להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

מצב
הנושא נעול.
אני אגיד לך את האמת הטעות היחידה שנעשתה היא שהזמינו את הבני דודים אם רצו לחסוך במנות. כי אני כן חושבת שאם הזמינו משהו חשוב לכבד אותו.
אבל, כן, בעיני החברות של הכלה חשובות יותר בתעדוף את מי להזמין.
ואגב, נכון שאין לכלה הרבה פניות בזמן החתונה, אבל ברגע הקטן הזה שהיא תפגוש את החברה הטובה היא תקבל אותה בחם רב ובשמחה גדולה. בעוד האמא שהזמינה את הבני דודים תקבל את הברכות בנימוס, תנסה למצא לאורחת סידור ישיבה ובזה יסתכם הענין. וזה לדעתי מוכיח מי קדם למי (אבל אם מזמינים את שניהם יש לדאוג לשניהם)
החברות עדיפות על דודותיה של הכלה?
אם לא, כנראה תצטרך לוותר על החברות בסעודה.
אם כן - שתזמין אותם במקומם.
 
="ארבע, post: 7652188, membe

זה לא שאני שוחרת שניצלים ממוחזרים, ועדיין יצאתי משני האירועים בפחי נפש.
נראה לי שנדרשת רפורמה בשטח. אם לא בחקיקת תקנות, אזי בהעלאה למודעות.
אני תוהה מה יקרה אם הציבור יצביע ברגליים ויפסיק להגיע לשמחות רחוקות. נראה לי שהרווח כפול. גם צמצום השמחות והטורח להגיע אליהן, הכסף לביביסיטר ונסיעות יחסך בתשואה של7% בקרן שהמליצו עליה כאן קודם, וגם אנשים בשלב השני לא ירגישו צורך להגיע לשמחות של הנמנעים מלהגיע. win win situation

אולי במקום 24 דפי אשכול נתחיל לעודד אנשים *לא* לנסוע מעיר לעיר לחתונות מעבר לקרבה ראשונה. לחתונה של בן דוד בעיר אפשר לקפוץ לומר מזל טוב בלי מדי הרבה טרחה ובלי לבנות על האוכל, ובאותה הזדמנות לומר מזל טוב לכל הדודות שחיתנו ברבעון האחרון בערים אחרות.
לבר מצוות לא הולכים בכלל, מעבר לשכנים קרובים ומשפחה קרובה.
נראה לכם שהעולם יתמודד עם זה או שהוא ישבר על צירו שנתמך באוטובוסים מתמיר לגוטניק וחזרה?


נראה לי שצעד כזה יתניע תהליך הרבה יותר משמעותי.
 
אומנם רצו קדימה
אבל רק עכשיו ראיתי את האשכול הזה
אז מידיעה אישית
2 בחורות סמינר, שחיתנו 2 אחים בהפרש קטן
תפרו בגד לחתונה אצל תופרת די מתחילה
ושילמו על כל בגד 450 ש"ח כולל שינוי בגימורים בין חתונה לחתונה
לבנות הקטנות יותר קנו בגד ל-2 החתונות ב-200 ש"ח
ועשו לו שינוי עיצוב קטן ב-30-40 ש"ח בין החתונות
אז כן, זה אופציה, אם תפתחו את הראש
ואם זה יהיה מחיר נורמלי עבור בגד חתונה - ימצאו אותו

(ואישית קניתי בגד לחתונה של אחי ב-350 ש"ח, סוף עונה, יש כאלו דברים)
את מביאה דוגמא שבדיוק היו 2 חתונות בפרש זמן קצר.
ואם אין 2 חתונות כאלה?
 
