אחד הקמפיינים הטובים

[חן לי]

רק אני שמתי לב שהכיפה של הילד בכריכה מושתלת?

 

[פרות הדר]

גם אני שמתי לב
זה ממש בולט לעין

 

[עוד אחד]

הפרכת את תורת הפרסום, בארבע שורות מוקלדות

...קריאת מצוקה עובדת פעם אחת ופעמיים. ולרוב, הרגש הזה כבר נשחק אצל רוב האנשים.

מעשה נאצל וגדול ובעיקר הסיפוק שבעקבותיו, יכול לעורר ולהניע הרבה יותר, ולאורך זמן...

לא למדתי את תורת הפרסום, כתבתי את מה שאני חושב כלקוח פוטנציאלי.
במכירות הקודמות אפילו שלא רציתי מלכתחילה לתרום בסופו של דבר השתכנעתי לעשות זאת, כאן בנתיים לא..

 

[מילה בסלע]

בסדר, ברור, אבל הקונוטציה הראשונית לקחה אותי ליצחק שמיר. לא אמורים לפנות רק למכרים שלך, זה לא שם ידוע בציבור שלנו.

אז הבה נמשיך:

ברוכים הבאים משפחת רבין (המורה שלי בסמינר)
שבת שלום משפחת דיין (התלמידות שלי)

אם כבר בוחרים סממן מייצג לזיהוי חילונים- אז קצת יותר מחקר לעומק: 1. שמות משפחה מעוברתים: יהב, דגני, הנגבי וכדומה. 2. שמות פרטיים היו מעבירים מסר הרבה יותר חזק בשל המרחק המוצהר בינם לבינינו. (שבת שלום לך כנרת יקרה...)

אנשים עמדו תוהים מול ה"שמיר" הזה, ולרגע חשבתי שזה פרסומת למשפחת ירקות שורש...

 

[נחמי ווייס]

"האמת היא, שאף אחד לא קורא מודעות פרסומת. אנשים קוראים את מה שמעניין אותם. לפעמים, מדובר בפרסומת..." (הווארד לאק גוסיג, קופירייטר בינלאומי).

מיד כשראיתי את הקמפיין של לקראת נזכרתי במשפט הנ"ל.
(השפה העיצובית טעונה איזה שיפור קל לדעתי).

 

[ahnh]

רק אני שמתי לב שהכיפה של הילד בכריכה מושתלת?

גמני שמתי לב
אבל בסך הכל הילד בשלב הזה של הכיפה

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

ההתרשמות שלי:
כשראיתי את החוברת סגורה, אפילו לא העפתי אליה מבט שני
זה לא נראה יותר מדי מעניין, הילד עם הכיפה המושתלת, וה"משפחת שמיר", לא עשו את העבודה.

הסיבה היחידה שנחשפתי לתוכן זה בגלל שמישהו השאיר את החוברת כשהיא פתוחה.
העיצוב הפנימי הנקי והידידותי עושה את העבודה כמו שצריך.
הטיזר והעיצוב החיצוני, משעממים.

 

[park]

אה אתם אומרים שזה היה מוצלח! חבל זרקתי את שלי לאשפה.

 

[chavi9]

אה אתם אומרים שזה היה מוצלח! חבל זרקתי את שלי לאשפה.

לכל מי שזרק / איבד / לא קיבל...

קישור להורדת חוברת 'לקראת' מג'מבו מייל

 

[שבט אחים]

טוב חברים,

הקמפיין הזה, של ארגון 'לקראת' - הפועל למען החדרת השבת לעם שמחוץ לגבולות זבוטינסקי-בני ברק, הוא לדעתי, קמפיין הצדקה הטוב ביותר במגזר.

חשוב להבין; לבנות קמפיין מנצח זה כמו לתכנן בניין. פלנינג טוב, הבנה טובה של המוצר ומתחריו, הבנה של נפש הצרכן (התורם), יכולת הפרדה גבוהה של מסרים, חידוד מסרים רלוונטיים לצד מסרים שמוכרים, ארט מדהים בבולטותו עם הפקת דפוס מדהימה לא פחות. פשוט קמפיין מושלם. אני כותב את זה לא בגלל שאני מכיר אישית את אלה שעל ההפקה, אלא בגלל שבאמת אני לא מוצא עוד קמפיין מוצלח כזה!

מה נשאר? תציצו כדי להתבשם. ואולי גם תתרמו לעוד טיפה'לה שמן זית ואור.

בגלל כובד הקובץ הוא "התחפש" לקובץ וידאו. כשאתם מסיימים להוריד, שנו לו את השם לסיומת של PDF.



צפה בקובץ המצורף 201491

כיצד האסטרטגיה שלהם עונה על: 1. במה הם שונים מארגונים אחרים שגם הם מחלקים נרות בימי שישי.

 

[אלי אלימלך]

כיצד האסטרטגיה שלהם עונה על: 1. במה הם שונים מארגונים אחרים שגם הם מחלקים נרות בימי שישי.

רפאל חביבי,

במה הם שונים? לא יודע. ואולי הם לא שונים. בתקשור הם שונים מהותית. וזה העיקר. במשמעות מה שכתבתי באשכול.

שאר שאלותיך, שלא נגעו בקשר לפרסום, אלא יותר נגעו לקנטורים, צנזרתי. אם תרצה, אעביר בשמך למכרי מהארגון ואולי הוא יזכה אותך בתשובות.

אברימי

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

סתם שאלה לגבי הכותרת:
איך אתה יודע שמדובר באחד הקמפיינים הטובים, אם אין לו עדיין תוצאות בשטח?
תחושת בטן?
מעורבות בקמפיין?
מקצועיות והבנה שאין לנו?

 

[עוד אחד]

סתם שאלה לגבי הכותרת:
איך אתה יודע שמדובר באחד הקמפיינים הטובים, אם אין לו עדיין תוצאות בשטח?
תחושת בטן?
מעורבות בקמפיין?
מקצועיות והבנה שאין לנו?

קיבלת תשובה..

רפאל חביבי,

במה הם שונים? לא יודע. ואולי הם לא שונים. בתקשור הם שונים מהותית. וזה העיקר. במשמעות מה שכתבתי באשכול.

שאר שאלותיך, שלא נגעו בקשר לפרסום, אלא יותר נגעו לקנטורים, צנזרתי. אם תרצה, אעביר בשמך למכרי מהארגון ואולי הוא יזכה אותך בתשובות.

אברימי

ת'אמת שקצת אכפת לי איך שקמפיין כ"כ מוצלח זוכה לתגובות שליליות כאלו, מסתבר שכשמשהו באמת מקצועי ואיכותי אנשים מחפשים את החלק הפחות מושלם (סוג של אנטגוניזם). באמת קמפיין יפה ומושקע גם לעיניים לא מקצועיות, נקווה שיביא פירות מבורכים.

 

[גומבוץ]

אברימי, חוץ מניסיון שיווק לקמפיין של חברים, אין שום דבר מאחורי גיבובי המילים היפות שהרעפת על הקמפיין הזה.
מה גם שבמקום לנהל דיון ולענות כאן להערות, בחרת להתנער בתירוצים.
אני באופן אישי שהשבת והנחלת שמירתה יקרים מאוד לליבי, אשמח לשמוע שטעיתי. אבל אני חושב שהקמפיין למכירה הסינית לא מוכר. אוליי יש כאן קמפיין תדמיתי נחמד לארגון ופעולותיו. זה שווה סקירה נוספת. בכל הקשור למכירה הסינית הם פיפסו.
בכל מקרה, יש להם קהל יעד מסויים שישתתף במכירה גם אם יפרסמו אותה על ידי ישירות בפלייארים שחור לבן. זה אני מקוה יציל אותם. ן

 

[שבט אחים]

אלי היקר
אתה כתבת שהקמפיין עונה על: הבנה טובה של המתחרים. וכאן באו שאלותי הענייניות
והבנה טובה של נפש הצרכן (התורם) וכאן שואלת נפשי הצרכנית ולא חלילה הצרחנית, חלילה שאקנטר על צדיקים שמכניסים את אור השבת לבתי וללבות ישראל
לכן בקשתי לשמוע תגובתך המקצועית והעניינית למסקנת הנחרצת שהם עונים על נפש הצרכן ומבינים את המתחרים

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

קיבלת תשובה..
.

