התייעצות שאלה מעניינת

  • הוסף לסימניות
  • #43
  • הוסף לסימניות
  • #44
  • הוסף לסימניות
  • #48
אחרי שבוע שאני עמלתי על כתיבת שני מאמרים שהתפרסמו היום ב"ה.
אני מעוניין לכתוב מאמר על נושא שיעניין את חברי הפורום.
יש לכם נושא שמעסיק אתכם בשוק ההון?
אשמח אם תכתוב על איזה ממדים להשקיע..

ורק אל תגיב
"רק זה לא.."
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אשמח אם תכתוב על איזה ממדים להשקיע..
בקושי לאדם הפרטי אני יכול לכתוב, ודאי שאי אפשר לכתוב לרבים!
ורק אל תגיב
"רק זה לא.."
אתה באמת רוצה שאני יעשה עבודות שירות.
במקום לעזור כאן לאנשים.

זה אסור חוקית, ובעיקר מוסרית, אני לא מחשיב את עצמי למומחה, אפילו לא אחרי שכתבתי מאמר.
אלא אם אלמד במשך שנה לפחות את התחום ואתנסה בו על בשרי לאורך זמן...

אני מאוד מבין את הרצון שלך, המלצתי היתה, ועודנה לקרוא את הספר של מורי @השקעות R הון .
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לא
זה עדיין חסום
תודה רבה
האם אנחנו באמת מוכנים למה ששוק ההון עלול לעשות לכסף שלנו לטוב ולרע?

האם אנחנו באמת מבינים את הסיכון בשוק ההון אפילו לטווח הארוך?


כשמסתכלים על גרף של שוק המניות לאורך עשרות שנים, הכול נראה כמעט טריוויאלי.

הקו עולה.

יש ירידות בדרך — לפעמים אפילו חדות — אבל במבט רחב (כשעושים זום אאוט) המגמה ברורה:
השווקים נוטים לעלות לאורך זמן.

מכאן נולדה אחת האמירות המפורסמות ביותר בעולם ההשקעות:

"בטווח הארוך שוק המניות תמיד עולה."

יש בזה הרבה אמת. אבל כמו הרבה משפטים פופולריים, שמכילים הכללות, גם כאן זה לא מדוייק.

כי השוק אולי עולה בטווח הארוך — אבל הדרך לשם יכולה להיות מאוד לא נעימה.

לפעמים אפילו במשך עשור שלם.

ממוצעים יכולים להטעות...

רוב האנשים מכירים את הנתון הבא:

שוק המניות האמריקאי הניב בערך 10% תשואה שנתית בממוצע לאורך ההיסטוריה.

זה מספר שמופיע כמעט בכל ספר השקעות, בכל מצגת פיננסית ובאין־ספור בלוגים.

אבל יש כאן נקודה חשובה.

המספר הזה הוא ממוצע.

בפועל, שוק ההון כמעט אף פעם לא עולה בצורה חלקה.

יש שנים של עליות חדות.
יש שנים של ירידות חדות.
ולפעמים יש גם כמה שנים שבהן השוק פשוט מתבוסס במקום.


מלכודת הממוצעים

אחת הטעויות הנפוצות ביותר של משקיעים הוא להסתכל על הממוצע ההיסטורי ולחשוב שזה מה שהם יקבלו בוודאות.

לדוגמה, מדד S&P 500 הניב לאורך זמן בערך 10% בשנה בממוצע לפני אינפלציה. הרבה אנשים מתרגמים את הנתון הזה לציפייה פשוטה: התיק שלי יעלה בערך 10% בכל שנה, לטווח ארוך.

במציאות זה כמובן לא עובד כך.

השוק יכול לעלות 25% בשנה אחת, לרדת 30% בשנה אחרת, ולתת כמה שנים כמעט ללא תשואה בכלל. הממוצע נשאר יפה על הנייר — אבל הדרך אליו יכולה להיות מאוד לא נעימה.

ספוילר: כך זה נראה?

למה התנודתיות "גונבת" תשואה

יש כאן עניין מתמטי שרבים לא מודעים אליו.

נניח תיק של מיליון שקל.

בשנה הראשונה השוק עולה 20%, והתיק שווה 1.2 מיליון.
בשנה השנייה השוק יורד 20%.

אם נסתכל על הממוצע בנקודה הזאת, הרי שהממוצע הוא 0%.

אבל, כמה נשאר?

960 אלף שקל.

כלומר, למרות שהתשואה הממוצעת היא אפס, המשקיע הפסיד בפועל כסף, וכדי לתקן את הירידה של השוק הוא יהיה צריך להאיזר באורך רוח.

