אולי מפה יגיע הישועה?!

  • הוסף לסימניות
  • #1
פתחתי אשקול באיש את רעהו על "משלוח מנות" וזה נהפך ל "מעטפות לרבה"
אני רוצה לשמוע מרבה / מורה מה אתם מעדיפים לקבל?! נגיד אני מעוניינת להשקיע 100 ש"ח למשלוח מנות, תמיד חשבתי שהרבה מעדיף שקית נייר עם מוצרים טובים כמו קפה, יין, טונה, וכד' אבל בדיוק שמעתי מאשה שבעלה רבה אומרת "אני לא מבינה למה שולחים לי סל עם מוצרי מכולת! "מה אני מכולת?" אני רוצה לראות משלוח מנות מושקע ולא "סל חסד".....
בסופו של דבר מה אתם חושבים מה יותר חשוב להשקיע בקלקר דחוס + עטיפה לקלקר + סרטים יפים + צלפן עם עיצוב מרשים! או מוצרים נורמלים? (אין לי מספיק כסף להשקיע בשנייהם.... מצטערת......)

"ובבקשה לא לעלות שוב את הנושא של מעטעפות! שמעתי כבר את כל הדעות ;)"
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
האומנם אני לא רבה ולא מורה, אבל אבא שלי רבה, ואני בתור הבת זוכרת כאשר הביאו לו מתנה שהיא הייתה משחק לילדים, או ספר, או כלי שימושי לבית אנו שמחנו או אמא שלי וממילא גם אבי שמח.
היום אני שולחת לגננות, הילדים שלי עדין קטנים, משחק לילדם ועוד כמה קישקושים קטנים, וקבלתי תודות נרגשות מהגננות, וגם אח"כ הגננות האחרות אמרו לי שהם מאוד העריכו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אולי הם בעבודה עכשיו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י נ פלוס;1214648:
בדיוק שמעתי מאשה שבעלה רבה אומרת "אני לא מבינה למה שולחים לי סל עם מוצרי מכולת! "מה אני מכולת?" אני רוצה לראות משלוח מנות מושקע ולא "סל חסד".....
בסופו של דבר מה אתם חושבים מה יותר חשוב להשקיע בקלקר דחוס + עטיפה לקלקר + סרטים יפים + צלפן עם עיצוב מרשים! או מוצרים נורמלים? (אין לי מספיק כסף להשקיע בשנייהם.... מצטערת......)
תשאלי את האשה הזואם היא באמת רוצה עיצוב מרשים עם כלי מודבק בדבק חם שלא יורד עם כמה עבמי"ם...
בטח שמוצרים כמו שציינת הם הכי שימושיים!
גם אני נוהגת כמוך, תרגישי בנוח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מכיון שהרב'ה והמורות לא עונים, אנסה לענות במקומם, כמובן שאפשר לחלוק.
טונה בשימורים, אננס וכד' אף אחד לא אוהב לקבל, זה באמת נותן הרגשה של סל מזון. ויש שתופשים זאת כזלזול (שמו כמה מוצרים מהסופר בשקית ולזה הם קוראים משלוח מנות!?) לעומת זאת רב'ה כגבר לא מחפש 'עיצובים' וצלופנים אלא תכל'ס. יין טוב עם שוקולד. קפה טוב עם שוקולד טוב. זה בהחלט מספק (כמובן בלי להכנס לתוספת של המעטפה/המתנה, כמנהג האזור)
ובקשר לעיצובים - זכור לי שביקרתי משפחה שהאב שם ר"מ וקיבל משלוח מנות מכל ה'שיעור' יחד היה שם כלי ליין יפה אבל הדביקו אותו עם כמויות של דבק חם שלא היה שייך להוציא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י טוליפ;1214916:
זכור לי שביקרתי משפחה שהאב שם ר"מ וקיבל משלוח מנות מכל ה'שיעור' יחד היה שם כלי ליין יפה אבל הדביקו אותו עם כמויות של דבק חם שלא היה שייך להוציא.

