- הוסף לסימניות
- #1
לא מזמן נחתה בי תובנה מדהימה. שקר לא בא בקלות, רוצה לשקר? תסקר.
כותרת בכלי תקשורת שלא יישמע בקהילתנו הקדושה פרסם את הידיעה הבאה: "חרדים עד גיל 16 לא יודעים צבעים".
אחרי כל הבלה בלה שכלל עומס יתר של צמדי מילים כמו: "מחקר מעמיק", "תחקיר שטח", "מקורות אמינים", הגענו לפאנץ'.
והפאנץ' הוא מדהים!
קבלו את זה. חרדי עד גיל 16 מתייחס לסקלת הצבעים כאילו נלקחה מאגדה מצוצה מן האצבע, הידע שלו בגוונים מסתכם בכלום ושום דבר, אין לו שמץ של מושג מהו אדום או ירוק או כחול, ולפי המחקר דנן הוא לא מכיר בכלל את צבעי הרמזור (מעניין איך זה הולך, תסע תסע נדלק כבר האור דשא) לסיכום בורות נוראה, פויי.
אחח, כמה אמינות, כמה כמה?! מדי הרבה, תודו.
בואו נעזוב את ההסתה הפרועה במחקר הזה, הרי אנחנו במדינה דמוקרטית, מקבלים כאן את כולם, אין פייק ניוז, אין. תתעלמו גם מהעובדה שמשהו פה, אפעס, לא ממש הגיוני, עזבו.
מחקר זה מחקר, ומחקר בנוי על עובדות, אז אני פונה מבמה מכובדת זו לסוקר הכושל: הבה הצטרף אלי בשורות הבאות, אתה תהיה מופתע. מבטיחה.
נתחיל בעובדות פעוטות.
אין זכר חרדי אשר מגיל שנתיים וחצי לא יצהיר שוורוד זה צבע של בנות וכחול זה צבע של בנים. נקודה.
כשהוא יגדל קצת יותר וממתקים יקבלו אצלו משמעות מהותית בחיים תוכל להתדיין איתו עמוקות על עליונות הסוכרייה האדומה על הכתומה, ובעדשים הוא בכלל משיג אותך בהליכה.
עוד 3-4 שנים, כשאתה עוד מתבוסס בסוגיית הסוכרייה הוא ייחשף לסיפורים בכל חלקי התנ"ך, הוא ישמע על נזיד אדום אדום, על כלי נחושת זהב וכסף (יש צבע כזה ואי אפשר להמיר אותו לדולרים), על מן לבן ועל מלכה ירקרוקת.
עוד טיפה ממש, הרבה לפני שימלאו לו 16, הוא ישקע כל כולו בסוגיות מרתקות בש"ס, וכדי להשאיר אותך מתוח וסקרן אשלח אותך לארון הספרים היהודי, רק כדי שתבין למי קראת עוור צבעים.
קרוב למצוות (10 זה קרוב ממש) הוא יזכה לחוש את האתרוג האישי אישי שלו, יבדוק שהוא יהיה הכי צהוב שיש כי ירוק זה מ"הפושטים".
סתם שתדע שנרות חנוכה אצלו זו משימה מורכבת, כמה מורכבת? תקשיב.
בקופסא ממוצעת של נרות חנוכה מהדורת קידס, יש שישה צבעים של נרות.
בימים הראשונים זו לא בעיה, בנר הראשון, החנוכייה שלו תצבע בנר ושמש כחולים, ביום השני, שלושה נרות ירוקים ירעדו על משטח הפח, וכן על זו הדרך.
מה יקרה ביום החמישי? נגמרו הצבעים. (הלבן זה לא נקרא כי הוא לא מוכן להדליק נרות שבת)
מה עושים? מתכונת. פתרון פשוט אך קשה לביצוע, כי אז באים הנרות השישי, השביעי והשמיני ונוצרת בעיה.
הרי אם יש שישה צבעים (חמש, חמש בסדר, לבן לא נחשב) אז יוצא שבין שנים לשלושה צבעים יהיו פעמים בעוד האחרים רק פעם אחת.
דילמה. בסוף הוא מוצא את נוסחת הקסם ביחד עם האח הבוגר (11 וחודש) וחנוכייה יפה וצבעונית רוקדת בחלון.
וכל זה בלי לדעת צבעים, ברורר.
קרוב לשנה לפני שיראה דוס אורגינל הוא מתחיל לחלום על הכובע וחליפה שיהפכו אותו לכזה. חרדי משוקץ.
גם עין משכילה כמו שלך לא תוכל להבחין בין שחור שחור לכחול כהה כהה, יש גם אפור מלוכלך ושחור דהוי, וכמובן מכנסיים תואמים.
החלק המסובך כאן זה העניבה. (ישנן קהילות קדושות אשר דש צווארונם לא יתעטף מוצר צבעוני כגון זה.)
כאן כבר הטקסטורה צריכה להתאים לצבע, לגוון ולאירוע ומכיוון שלדוסים יש כמובן הרי מסכנות של כסף, ואירועים טפו טפו גם כן לא חסר, אז ארונותיהם מלאים באינסוף עניבות מלאות צבע וגוון (אהה עכשיו הבנת לאיפה הולך כל הכסף שהם לא משלמים למיסים. בינגו.)
למרות שהעובדות עוד רבות נעצור פה ע"מ לא להיכשל ב"המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק" והרי רבים ונאמנים הם חברי פורום זה.
בטח אתה דופק עכשיו את הראש בקיר בשאגת "איך-פספסתי-את-זה" ובצדק, פספסת בגדול, יצאת לא טוב, נעבעך.
סתם בשביל הסקרנות, מה גילית בגיל הזה, שש עשרה, שאז דליים אינסופיים של צבעים נשפכים משום מקום על ראשיהם של נערים חרדיים חשוכים ומגלים להם את נוסחת הצבעים?
הרי בגיל הזה עינינו לא שוזפת במדי הזית המגוהצים, אז איך ריבונו של עולם, איך נדע צבעים פתאום, ככה, משתמטים, איך נדע?
לך תבדוק.
לקראת סיום תרשה לי להעניק צבע למחקר שלך.
מכיוון שזה מכבר חציתי את גיל שש עשרה שנים, וצבעים ידועים לי דיו. אז הלך לי קל.
ידידי, לקחתי את המחקר שלך, זה שעבדת עליו קשות, ההוא שרווי בעובדות שווא עד בחילה, ומחקתי אותו, הפכתי אותו לשקוף.
ואתה אינטליגנט שכמותך, מכיר כל צבעי תבל, תסתכל על השקוף הזה שיצרת, ותתבייש.
כותרת בכלי תקשורת שלא יישמע בקהילתנו הקדושה פרסם את הידיעה הבאה: "חרדים עד גיל 16 לא יודעים צבעים".
אחרי כל הבלה בלה שכלל עומס יתר של צמדי מילים כמו: "מחקר מעמיק", "תחקיר שטח", "מקורות אמינים", הגענו לפאנץ'.
והפאנץ' הוא מדהים!
קבלו את זה. חרדי עד גיל 16 מתייחס לסקלת הצבעים כאילו נלקחה מאגדה מצוצה מן האצבע, הידע שלו בגוונים מסתכם בכלום ושום דבר, אין לו שמץ של מושג מהו אדום או ירוק או כחול, ולפי המחקר דנן הוא לא מכיר בכלל את צבעי הרמזור (מעניין איך זה הולך, תסע תסע נדלק כבר האור דשא) לסיכום בורות נוראה, פויי.
אחח, כמה אמינות, כמה כמה?! מדי הרבה, תודו.
בואו נעזוב את ההסתה הפרועה במחקר הזה, הרי אנחנו במדינה דמוקרטית, מקבלים כאן את כולם, אין פייק ניוז, אין. תתעלמו גם מהעובדה שמשהו פה, אפעס, לא ממש הגיוני, עזבו.
מחקר זה מחקר, ומחקר בנוי על עובדות, אז אני פונה מבמה מכובדת זו לסוקר הכושל: הבה הצטרף אלי בשורות הבאות, אתה תהיה מופתע. מבטיחה.
נתחיל בעובדות פעוטות.
אין זכר חרדי אשר מגיל שנתיים וחצי לא יצהיר שוורוד זה צבע של בנות וכחול זה צבע של בנים. נקודה.
כשהוא יגדל קצת יותר וממתקים יקבלו אצלו משמעות מהותית בחיים תוכל להתדיין איתו עמוקות על עליונות הסוכרייה האדומה על הכתומה, ובעדשים הוא בכלל משיג אותך בהליכה.
עוד 3-4 שנים, כשאתה עוד מתבוסס בסוגיית הסוכרייה הוא ייחשף לסיפורים בכל חלקי התנ"ך, הוא ישמע על נזיד אדום אדום, על כלי נחושת זהב וכסף (יש צבע כזה ואי אפשר להמיר אותו לדולרים), על מן לבן ועל מלכה ירקרוקת.
עוד טיפה ממש, הרבה לפני שימלאו לו 16, הוא ישקע כל כולו בסוגיות מרתקות בש"ס, וכדי להשאיר אותך מתוח וסקרן אשלח אותך לארון הספרים היהודי, רק כדי שתבין למי קראת עוור צבעים.
קרוב למצוות (10 זה קרוב ממש) הוא יזכה לחוש את האתרוג האישי אישי שלו, יבדוק שהוא יהיה הכי צהוב שיש כי ירוק זה מ"הפושטים".
סתם שתדע שנרות חנוכה אצלו זו משימה מורכבת, כמה מורכבת? תקשיב.
בקופסא ממוצעת של נרות חנוכה מהדורת קידס, יש שישה צבעים של נרות.
בימים הראשונים זו לא בעיה, בנר הראשון, החנוכייה שלו תצבע בנר ושמש כחולים, ביום השני, שלושה נרות ירוקים ירעדו על משטח הפח, וכן על זו הדרך.
מה יקרה ביום החמישי? נגמרו הצבעים. (הלבן זה לא נקרא כי הוא לא מוכן להדליק נרות שבת)
מה עושים? מתכונת. פתרון פשוט אך קשה לביצוע, כי אז באים הנרות השישי, השביעי והשמיני ונוצרת בעיה.
הרי אם יש שישה צבעים (חמש, חמש בסדר, לבן לא נחשב) אז יוצא שבין שנים לשלושה צבעים יהיו פעמים בעוד האחרים רק פעם אחת.
דילמה. בסוף הוא מוצא את נוסחת הקסם ביחד עם האח הבוגר (11 וחודש) וחנוכייה יפה וצבעונית רוקדת בחלון.
וכל זה בלי לדעת צבעים, ברורר.
קרוב לשנה לפני שיראה דוס אורגינל הוא מתחיל לחלום על הכובע וחליפה שיהפכו אותו לכזה. חרדי משוקץ.
גם עין משכילה כמו שלך לא תוכל להבחין בין שחור שחור לכחול כהה כהה, יש גם אפור מלוכלך ושחור דהוי, וכמובן מכנסיים תואמים.
החלק המסובך כאן זה העניבה. (ישנן קהילות קדושות אשר דש צווארונם לא יתעטף מוצר צבעוני כגון זה.)
כאן כבר הטקסטורה צריכה להתאים לצבע, לגוון ולאירוע ומכיוון שלדוסים יש כמובן הרי מסכנות של כסף, ואירועים טפו טפו גם כן לא חסר, אז ארונותיהם מלאים באינסוף עניבות מלאות צבע וגוון (אהה עכשיו הבנת לאיפה הולך כל הכסף שהם לא משלמים למיסים. בינגו.)
למרות שהעובדות עוד רבות נעצור פה ע"מ לא להיכשל ב"המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק" והרי רבים ונאמנים הם חברי פורום זה.
בטח אתה דופק עכשיו את הראש בקיר בשאגת "איך-פספסתי-את-זה" ובצדק, פספסת בגדול, יצאת לא טוב, נעבעך.
סתם בשביל הסקרנות, מה גילית בגיל הזה, שש עשרה, שאז דליים אינסופיים של צבעים נשפכים משום מקום על ראשיהם של נערים חרדיים חשוכים ומגלים להם את נוסחת הצבעים?
הרי בגיל הזה עינינו לא שוזפת במדי הזית המגוהצים, אז איך ריבונו של עולם, איך נדע צבעים פתאום, ככה, משתמטים, איך נדע?
לך תבדוק.
לקראת סיום תרשה לי להעניק צבע למחקר שלך.
מכיוון שזה מכבר חציתי את גיל שש עשרה שנים, וצבעים ידועים לי דיו. אז הלך לי קל.
ידידי, לקחתי את המחקר שלך, זה שעבדת עליו קשות, ההוא שרווי בעובדות שווא עד בחילה, ומחקתי אותו, הפכתי אותו לשקוף.
ואתה אינטליגנט שכמותך, מכיר כל צבעי תבל, תסתכל על השקוף הזה שיצרת, ותתבייש.
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים