אבל אשמים אנחנו...

[סביונים]

מי שרוצה ילד בוגר בריא בנפשו שמסוגל לקבל החלטות ולטעות, שלא יקשיב לכל האמהות הדאגניות אלא יסמוך עליו מגיל צעיר ויתן לו עצמאות כמה שיותר.
"סכנה במדרכות" "סכנה ברחוב" הכל נכון, אבל הילד יצא תינוק מפונק, עדיף נכון?

מי שרוצה ילד בוגר בריא בנפשו קודם כל צריך לשמור על הילד שיהיה בכלל ילד...סכנה במדרכות וסכנה בכביש יכולות ל"ע לגרום שבכלל לא יהיה ילד!!!
סליחה על החריפות אבל פשוט הזדעזעתי!
למה הורים שיש להם ילד יחיד שחיכו לו הרבה שנים וכו' בחיים לא יתנו לו לחזור לבד מהגן או מהחיידר? ואילו הורים שקיבלו את הילדים כמובן מאליו זה לפעמים נראה אחד יותר אחד פחות לא משנה???

 

[יהודיתה]

לי היה סיפור הזוי באתי לקחת את ביתי מהמעון והיא איננה (בת שנתיים) בינתיים הגיע עוד הורה ומתברר שגם הבת שלו נעלמה התרוצצנו וחיפשנו אותן כ10 דקות עד שמצאנו אותן במרחק של 4 בנינים מהמעון. (אחרי שעברו את החניה לבד, ואזור של בניה.) כשהתלוננו למנהלת היא הגיבה:"הסתכלתי במצלמות זה היה פחות מ10 דקות.."

 

[שמואל גרינשטיין]

מי שרוצה ילד בוגר בריא בנפשו שמסוגל לקבל החלטות ולטעות, שלא יקשיב לכל האמהות הדאגניות אלא יסמוך עליו מגיל צעיר ויתן לו עצמאות כמה שיותר.
"סכנה במדרכות" "סכנה ברחוב" הכל נכון, אבל הילד יצא תינוק מפונק, עדיף נכון?

גישת שפר?
עד שלא ימות מישהו מהשיטה הזו הם לא ירגעו?
מה עצמאות? מי עצמאות?

ילד עד גיל תשע לא חוצה לבד. נקודה.
לא מסכנים חיים.

וזוהי לא רק פרסומת של הרשות הלאומית בדרכים, יש הרבה מחשבה, חקירה והגיון מאחורי האמירה הזו...
תשאלו כל נהג - ילד שקטן מגיל תשע (אלא א"כ הוא גבוה לגילו) א"א לראות אותו מבעד לחלון של הרכב.

אז כדי שהילד שלכם יוכל לגדול למבוגר עצמאי ואחראי, תדאגו קודם כל שהוא יזכה לגדול למבוגר ופשוט תלמדו אותו את כללי הזהירות!

חני

 

[ת'כלס]

מי שרוצה ילד בוגר בריא בנפשו שמסוגל לקבל החלטות ולטעות, שלא יקשיב לכל האמהות הדאגניות אלא יסמוך עליו מגיל צעיר ויתן לו עצמאות כמה שיותר.
"סכנה במדרכות" "סכנה ברחוב" הכל נכון, אבל הילד יצא תינוק מפונק, עדיף נכון?

עדיף תינוק מפונק מתינוק מת
במחילה
מה השטויות האלה??
גבולות וחוקים זה לא פינוק
זה המינימום שאלוקים דורש מאיתנו כשנותן בידינו נשמה לגדל

 

[GRN]

גישת שפר?
עד שלא ימות מישהו מהשיטה הזו הם לא ירגעו?
מה עצמאות? מי עצמאות?

ילד עד גיל תשע לא חוצה לבד. נקודה.
לא מסכנים חיים.

וזוהי לא רק פרסומת של הרשות הלאומית בדרכים, יש הרבה מחשבה, חקירה והגיון מאחורי האמירה הזו...
תשאלו כל נהג - ילד שקטן מגיל תשע (אלא א"כ הוא גבוה לגילו) א"א לראות אותו מבעד לחלון של הרכב.

אז כדי שהילד שלכם יוכל לגדול למבוגר עצמאי ואחראי, תדאגו קודם כל שהוא יזכה לגדול למבוגר ופשוט תלמדו אותו את כללי הזהירות!

חני

יום לפני יום הולדת 9 של הבן שלך, תתני לו לחצות כביש לבד?

 

[מיכל ב']

הטיעון שהנהג לא רואה את הילד ולכן עד גיל 9 אין לחצות לבד- הוא שגוי.
נהג רואה גם חתולה.
הרבה פעמים יש על הכביש לכלוך או דבר מה שהתגלגל, וניתן לראות את כל הנהגים זזים כדי 'לא לדרוך' על זה..

ילד עד גיל 9 איננו נושא באחריות ואין לו שיקול דעת אחראי.
אבל זו לא תורה למשה מסיני.
אם הילד אחראי בגיל 8, ואת מכירה אותו, שיחצה בבריאות בע"ה.
אם גם בגיל 10 הוא מסוגל לנסוע עם אופניים באמצע הכביש עם יד אחת (או בלי ידיים נוסעים לירושלים), אל תשלחי אותו לחצות לבד.

 

[שמואל גרינשטיין]

יום לפני יום הולדת 9 של הבן שלך, תתני לו לחצות כביש לבד?

אם הוא בגובה נורמלי, וקבל הדרכה וראיתי במו עיני איך נוא חוצה, כן.
מגיע שלב שילד חוצה לבד.
גם אני כבר חוצה היום לבד...
אפילו שפעם רצתי לכביש וחטפתי מכה ושהיתי שבועיים בבי"ח וטיפול נמרץ וגבס ופיזיוטרפיה...

זה יותר פונקציה של גובה מאשר של גיל, אבל גיל תשע - זה כבר גובה ממוצע שנהג יכול לראות מהרכב.
(בעלי הרבה פעמים שואל אותי באמצע הנסיעה - בן/בת כמה הילד/ה הזה? כדי לראות שאכן הסטטיסטיקה נכונה...)

חני

 

[GRN]

הטיעון שהנהג לא רואה את הילד ולכן עד גיל 9 אין לחצות לבד- הוא שגוי.
נהג רואה גם חתולה.
הרבה פעמים יש על הכביש לכלוך או דבר מה שהתגלגל, וניתן לראות את כל הנהגים זזים כדי 'לא לדרוך' על זה..

ילד עד גיל 9 איננו נושא באחריות ואין לו שיקול דעת אחראי.
אבל זו לא תורה למשה מסיני.
אם הילד אחראי בגיל 8, ואת מכירה אותו, שיחצה בבריאות בע"ה.
אם גם בגיל 10 הוא מסוגל לנסוע עם אופניים באמצע הכביש עם יד אחת (או בלי ידיים נוסעים לירושלים), אל תשלחי אותו לחצות לבד.

תודה מיכלי
זהו בדיוק: הכללים חשובים כמסגרת, אבל הם לא תורה למשה מסיני
אצלי, יש דברים שאני מרשה לגדולה שלי ולא מרשה לקטנה, אפילו שהיא הגיעה כבר לגיל שהגדולה כן הייתה עושה
ויש מקרים שהפוך: אני מרשה לקטנה ולא מרשה לגדולה.
כן, כן, כל אחד לפי מה שהוא, לפי העניין

וכמו שכתב חסיד נלהב, וכבר הספיקו לשפוך עליו קיתונות של (כמעט) בוז:
יותר מדי דאגנות, חרדתיות ושמירה היסטרית על הכללים וקיבלת ילד חששן מדי או, להפך, מצפצף על הכללים, ויותר מזה: זה משפיע על כל ההתפתחות הרגשית והנפשית שלו לרעה.

ילדינו הם הפקדונות הכי יקרים שקיבלנו - צריך לשמור עליהם בתבונה.


איזון, זאת מילה המפתח של החיים, והיא נכונה כאן, ולגמרי!

 

[inspiration]

אחרי הכל יש לכל אמא את האינטואיציה והשיקול דעת לדעת מתי לאפשר לילד ומתי לא.
יש ילד בן 7 בוגר ואחראי למעשיו. אין בזה כללים ברורים וכל אמא תשפוט לפי ההיכרות שלה עם הילד.
השכנה בבנין הסמוך לי לא תשלח את ביתה בת ה7 לבד לשחק אצלינו, ואני כן אשלח אליה לבד.
כי אני סומכת על הבת שלי בעיניים עצומות.

 

[GRN]

אם הוא בגובה נורמלי, וקבל הדרכה וראיתי במו עיני איך נוא חוצה, כן.
מגיע שלב שילד חוצה לבד.
גם אני כבר חוצה היום לבד...
אפילו שפעם רצתי לכביש וחטפתי מכה ושהיתי שבועיים בבי"ח וטיפול נמרץ וגבס ופיזיוטרפיה...

זה יותר פונקציה של גובה מאשר של גיל, אבל גיל תשע - זה כבר גובה ממוצע שנהג יכול לראות מהרכב.
(בעלי הרבה פעמים שואל אותי באמצע הנסיעה - בן/בת כמה הילד/ה הזה? כדי לראות שאכן הסטטיסטיקה נכונה...)

חני

לפי מה שידוע לי זה לא פונקציה של גיל, אלא של בשלות שכלית
ואם הילד בן ה9 נמוך?
ואם הוא בן 13 נמוך?
ואם הוא בן 6 מאוד גבוה?



ואם הוא בן 14 בלי שיקול דעת?
ואם הוא בן 8 בוגר ואחראי?

 

[נתין]

הטיעון שהנהג לא רואה את הילד ולכן עד גיל 9 אין לחצות לבד- הוא שגוי.
נהג רואה גם חתולה.

ממש ממש לא נכון.

 

[GRN]

מבטרם:
נתוני ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים ומנתוני מחקרים בעולם עולה, כי היפגעות ילדים כהולכי רגל מתאפיינת במספר היבטים: חסימת שדה ראיה, שכיחות הפגיעה בגילאים שמתחת ל 5 שנים, הפגיעה מתרחשת לרוב בילדים שהיו ללא ליווי, הפגיעה מתרחשת לרוב באזור מגורים.
על מנת לפתח בקרב הילדים את המיומנויות הנדרשות בחציית כביש עלינו להכיר במגבלות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות האובייקטיביות המאפיינות ילדים צעירים, ומקשות עליהם בהתמודדות ובהשתלבות במרחב התנועה.

אבחנה בין ימין לשמאל: ילדים מתחת לגיל 9 מתקשים להבחין בין ימין לשמאל. קושי זה מחייב אותנו להנחות אותם להסתכל לכל הצדדים.
הערכת מהירות ותפיסת מרחק : יכולת הילד להעריך מרחקים ומהירויות מוגבלת. הילד עלול לטעות בהערכת מהירויות גבוהות ובהערכת המרחק שעצם מסוים נמצא בו.
קשב: יכולת הקשב של ילדים בכלל, ושל ילדים מתחת לגיל 5 בפרט, מוגבלת. הדבר מתאפיין בכך שהילדים מוסחים בקלות מרעשים וגירויים, ובכך שהם עסוקים בפרטים שאינם רלוונטיים לביצוע המשימה.
ראייה וראות : כיון שהילד נמוך בקומתו: הוא רואה פחות ונראה פחות.



שימו לב שמדובר בעיקר על ילדים מתחת לגיל 5, ועניין הגובה הוא אחרון ברשימה.

 

[רחלים]

אני קוראת את האשכול הזה כהרפיית השכבה,
מצדיקה בליבי את כל הנאמר,
גם אני לא מבינה את האנשים שעליהם הכתוב נאמר,
מעולם לא שלחתי את ילדיי לבד לגן, ולא נתתי להם מיני חלק מהסכנות כאן.
אבל..
אני קוראת פה תגובות של אנשים וקצת אני רוצה לתת לכם מהצד השני של המטבע:

יש לי ילד בן שנתיים ושמונה, פעם כבר כתבתי עליו פה.
הוא ילד שלא שמע עד גיל שנתיים+ ולא ידענו.
בנוסף היה לו פוליפ גדול באף שמנע ממנו להכניס מספיק חמצן, וגם לא ידענו.
רק ידענו שהוא ילד קשה.
היה לי קשה. מאד.
אני לא יודעת אם לפרט, אבל אני רוצה לכתוב כדי שאולי לא כ"כ תשפטו כל מקרה שאתם רואים,
תנסו לראות אם יש עוד צדדים למטבע.