זו הסיבה שמשקיעים לא חווים את הממוצע של השוק האמיתי, אלא את הממוצע כולל התנודתיות — והוא בדרך כלל נמוך יותר. ככל שהתנודתיות גבוהה יותר, כך הפער גדל.

יש מי שמכנים את זה “מס התנודתיות”.

(מי שלמד על ריבית דריבית, צריך לדעת שזה עובד גם הפוך).

ספוילר: התמונה להמחשה בלבד

הסיכון שאנשים כמעט לא מדברים עליו...

עוד גורם קריטי נקרא סיכון רצף התשואות. וכבר הרחיבו עליו בעבר באחד המאמרים.
ממליץ (זו ההמלצה היחידה שלי, חוץ מזה שום דבר אינו המלצה) לקרוא על זה כאן:

סיכון רצף התשואות (או למה גם משקיעים לטווח ארוך צריכים קצת מזל) - הסולידית

מהי הסיבה לכך ששני משקיעים, אשר נהנים מתשואה שנתית זהה מתיק ההשקעות שלהם, ישיגו לאורך זמן תוצאות שונות בתכלית?
www.hasolidit.com

בקצרה: הוא לא משפיע כמעט בכלל על מי שרק מפקיד כסף לתיק לאורך השנים. אבל עבור מי שמושך כסף מהתיק — למשל בפנסיה — הוא יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון, בהנחה שכולנו נמשוך יום אחד, זה רלוונטי לכל אחד.

נניח שני משקיעים שמושכים כסף מתיק של מיליון שקל.

שניהם חווים בדיוק את אותן תשואות לאורך השנים. ההבדל היחיד הוא הסדר.

משקיע אחד חווה את השנים הטובות בתחילת הדרך.
השני חווה דווקא את השנים הרעות בהתחלה.

ושניהם מושכים כעת חלק מהכסף.

למרות שהתשואה הממוצעת זהה — התוצאה הסופית יכולה להיות שונה לגמרי. מי שחווה ירידות בתחילת הדרך עלול למצוא את עצמו מוכר חלק גדול מהתיק בדיוק כשהשוק בשפל.

ואז מי שחווה ירידות בתחילת הדרך נאלץ למכור חלק גדול מהתיק כשהמחירים נמוכים. כשהשוק מתאושש, נשאר פשוט פחות כסף שיכול להשתתף בעליות.

האם הזמן יעשה את שלו?

כשמדברים על השקעה לטווח ארוך, הרבה פעמים שומעים את המשפט:

"אם מחכים מספיק זמן — תמיד מרוויחים."

אבל ההיסטוריה מראה שהתמונה קצת יותר מורכבת לגבי ההגדרה של 'מספיק זמן'...

יש תקופות לא קצרות שבהן השוק פשוט לא מתקדם כמעט בכלל.

אחת הדוגמאות הידועות היא מה שנקרא לעיתים “העשור האבוד” של שוק המניות האמריקאי.

בין השנים 2000 ל-2010, מדד המניות האמריקאי המרכזי כמעט שלא התקדם.

בתחילת שנת 2000 המדד עמד בערך על 1,450 נקודות,
ועשר שנים מאוחר יותר — סביב 1,100–1,200 נקודות.

כלומר, אחרי עשור שלם, משקיע שהיה נכנס בדיוק בשיא בועת הדוט-קום היה מוצא את עצמו עם תשואה כמעט אפסית, ולעיתים אפילו שלילית (לפני דיבידנדים).



תחשבו על זה, יוסי הקטנטן והחמוד שמיד אחרי החלאקה שלו, סבא שמואל מארה"ב קנה בשבילו S&P500 בשביל שיהיה כסף לבר מצוה של יוסי החמוד...

סבא שמואל הוא משקיע פאסיבי לכן הוא מתנזר מכל כלי התקשורת, ואין לו חצי מושג על מה שקורה בשווקים.

עבר עשור, יוסי כבר בחור בר מצוה, איזה התרגשות, סבא שמואל מתקשר לברוקר, "כמה כסף יש לי בתיק, לפי הממוצע אמור להיות לי פי 2 לפחות...".

"מיסטר שמואל", אומר הפקיד בחדר המסחר, "צר לי לאכזב אותך התיק לא הביא שום תשואה, ואפילו יש קצת הפסד"
.

למי שרוצה סיום טוב: סבא שמואל המתין כמה שנים והעניק לנכדו נדוניה יפה מאוד לחתונה...

וזו לא דוגמה יחידה.

גם בשווקים אחרים היו תקופות ארוכות של קיפאון.

לדוגמה:

יפן אחרי 1989

שוק המניות היפני הגיע לשיא בסוף שנות ה-80 מכפיל הרווח של השוק היפני אז היה אסטרונומי (סביב 60 ומעלה).
מאז עברו יותר משלושה עשורים שבהם המדד התקשה מאוד לחזור לרמות האלה.

זו תזכורת לכך שגם שווקים גדולים ומפותחים יכולים לעבור תקופות ארוכות של דשדוש.

מה המשמעות למשקיע?

הנקודה כאן איננה לטעון ששוק המניות לא משתלם.

ההיסטוריה דווקא מראה שבטווח ארוך מאוד — מניות היו בין ההשקעות המצליחות ביותר.

אבל חשוב להבין שגם בתוך מגמה ארוכת טווח של עלייה, יכולים להיות עשורים שלמים שלא מייצרים כמעט תשואה.

ולכן כאשר בונים תוכנית פיננסית — במיוחד אם היא מבוססת על משיכת כסף מהתיק בעתיד — כדאי לקחת בחשבון גם תרחישים כאלה.

לא כי הם בהכרח יקרו.

אלא כי ההיסטוריה מלמדת שהם בהחלט אפשריים.



(סתם כך שווה להרחיב על זה פעם... לא כל מדד רחב מתאושש מהר, המדד היפני כאמור, התאושש רק לאחר 34 שנים!)

ספוילר: המדד היפני - 34 שנות התאוששות

במילים אחרות — תקופות ארוכות ללא תשואה הן לא תרחיש דמיוני.

אז למה אנשים כמעט לא חושבים על זה?

הגעתי למסקנה שיש לכך כמה סיבות פסיכולוגיות די פשוטות.

ראשית, אנחנו מושפעים מאוד מהעבר הקרוב. אם בעשור האחרון השוק עלה יפה, קל להאמין שכך זה תמיד יהיה, זו הטיה פסיכולוגית שנקראת Recency Bias — הטיית האחרונות. עיין ערך מדד ת"א שקיבל מקום של כבוד בכוללים, ובפורום...

שנית, אנחנו נוטים להסתכל בעיקר על סיפורי הצלחה. מדברים הרבה על השוק האמריקאי, ופחות על מדינות שבהן שוק המניות דשדש שנים ארוכות.

ושלישית — קשה מאוד עד בלתי אפשרי לדמיין מצב שבו התיק שלך לא מתקדם במשך שנים.

ומה עושים עם זה?

המסקנה היא לא ששוק ההון מסוכן מדי או שצריך להימנע ממנו. להפך — לאורך זמן הוא עדיין אחד הכלים החזקים ביותר לבניית הון.

אבל כן חשוב להבין את הסיכונים האמיתיים ולהתכונן אליהם.

מה יקרה אם בעוד עשר שנים התיק שלנו יהיה בערך באותו מקום שבו הוא נמצא היום?

האם התוכנית הכלכלית שלנו עדיין תעבוד?

-כמה רעיונות שיכולים לסייע, (אני בטוח שיש לכם עוד כמה אשמח לשמוע בתגובות)-

להימנע מתכנון שמבוסס רק על הממוצע ההיסטורי, ולקחת בחשבון עוד אפשרויות...
ולשמור על פיזור השקעות רחב ככל האפשר, פיזור גיאוגרפי הוא קריטי – מי שהיה מושקע רק ביפן בשנים הנ"ל, חווה טראומה פיננסית, בעוד שמי שהיה מפוזר גלובלית נהנה מהצמיחה של שאר המדינות.
ומי שמבין את הסיכונים מראש — בדרך כלל גם מתמודד איתם הרבה יותר טוב כשהם מגיעים.

לסיום:

סטטיסטיקה בהגדרתה היא ידע על העבר.

אבל חשוב לזכור שהיא לא הבטחה על העתיד.

הממוצעים ההיסטוריים יכולים לתת לנו כיוון כללי, אבל הם לא מספרים את כל הסיפור, וגם לא יכולים לספר.

הדרך האמיתית של שוק ההון מלאה בעליות, ירידות, תקופות טובות ותקופות מאתגרות.

ומי שמבין את זה מראש — בדרך כלל מגיע הרבה יותר מוכן לרגעים שבהם השוק מחליט להזכיר לנו עד כמה הוא יכול להיות בלתי צפוי.