העיקר שאשתו קבלה משהו מושקע, ולא סל של חסד:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
שמעתי ממשפחה של מלמד - שכלים למיניהם יש תמיד יותר מדי....

מעבר לכך -
כל מלמד נהנה ממעטפה. למה לא :rolleyes:
יש כאלו שידעו להעריך יין טוב, ויש כאלו שלא....
יש שיהנו מבקבוקי בירה איכותית ויש שלא.
יש כאלו שליקר יכבד את שולחן הפורים שלהם, וכאלו שיעבירו אותו הלאה.
איך תדעו?

שאלה גדולה.

רעיון אחד (שרוב האנשים יהנו ממנו):
'דבש וחלב תחת לשונך'
לקנות מוצרי חלב יקרים ומפנקים (לא גילה ;)) שרוב האנשים אוהבים ולא קונים על בסיס קבוע.
רוב האנשים יהנו מאד מדבר כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני חשבתי השנה לשלוח למורות, גננות, מטפלת ומלמדים, רק מתנה, בלי שום עיצובים, צלופנים, סרטים, שוקולדים ויין, פשוט לקחת את כל הכסף שאני רוצה להשקיע במשלוח מנות ולקנות איזה מתנה נחמדה לבית. (כמובן למלמדים בצירוף צ'ק)
לא נשמע יותר לעניין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י grafix;1214968:
אני חשבתי השנה לשלוח למורות, גננות, מטפלת ומלמדים, רק מתנה, בלי שום עיצובים, צלופנים, סרטים, שוקולדים ויין, פשוט לקחת את כל הכסף שאני רוצה להשקיע במשלוח מנות ולקנות איזה מתנה נחמדה לבית. (כמובן למלמדים בצירוף צ'ק)
לא נשמע יותר לעניין?
אז אולי באמת יש לכם רעיון למתנה יפה ושימושית בסביבות ה50 ש"ח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תעזבו שטויות... רק מעטפות עם כסף
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גיסי הוא רבה מוערך בת"ת בו הוא מלמד
אחותי מספרת שהיא יכולה לפתוח חנות מכל העיצובים והכלים הנאים שקיבלה מההורים במשך השנים
בתכלס, מה שהכי מהנה הוא:
מעטפה עם כסף, במקום שהכסף יבוזבז על לתפאורה - הוא יכנס לכיסו המצומק של המלמד שבוודאי ישמח מאוד
בקבוק יין משובח (למבינים ביין בלבד!)
משחקים לילדים יתקבלו בשמחה
מכתב תודה והערכה מהלב ישמח את כולם
ובעיני, על אף אפקט ההפתעה שקצת יתקלקל - עדיף לשאול את המשפחה ישירות מה הם מעדיפים לקבל
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י טוליפ;1214916:
מכיון שהרב'ה והמורות לא עונים, אנסה לענות במקומם, כמובן שאפשר לחלוק.
טונה בשימורים, אננס וכד' אף אחד לא אוהב לקבל, זה באמת נותן הרגשה של סל מזון. ויש שתופשים זאת כזלזול (שמו כמה מוצרים מהסופר בשקית ולזה הם קוראים משלוח מנות!?) לעומת זאת רב'ה כגבר לא מחפש 'עיצובים' וצלופנים אלא תכל'ס. יין טוב עם שוקולד. קפה טוב עם שוקולד טוב. זה בהחלט מספק (כמובן בלי להכנס לתוספת של המעטפה/המתנה, כמנהג האזור)

את מחדשת לי, כי אני דווקא כן נהנית לקבל שימורים. אבל באמת שוקולד/קפה/יין איכותיים הרבה יותר אלגנטיים. ואם הם כשרים לפסח - אז בכלל.

לשואלים על מתנה רצויה הייתי מציעה לציין מהו הסכום שבכוונתם להקדיש לעניין. אני אוהבת ששואלים אותי ולכן נוהגת כך בעצמי, אבל קרה שנפלתי עם מישהי שרצתה מוצר שעלה לפחות פי שניים מהסכום שקצבתי למתנה, וכמובן שאחר שציינה מה היא רוצה במענה לשאלתי, לא יכולתי שלא לתת את שביקשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י ארבע;1215451:
את מחדשת לי, כי אני דווקא כן נהנית לקבל שימורים. אבל באמת שוקולד/קפה/יין איכותיים הרבה יותר אלגנטיים. ואם הם כשרים לפסח - אז בכלל.