זה לא שאני שוחרת שניצלים ממוחזרים, ועדיין יצאתי משני האירועים בפחי נפש. אם באמת לבעל האירוע אין פניות להתייחס לאורחיו עוד לפני החתונה, לתכנן נכון את ההזמנות, כמות המנות, או שכן חשב עליהם ושמח בנוכחותם רק שאין לו ברירה והכסף מכתיב לו אולם קטן/קמצן למרות האורחים הרבים שהוא מרגיש מחוייבות להזמין, ולכן האורחים נפלו בין הכסאות (תרתי משמע), נראה לי שנדרשת רפורמה בשטח. אם לא בחקיקת תקנות, אזי בהעלאה למודעות.
מסכימה עם הפסקה הזו לגמרי.
ואגב, אני חושבת שכל אחד יכול לקחת חלק ברפורמה.
אני הפסקתי ללכת לארועים שאין לי חשק. אני מאמינה שזה הדדי. אם אני באה בשביל הנימוס הזמינו אותי בשביל הנימוס.
לעתים רחוקות אנשים יפגעו מאי נוכחותי (ואולי אפשר לצפות את זה מראש ובמקרים כאלה לפעול אחרת)
כבר קבלתי איומים שכשאחתן את הילדים לא יבואו אורחים. ואני אומרת. מצוין....
יש לי מעגל חברים קרובים. יש לי קשר קרוב עם חלק מבני המשפחה המורחבת. יש לי כמה שכנות וחברות. וכמובן אחים אחיות וילדיהם מעבר לזה לא צריכה אף אחד שיעשה לי טובה...

לדוג' חתונות של בני דודים של בעלי. המשפחה היום לא נפגשת בכלל מלבד ארועים כך שאני ללא מכירה אותם כמעט כלום.
לבעלי יש זכרונות וקשרים חמים מפעם, אני מכבדת אותו ללכת לבד....
כנראה שכשנחתן אם יבואו הבני דודים שלו הם יבואו בלי נשותיהם, גם חסכנו חצי בני דודים וגם שמרנו על קשרי משפחה. מה יותר טוב מזה.
 
בבקשה מה המאקרו?
בחשבון גס חסכתם ככה אולי 10,000 שקל
נחלק ל2 זה 5 אלף לכל צד. אז בשביל זה כל הבלאגן???
אני לא כותבת סכומים כי יש אולמות שלוקחים 50 למנה ויש אולמות חסד שלוקחים 30 ושניהם נחשבים זולים מאודדדדד
ויש תזמורת ב-10,000 ויש תקליטן ב-4,000

מה שלא משלמים- לא משלמים.
אם מורידים מכל סעיף חצי- אז העלות היא חצי
והסכומים כיום לארוע מינמלי בהחלט הוא 50,000 לכל צד בהנחה שחסכו למינימום מקובל
 
אני אגיד לך את האמת הטעות היחידה שנעשתה היא שהזמינו את הבני דודים אם רצו לחסוך במנות. כי אני כן חושבת שאם הזמינו משהו חשוב לכבד אותו.
אבל, כן, בעיני החברות של הכלה חשובות יותר בתעדוף את מי להזמין.
ואגב, נכון שאין לכלה הרבה פניות בזמן החתונה, אבל ברגע הקטן הזה שהיא תפגוש את החברה הטובה היא תקבל אותה בחם רב ובשמחה גדולה. בעוד האמא שהזמינה את הבני דודים תקבל את הברכות בנימוס, תנסה למצא לאורחת סידור ישיבה ובזה יסתכם הענין. וזה לדעתי מוכיח מי קדם למי (אבל אם מזמינים את שניהם יש לדאוג לשניהם)

זהו, גם אני חושבת ככה.לא שהחברות של הכלה חשובות ממני, לא הגעתי לדרגת 'ונפשי כעפר לכל תהיה' (: אלא למציאות שבה אורח שלא הקדשתם לו כסא לא אמור להיות מוזמן לסעודה. (כה אמר הכרטיס שקבלתי).
באמת, שאלתי את עצמי ועדיין שואלת: למה הזמנתם אותי בכלל?
 
אני לא כותבת סכומים כי יש אולמות שלוקחים 50 למנה ויש אולמות חסד שלוקחים 30 ושניהם נחשבים זולים מאודדדדד
ויש תזמורת ב-10,000 ויש תקליטן ב-4,000

מה שלא משלמים- לא משלמים.
אם מורידים מכל סעיף חצי- אז העלות היא חצי
והסכומים כיום לארוע מינמלי בהחלט הוא 50,000 לכל צד בהנחה שחסכו למינימום מקובל
נניח 50 אלף כל צד, עדיין צריך לחשב כמה זה כשעושים בזול.
לא בבית כנסת אלא אולם קטן כפי ההצעה שלך.
כמה חסכנו?
עכשיו לחלק ל2
 