"משקיע מקצוען בודק מה הסיכונים, משקיע חובבן בודק איפה היו תשואות העבר הגבוהות"

נ.ב. במאמר זה סקרתי את הסיכונים בהשקעה עצמה, אבל לפני הכל חשוב לזכור את הסיכון מספר 1, שהוא המשקיע בעצמו!
ואחתום במשפט הידוע "קרקעית הבורסה מלאה בעצמותיהם של אלו שידעו בדיוק מה לעשות, וכשלו ליישם זאת".

המאמר הינו אינפורמטיבי בלבד, ואינו ייעוץ או המלצה לשום פעולה כלשהי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אולי הבנה מעמיקה יותר על מט"ח ואג"ח, מרוב דיבורים על מניות ומדדים זה התפספס טיפה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אג"ח הבנתי, וזה רצון ישן שלי!
לגבי מט"ח:
תפרט מה הם הנקודות שמעניינות אותך.
ברמת המאקרו ממש
איך זה משפיע על הכלכלה וכו'
הדולר - מדוע הוא המטבע החזק ומה ההשלכות שיש לרמה שלו
וכיו"ב
תודה על המאמרים - הם ברורים וערוכים מצוין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
ברמת המאקרו ממש
איך זה משפיע על הכלכלה וכו'
הדולר - מדוע הוא המטבע החזק ומה ההשלכות שיש לרמה שלו
וכיו"ב
תודה על המאמרים - הם ברורים וערוכים מצוין.
אנסה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
אני חושב שכל מה שתכתוב (וכן כל י שיכתוב מאמרים טובים) זה יהיה טוב
אתה מפרט היטב ויש בזה המון תועלת לציבור
האמת שאני לא כל כך מבין מה התועלת הגדולה?
אשמח שתמקד אותי איזה נקודות, כדי שאוכל לחזור עליהן גם פעם הבאה?
אולי תכתוב על קרן פימי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אותי הפוך מעניין איך יכול להיות שכל הזמן מלחמה בשנים האחרונות והדולר כל כך חלש
והשקל כל כך חזק למרות שהחוב תוצר אמור לעלות
ואיך יכול להיות שכשהבוסה בארצות הברית יורדת הדולר -שקל מתחזק
ומדוע אם זה כזה חזק אי אפשר יותר להדפיס כסף להליש אותו קצת כדי לעזור ליצוא?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום וברכה לכל חברי הפורום!
שמי בועז הלפרין ואני מטפל CBT כבר 11 שנה

מהתעסקות שלי בטיפול נפגשתי גם בהורים רבים ובעיקר אבות שיש להם בעיות תקשורת רבות עם הילדים שלהם, החל מגילאים קטנים ועד גילאים גדולים יותר.

אני פונה אליכם ללב שלכם בתור אבא, הורים רבים חווים קשיים של הבעת אהבה לילדים שלהם, סבלנות ויכולת לשהות עם ילדיהם, ולא בגלל שהם הורים רעים אלא בגלל שהרבה פעמים להורים שלהם היתה בעיה דומה והבעיה פשוט עברה במסורת.

אני פותח פה אשכול שמטרתו ליצור דיונים בנושא הזה- איך לבנות את האבהות שלנו כדי שלילדים שלנו יהיה את האבא הכי טוב שאנחנו מעונינים שיהיה להם

האשכול הזה נועד לכל אבא\אמא שמרגישים שאין להם סבלנות לילדים שלהם, להיות עם הילדים וכו', להקשיב לילדים שלו, להורים עם ילד שהוא שונה (הכוונה לילד לא מוצלח בעיני ההורים) מרגישים מטען חורג שהם מוצאים את עצמם כל שני וחמישי נכנסים איתו לכסח ועצבים, מריבות והערות וכו'.

באמת שאני מקווה שלרוב אין את התמודדות הזו! אבל אם יש ! תדעו לכם זה בר שינוי! וחייבים לשנות, בשביל זה נוצרנו.
אני פותח את האשכול הזה מהסיבה הפשוטה שבטיפול המון פעמים עולה נושא ההורים, וילדים שהם למעשה כבר היום מבוגרים סוחבים איתם דברים מהיחס של ההורים והם צריכים לעבור תהליך שלם עם עצמם כדי להגיע למקום שהם באמת מאמינים שההורים אוהבים אותם ומקבלים אותם, אז חשבתי אולי אפשר ליצור על ידי האשכולות של פרוג מודעות לעניין הזה בעצמו, ואולי מי יודע, הילדים ירוויחו מזה.

מטרת האשכול הזה הוא לא לתת עצות בחינוך, ולהסביר איך לשנות את הילדים שלנו, אלא איך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו וממילא עם היושר שלנו נדע בס"ד איך להתנהג בכל סיטואציה וסיטואציה.

על כל שאלה אענה בשמחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה