הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אחרי שנה וחצי של ציפיה בלתי פוסקת-
זה קרה סוף סוף!
דופליקטים 2 היה בידי, בשניה הראשונה שהוא יצא מהמחסן
ביליתי את השבת בקריאה מענגת, סוחטת, עוצרת נשימה, מזועזת וכל התארים האפשריים.
למי שאין כח לקרוא את הביקורת המלאה?
רוצו לקנות.
למי שנשאר איתי, אני יפרט קצת.
העלילה מדהימה, מקורית והזויה לחלוטין
עוצרת נשימה פשוטו כמשמעו, לא נשמתי לרגע במהלך 750 העמודים.
בעיה שמלווה אותי מהספר הראשון – אני לא מצליחה לכתוב ביקורת מסודרת,
כי אי אפשר על ספר כל כך לא מסודר...
אז בנקודות, דברים שתפסו את תשומת ליבי – לטוב ולמוטב.
@יונה ספיר , אשמח לתגובתך ובעיקר לתשובה על השאלה היחידה שאני שואלת-
מתי הספר הבא????
זה קרה סוף סוף!
דופליקטים 2 היה בידי, בשניה הראשונה שהוא יצא מהמחסן
ביליתי את השבת בקריאה מענגת, סוחטת, עוצרת נשימה, מזועזת וכל התארים האפשריים.
למי שאין כח לקרוא את הביקורת המלאה?
רוצו לקנות.
למי שנשאר איתי, אני יפרט קצת.
העלילה מדהימה, מקורית והזויה לחלוטין
עוצרת נשימה פשוטו כמשמעו, לא נשמתי לרגע במהלך 750 העמודים.
בעיה שמלווה אותי מהספר הראשון – אני לא מצליחה לכתוב ביקורת מסודרת,
כי אי אפשר על ספר כל כך לא מסודר...
אז בנקודות, דברים שתפסו את תשומת ליבי – לטוב ולמוטב.
- הסיפור של ישי - וואו אחד ענק. פשוט שאפו מטורף, ששנה וחצי אנחנו מנסים לפצח את הסוד ולא מצליחים, כי הוא מעל ומעבר לכל דמיון. רק משהו שם היה לי לא ברור, אם הם בייס וסקנדר אבישי אמור להפעיל את שתיהם, זה מוח אחד – לא? באופן כללי כל הדו-שיח בין בייסים לסקנדרים היה לא ברור, וקצת נוגד לספר הראשון להסברים על סקנדרים ומה הם בדיוק.
- החיות הדופליקטיות – פשוט מדהים!!!! מגוון את הספר ומעניין. חיות הפלא של ממש... אני רק רועדת מה יקרה כשזירו ינסה לדפלקט דואוסיינס... בכלל כל הקטע של קאזנס והגוליבר – יפיפה. אבל הרגיש שהתודעה של רופיו מדי אנושית, ובכלל הצורה שמקסמיליאן דיבר איתו. אפרופו מקסמיליאן, ממש חבל שהוא לא היה יותר בספר. אני אוהבת אותו מאוד...
- המשימה באוטוקרט - היתה מגניבה ממש, במיוחד שהבנתי את הקשר למדינה... למרות שבעצם, מה הרעיון של לתת למתחרים להתנסות בשיטת משטר כל כך ישנה? לא עדי, משהו אוטוקרטי עדכני?
- הריקרדום – כח הזוי, שלא ברור בעצם מהו בכלל. גם כל סוגי האוצרים, לא היה ממש ברור. זה עשה לי דה ז'ה וו לקריאה הראשונה של דופליקטים 1, שקראתי ולא הבנתי מילה מרוב מושגים לא ברורים...
- הסוד של דני – הולך להתגלות באחד הפרקים האחרונים של הספר החמישי, במאבק הסופי בינו לבין וולדרמו--- טעות, בינו לבין זירו. בחייאת, אם יש סוד – תשמרי אותו בסוד, ואל תספרי לנו עליו. זה מייגע לקרוא שוב ושוב שיש סיבה שבגללה דני מיוחד ולא נפגע מהתמוטטות הבייס וצריך להגן עליו וזירו מעונין בו.
- פרופסור קלי – יפיפה מצד אחד, ומזעזע מהצד השני. אם את הורסת לנו את הדמות של דמבלדור, תסבירי אותה באותו ספר. הרס אותי לגמרי התיאורים איך הוא שקוע במחקר ולא מתייחס מספיק לילדים. אין אמונה בגויים...
- יורי וכל החברה – קצת מופרך שילדים בני 16 רוצחים ומתנהגים ככה. למרות שאם יורי הוא סבא של זירו ואבנר סבא של דני הכל מובן...
- הסוף – וואו, היה קשה. הגילויים המטומטמים, וסליחה על הביטוי, השאירו אותי בפה פעור! לא יודעת למה אני אף פעם לא מצליחה לצפות מראש את הספרים של יונה ספיר, למרות שבאופן כללי ספרים אצלי זה דבר די צפוי. המלחמה בבועת האוצרים, הגבורה של דני, לאי והכל ביחד השאירו אותי בהרגשה גרועה ממש... אני מנסה לנחש איך בספר הבא היא תבריא אותו ותחזיר אותו לשנת ההתגלות, כי התירוץ של עכשיו לא מספק בעליל! אבל אני כבר לא שואלת שאלות, מאמינה בה אחרי הספר הזה וההקדמה שלו...
@יונה ספיר , אשמח לתגובתך ובעיקר לתשובה על השאלה היחידה שאני שואלת-
מתי הספר הבא????