תשובה כזאת גם אני יכול לענות...
אבל אני לא הייתי עונה אותה.

 

[שבט אחים]

קיבלת תשובה..



ת'אמת שקצת אכפת לי איך שקמפיין כ"כ מוצלח זוכה לתגובות שליליות כאלו, מסתבר שכשמשהו באמת מקצועי ואיכותי אנשים מחפשים את החלק הפחות מושלם (סוג של אנטגוניזם). באמת קמפיין יפה ומושקע גם לעיניים לא מקצועיות, נקווה שיביא פירות מבורכים.

תגובותי הם מקצועיות גרידא וחבל שעוד אחד שלא למד תורת הפרסום (כך ע"פ מה שאתה כתבת) קובע בנחרצות שהתגובות הן שליליות

 

[עוד אחד]

תגובותי הם מקצועיות גרידא וחבל שעוד אחד שלא למד תורת הפרסום (כך ע"פ מה שאתה כתבת) קובע בנחרצות שהתגובות הן שליליות

אני נורא לא אוהב להתווכח, תמיד כדאי לתת לעובדות לדבר..

למה לא התעלפתי מ"משפחת שמיר"? למי השם הזה אמור לפנות?

כמעט מעליב: יש לי מכרים חרדים בשם משפחת שמיר.

קמפיין חדגוני ומשמים. מרב הלהיטות ליצור קונספט אחיד, השפה העיצובית פשוט לא יוצרת עניין.

לא נראהלי שמישהו בציבור הכללי עוד זוכר את יצחק שמיר

גם אני אהבתי את הקמפיין.

מה שלדעתי היה מיותר זה הטיזרים- שמעתי פעם מפירסומאי שכל טיזר שאין עליו את לוגו החברה, זה משהו שהוא ב90% מהמקרים מיותר לחלוטין.
במקרה הזה אני מסכימה איתו. הם לא יצרו באזז או משו מיוחד וחשבתי שזה עוד פרסומת לדיסק/ לתוכנית של סלקום עם מוזיקה (בגלל הסגול)

כשראיתי את הקמפיין דווקא התלבטתי אם האסטרטגיה של הפרסום המסיבי נכונה.
השקיעו הרבה כסף בפרסום הענק, והשאלה שלי אם התוצאות יצדיקו את המאמץ.
בתרגום לשפת המעשה- האם ההכנסות מהמכירות יכסו את הוצאות אלפי השקלים של הפרסום הרחב.

מדפדוף לא בדיוק משלמים הוצאות.
השאלה שנשאלה, כמה הפרסום הזה הניעה לפעולה, וכמה אנשים שכבר נמאס להם ממכירות סיניות, החליטו בזה כן להשקיע ולתרום.

רק אני שמתי לב שהכיפה של הילד בכריכה מושתלת?

גם אני שמתי לב
זה ממש בולט לעין

אז הבה נמשיך:

ברוכים הבאים משפחת רבין (המורה שלי בסמינר)
שבת שלום משפחת דיין (התלמידות שלי)

אם כבר בוחרים סממן מייצג לזיהוי חילונים- אז קצת יותר מחקר לעומק: 1. שמות משפחה מעוברתים: יהב, דגני, הנגבי וכדומה. 2. שמות פרטיים היו מעבירים מסר הרבה יותר חזק בשל המרחק המוצהר בינם לבינינו. (שבת שלום לך כנרת יקרה...)

אנשים עמדו תוהים מול ה"שמיר" הזה, ולרגע חשבתי שזה פרסומת למשפחת ירקות שורש...

ההתרשמות שלי:
כשראיתי את החוברת סגורה, אפילו לא העפתי אליה מבט שני
זה לא נראה יותר מדי מעניין, הילד עם הכיפה המושתלת, וה"משפחת שמיר", לא עשו את העבודה.

הסיבה היחידה שנחשפתי לתוכן זה בגלל שמישהו השאיר את החוברת כשהיא פתוחה.
העיצוב הפנימי הנקי והידידותי עושה את העבודה כמו שצריך.
הטיזר והעיצוב החיצוני, משעממים.

אה אתם אומרים שזה היה מוצלח! חבל זרקתי את שלי לאשפה.

סתם שאלה לגבי הכותרת:
איך אתה יודע שמדובר באחד הקמפיינים הטובים, אם אין לו עדיין תוצאות בשטח?
תחושת בטן?
מעורבות בקמפיין?
מקצועיות והבנה שאין לנו?

 

[park]

מה נסגר אי אפשר לנהל דיון???
(כן גם על הכיפה שתולה. נכון שזה לא לענין, אבל זה מה שקפץ להם לראש כשהם ראו את זה)

 

[מלפפון]

כשראיתי את הקמפיין דווקא התלבטתי אם האסטרטגיה של הפרסום המסיבי נכונה.
השקיעו הרבה כסף בפרסום הענק, והשאלה שלי אם התוצאות יצדיקו את המאמץ.
בתרגום לשפת המעשה- האם ההכנסות מהמכירות יכסו את הוצאות אלפי השקלים של הפרסום הרחב.

צר לי אם מישהו הבין את תגובתי שלא כהלכה.
אני בעד הקמפיין ולא חושבת שאין לו הצלחה.

התדיינתי עם בעלי שלא מגיע מעולם הפרסום והוא אחד שמסוגל לתרום לכזה דבר, והוא אמר שהקמפיין גרם לו להיעצר ולקרוא. זו התחלה יפה. (אם הוא גרם להנעה לפעולה- זה כבר נראה בחשבון כרטיס האשראי בסוף החודש).

בתגובתי דיברתי על האסטרטגיה האמיצה שעומדת מאחורי הקמפיין, וזה נושא לדיון חדש.
יש הרבה עסקים/ עמותות שרוצים לצאת בקמפיינים שיכולים להצליח, אבל הם חוששים לקחת את הסיכון.
הם מעדיפים להשקיע פחות ולקצור תוצאות בהתאם - סיכון קטן
מאשר להשקיע בגדול, לצאת עם מודעות ענק, לקחת הימור- אבל יש מצב שהם יצליחו בגדול, ולהגיע לתוצאה שזה שחושש מסיכון והולך בקטן לא יגיע אליה לעולם בדרכו.

אני עובדת כרגע עם עמותה שיצאה בקמפיין פרסומי חדשני, אבל חוששת לצאת לעיתונות בגדול, ואני מבינה את זה. יש שתי אסכולות. כי אולי הם ירוויחו רק בקטן, אבל יפסידו בקטן.

ובאמת לפני שנתיים נערך דינר עם השקעה של אלפי שקלים, והרווח (הכנסות פחות הוצאות) נאמד בסכום מסוים.
השנה נערך הדינר עם בקושי הוצאות- ההכנסות מינוס הוצאות נאמדו בערך באותו סכום של שנה שעברה..

אני כן תומכת בקמפיין הנ"ל של 'לקראת' מהסיבה הבאה: יתכן שאם היו הולכים בקטן ומוציאים בקטן, היו מרוויחים בערך אותו סכום (כמו הדוג' שנתתי פה) אבל בגישה הפרסומית הזו, בו הם הגיעו לכל קהל יעד אפשרי, הם מרוויחים על הדרך גם דברים נוספים.

הם מרוויחים שהציבור יודע מי הם. בפעם הבאה הם לא יצטרכו להזכיר מי הם, כולם יזכרו. כלומר הקמפיין הזה עוזר להם גם לקמפיין הבא. ומסייע גם אם הם יחליטו לצאת במערך תרומות קטן. אנשים כבר מכירים אותם, הם לא יצטרכו להשקיע במותג כמו שהיו צריכים להשקיע אילולי יצאו בצורת הפרסום המסיבית הזו.