אני תוהה מה יקרה אם הציבור יצביע ברגליים ויפסיק להגיע לשמחות רחוקות. נראה לי שהרווח כפול. גם צמצום השמחות והטורח להגיע אליהן, הכסף לביביסיטר ונסיעות יחסך בתשואה של7% בקרן שהמליצו עליה כאן קודם, וגם אנשים בשלב השני לא ירגישו צורך להגיע לשמחות של הנמנעים מלהגיע. win win situation

אולי במקום 24 דפי אשכול נתחיל לעודד אנשים *לא* לנסוע מעיר לעיר לחתונות מעבר לקרבה ראשונה. לחתונה של בן דוד בעיר אפשר לקפוץ לומר מזל טוב בלי מדי הרבה טרחה ובלי לבנות על האוכל, ובאותה הזדמנות לומר מזל טוב לכל הדודות שחיתנו ברבעון האחרון בערים אחרות.
לא הכל זה כסף. יש גם ערך למשפחתיות. אמנם בתור אחד שמתגורר בפריפריה כבר עידן ועידנים לא נסעתי לחתונות של בני דודים שמתקיימות במרכז - שזה בעצם כל החתונות, אך לא ממש נעים לי להסביר לילדי 'נעים להכיר - זה דוד שלך, וקוראים לו כך וכך', ולשאול את אח שלי באי נוחות 'אז תזכיר לי איך קוראים לבת הקטנה שלך, זו שנולדה לפני שנתיים?'
 
את מביאה דוגמא שבדיוק היו 2 חתונות בפרש זמן קצר.
ואם אין 2 חתונות כאלה?
גם לחתונה אחת בגד ב-450 הוא זול (והוא משמש כמובן גם לשבת שבע ברכות, וחוסך את הקניה של הבגד הזה שגם צריך להיות יותר מאשר של שבת שבת)
בפרט אם ניתן אח"כ למכור אותו למישהי אחרת (מכירה הרבה שעושו את זה, כולל תיקוני תפירה, אבל זה שווה)
ובאמת כפי שזה נראה תקנות כמו שמדוברות פה באשכול, באות לעזור למשפחות גדולות ומעטות יכולת, יותר מאשר למשפחות קטנות
ואצל משפחות גדולות של 10 + ילדים - יש בד"כ חתונות מאד צפופות
 
מקווה מאד שבהגיע עת נישואיהן, נוכל לדבר איתן בפשטות ובפתיחות. "יש לנו סכום X עבור הנדוניה שלך. אנחנו רוצים לקנות בו מצעים, כלי בית, בגדים ונעליים, לשבת ולחול, ופאה או שתיים. בואי ונחשוב איך לחלק בצורה הכי טובה. מה הכי חשוב לך לקנות? מה פחות?"
זאת הנקודה.
צריך ליצור מציאות של סדרי עדיפויות.
לכל אחד/ת יש את הדברים החשובים לו.
אבל, תהיו ריאלים ותבנו תקציב שפוי.
רוצה להביא את כל העולם?
אז תחלקי פלאפל בחתונה.
לאכול את העוגה זה טעים מאד,
אבל היא לא נשארת שלמה אחרי שמתחילים...

ואגב,
החינוך שלנו ביסודו הוא"כי כולם ככה"
וזה נורא נוח בהמון המון מהלכים,
וטוב, שזה קצת מציק הכולם הזה.
 
לא הכל זה כסף. יש גם ערך למשפחתיות. אמנם בתור אחד שמתגורר בפריפריה כבר עידן ועידנים לא נסעתי לחתונות של בני דודים שמתקיימות במרכז - שזה בעצם כל החתונות, אך לא ממש נעים לי להסביר לילדי 'נעים להכיר - זה דוד שלך, וקוראים לו כך וכך', ולשאול את אח שלי באי נוחות 'אז תזכיר לי איך קוראים לבת הקטנה שלך, זו שנולדה לפני שנתיים?'
בן אדם זה יצור מוגבל, מה לעשות.
כשלי יש 140 בני דודים ולבעלי מספר דומה בגילאי 5-50, זה בלתי אפשרי שכולם יכירו את כולם. גם להיטלטל בנסיעות 3 שעות כדי לומר מזל טוב לדודה ולעמוד לראות את אלה שהגיעו קודם יושבים ואוכלים, לא יעזור להיכרות טובה יותר.
משפחתיות מורחבת דורשת או פתרונות למפגשים עם הרבה כסף בצידם (נופש משפחתי וכאלה), או פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים קשר מרחוק, או להבין שאי אפשר שכולם יפגשו את כולם.
כשאתה מדבר על משפחה קרובה, דודים ובני דודים של הילדים שלך, יהיה אפקטיבי להזמין 3-4 בני דודים בגילם לשבת או ליומיים בחופש מאשר לסחוב אותם לחתונה של הבת של הבת דודה.

כשיש בשנה כמה עשרות אירועים, ואנשים עובדים ומגדלים ילדים וצפים בקושי מעל גלי החיים, ומולם בעית הדור הבלתי ניתנת לפתרון של "חתונות המוניות", צריך לתעדף.
 
כשאתה מדבר על משפחה קרובה, דודים ובני דודים של הילדים שלך, יהיה אפקטיבי להזמין 3-4 בני דודים בגילם לשבת או ליומיים בחופש מאשר לסחוב אותם לחתונה של הבת של הבת דודה.
כשיש 30-40 אחיינים, שחלקם הגדול קטן מגיל 5, קצת קשה להכיר את כולם על ידי הזמנה לשבת...
כמובן שאני לא מדבר על בני דודים שמחתנים, אלא על הבני דודים האחרונים שמתחתנים, ועל האחיינים שאוטוטו מתחתנים, ובהחלט הייתי רוצה שילדיי יכירו את דודיהם ובני דודיהם, ואם לא בחתונות, אימתי.
 
אז זהו שאני באמת שואלת
האם את מדברת מקרוב?
כלומר שמעת ממחותנת שאומרת לעצמה שהיא, כשהיא התחילה לחתן היא ירדה דרסטית ברמת החיים?
כל המחותנות שאני מכירה- קורה להן בדיוק ההיפך.
ואני מדברת על כאלה שעובדות משרה מליאה, ומכניסות את רוב הכסף הביתה.

פתאום הן צריכות פיאה טובה יותר, כי הן מחותנות.
בגדים יפים יותר מהרגיל,
גם לילדים בבית, צריך פתאום יותר בגדים לשבת (כי יש גם שבת אופרוף וגם שבת שבע ברכות וא"א להסתפק בבגד אחד)

אז נכון
יכול להיות שמה שאת שומעת זה שהן מתרוצצות לחפש זול
אבל בסוף החשבונית, גם הזול הזה יוצא לרוב יותר יקר מההוצאות הרגילות שלהן לעונה רגילה של שבת שבת.
בטח שאני מכירה!
מלא מחותנים התחילו לחתן אז הם הרבה יותר מחושבים בהוצאות
ומכירה אישה שחיתנה 5 ילדים עם אותו בגד ואותה פאה
לבנות היא קנתה את הפאות והבגדים שמקובל - אבל לעצמה? חבל על הכסף....
ברור שיש הוצאות סביב החתונה, ויש צורך בבגדים לשבע ברכות לילדים וכו'
אבל ביום יום הרגיל שבי החתונות - הם הצטמצמו דרסתית

ואני עדין לא הגעתי לסוף האשכול
אבל אני לא מבינה את הקו שאת מנסה להוביל
את אומרת לצעירים - תחסכו - זה נכון מאד
את אומרת לצעירים - תחיו ברמת חיים נמוכה, שלא יהיה לכם קשה לחתן ברמה נמוכה יותר - זה נכון מאד
אבל למה להשאיר את החתונות במתכונת הבלתי הגיונית של היום? למה לא להוריד שם את הרמה, כן, באופן מלאכותי, ע"י תקנות וכדומה. וכשהצעירים של היום יגיעו לשלב הזה של החתונות - החתונות כבר לא יראו כאלו גרועות כמו היום, ולא יהיו משחטת כספים
זה דורש כבר מהיום להצטמצם - יפה, ונכון.
אבל זה לא סותר שצריך לחתוך גם בחתונות וכבר מעכשיו.
כי שינוי שיגיע מרמת חיים נמוכה יותר של הציבור שיוריד אולי את רמת החיים של החתונות - לא יעבור
וכל העניין הוא לחץ חברתי, ואם מנטרלים אותו - הרבה יותר קל לחשוב על חתונה קטנה והגיונית במחיר
וכן, אחים שלי מתחתנים כל הזמן, ואני רואה את הקושי של ההורים שלי לעמוד בצרכי החתונה, והם הראשונים שרוצים את התקנות.
 
כשיש 30-40 אחיינים, שחלקם הגדול קטן מגיל 5, קצת קשה להכיר את כולם על ידי הזמנה לשבת...
כמובן שאני לא מדבר על בני דודים שמחתנים, אלא על הבני דודים האחרונים שמתחתנים, ועל האחיינים שאוטוטו מתחתנים, ובהחלט הייתי רוצה שילדיי יכירו את דודיהם ובני דודיהם, ואם לא בחתונות, אימתי.
וממש תכירו אותם בחתונה, נו באמת.
כשחלקם הגדול מתחת לגיל 5, תכירו אותם בהמשך. או בגינה בבין הזמנים או שתזמינו את האח שלכם לשבת. לא בחתונה של בן דוד של אבא.
על חתונות של בני דודים ראשונים לפחות בהתחלה, לא נורא אם כולם הולכים. עדיין אין אחים נשואים. לאט לאט כל שבט מתעצב לעצמו ואז ממילא מפסיקים להגיע עם כל השיירה. אז קצת הלאה, לא נוסעים מעיר לעיר אלא אם יש קשר מיוחד וחזק. כל אחד יודע היטב איפה הוא נחוץ ואיפה הוא נוסע כדי לעשות V

תמיד מצחיק לראות איך בחתונות הראשונות כל הבנות דודות בתור לתסרוקת, וריקוד משותף, ומגיעים לתמונות ב5, ואז לאט לאט הבלון מוריד נפח ואחרי 15 שנות חתונות נעמדים בוולף הכי קרוב לתחנה של 402 כדי להספיק עוד חתונה בבני ברק לפני 11:30
 
נערך לאחרונה ב:
yudit10!!! חייבת להגיד לך שכל מילה פצצה!!!
עוקבת אחרי כל תגובה שלך וממש מזדהה עם כל מילה!
הבעיה היא אכן לא נקודתית, בחתונות ואירועים בלבד, אלא בכל ההתנהלות הכלכלית והרגלי החיים המוגזמים של ימינו שכמובן משפיעים במישרין גם על התנהלות מטורפת בשמחות ואירועים!
ברור כשמש שמי שידע להתארגן על עצמו לחיות לפי יכולותיו גם ביומיום, ולא לקפוץ מעל הקרחת, יעבוד בצורה נכונה וסבירה גם באירועים וכדו'!
 
החברות עדיפות על דודותיה של הכלה?
אם לא, כנראה תצטרך לוותר על החברות בסעודה.
אם כן - שתזמין אותם במקומם.
יתכן,
באופן אישי אני חושבת ששתי האוכלוסיות האלו חשובות.

אבל,
אולי זה אינדודואלי.
וחלק ממה שמעצבן אותי באשכול הזה זה חפוש אחר מתכון מדויק שמתאים לכולם לחתונה המוצלחת והחסכונית.
ומבחינתי ככל שהמתכון הזה יותר מדויק. טעם החתונה נפגם. זה בדיוק מה שמפריע לי בחתונות היום. (חוץ מזה שעולה יקר לכולם לרצות את כולם)
ואני מאמינה שמי שמתלבט אם הדודה יותר חשובה מהחברה אז שלא יזמין את שתיהן.
הרעיון הוא להזמין את מי שעושה לנו טוב. בהנחה שאלו האנשים שיעשה להם טוב לבא.
 
ההורים שלי הם יותר אמידים. ואני זוכרת שיום אחד הגיע לאבא שלי אברך בן ארבעים שביקש צדקה כי הוא מחתן את הבת שלו. אבא שלי ביקש לדעת בערך על מה ההוצאות הולכות. אז האברך אמר לו "רק להלביש את הכלה ביום החתונה זה עשרים אלף שקל...."
אבא שלי היה בהלם כי אחותי בתור אחת שכן התחתנה באולם יותר מפואר. כל ההלבשה ליום החתונה עלתה גג שבע אלף שקל.
הדוגמא אומנם קיצונית אבל קיימת.
אגב, היו להורים שלי מחותנים שלא יכלו לשלם על חתונה. ההורים שלי לא יכלו לשלם על חתונה שלימה גדולה. לכן הם לקחו אולם יותר קטן.
)לא בית כנסת אולם אירועים טיפה יותר קטן) ופשוט שילמו על הרבה פחות מנות.
ההזמנות התחלקו לשנים חלקם הוזמנו לסעודה וחלקם לריקודים. ממש כמו בחו"ל.
אגב שם הקונספט ממש מקובל.
 
כן.
את מתארת בדיוק את הקונפליקט שהעליתי בתחילת האשכול.
אנחנו רוצים להמשיך לחיות באותה רמת חיים שאנחנו חיים עד עכשיו.
באותה נוחיות.

מאידך
אנחנו חוששים מאוד מחתונות הילדים.
כי מה לעשות,
לצערינו, אנחנו חוסכים ממש מעט, אם בכלל.
חיים על הקצה.

אז איך נצליח לעבור את החתונות?

נמצא פיתרון קסם!
נחתוך עכשיו את החתונות לגמרי.
בצורה דרסטית ורצינית.

עכשיו יהיה קצת קשה (למחותנים של עכשיו, לא לנו כמובן)

ואנחנו נבוא אל המוכן!
נוכל להמשיך לחיות באותה רמה כמו שחיינו עד עכשיו!
מי שבאמת חושבת שהתקנות יעזרו לו והם בדיוק בזמן מהסיבה שהעלאת - צודקת שזה גרוע שבגרועים

אבל אני יכולה להעיד על עצמי, יש לי את האפשרות (אני מתכנתת בכירה), ועדיין אני חיה ברמת חיים נמוכה בהרבה למה שאני יכולה - ע"מ לחסוך, וזה כי כך חונכתי.
ויש לי ב"ה חסכונות, ואני יכולה לדמיין את עצמי עומדת כלכלית בהוצאות חתונה כמו היום, גם כשהילדים שלי ינשאו
ואני עדיין בעד תקנות, ובעד תקנות חותכות וכואבות, וזה בשביל כל מי שסביבי, החל מההורים שלי והמשך בדודים דודות אחים ואחיות - שיוכלו גם הם לחתן בלי לקרוס.
וחייב להיות זמן כלשהוא שיעשו את זה, אין סיבה לחכות שאני או את נחתן כדי לקצץ, עכשיו מתחילים - מעולה
כדאי באמת להתחיל באופן מרוכך ולא מחייב לחלוטין, כך שזה יבוא מצד הרצון של המחותנים והכלות, אבל מצד שני להפוך את זה ללחץ חיובי של מי שמתחתנת באופן המצומצם - היא הטובה יותר (זה צריך לבוא מצד הסמינרים)
יחד עם גזר בדמות הלוואה לרכישת דירה או משהו כזה - שזה לדעתי יתן דרבון ענק לכל הנושא
 
מציאות זה דבר שאפשר להשלים איתו או לשאוף לשנות אותו.
אפשר להשלים עם הגשר השבור ולבנות תחתיו בית חולים, ואפשר לתקן את הגשר.
אפשר גם להתייחס לסטנדרט של החתונות בתור מציאות, והנה, בכל אופן יש רצון לשנות אותו.


לגבי התקנות, לדעתי, הן מחזקות במידה רבה את העדריות.
זה תיקון נקודתי בלבד.
במקרי חירום צריך תיקונים נקודתיים, אבל השאיפה היא לתיקון מעמיק יותר.

כל חברה היא עדרית במידה מסוימת, אבל יש יותר ויש פחות.
למה החברה שלנו עדרית יותר מדי?
ומה אפשר לעשות כדי לשנות את זה?
עדריות היא תופעה
אבל כשהיא תוצאה של קהילתיות זה עוזר ושומר
לא הייתי רוצה לותר על זה!
הלא כן??
 
ככל שהמתכון הזה יותר מדויק. טעם החתונה נפגם.
לפני מספר חודשים הייתי בחתונה של אנשי ציבור, אנשים עם כסף יותר מהמקובל.
הם לא ספרו א"א.
עשו חתונה קטנה, משפחתית.
נכון, היו אנשים שאולי חשו לא בנוח שלא הזמינו אותם, ואז?
(אני חלילה לא מזלזלת ברגשות של איש,)
אבל מה הטעם (תרתי משמע) ב"שידור החוזר" הזה?
כל האנשים רצים לבוא לאמר מזל טוב והלאה.
תחשבו רק כמה זמן היה נחסך מהקטנת הארועים הללו...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה