאחורי המילים "לצאת לעבוד". כשאברך סוגר את הגמרא לכמה שעות ביום והולך לפרנס, יש כאן אמנם את הענין האמיתי שיש פחות שעות לימוד תורה בסדר יומו. ברור שאדם שזוכה ללמוד תורה בהתמדה לא רוצה להפסיק. אבל מעבר לכך, הקושי הרגשי שאנשים חווים ב"לצאת לעבוד", למרות שיש להם צורך נפשי או כלכלי, הוא בעיקר ההודאה בכישלון כביכול. אני מכריז על עצמי קבל עם ועדה: אני לא יכול להמשיך להיות אברך, אני יורד מהכביש המרכזי לדרך צדדית . לא הצלחתי להיות כמו כולם. זה מחסום שגורם לאנשים רבים שלא לצאת לעבוד גם כשיש להם צורך אמיתי בכך.
ואם כך, זה החילוק בין ר"מ למלמד. שניהם משקיעים בלימוד אותו זמן כמו מקודם, שניהם עסוקים בללמוד וללמד. בשניהם הנושא פה הוא לא ביטול תורה )בדרך כלל, כמובן שיש לדון בפועל בכל מקרה לגופו, אבל מדובר כאן בהכללה(. מה כן ההבדל בין לצאת להיות ר"מ ללצאת להיות
מלמד? ההבדל הוא שהר"מ לא מכריז על עצמו "ירדתי מהדרך המרכזית", כי אדרבה זה שדרוג במעמד, הוא מכריז על עצמו: "אני מוצלח בלימוד, אני למדן, הגעתי לדרגה גבוהה אפילו יותר מאברך רגיל".
אבל המלמד מכריז על עצמו את ההיפך. הוא כאילו אומר: "אני לא מוצלח בלימוד כמו כל האברכים, ירדתי מללמוד קדשים ו תערובות וסוגיות בשבת – ללמד ילדים גפ"ת בסיסי ופשוט". ההכרזה הזאת, היא שעושה את ההבדל.
וזו גם הסיבה למה שקורה בכיתות ח'. בכיתה ח' תפקידו של המלמד הוא להקנות לילד כלים לקראת הישיבה קטנה. בישיבה קטנה הרי אומרים רייד ישיבתי – קצות ונתיבות, ר' נפתלי וקובץ שיעורים, ועוד.
המלמד חש שחובתו להקנות כלים לילד ללימוד החדש הזה, וזה מצוין.
אך פעמים רבות הדבר מגיע על חשבון הפשט הבסיסי והישר. מפסיקים ללמד גמרא ועוברים ללמד "מפרשים". סיפר לי חבר ת"ח שפעם שאל קבוצת ילדים מת"ת חשוב, שלמדו האיש מקדש לקראת המבחנים לישיבות: "תגיד לי בבקשה: הדין הוא שגם איש וגם אשה יכולים לשלוח שליח לקידושין, האם שניהם נלמדים מאותו פסוק או שצריך לכל אחד מהם פסוק נפרד?" הם פשוט לא ידעו להגיד תשובה ברורה בשתי
מילים. הם התחילו לענות: "העצמות יוסף אומר שהשיטה לא נודע למי אומר, ור' אלחנן אומר שיש חקירה מה שולחים" וכו' וכו'.
הלב נכמר לראות ילדים בכיתה ח' בשעות הצהרים בשבתות יושבים ועמלים בתורה, ומשננים ערמות של שמות של "מפרשים", כאשר צורתא
דשמעתתא הבסיסית חסרה להם. אומרים מילים על גבי מילים בלילהבין כלום.
ומהיכן זה נובע? כאמור לעיל, לפעמים זה נובע מאילוצים של מבחנים לישיבה קטנה, אבל לפעמים זה נובע מרצון של המלמד להרגיש שהוא
מתעסק עם רמה גבוהה ולא רק עם גפ"ת פשוט. הוא כבר לא שייך לחיידר, אלא הוא סניף של הישיבה קטנה בתוך החיידר. להגיד רייד
בשיעור זה נותן הרגשה טובה שהוא גבוה יותר. בקצרה: כל הנזק של ילדי כיתות ח' נובע מהמבט על ה מלמדות.
מה הפיתרון לכל המצב הזה? אולי יש שיגידו שיש להעלות את מעמדם של המלמדים באמצעים כאלה ואחרים, על ידי נתינת עליות מכובדות
או תקנה של לבישת פראקים מכיתה ה' ומעלה. לענ"ד זה לא יועיל כ"כ, כי הציבור לא קונה פתרונות חיצוניים. כל עוד שהתפיסה הבסיסית כלפי המלמד היא שהוא "בסך הכל לומד משניות וגפ"ת", זה ימשיך להיתפס כיציאה לעבודה והכרזה עצמית של כישלון מסוים.
אולי יש להציע שהפיתרון האמיתי נעוץ בשינוי תפיסה. לגשת אל כל התורה בצורה הגיונית ופשוטה, ואז לגלות שלימוד חומש משנה וגמרא,
כביכול "פשט פשוט", היא עבודה גדולה ועצומה, והנחלתה לתלמידים, לא משנה באיזה גיל, היא עבודה למדנית לכל דבר וענין.
היתה תקופה שמסרתי שיעורים במשניות באיזשהו קו, שיעור של חצי שעה על שתים עשרה משניות ליום. הכנת שיעור זה ארכה לי כשלש
שעות לפחות. לימוד משנה אמיתי בהבנה קשה הרבה הרבה יותר מלימוד שטיקל קצות. להבין ברור מה החידוש במשנה, מה ההגדרה
ההלכתית שהמשנה מחדשת, הנפ"מ מזה למעשה, הסברא בזה, המקור לזה – זו עבודה גדולה מאוד. תפתחו משנה, כל משנה מזדמנת שתפתחו – ותגלו שהעבודה של בירור כוונת המשנה בבהירות היא עבודה בלי סוף.
לא רק משנה, גם פסוקים בחומש. לומדים קבוצת פסוקים. מה המסר שלהם, מה הסיבה שהתורה מנסחת כך וכך ולא בקיצור יותר, מה הדינים
העולים למעשה מפסוקים אלה. לשאול את השאלות הפשוטות והמתבקשות שצריכות להישאל.
הנה דוגמאות לשאלות שעולות לי ברגע זה בראש על פסוקים מזדמנים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען". זו כפילות, לא? הרי ברור
שיצחק גר בארץ כנען! הלאה: "אלה תולדות יעקב יוסף וכו'". בפשטות תולדות הכוונה ילדים. וכי יוסף היה הילד היחיד של יעקב?
שאלות כאלה אפשר לשאול בכיתה, לעורר את הילדים ללימוד אמיתי,
לפתוח להם את כלי החשיבה וההיגיון, לחבר אותם ללימוד. שאלות כאלה צריכים ראשית כל לשאול את עצמנו, ואז נמצא את עצמנו
לומדים מחדש פסוקים בתורה ומשניות וגמרות ומגלים עולם חדש.
יש לנו תחושה שכל חלק הפשט של התורה הוא מובן מאליו ומתאים רק לילדים צעירים, והעבודה האמיתית של השכל מתחילה בחשבונות של
הקצות עם המהלך של ר' נפתלי, ושניהם ביחד לפי הבעל המאור והמלחמות. אבל את זה צריך לשנות. לא רק בשביל שאברכים ירצו
להיות מלמדים לא פחות ממה שהם רוצים להיות רמי"ם, אלא בעיקר כדי שנזכה להנחיל את הודה וכבודה ותפארתה של תורה.
המצב הנוכחי שבו היסודות של התורה, החומש והמשניות והגמרא ה"פשוטה" עומדים מונחים בקרן זווית – הוא קטסטרופלי. המחירים של
זה כבדים ממש. יש בחורים שלא יודעים להתמודד עם גמרא בצורה אמיתית, וכל החשיבה שלהם עוסקת בדקויות תלושות ומעומעמות.
השכל לא סובל את זה, וכך מאבדים טעם בלימוד. המתיקות של התורה נמצאת בהתבססות על הפשט, בחשיבה יסודית ובהירה שבוחנת כל דבר
מהשורש, גם בקריא ת הטקסט, גם בהבנת ההיגיון הבסיסי הבריא . כל הלומדות היא קומה שניה, שאי אפשר להגיע אליה בלי לעבור בקומה
הראשונה. הקשר עם התורה והיסודות של ההבנה נבנים בהתחלה, בשנים הראשונות של התלמיד , במפגש הראשון עם החומש והמשנה והגמרא. להעמיד את זה נכון זו עבודה גדולה.
אז נכון שיש מלמדים בחיידרים שלא עובדים ככה, וזה גורם לתחושה שמלמדות היא עבודה לשטחיים. אבל הרי יש גם מלמדים רבים
מוכשרים ולמדנים, ויש גם אברכים רבים למדנים שמחפשים להעניק, והרי כידוע קשה להשתלב בעולם הישיבות עם היצע המשרות
המצומצם. אולי הגיע הזמן לייסד את זה בצורה מאורגנת? אולי כאן המקום להציע לבעלי יוזמה להתאגד, להקים ארגון גג שיעסוק בהכשרת
מלמדים, לא רק לאבחון בעיות קשב והתנהגות, אלא להנחלת התורה מהפסיעות הראשונות בצורה יסודית בהבנה ישרה ועמוקה. שירכשו
כלים איך לחשוב בבהירות ואיך לחנך לחשוב, איך למצוא את הטעם ואיך לבנות את יסודות ההבנה, איך לגשת להבנת הנקרא, איך לגשת
למבנה של סוגיא, איך לקרוא רש"י ואיך לנתח תוספות.
אם היוזמה תתפוס תאוצה ותפורסם כראוי, אזי אברך שיעבור הכשרה כזאת ויהיה מלמד בעל הסמכה מארגון זה, יסתובב עם תחושה של
יוקרה, כי החשיבה שלו תהיה יסודית ועמוקה, וזה יבלוט. זה גם ישפיע על הגישה החינוכית שלו, כי מי שמתרגל לחשוב חושב ביסודיות בכל
תחום. יהיה אפשר לשלב בהכשרה זאת גם שיעורים על יסודות חינוך, על זיהוי בעיות, על משמעת, ועוד. זה יעלה את הרמה הכללית של המלמדים, זה גם יוכל לגרום להם לדרוש שכר גבוה יותר כי הם ישדרו מקצועיות ויעלו את התלמידים שלהם לרמה גבוהה. בקיצור, יש כאן רעיון שאולי יכול לפתור בעיות רבות , ואולי כבר קיים באיזשהו מקום ורק זקוק לשדרוג תורני ופרסומת מושקעת, ובעבודה נכונה הוא יוכל לסייע רבות לעם ישראל.
ואני בטוחה שאתם דואגים לילדים שלכם - אז יש כאן מידע ממש שימושי עבורכם.
חברה שלחה לי את המאמר הבא שתקראו👇, בדקתי וראיתי שגם הילדים שלי לא צורפו אוטומטית כמו שהקופת חולים הייתה צריכה לעשות.
כמובן שעשיתי את זה באותו הרגע.

---


קראו ושלחו למבוטחים שלכם
הודעה חשובה לידיעת הציבור
המילים הבאות רלוונטיות לכל משפחה ולכל ילד בישראל.
ואני חושבת שזה אחד הפוסטים החשובים שכתבתי.
לקחתי אוויר של יומיים כדי לכתוב לא מתוך כאב ותסכול.
אלא מתוך רצון לעזור לכל ילד בישראל , שלא יזדקק לכך.

בישראל לכל אדם יש שני ביטוחים.
ביטוח בריאות - דרך קופות החולים
וביטוח לאומי.

הוא משלם כל חייו או באופן עצמאי, או שהוריו משלמים עבורו את הפוליסה. עבור אותם ביטוחים.
לפני מספר ימים בעזרתה של חברתי האהובה והמקסימה יעל פוזנסקי החלטנו לתבוע את זכויותינו בעבור הביטוח הסיעודי של מכבי.
יש לנו ילדה שלצערינו הרב נאלצנו לבצע עבורה הנגשה בבית, והיא מוגדרת כנכה, וזכאית ע״פ כל הקריטריונים לקצבת סיעוד.

לאחר שדובי הגיש את כל המסמכים
קיבלנו מייל יבש ולקוני ממכבי.
לבת שלכם אין ביטוח סיעוד !!!

מה זאת אומרת?
לכל ילד בישראל יש ביטוח סיעודי דרך קופות החולים, והביטוח הוא ללא עלות .
אבל , מסתבר שכדי שילד יהיה מבוטח בפועל הוא צריך לפנות לחברת הביטוח שעובדת עבור קופת החולים (אצלינו זה הפניקס)
ולהירשם.
אני אגיד שוב שיהיה ברור לכל בני האדם כולל כאלו קשיי הבנה כמוני.
המחוקק החליט שכל ילד זכאי באופן א ו ט מ ט י ובחינם לביטוח סיעודי עבור כל ילדיו הקטינים
אבל את המידע על החיוב בהרשמה מול החברה המבטחת בפועל , לא ידענו, ולא יודענו על יד קופת חולים.

אני מראש מתנצלת שלא קראתי את חוברת הפוליסה המפורטת כי או שקראתי ופספסתי את האירוע, זה היה לפני שנים.

אנחנו דיי המומים כי המשמעות כרגע מבחינתינו היא הפסד של עשרות אלפי שקלים.
והכסף הזה לא היה אמור להכנס להשקעות במניות בנסד״ק, אלא ליטרלי לאיכות החיים של רעיה.

אתם יודעים, מלחמה עבור החיים דורשת המון המון כוחות
אבל גם המון המון המון בירוקרטיה.
כתבתי את המילים הללו לא כדיי שתחשבו שאנחנו מסכנים.
אלא פשוט שתקחו אחריות ותעשו שלשה דברים.

1. תבדקו האם רשמתם את הילדים שלכם בפועל לביטוח סיעודי
2.תעזרו לי שהפוסט הזה יגיע לכל החברים שלכם.
3.אם יש לכם חבר שאיננו דובר עברית, תנסו להנגיש לו את המסר בשפתו.

תודה לחברתי עו״ד Shira Mack רזמוביץ׳ שעוזרת לנו למצא עו״ד מומחה לנושא אם ישנו כזה בעולם.

אין מושג את מי עוד לתייג, אז תייגו בתגובות אנשים רלוונטים.

מוסיפה בעריכה בזכות גיסי המדהים חנן גלר

לטובת הציבור ועל מנת לחסוך לכם חיפושים להלן רשימת הקופות ודרך איזו חברת ביטוח מנוהל הביטוח הסיעודי וטל׳ לברור והצטרפות :
כללית - הראל 9838*
מכבי - הפניקס 3507*
מאוחדת - מנורה 1700722233
לאומית - מנורה 5565*
בהצלחה 🙏

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה