איך יודעים שאנשים אוהבים את זה?

[רזים]

האם ברגע שאני נותנת את הסיפור שלי לאנשים ואומרים עליו שהוא מצויין ואוהבים את סגנון הכתיבה זה אומר שאפשר להוציאו לאור? או שהוא צריך לעבור עוד בדיקות
אשמח לתשובות

 

[Ruti Kepler]

1. האם זה אומר שאפשר להוציאו לאור? לא
2. צריך לעבור עוד בדיקות? בוודאי

אם תכתבי כאן עוד נתונים לגבי גיל הכותבת / סגנון הסיפור / קהל היעד / נסיון קודם בכתיבה, נוכל בעז"ה להרחיב.

 

[מוטיבציה]

מה זה קשור לגיל הכותבת?
והאם רק בעלת ניסיון בכתיבה יכולה להיות מוכשרת בכתיבה?
כבר ראינו סופרות לא מנוסות שהוציאו ספרים יפים יותר מהמנוסות.
למשל ג'י קיי רולינג. והיא דוגמא קטנה.
בכונה הבאתי אותה כי אם אכתוב שם בציבור שלנו, מרוב שאנחנו נחיתיים תמיד יגידו שרואים שהכתיבה שלה בוסר..
והערה: אחת שמוציאה ספרים אמרה לי פעם שאם ההוצאה לאור מקבלת את הסיפור זה כבר סימן שהוא טוב. אחרת הם לא ירצו להפסיד.

 

[Ruti Kepler]

1. הגיל קשור בקשר הדוק. מתחת לגיל מסויים (23-24 לפחות, לדעתי), לא כדאי להוציא ספר. מכמה סיבות.

2. גם הנסיון קשור בהחלט. אם זו מישהי מנוסה, יש להניח שהכתיבה שלה מלוטשת יותר. (ג'יי קיי היא יוצא מן הכלל שאינו מלמד על הכלל. זה כמו שתגידו שכל מי שמתחיל את הסיפור שלו על מפית בבית קפה, מצליח למכור מיליוני עותקים).

3. לגבי ההוצאות לאור: זה נכון, בגבול. גם אם המו"לים מקבלים את הספר, בהרבה מקרים ההסכם הוא שהכותב משלם את כל ההוצאות, וכך המו"ל לא מסתכן כספית. הסופר כן.

4. עמדתם פעם מול חברה או מכרה ש'כולם אמרו שהיא כותבת מדהים', והיא האמינה להם והוציאה ספר לאור ועכשיו יושבים לה מאות ספרים במחסן, בלי דורש?
אני כן, יותר מפעם אחת. מכאן מגיעה הזהירות שלי. וההבנה שחשוב לעשות בדיקות רציניות מאד, ולפנות גם לאנשים שאינם מכירים את הכותבת.

 

[גלבוע]

מה זה קשור לגיל הכותבת?
והאם רק בעלת ניסיון בכתיבה יכולה להיות מוכשרת בכתיבה?
כבר ראינו סופרות לא מנוסות שהוציאו ספרים יפים יותר מהמנוסות.
למשל ג'י קיי רולינג. והיא דוגמא קטנה.
בכונה הבאתי אותה כי אם אכתוב שם בציבור שלנו, מרוב שאנחנו נחיתיים תמיד יגידו שרואים שהכתיבה שלה בוסר..
והערה: אחת שמוציאה ספרים אמרה לי פעם שאם ההוצאה לאור מקבלת את הסיפור זה כבר סימן שהוא טוב. אחרת הם לא ירצו להפסיד.

כל סופרת היתה פעם לא מנוסה, וגילתה את עצמה.
יש כאלו שספר הבוסר שלהן היה וואו, ויש כאלו שהוא היה
(רותי, מוכנה לגלות לנו מה הספר הראשון שהוצאת?)

אבל סתם שתדעו,
שהיום מאד קשה למכור ספרים.
בגלל כל מיני סיבות שהצטברו, החל מזה שאנשים כבר פחות קוראים (גם אצלנו),
דרך מבצעי 'ספר בעשר',
ועוד שאר כיוצא באלה.
את אשכולות האנחות של הסופרות לא רואים בפורום הפתוח
אבל זה באמת מאד מאד קשה.
גם לסופרות מנוסות.

לפותחת האשכול -
אין לי מושג מה רמת הכתיבה שלך.
אולי את ג'יי קיי רולינג בגירסה חרדית
אדרבה.

אבל כשאת שוקלת להדפיס,
חפשי לך אנשים שמוכנים להגיד לך גם 'לא' ולא רק 'וואו'.

 

[נוי]

לגמרי לא מומלץ להוציא ספר בוסר.
התענוג המפוקפק להתבייש כמה שנים אחרי, ממה שיצא תחת הידיים לא שווה את זה, ואפילו הספר נמכר במיליונים...
מילים הם חץ, ברגע ששלחת אותם אין לך שליטה עליהם, לא תוכל לאסוף אותם.
חכמה וכשרון במנה גדושה ככל שיהיו אין להם די ערך, בלי האופק הגדל ככל שחווים חוויות יותר עמוקות ומשמעותיות בחיים.
הבעיה היא שבלי הממד של השנים קשה לתפוס מהו הממד של השנים.
דברו עם נער/ה בן חמש עשרה יודע כל...
ברגע שמגיעים לגיל בו תופסים שעדיין יש עוד הרבה מה לגדול, זה כנראה כבר הזמן של הבשלות והבגרות האמתית.
כקוראת, אעדיף ספר שנכתב מתוך בשלות שמקורה בענווה, ולא יודעת כל.

 

[אשר כותבת]

אמנם עדיין לא הוצאתי ספר
ואני גם לא מעזה
על אף שיש בידי כמה שנים טובות של כתיבה בעיתונים
כי ספר זה חותם
אותו, לא ניתן למחוק כל כך מהר...
ובכל שבוע, שאני עוברת על הטור של שבוע שעבר, אני לומדת כמה עליי לתקן לשבוע הבא.
ובכלל, אם תתנו לי לקרוא טורים שלי מלפני כמה שנים
כנראה אעדיף לא להסתכל עליהם.

לא פשוט להוציא לאור הגיגים, לא בשביל הציבור, אלא בעיקר למען הסופרת עצמה.
חשוב מאד לקבל ביקורת, בעיקר- קשה, ולתקן בלי סוף.

ואם כבר, אז אפשר לכתוב ספר, אחרי כמה וכמה טיוטות שהצלחתם לזרוק לפח עם הבנה שזה... לא ממש מוצלח.
ואז, אחרי שכתבתם, לחכות עוד חצי שנה-שנה לקרוא מחדש, לתת שוב לביקורת ולחשוב אם יש מה להתקדם. מרווח הזמן עוזר לצאת מהבועה הכתיבתית ולסייע לכותב, לבחון את הכתיבה בצורה אובייקטיבית.

יכול להיות שמחר אקרא את התגובה שלי ואמחק פה כמה משפטים, אז קחו בערבון מוגבל.

 

[גלבוע]

ובדיוק הקפיצו פה את האשכול של יוזבד,
אזחשבתי על הראשונים של מיה קינן

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אמנם אינני סופר אבל כן ההדרתי כמה ספרים, ועל כל רעיון שלי הצלחתי לגייס הרבה אנשים שאומרים וואו מגניב בהצלחה איזה יופי טטטטם. איך יודעים שאנשים אוהבים את זה? תשאל/י אם הוא היה קונה את זה בכסף מלא. ככה אני שואל את אותם אלה שאומרים לי שזה רעיון ממש נפלא וכו' וכו', ואז פתאום אני מגלה שהוא לא מוכן לומר שהוא היה קונה. אחד אחרי השני. ככה אני יודע עם מה לחכות ועל מה לרוץ.

ובענין הבדיקות, תמיד יש עוד מה לבדוק. כל כותבי הספרים כולם (חוץ ממשה רבינו), גם אלה שלקח להם עשרות שנים להוציא את ספריהם, היה להם מה לחכות עוד כדי ללטש יותר את הספרים (אני מדבר על ספרות ההלכה, וק"ו בן בנו של ק"ו לספרות המדוברת). אבל יש קו אדום שצריך לשים, ולומר: עד כאן, מכאן התיקונים ייכנסו למהדורה הבאה, אחרת זה לא ייגמר. וודאי שצריך לעבור כמה וכמה פעמים על כל הספר מתחילתו לסופו לפני ההוצאה, אבל לא בלי סוף.

 

[אבק]

אגב,
ספרה הראשון של ג'יי קיי רולינג
התבשל במשך 7 שנים!

 

[מרשימה]

והערה: אחת שמוציאה ספרים אמרה לי פעם שאם ההוצאה לאור מקבלת את הסיפור זה כבר סימן שהוא טוב. אחרת הם לא ירצו להפסיד.

הלוואי וזה היה נכון
יש בשוק כמה ספרים שלא שווים אפילו את הנייר שעליו הם מודפסים

 

[מוטיבציה]

אוקי.
הייתי צריכה לדייק בלשוני:
אם הוצאות ספרין מוכנות להוציא את הספר בתנאים שווים, סימן שהם לא סתם לקחו סיכון.
יש מצב שסופרות עם ספרי בוסר באו להדפיס ספר והוצאת הספרים לא רצתה לתת תנאים טובים, והסופרת לקחה על עצמה את רוב ההוצאות והפסידה.
אני חושבת שגם סופרות מפורסמות מתקשות לשווק את הספרים שלהן.
גב' רותי קפלר, האם הספרים שלך שהם אהובים ורבימכר, מצליחים לפרנס אותך? תני לי לנחש שאת עוסקת במקצוע נוסף לשם השלמת הכנסה (או הכנסה עיקרית).
מה שאני רוצה לומר שהערך של הוצאת ספר לא חייב שיכניס לסופר כסף רק מהכנסות הספר אלא תועלת עקיפה.
כמו למשל שברגע שהוא הוציא ספר כבר מכירים את השם שלו ומוכנים לתת לו מדורים בעיתון. אולי אפילו מזמינים אותו לשעת סיפור, ואז הוא כבר מתחיל להתפתח.
זה כאילו כמו סוג של לוגו.
גב' קפלר צודקת שבאמת צריך לבדוק קודם ואי אפשר לומר באוויר על ספר אם הוא יצליח או לא, כדי שלא יקרה בסוף נזק. אבל אי אפשר לומר שהוצאת ספר מוצלח קשורה בהכרח לגיל. יש זקנות משעממות תותח, ויש מעניינות. יש צעירות מתלהבניות שרואים את זה מכל מילה בספר, ויש כאלו שמצליחות לרתק.
גיל לדעתי לא קשור. אבל אולי אני טועה אם כל אלו מהפורום של הכותבות מציינות אחרת.
ולכולן יש ספר בוסר, לא? הרי כתיבה משתבחת עם השנים. כך שמה זה משנה? כולן בסוף מסמיקות כשהן נזכרות בספר הראשון שלהן.
לפותחת האשכול- כדאי לך לבדוק בהוצאת ספרים שיגידו לך בכנות כמה הספר יכול ללכת. יש להם ידע בנושא. אם הם לא רוצים להוציא, אל תתחילי עם זה. אלא אם כן לא אכפת לך להפסיד בהתחלה רק כדי להוציא ספר ראשון ומשם להתקדם.

 

[רזים]

האמת היא שנתתי את הספר לכמה אנשים ותגובתם הייתה שבכלל לא נראה שמשהיא בגילי כתבה את זה אלא משהיא יותר בוגרת זה ספר שמושך בעיקר את גילי הנעורים לא בטוחה שגם מבוגרים אבל תמיד אפשר לנסות חוץ מזה בקשר להוצאה והפסד כספי אז זה באמת עולה ביוקר אך הציעו לי על אור החיים ששם אני לא צריכה לשלם כלל ולאחר שהם מוכרים את הספר ומשיגים מהמכירות את סכום ההוצאה רק אז אני מקבלת 10 ש"ח על כל קנייה

 

[מוטיבציה]

רק קחי בחשבון שתצטרכי עריכה רצינית על הספר.
כי את לא משתמשת בפיסוק.
ובאמת תשאלי אנשים אוביקטיבים, כדי שלא תישארי בהפסד.
(או שתקחי את הריזיקה שאת יכולה להפסיד)

 

[רזים]

אני מודה שזה קשה לשים פיסוק אך זה בכלל לא בעיה גדולה כמו שאתה מתאר פשוט הספר יצטרך לעבור הגה זה לא נשמע כל כך נורא

 

[super tiger]

רוצה להעלות לכאן פרק או משהו?
אני חושבת שכאן אנשים יענו לך באובייקטיביות מוחלטת, וככה תדעי באמת האם שווה לך.
וכן את יכולה לנסות להוציא במייזליק - כי הם לא מסכימים לקבל ספרים לא מספיק טובים. וככה תדעי אם הרמה טובה או לא.

נ.ב. יש לך גם שגיאות כתיב, אז אולי תצטרכי עריכה+הגהה

 

[רזים]

בוקר אפרורי קידם את פניהם של תושבי צרפת, והשלג לא איחר לבוא. שיניהם נוקשות, "או... אולי כדיי שנוותר על הרעיון א... אדוני", הציע איון שמזמן קפא מקור, "שנוותר?!" נידהם האדון: "תגיד לי אני נראה לך כמו אחד שהולך לוותר?" שאל ומבטו הזועם כאילו קפא על פניו, "לא אבל רק אמרתי ש..." "אין רק אמרתי ש...!!!" שאג האדון. הנער חש איך עורו נעשה חידודין חידודין, אולי עדיף לו שישתוק, ולמרות הקור פניו של האדון נעשו אדומות, הוא רועד, ועוד פחות משניה האדון ישים לב לכך. "אנו חייבים לצאת לפעולה כמה שיותר מוקדם!" קול האדון בעבע בגרונו. "א... האדון מתכון לשבוע הזה?" איון לא ידע מה בער בו אבל הוא היה חייב לשאול "מה שמעת טיפש?!!" עוד צעקה מאיימת, הנער דילג מעט אחורנית. למה אתה עושה את זה? גער בעצמו, לא הספיק לך מה שהסתבכת עד כה? הדרך נמשכה בשתיקה, העלם שיחרר את אבריו בזה אחר זה אך מבפנים שיניו נעוצות בבשרו שמא יוציא עוד הגה לא רצוי.
[נ.ב. תודה על הערות ורק ועל מנת להפחית אי הבנה האדון מדבר בכוונה בצורה זולה יותר]

 

[ביק]

בצרפת לא קוראים לאנשים איוון.
זה שם רוסי\ פולני.

 

[חגי פאהן]

בצרפת לא קוראים לאנשים איוון.
זה שם רוסי\ פולני.

מי אמר שהם מקומיים? אולי בפרק הקודם הם הגיעו מפולין כדי לסחור בפרוות.

 

[לבן]

שאלות:
1. האם שפת האם שלך היא עברית?
2. האם אתה משתמש בשפות נוספות או עוסק הרבה בכתיבה תלמודית?

כרגע הכתיבה ברמה בוסרית ממש. וודאי לא ברמה של הוצאת ספר, אלא ברמה שתאפשר לך פניה לקורס כתיבה והתחלת לימוד כללי הכתיבה בצורה מסודרת.
זה שעכשיו הכתיבה לא בשלה כלל, כמובן לא אומר כלום על מה שיהיה בהמשך, אך יש להתאמן קודם כל על תחביר ראוי, משלב לשוני, ושימוש מושכל בשפה.

קח/י בחשבון שזו דרך ארוכה ומתישה מאד.

כמובן שאת/ה יכול להוציא ספר גם ככה, אבל קשה להאמין שהוצאת ספרים תסכים להוציא ספר בצורה כזו, וחבל לך להרוס את השם של עצמך עם ספר שכתוב בצורה בינונית ומטה.