המעבר שלו מהנקה לבקבוק, לקח זמן הוא היה נחנק המון, בדקנו לשון קשורה אמרו שלא כדאי לחתוך כי היא רק מעט קשורה, המעבר לאוכל מוצק לקח זמן, וגם אחרי שלמד לאכול לא אהב כמעט שום דבר,
הייתי מכינה לו פירה, לא רוצה, עוף, לא רוצה, ביצה לא רוצה, פתיתים, לא, אורז לא, תפו"א מבושל מתובל-כן, תפו"א מבושל בתיבול פשוט- לא. לחם עם שוקולד- לא, לחם עם דברים אחרים-לא.
רק גבינה עם זיתים, לחם עם סחוג, לחם עם טונה, וקציצות. גם את מה שאהב, לפעמים הוא לא רצה והיה זורק ולוקח מהארון ביסלי,
הייתי מכינה לו ארבע פעמים ארוחה אחת כל פעם משהו אחר והיה זורק ולוקח ביסלי,
עד שהתייאשתי הסכמתי לו.
באותו זמן היה לי כ"כ קשה איתו שרציתי הפסקה, ואז גיליתי שאני בהריון.
הייתי יורדת איתו בבוקר לקחת את הגדול שלי להסעה לגן, הוא לא הסכים לתת לי יד, בשום פנים.
טוב, גם אני בשום פנים לא מסכימה לתת לו להתקרב לכביש כשאנו מחכים להסעה אז אני תופסת אותו והוא בוכה ומתפתל להשתחרר מידי הלופתת אותו, עד שהגדול עלה להסעה ואז הייתי משחררת אותו ורצה אחריו למקום שליבו חפץ, בשום פנים ואופן הילד לא הסכים לתת יד אם הייתי מכריחה אותו, היה משטח על הרצפה ומפיל את עצמו למטה בכל רגע, עד שהייתי מתייאשת, רצה אחריו וכשהגיע הזמן לעלות הביתה, הייתי מרימה אותו בכח בעודו מתפתל עד שעולה הביתה קומה שלישית, ומפילה אותו על הספה. מהכובד. הוא היה מכביד את משקלו בשביל לשחרר עצמו ממני.
התיאור הזה נמשך עד גיל שנתיים וחצי בכל מיני מקומות, לא רק בהסעה, בשום פנים הוא לא הסכים לתת יד, הייתי חייבת ללכת איתו עם עגלת תאומים אפילו לחמש דקות, כי הוא היה בורח לכביש. ואיזה בכיות בעגלה, עד שלפעמים שחררתי אותו,
ויש לו קצב משלו,
הוא לא יתקדם עד שאני אתקדם, (עד היום קורה לפעמים) אז אני הולכת קצת ורצה אחורה לראות שהוא אחרי ומקדמת טיפה ורצה אחור כך הלוך ושוב הלוך ושוב.
מה שקרה שיום אחד הוא התקרב לכביש, לא ירד, אני הייתי באמצע לחזור חזרה להביא אותו, מרחק של כחמש מטר,
איזה צעקות חטפתי, אשה אחת, צורחת עלי: איך הוא מתקרב לכביש ואיזו חסרת אחריות אני, ואיך אני לא מחזיקה לו יד ליד הכביש, והעיקר הדתיים האלו מביאים ילדים ולא יודעים לגדל אותם וכו'
נראה לכם שאני יכולה להסביר לה את כל קורות חיי וחייו?

ולנדנדה הוא היה מתקרב 10 פעמים בגינה, הייתי רצה אליו כל פעם ומצילה אותו ברגע האחרון, כי פעם רציתי לבדוק אולי סוף סוף הוא יקבל שכל, (היום הוא כבר קיבל ב"ה) הוא בכלל לא היה מסתכל עליה, ויש לי עוד תינוק איתי לשמור עליו.

כתבתי רק חלק קטן מהקורות איתו אין לי כח לכתוב הכל, זה ארוך מאד, אבל כדי שתבינו שלפעמים זה לא הורים חסרי אחריות, לפעמים תחכו רק טיפה, אולי תראו משהו אחר.

כי אני חטפתי הרבה הערות, בעיקר על זה שאני לא נותנת לו יד, אבל אם תנסו להבין, ואולי להאיר במבט פחות ביקורתי, אולי תקבלו הסבר, שייתן לכם להבין מעט יותר.

 

[מיכל ב']

ממש ממש לא נכון.

אז לשנות ל'נהגת'?

אני רואה כל פיפס על הכביש. מה שאני מפחדת זה שילד עלול להתפרץ לי לכביש ולא אספיק לראות אותו ולעצור בו זמנית.
אבל חציה רגילה? אני רואה גם חתולים וק"ו ילדים.

 

[bbh200]

למה הורים שיש להם ילד יחיד שחיכו לו הרבה שנים וכו' בחיים לא יתנו לו לחזור לבד מהגן או מהחיידר? ואילו הורים שקיבלו את הילדים כמובן מאליו זה לפעמים נראה אחד יותר אחד פחות לא משנה???

אויש, זה לא קשור נראה לך שזה ככה? אני מכירה אישה שהתחתנה אחרי שנים רבות וגם חיכתה הרבה לילדים, יש לה היום שניים והיא עדיין עסוקה כל היום בתהילים ובשיחות טלפון ולא רואה ממטר מה הם עושים, הם פשוט גדלים לבד וה' שומר עליהם. ואילו אני לדוגמא בורכתי ב5 אוצרות רצופים והדבר שהכי מעסיק אותי זה שמירה על ילדי עד כדי היסטריה, אני שונאת לפגוש חברות בגינה כי אולי כשאדבר איתן לא אשים לב כ"כ מה קורה עם ילדי

 

[y&m]

"על חטא שחטאנו בלסמוך על עצמינו יתר על המידה"
"על חטא שחטאנו בגאוות הורות מושלמת"
"על חטא שחטא ביוהרה על יכולתינו"
"על חטא שחטאנו בסיכון ילדינו"

"על חטא שחטאנו בשפיטת הורות שכנותינו ואלמוניותנו"

 

[y&m]

אם הוא בגובה נורמלי, וקבל הדרכה וראיתי במו עיני איך נוא חוצה, כן.
מגיע שלב שילד חוצה לבד.
גם אני כבר חוצה היום לבד...
אפילו שפעם רצתי לכביש וחטפתי מכה ושהיתי שבועיים בבי"ח וטיפול נמרץ וגבס ופיזיוטרפיה...

זה יותר פונקציה של גובה מאשר של גיל, אבל גיל תשע - זה כבר גובה ממוצע שנהג יכול לראות מהרכב.
(בעלי הרבה פעמים שואל אותי באמצע הנסיעה - בן/בת כמה הילד/ה הזה? כדי לראות שאכן הסטטיסטיקה נכונה...)

חני

הבעיה של עד גיל 9 היא יותר יכולת תאום מהירות/מרחק, מאשר גובה.

 

[שרי קלוגר]

רחלים,
התגובה שלך מאד ריגשה אותי ואני רואה אותך כגיבורה. באמת.
לקחתי לתשומת לבי את המסר שהעברת.
באמת אסור לשפוט אף אחד.
התפקיד שלנו זה אולי להעיר- כדי למנוע אסון.
אבל חייבים לנקות את השיפוטיות, אפילו מהמחשבה, כי אף פעם אי אפשר באמת לדעת הכל.

 

[רחלים]

רחלים,
התגובה שלך מאד ריגשה אותי ואני רואה אותך כגיבורה. באמת.
לקחתי לתשומת לבי את המסר שהעברת.
באמת אסור לשפוט אף אחד.
התפקיד שלנו זה אולי להעיר- כדי למנוע אסון.
אבל חייבים לנקות את השיפוטיות, אפילו מהמחשבה, כי אף פעם אי אפשר באמת לדעת הכל.

תודה!

 

[כלבבי]

השבוע נהרג נער בכרמיאל מנפילה ממגלשה!!!,
אני רואה תחת החלון שלי ילדים רצים על גג חדר זבל בגובה 6 מטר(!) והאמהות שלהם יושבו על הספסל ומפטפטות בשלווה, מי שלא מוכנה להשקיע בילדים שלה עדיף שתעשה קריירה בזמן הזה!

אז אתה רוצה לומר שאסור לעלות למגלשה? נו, באמת.
שומר פתאים ה'.


רחלים.
התגובה שלך מרגשת מאד ומחזקת.
בואו נצעק: אנשים, תפסיקו לשפוט!