לשואלים על מתנה רצויה הייתי מציעה לציין מהו הסכום שבכוונתם להקדיש לעניין. אני אוהבת ששואלים אותי ולכן נוהגת כך בעצמי, אבל קרה שנפלתי עם מישהי שרצתה מוצר שעלה לפחות פי שניים מהסכום שקצבתי למתנה, וכמובן שאחר שציינה מה היא רוצה במענה לשאלתי, לא יכולתי שלא לתת את שביקשה.

לשאול אפשר רק כשהמתנה היא מכל הכיתה ויש סכום מכובד, אז מבקשים משהו שלא יפרגנו לעצמם. אבל אם זה ממשפחה אחת זה לא לעניין לשאול, יש משהו ב-50 או 100 ש"ח שתרצי שאקנה לכם? לדעתי משחק לילדים + פתק החלפה יתקבל תמיד ברכה או לחילופין ספר + פתק החלפה. כלים זה באמת עניין של טעם וסגנון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני נותנת ספר ילדים - מבררת קודם באיזה גיל הילדים שלו, עוטפת ושמה בתוך שקית נייר יפה בתוספת משלוח נחמד, יין וכו'.
כך יותר קל לו לסחוב הביתה (תכפילו בשלושים משלוחים).
קיבלתי ד"שים שנים אחר כך מנשות הרב'ס.
בחיידר של הבנים שלי אוסרים לתת כסף, אבל מבקשים לא להתארגן במשלוח משותף, כדי להביע הכרת תודה אישית. אני חושבת שזה יפה. המשלוח לוקח ממני הרבה זמן של מחשבה והערכות וזה חשוב גם כלפי הילדים, הם מתרגשים ונותנים עצות ומתכננים מתי ואיך יביאו. (חלק מהרב'ס גרים בשכונה ומזמינים את הילדים בליל פורים לביתם. במקרה כזה אני כן שולחת משלוח מעוצב.)

אבל כל אלה הן העטיפות. יפה ונחמד והכל (וממש לא מעניין אותי מה תגיד אשת הרב'ה. למשלוח יש מטרה מסוימת, ואני משתדלת למלא אותה. מתנות מקבלים ולא דורשים.)
העיקר בעיני - ומנסיוני עם שלושה ילדים בחיידר - הוא החלק של הברכה.
בלי אקרוסטיכונים, בלי חרוזים, בלי קישורים לנושא המתנה ובלי משחקי מילים. אני יושבת וכותבת רשימה ארוכה של כל הדברים שמייחדים את המלמד הזה, את כל מה שראינו שביטא את ההשקעה שלו בילד ובכיתה, ולא מילים כלליות כמו 'אכפתיות ומסירות'. לכולם כותבים את זה. מספרת על ההתרגשות של הילד לפני המסיבה, או כשקיבל פרס, מה ראיתי אצלו שהשתנה והתפתח השנה.
וכל שנה אחרי פורים אני מקבלת פתקים נרגשים מהמלמד, או שיחת טלפון שמבהירה לי כמה שהדברים היו משמעותיים למקבל.
בשנה שעברה הבן שלי פגש את הרב'ה של שנה שעברה (הרב'ה עבר חיידר) והוא אמר לו: תגיד לאמא שלך, שהברכה ששלחתם לי בסוף שנה עומדת אצלי בסלון על המדף.
(כמובן עשיתי לזה עיצוב ולמינציה, אבל לא בגלל זה היא עומדת בסלון.)
זה בעיני הכרת הטוב - להכיר בטוב, להצביע עליו ולהראות כמה היה משמעותי.

לפני שנתיים העברתי סדנת אמנות לקבוצת ילדות עם קושי מסוים, ובפורים קיבלתי משלוח מאחת האמהות - היא כתבה לי במכתב מה הסדנה עשתה לבת שלה, ואיך שהיא חוזרת שמחה כל יום שלישי, וכמה שהיא נפתחה ומספרת וכו', אני שומרת עד היום את המכתב. השוקולדים כבר נגמרו, והמכתב הזה מרגש אותי כל פעם מחדש.

תתמקדו בעיקר. המלמד רוצה לראות שאתם באמת מעריכים, הוא משקיע וזקוק למשוב. מעטפה עם כסף או משלוח יקר או מעוצב עם רעיון - בהחלט מראים את זה, אבל בדרכים עוקפות: 'אם הם השקיעו כל כך הרבה סימן שהם באמת מעריכים את עבודתי'. אבל יש דרכים נהדרות וישירות יותר, חבל לפספס את ההזדמנות. חבל בשביל הילד שלכם! מלים טובות וכנות הן דלק אמיתי.

ומניסיון - זה הרבה יותר קשה. לשבת חצי לילה לשבור את הראש מה לכתוב (ולתשאל את הילד מה הכי כיף לו השנה ומה הוא אוהב אצל הרב'ה, ועל הדרך להיווכח איך באמת המלמד הזה משקיען וכמה הילד אוהב אותו.) ואחר כך עוד חצי לילה לעצב את זה. ולהכפיל בשלוש, ולכתוב עוד שניים, קצרים יותר אבל כנים, בשביל המנהל ובשביל ה'בוחן' שיושב עם הילדים כל שבוע. ואחר כך גם בשביל המורות והגננות.
יותר קל לי להוציא את ה-100-150 שקל על מתנה יקרה ומעוצבת ולהוסיף כמה מלים מצועצעות וסוף סיפור.
בזמן הנותר אני יכולה לשבת ולעבוד ולהרוויח יותר ממה שחסכתי. אבל בעיני זה חשוב יותר.
תעשו טובה, תשקיעו בעיקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י וויני פו;1215489:
אני נותנת ספר ילדים - מבררת קודם באיזה גיל הילדים שלו, עוטפת ושמה בתוך שקית נייר יפה בתוספת משלוח נחמד, יין וכו'.
כך יותר קל לו לסחוב הביתה (תכפילו בשלושים משלוחים).
קיבלתי ד"שים שנים אחר כך מנשות הרב'ס.
בחיידר של הבנים שלי אוסרים לתת כסף, אבל מבקשים לא להתארגן במשלוח משותף, כדי להביע הכרת תודה אישית. אני חושבת שזה יפה. המשלוח לוקח ממני הרבה זמן של מחשבה והערכות וזה חשוב גם כלפי הילדים, הם מתרגשים ונותנים עצות ומתכננים מתי ואיך יביאו. (חלק מהרב'ס גרים בשכונה ומזמינים את הילדים בליל פורים לביתם. במקרה כזה אני כן שולחת משלוח מעוצב.)

אבל כל אלה הן העטיפות. יפה ונחמד והכל (וממש לא מעניין אותי מה תגיד אשת הרב'ה. למשלוח יש מטרה מסוימת, ואני משתדלת למלא אותה. מתנות מקבלים ולא דורשים.)
העיקר בעיני - ומנסיוני עם שלושה ילדים בחיידר - הוא החלק של הברכה.
בלי אקרוסטיכונים, בלי חרוזים, בלי קישורים לנושא המתנה ובלי משחקי מילים. אני יושבת וכותבת רשימה ארוכה של כל הדברים שמייחדים את המלמד הזה, את כל מה שראינו שביטא את ההשקעה שלו בילד ובכיתה, ולא מילים כלליות כמו 'אכפתיות ומסירות'. לכולם כותבים את זה. מספרת על ההתרגשות של הילד לפני המסיבה, או כשקיבל פרס, מה ראיתי אצלו שהשתנה והתפתח השנה.
וכל שנה אחרי פורים אני מקבלת פתקים נרגשים מהמלמד, או שיחת טלפון שמבהירה לי כמה שהדברים היו משמעותיים למקבל.
בשנה שעברה הבן שלי פגש את הרב'ה של שנה שעברה (הרב'ה עבר חיידר) והוא אמר לו: תגיד לאמא שלך, שהברכה ששלחתם לי בסוף שנה עומדת אצלי בסלון על המדף.
(כמובן עשיתי לזה עיצוב ולמינציה, אבל לא בגלל זה היא עומדת בסלון.)
זה בעיני הכרת הטוב - להכיר בטוב, להצביע עליו ולהראות כמה היה משמעותי.

לפני שנתיים העברתי סדנת אמנות לקבוצת ילדות עם קושי מסוים, ובפורים קיבלתי משלוח מאחת האמהות - היא כתבה לי במכתב מה הסדנה עשתה לבת שלה, ואיך שהיא חוזרת שמחה כל יום שלישי, וכמה שהיא נפתחה ומספרת וכו', אני שומרת עד היום את המכתב. השוקולדים כבר נגמרו, והמכתב הזה מרגש אותי כל פעם מחדש.

תתמקדו בעיקר. המלמד רוצה לראות שאתם באמת מעריכים, הוא משקיע וזקוק למשוב. מעטפה עם כסף או משלוח יקר או מעוצב עם רעיון - בהחלט מראים את זה, אבל בדרכים עוקפות: 'אם הם השקיעו כל כך הרבה סימן שהם באמת מעריכים את עבודתי'. אבל יש דרכים נהדרות וישירות יותר, חבל לפספס את ההזדמנות. חבל בשביל הילד שלכם! מלים טובות וכנות הן דלק אמיתי.

ומניסיון - זה הרבה יותר קשה. לשבת חצי לילה לשבור את הראש מה לכתוב (ולתשאל את הילד מה הכי כיף לו השנה ומה הוא אוהב אצל הרב'ה, ועל הדרך להיווכח איך באמת המלמד הזה משקיען וכמה הילד אוהב אותו.) ואחר כך עוד חצי לילה לעצב את זה. ולהכפיל בשלוש, ולכתוב עוד שניים, קצרים יותר אבל כנים, בשביל המנהל ובשביל ה'בוחן' שיושב עם הילדים כל שבוע. ואחר כך גם בשביל המורות והגננות.
יותר קל לי להוציא את ה-100-150 שקל על מתנה יקרה ומעוצבת ולהוסיף כמה מלים מצועצעות וסוף סיפור.
בזמן הנותר אני יכולה לשבת ולעבוד ולהרוויח יותר ממה שחסכתי. אבל בעיני זה חשוב יותר.
תעשו טובה, תשקיעו בעיקר.

התרגשתי!!!
אני מרגישה שמה שכתבת ישפיע השנה על משלוחי המנות ובעיקר על המילים החמות שאכתוב למלמדים...:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הלכתי ל"קניון רפאלי"- יש להם השנה שוברים יפיפיים.

שלושה זיכויים וגמרתי סיפור עם כל הגננות הכבודות... (שהן באמת מקסימות, ורק מפאת גודל מקסימותן- שברתי את ראשי מה לקנות להן...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בתור אשת מלמד:
כל דבר מתקבל בברכה, בין אם זה "סל מזון", ברכה מושקעת , או בקבוק יין +מעטפה. או אפילו סתם בקבוק יין.
הכל הכל הכל מתקבל בברכה ומתוך הכרת הטוב עצומה כלפי הורי הילדים. אנשים משקיעים זמן ומחשבה, וזה ראוי להערצה בעיני.
אין צורך להוציא יותר מהיכולת של כל משפחה בפני עצמה, אין חיוב כזה ואין צורך להסחף אחרי הרוח של האנשים שמוציאים המון עבור משלוח מנות למלמד, כשהם לא מפרגנים לעצמם אפילו לא רבע מזה.
ואני יכולה להעיד, שבעלי קיבל מעטפות עם צ'קים ממשפחות שידע שאין להם, הוא פשוט קרע את הצ'קים ולא השתמש בהם.
הורים יקרים, תבורכו על כל מה ששלחתם כל השנים. והכרת הטוב אפשר להביע בהרבה דרכים, ממש לא חייבים להוציא כסף שאין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה