דיון "הדת הפאסיבית"

  • הוסף לסימניות
  • #1
דמיינו את הסיטואציה הבאה: ילד עומד בחנות, העיניים שלו נוצצות מול עטיפה מרשימה של ממתק חדש, והוא מתחנן לאמא שלו שתקנה לו. האמא מעיפה מבט חטוף על האריזה ואומרת שלוש מילים: "זה בלי הכשר".

באותו רגע, הדיון נגמר. אין "למה", אין "אבל" ואין משא ומתן. הילד מחונך מגיל אפס שיש עקרונות שלא מזיזים – אם זה לא כשר, זה פשוט לא קיים.

אבל האם אימצנו את המודל הזה גם לניהול הכספים שלנו?

לאחרונה שמתי לב, שבהרבה פעמים כשמישהו מעלה כאן שאלה עניינית – למשל על שער הדולר או על כדאיות של מדד ספציפי – הוא מקבל תשובה שסוגרת את הדיון בצורה: "כן, אבל זה לא פאסיבי". נקודה.

השקעה פאסיבית היא אסטרטגיה מנצחת, אבל היא אמצעי, לא המטרה. בסוף, אנחנו רוצים להרוויח כסף כדי להשיא ילדים בכבוד ולדאוג לעתידנו.

אז אני רק תוהה: האם המטרה שלנו היא לחסוך כמה שיותר כסף בדרך הכי יעילה, או שהמטרה הפכה להיות פשוט להיקרא "משקיע פאסיבי"? והאם בדרך לשם, אסור לנו כבר לקבל תשובות ענייניות של "למה זה טוב או לא טוב" בלי שההגדרה היבשה תעצור את הכל?


גילוי נאות: כותב השורות הוא משקיע פאסיבי
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אז אני רק תוהה: האם המטרה שלנו היא לחסוך כמה שיותר כסף בדרך הכי יעילה, או שהמטרה הפכה להיות פשוט להיקרא "משקיע פאסיבי"? והאם בדרך לשם, אסור לנו כבר לקבל תשובות ענייניות של "למה זה טוב או לא טוב" בלי שההגדרה היבשה תעצור את הכל?
מצטרף
אבל התשובה "זה לא פאסיבי "
באה לומר דבר אחד
אם אתה פאסיבי ואתה מתחיל להתעסק בדברים האלה אתה כבר לא פאסיבי
אבל
עדין לדעתי יש מקום לכתוב תשובות יותר ברורות
ברור לי שהמומחים כאן שלמדו על השקעה פסיבית לא הסתפקו בתשובות כאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
דמיינו את הסיטואציה הבאה: ילד עומד בחנות, העיניים שלו נוצצות מול עטיפה מרשימה של ממתק חדש, והוא מתחנן לאמא שלו שתקנה לו. האמא מעיפה מבט חטוף על האריזה ואומרת שלוש מילים: "זה בלי הכשר".

באותו רגע, הדיון נגמר. אין "למה", אין "אבל" ואין משא ומתן. הילד מחונך מגיל אפס שיש עקרונות שלא מזיזים – אם זה לא כשר, זה פשוט לא קיים.

אבל האם אימצנו את המודל הזה גם לניהול הכספים שלנו?

לאחרונה שמתי לב, שבהרבה פעמים כשמישהו מעלה כאן שאלה עניינית – למשל על שער הדולר או על כדאיות של מדד ספציפי – הוא מקבל תשובה שסוגרת את הדיון בצורה: "כן, אבל זה לא פאסיבי". נקודה.

השקעה פאסיבית היא אסטרטגיה מנצחת, אבל היא אמצעי, לא המטרה. בסוף, אנחנו רוצים להרוויח כסף כדי להשיא ילדים בכבוד ולדאוג לעתידנו.

אז אני רק תוהה: האם המטרה שלנו היא לחסוך כמה שיותר כסף בדרך הכי יעילה, או שהמטרה הפכה להיות פשוט להיקרא "משקיע פאסיבי"? והאם בדרך לשם, אסור לנו כבר לקבל תשובות ענייניות של "למה זה טוב או לא טוב" בלי שההגדרה היבשה תעצור את הכל?


גילוי נאות: כותב השורות הוא משקיע פאסיבי
אכן, מבחינה ציבורית, אין מקום להשקעה לא פאסיבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אגב פסיביות
תקנו אותי אם אני טועה (וגם אם לא תרגישו חופשי...)
ההגדרה היא: לשים ולשכוח, כך שלדוגמא אם אני יקח מניית אמזון וילך לישון זה גם פסיביות
לאו דווקא מדד רחב
וגם על כאלה שהם לא רחבים מאוד אומרים פה שזה לא פסיבי...
רבוייתי, פסיבי זה לא לשנות!!!!! לא, לא לקחת משהו ספציפי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יש שני צדדים למטבע של השיטה הפסיבית (*) - אחד זה הנושא של שוק יעיל, האמונה שאי אפשר להכות את השוק לטווח ארוך או לתזמן. השני זה הצד הפסיכולוגי-התנהגותי. הגישה הפסיבית אומרת שככל שאתה פחות פסיבי אתה יותר בסיכון ליפול למלכודות רגשיות ולעשות שטויות.
מהצד הזה, הדימוי של כשרות דווקא מתאים מאד - מי שיתייחס ל"לא פסיבי" כאל "לא כשר", יצליח לעמוד בעקרונות ההשקעה הפסיבית יותר בהצלחה מאשר מי שלא ישלול מראש. מהבחינה הזו התשובה "זה לא פסיבי" משיגה את המטרה של חיסכון כמה שיותר יעיל, עבור רוב מוחלט של האנושות, בלי קשר לשאלה לגופה של אסטרטגיית השקעה.

(*) והכוונה פה גם לעניין של לא לשנות וגם לעניין המדדים לעומת בחירה של מניות, ולא משנה הטרמינולוגיה המדויקת כרגע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
דמיינו את הסיטואציה הבאה: ילד עומד בחנות, העיניים שלו נוצצות מול עטיפה מרשימה של ממתק חדש, והוא מתחנן לאמא שלו שתקנה לו. האמא מעיפה מבט חטוף על האריזה ואומרת שלוש מילים: "זה בלי הכשר".

באותו רגע, הדיון נגמר. אין "למה", אין "אבל" ואין משא ומתן. הילד מחונך מגיל אפס שיש עקרונות שלא מזיזים – אם זה לא כשר, זה פשוט לא קיים.

אבל האם אימצנו את המודל הזה גם לניהול הכספים שלנו?

לאחרונה שמתי לב, שבהרבה פעמים כשמישהו מעלה כאן שאלה עניינית – למשל על שער הדולר או על כדאיות של מדד ספציפי – הוא מקבל תשובה שסוגרת את הדיון בצורה: "כן, אבל זה לא פאסיבי". נקודה.

השקעה פאסיבית היא אסטרטגיה מנצחת, אבל היא אמצעי, לא המטרה. בסוף, אנחנו רוצים להרוויח כסף כדי להשיא ילדים בכבוד ולדאוג לעתידנו. ברמה קיצונית.
חזק ביותר!
לפעמים יש לי הרגשה שיש כאן דת עיוורת ברמה קיצונית.
אתן דוגמא במתקפת המכסים של טראמפ שהנאסד"ק צנח בחדות ואיבד מהשיא -20% שאל אחד האם מומלץ למשקיע לטווח ארוך להגדיל את ההפקדה החודשית לאנסד"ק.
ואחד מחשובי הפורום ענה לו "בשפו"א לא! בשיטה הפאסיבית לא מתזמנים כניסה ויהי מה".

הלו... מה נסגר איתכם, ברור שמדובר במשהו זמני ובהשקעה לטווח ארוך בוודאי מומלץ להגדיל בירידה כ"כ משמעותית.


כמובן שאישית באותה תקופה העברתי סכום חביב לנאסד"ק פי 3.

נ.ב. גם אני בעד השקעה פאסיבית אבל לא בעד דת הפאסיבית, לא צריך לתת לכסף להיות עד כדי כך טיפש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כמובן שאישית באותה תקופה העברתי סכום חביב לנאסד"ק פי 3.

נ.ב. גם אני בעד השקעה פאסיבית אבל לא בעד דת הפאסיבית, לא צריך לתת לכסף להיות עד כדי כך טיפש.
נ. ב. זה מעשה די טיפשי.
יכולת בכיף לאבד את הסכום החביב הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
דמיינו את הסיטואציה הבאה: ילד עומד בחנות, העיניים שלו נוצצות מול עטיפה מרשימה של ממתק חדש, והוא מתחנן לאמא שלו שתקנה לו. האמא מעיפה מבט חטוף על האריזה ואומרת שלוש מילים: "זה בלי הכשר".

באותו רגע, הדיון נגמר. אין "למה", אין "אבל" ואין משא ומתן. הילד מחונך מגיל אפס שיש עקרונות שלא מזיזים – אם זה לא כשר, זה פשוט לא קיים.

אבל האם אימצנו את המודל הזה גם לניהול הכספים שלנו?

לאחרונה שמתי לב, שבהרבה פעמים כשמישהו מעלה כאן שאלה עניינית – למשל על שער הדולר או על כדאיות של מדד ספציפי – הוא מקבל תשובה שסוגרת את הדיון בצורה: "כן, אבל זה לא פאסיבי". נקודה.

השקעה פאסיבית היא אסטרטגיה מנצחת, אבל היא אמצעי, לא המטרה. בסוף, אנחנו רוצים להרוויח כסף כדי להשיא ילדים בכבוד ולדאוג לעתידנו.

אז אני רק תוהה: האם המטרה שלנו היא לחסוך כמה שיותר כסף בדרך הכי יעילה, או שהמטרה הפכה להיות פשוט להיקרא "משקיע פאסיבי"? והאם בדרך לשם, אסור לנו כבר לקבל תשובות ענייניות של "למה זה טוב או לא טוב" בלי שההגדרה היבשה תעצור את הכל?


גילוי נאות: כותב השורות הוא משקיע פאסיבי
בשולי הדיון, הספרות המוסרית שלנו מלאה עד גדות בדימויים ומשלים מעולם המסחר וכדו' כדי לגרום לנו ביצועים טובים יותר בעולמנו הרוחני שהוא לפי האמת חשוב לאין ערוך, ותמיד עם שורת המחץ: אם כך בשל חיי שעה, בשל חיי עולם על אחת כמה וכמה. לפיכך, קצת קצת צורם להשתמש בגשר היפה הזה בכיוון ההפוך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אכן, מבחינה ציבורית, אין מקום להשקעה לא פאסיבית.
אני גם חושב ככה.
כתבתי בעיקר על זה שההשקעה פאסיבית היא אמצעי ולא המטרה,
וע"כ כשיש דיון כלשהו כדאי לנמק יותר ולא להסתפק בתשובות בנוסח "משקיע פאסיבי לא חושב, לא שואל, לא מבין, ולא רוצה להבין"...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני רוצה להרחיב לא רק שאני רואה בזה (להבדיל אלף וכו') מעין דת
אלא אני רוצה להוסיף שכמו שלא תלך לשמוע שיעור גמרא וכדו' מאדם כופר
ככה לא ללמוד השקעה פאסיבית מאדם שאינו כזה

אני חלוק עליך בעניין הזה
שגם בדת מותר לשאול שאלות ולא הכל מובן מאליו וכ"ש בדברי חול שמותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הגדרה יפה.
האם כמשקיע פאסיבי אסור לי מידי פעם
לבדוק נתונים,
להשוות,
לבדוק את השוק?
כי כשאני שואלת אני מיד מקבלת תגובה שלילית.
גם אם אני שואלת כדי להגביר פיזור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני רוצה להרחיב לא רק שאני רואה בזה (להבדיל אלף וכו') מעין דת
אלא אני רוצה להוסיף שכמו שלא תלך לשמוע שיעור גמרא וכדו' מאדם כופר
ככה לא ללמוד השקעה פאסיבית מאדם שאינו כזה

אני חלוק עליך בעניין הזה
שגם בדת מותר לשאול שאלות ולא הכל מובן מאליו וכ"ש בדברי חול שמותר
הלייק שנתתי לא מתייחס לשורה המחוקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אגב פסיביות
תקנו אותי אם אני טועה (וגם אם לא תרגישו חופשי...)
ההגדרה היא: לשים ולשכוח, כך שלדוגמא אם אני יקח מניית אמזון וילך לישון זה גם פסיביות
לאו דווקא מדד רחב
וגם על כאלה שהם לא רחבים מאוד אומרים פה שזה לא פסיבי...
רבוייתי, פסיבי זה לא לשנות!!!!! לא, לא לקחת משהו ספציפי!
נניח שקנית מניית אמזון, והיא נמחקה מהמסחר, מה אתה כאדם פאסיבי עושה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #17
השקעה פסיבית (מושכלת) לא יכולה להיות במניות בודדות.
זה עדיין לא מחייב להשקיע במדדים, אפשר להשקיע בקבוצת מניות שמחלקות דיבידנד לפי הבחירה שלך וכו וכד.

אבל לאמיתו של דבר אין כזה דבר השקעה פסיבית. אתה צריך לבחור איזה קרן אירית או אמרקאית, גלובלית או רק אמריקה, להסתפק במניות או להוסיף אג״ח סחורות או משהו אחר, תכנון מס, הבנת הפסיכולוגיה וסיבולת הסיכון שלך וכו וכד
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אגב, אחד הדברים שגרם לי לכתוב ולהסיק שאין כזה דבר "הדת הפאסיבית" הוא הטור הזה
ואם בארזים נפלה שלהבת...
הוא אשר דיברתי
זה גם פסיביות אם ישאיר שם את הכסף ל10 שנים
לא מבין את הסתירה
פסיביות זה לא שמרנות=רק מדדים מסויימים
זה סגנון השקעה לטווח הארוך ולא לשחק עם הכסף כל הזמן
נניח שקנית מניית אמזון, והיא נמחקה מהמסחר, מה אתה כאדם פאסיבי עושה?
כלום!!
מה תעשה אם S&P צנח ב80%?
אותו דבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #20

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.
יותר ויותר אנשים נחשפים לשיטת ההשקעה הפאסיבית, יועצים קמים כפטריות אחר הגשם ועל כל עמוד או פינת רחוב יש פרסומים בנושא. ולאחרונה אני נשאל יותר מידי פעמים ע"י יותר מידי אנשים על קרנות ממונפות. או על מינוף באמצעות הלוואה.

איני רוצה לעסוק במאמר זה בסיכונים וביתרונות שיש בהשקעה ממונפת על כל סוגיה, במאמר זה אני רוצה לדבר על המושג "מספיק" או כפי שאני אוהב להגיד; להשיג את ה"מקסימום" במסגרת ה"בטוח".

מורגן האוסל היטיב להגדיר את הנושא בספרו ואני יצטט קטע קצר:

המושג "מספיק" עשוי להתפרש כגישה שמרנית, שאין בה מקום לניצול הזדמנויות ולמימוש פוטנציאל. אבל אני לא חושב שזה כך. "מספיק" פירושו להבין שהמצב ההפוך – כלומר תיאבון לעוד ועוד ללא שובע – עלול לדחוף אתכם לעשות דברים שתתחרטו עליהם.

הדרך היחידה לדעת כמה אתם מסוגלים לאכול היא לאכול עד שתקיאו את נשמתכם. מעטים מנסים זאת, מפני שחווית ההקאה מכאיבה הרבה יותר מההנאה שאפשר להפיק מאכילה. אלא שמסיבה כלשהי ההיגיון הזה לא פועל בעולם העסקים וההשקעות, ורבים מידי לומדים לעצור רק כשהם מתרסקים.


הרצון להשקיע בקרנות ממונפות, או להתעלם מהצורך לשלב אג"ח בתיק, בדרך כלל נובע ברוב המקרים מהרצון להשיג יותר. הוא מגיע מתוך הבנה ש־9% תשואה זה מעט מידי, ובמקום לחשוב איך מגיעים למצב שבו חוסכים יותר כסף חושבים איך ניתן למקסם את התשואה במעט שאנחנו מצליחים לחסוך. ובמילים אחרות - מנסים ללכת על כל הקופה.

הבעיה בגישה הזו, שהיא באה מחוסר רצון לצאת מאזור הנוחות. הרי הרבה יותר קל לנסות להכפיל תשואה מאשר לנסות להכפיל חיסכון, והסכנה האמיתית היא כאשר קורים דברים לא צפויים. (הרי לדברים הצפויים אנחנו מתכוננים)

עכשיו הכירו את אברהם (שם בדוי) אברך כולל משקיע פאסיבי כבר מספר שנים טובות, רעייתו עבדה במשרת הייטק נחשבת במרכז הארץ עד לשנת 2023 אלא שאז החברה נכנסה לקשיים יחד עם עוד חברות רבות מתחום ההייטק ולפתע היא מצאה עצמה ללא עבודה. אבל הבעיה המרכזית הייתה שבאותה תקופה היקף גיוס העובדים לתחום ההייטק צנח בעשרות אחוזים והזוג מצא עצמו ללא הכנסה למשך פרק זמן מכובד של 10 חודשים (!)

הדבר הראשון שנפגע היה תיק ההשקעות, אבל הבעיה הייתה שהמדד באותה תקופה היה בשפל של משבר הריביות. עכשיו דמיינו שהתיק היה מורכב בין היתר גם מקרנות ממונפות, ונסו לנתח מה היה קורה אילו כל התיק היה מורכב באופן הזה או לכל הפחות 50% ממנו.

רבים מאיתנו אינם שואפים להיות האנשים העשירים ביותר בעולם, אלא פשוט להשיג ביטחון כלכלי, חופש בחירה ויכולת לנהל את חיינו על פי רצוננו. המטרה הזו – "מספיק" – שונה מאדם לאדם, אך לרוב היא נשענת על תכנון ריאלי והתאמה לצרכים אישיים ולאורח החיים הרצוי.

מינוף והשקעות אגרסיביות טומנים בחובם סיכונים כבדים. אמנם האפשרות להכפיל רווחים קיימת, אך גם הסכנה להפסדים כבדים – עד כדי מחיקת ההשקעה כולה – ממשית מאוד. שינוי קטן לרעה בשוק עלול להסב נזק כבד, במיוחד כשמדובר בהשקעה ממונפת.

ניהול סיכונים אינו מותרות – הוא חלק אינטגרלי מהשקעה אחראית. הוא דורש הכרה בכך שהתשואה הגבוהה ביותר אינה תמיד הדרך הנכונה, ושלעיתים שמירה על הון קיימים ויציבות ארוכת טווח חשובות הרבה יותר.

הבחירה "להסתפק במספיק" איננה ויתור על שאיפות – היא גילוי של בגרות פיננסית, של ראיית עולם שפויה ומבוססת. היא עדות לכך שהשקעה חכמה אינה נמדדת בכמה גבוה אפשר לעלות, אלא כמה רחוק ניתן להתקדם מבלי ליפול.

אז בפעם הבאה שמתעורר בכם הדחף "ללכת על כל הקופה", עצרו רגע וחשבו: האם הסיכון באמת מצדיק את הסיכוי? לעיתים קרובות, התשובה היא – לא. לעיתים קרובות, "מספיק" הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים – והוא גם המטרה הנבונה ביותר.

אין פה משום המלצה להימנע מקרנות ממנופות כפי שאין פה המלצה להשקיע דווקא באלו הממונפות. המטרה היא לגרום לכם לעצור רגע לפני שאתם חושבים על השקעה כזו או אחרת וללמוד את הסיכונים ולהבין את משמעות הסיכון שאתם לוקחים. בין אם מדובר בקרנות ממונפות ובין אם מדובר בשילוב אג"ח בתיק או בכל בניית ותכנון של תיק השקעות מכל סוג שהוא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה