אגגי בן המדתא

[אביגד]

רק לזכור שבלשון הקודש אין ה"א הידיעה לפני שם.

 

[רב טקסט]

אכן, ועל כרחך שלדעת בעל עין הקורא אין זה שם. אלא שנקרא כן על שום מה.

 

[ATUK]

רק לזכור שבלשון הקודש אין ה"א הידיעה לפני שם.

האם זה הכלל לפני שם פרטי או שם תואר או שניהם? מה עם "הירדן" שבלשון הקודש (אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן)? או שהכוונה לשמות בני אדם בלבד?

 

[אברהם]

האם זה הכלל לפני שם פרטי או שם תואר או שניהם? מה עם "הירדן" שבלשון הקודש (אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן)? או שהכוונה לשמות בני אדם בלבד?

גם לשמות מקומות אין ה' הידיעה בלשון הקודש מלבד כמה יוצאים מן הכלל בשמות הרים ונהרות וכד'.

אי אפשר לומר "הירושלים", "החיפה".

אם אני זוכר נכון המנחת שי כתב על זה שבעצם שמות המקומות האלה הם תארים לסוגים שונים של מקומות, ולא למקום ספציפי, ולכן הם יכולים לקבל ה' הידיעה מכיון שמדובר על מקום ספציפי מתוך כמה סוגי מקומות עם שם זה.

למשל המילה "כרמל" פירושה יער, "גילגל" - מקום בצורת מעגל.
ועוד.

 

[חיטובים]

אגב, מן הכתובים מוכח שהיו כמה מקומות בשם גלגל.

 

[געוואלדיג]

זה לא מוכח, כי יתכן דרך נבואה כפי שמפרש ראב"ע. אכן "מצפה" נראה מן הכתובים שיש יותר מאחד.

 

[געוואלדיג]

האם זה הכלל לפני שם פרטי או שם תואר או שניהם? מה עם "הירדן" שבלשון הקודש (אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן)? או שהכוונה לשמות בני אדם בלבד?

יש אישיות אחת במקרא ששמה מיודע.

זוהי חידה שלא על מנת לקבל פרס.

 

[ATUK]

אוקיייי.... כבר יצאתי לחיפוש.

 

[ATUK]

האם ייתכן שמדובר בשם ארמי? הרי בארמית ה"א הידיעה היא האל"ף שבסוף. אזי זה עזרא. בחור יהודי בשם עזר (אליעזר, יועזר וכו') שפשוט נקרא העזר, ובארמית עזרא.

 

[געוואלדיג]

יפה מאד, אלא שלא לשם זה כיוונתי. אני מתכוין לשם שהה"א שלו משמש לידיעה ולא לקריאה בלבד.
אתן לך דוגמא אל מה אני מתכוין, בדברי הימים יש שני שמות: "גדלתי" "רוממתי", היו"ד שלהם היא אמנם נוכחת, אולם כיון שנעשה לשם, שוב אין משמעותה נוכח. אבל אני מתכוין לה"א הידיעה שמשמשת לכך, בדיוק כמו "הירדן" שהה"א 'מופעלת'.

 

[ATUK]

הבנתי. ה"א נוכחת וגם לא נוכחת, בו זמנית.
ובכן, מצאתי (מבלי שהתכוונתי לחפש) עוד משהו: שיר השירים ז': שובי שובי השולמית....האם זאת התשובה על החידה שלא על מנת פרס?

 

[ATUK]

חבל שללא פרס.....

 

[געוואלדיג]

יופי לך אברהם, ואולם מסתבר שבניגוד אל מה שחשבתי יש יותר משם אנושי אחד כזה.
אתה מוזמן להמשיך לחפש את השם שאני התכוונתי אליו, לא אגלהו בטרם יחשוף אי מי מכם את דבר רפיסות עצביו לנוכח סבלנותי כי רבה, ויבקש מפורש שאגלה את השם אליו נסובה כוונתי.

 

[חיטובים]

דומה שבדברי הימים יש לפחות 3.

וְאֵלֶּה אֲבִי עֵיטָם יִזְרְעֶאל וְיִשְׁמָא וְיִדְבָּשׁ וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי:
וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת אֲחֻזָּם וְאֶת חֵפֶר וְאֶת תֵּימְנִי וְאֶת הָאֲחַשְׁתָּרִי
וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה
דברי הימים א פרק ד

השני והשלישי מוטלים בספק, ואולי הכוונה ליידוע כמשפחה.
נדמה לי שאמורים להיות עוד.

 

[געוואלדיג]

הצללפוני אינו בה"א הידיעה, ושאר השמות הם כנראה שמות של משפחות, כפי שמראה גם המשך הפסוק שהוא מדבר ממשפחות: "ומשפחות אחרחל בן הרום".

 

[געוואלדיג]

אגב, למי שמתעניין, הצללפוני היתה השוויגער של דלילה.

 

[חיטובים]

נו אז מה התשובה? אני התייאשתי.

 

[natittt]

אדם. "והאדם ידע".

 

[געוואלדיג]

יפה מאד, אלא שלא לשם זה כיוונתי. אני מתכוין לשם שהה"א שלו משמש לידיעה ולא לקריאה בלבד.
אתן לך דוגמא אל מה אני מתכוין, בדברי הימים יש שני שמות: "גדלתי" "רוממתי", היו"ד שלהם היא אמנם נוכחת, אולם כיון שנעשה לשם, שוב אין משמעותה נוכח. אבל אני מתכוין לה"א הידיעה שמשמשת לכך, בדיוק כמו "הירדן" שהה"א 'מופעלת'.

ורק עכשיו אני שם לב שעשיתי כאן טעות פטאלית, במקום יו"ד נוכח, נוכחת, הייתי צריך לכתוב יו"ד מדבר בעדו.
האם רק לי קורה טעויות כאלה?

 

[חיטובים]

זו התשובה?! היא לא קבילה מבחינתי.
ודאי שאדם הוא לא שם פרטי כראובן שמעון וכו'. זהו אחד מפרטי המין כמו שור חמור וכו' שמשמשים גם למין וגם לאחד מפרטיו.