איך כותבים ?

[milk]

כשאני רוצה לכתוב הָרְאִיּוֹת שלה,
איך כותבים, ראיותיה?
כי לכאורה מילה זו משמשת על הָרְאָיוֹת

 

[לענ"ד]

כשאני רוצה לכתוב הָרְאִיּוֹת שלה,
איך כותבים, ראיותיה?
כי לכאורה מילה זו משמשת על הָרְאָיוֹת[/QUOTE]

אם זה מנוקד בחיריק למה שזה ישמע כראיה (- אסמכתא בל"א)

 

[milk]

אני מדבר כשאני כותב בלי ניקוד

 

[חשמל]

למיטב ידיעתי, שתי המילים נכתבות באופן שוה.
כך במקורות.
איך בעברית מודרנית? אני לא יודע.

 

[אלחנן אריאל]

אם אתה רוצה לכתוב קופת גֶּמֶּל, בלא ניקוד
מה תעשה שלא ישמע קופת גָמָל?

 

[milk]

לא הבנתי מה אתה משוה,

כשאני כותב רְאִיָּה כותבים ראייה

וכשכותבים רְאָיָה כותבים ראיה

השאלה שלי היתה בלשון רבים איך כותבים.

 

[אפכא מסתברא]

למה לא תכתוב ראייות?

 

[געוואלדיג]

אם אתה רוצה לכתוב קופת גֶּמֶּל, בלא ניקוד
מה תעשה שלא ישמע קופת גָמָל?

זה באמת מסובך, הרי בלי ניקוד ניתן לחשוב שכתוב: קוֹפַת גָּמָל

איפכא, הצעתך נראית לי לא תקינה.

 

[אברהם]

זה באמת מסובך, הרי בלי ניקוד ניתן לחשוב שכתוב: קוֹפַת גָּמָל

איפכא, הצעתך נראית לי לא תקינה.

גם לי זה נראה מוזר, אך לפי כללי הכתיב חסר הניקוד כנראה שהצדק עימה

(הי' היא הן בגלל החיריק והן בגלל העיצור, ולכן היא דגושה, לכן לכאורה צריך להיות 2 יודים בכתיב לא מנוקד)

 

[agav]

למה לא תכתוב ראייות?

גם לי זה נראה מוזר, אך לפי כללי הכתיב חסר הניקוד כנראה שהצדק עימה

לי זו נשמעה התבדחות גרידא. טעיתי?

 

[אברהם]

למה התבדחות?
לפי הכללים - לכאורה כך צריך לכתוב

 

[feel-הרמוני]

לפי הכללים אין כותבים יו"ד לפני יו הנכתבים לציון yu או yo, ולכן הכתיב הנכון הוא ראיות. אפשר להוסיף חיריק אם חוששים שהמילה לא תיקרא נכון.

 

[Yisrael]

אני איני מן המומחים, אולי יעמידוני על טעותי.

למיטב ידיעתי הכללים הם כדלהלן:
1. במקום חיריק (מלא) בא יו"ד.
2. לכל יו"ד הגויה מוסיפים יו"ד נוספת (חייט, סייר וכו')

לפי זה את המילה רְאָיָה ללא ניקוד נכתוב: ראייה. עם שתי יו"דין!
ואת המילה רְאִיָּה ללא ניקוד - לכאורה היינו צריכים לכתוב עם שלושה, אלא שכאן נכנסים 2 כללים נוספים:
1. אין שלושה יו"דין ברצף.
2. [ועיקרי] הכלל המוסיף יו"ד במקום החיריק אינו תקף כאשר מדובר אחרי אותיות אהו"י.

מסקנה: את שני המילים כותבים אותו דבר: ראייה.

(אני עדיין מפקפק לגבי רְאִיָּה, אבל רְאָיָה בוודאי נכתבת בשתי יו"דין).

ומה שאי אפשר להבדיל בין המילים ללא ניקוד בוודאי אינו קושיה (לפעמים הוא שיקול בהכרעת שאלה, אבל בוודאי שאינו תיובתא), ועיין ערך "ספר"...

 

[אברהם]

אני איני מן המומחים, אולי יעמידוני על טעותי.

למיטב ידיעתי הכללים הם כדלהלן:
1. במקום חיריק (מלא) בא יו"ד.
2. לכל יו"ד הגויה מוסיפים יו"ד נוספת (חייט, סייר וכו')

לפי זה את המילה רְאָיָה ללא ניקוד נכתוב: ראייה. עם שתי יו"דין!
ואת המילה רְאִיָּה ללא ניקוד - לכאורה היינו צריכים לכתוב עם שלושה, אלא שכאן נכנסים 2 כללים נוספים:
1. אין שלושה יו"דין ברצף.
2. [ועיקרי] הכלל המוסיף יו"ד במקום החיריק אינו תקף כאשר מדובר אחרי אותיות אהו"י.

מסקנה: את שני המילים כותבים אותו דבר: ראייה.

(אני עדיין מפקפק לגבי רְאִיָּה, אבל רְאָיָה בוודאי נכתבת בשתי יו"דין).

ומה שאי אפשר להבדיל בין המילים ללא ניקוד בוודאי אינו קושיה (לפעמים הוא שיקול בהכרעת שאלה, אבל בוודאי שאינו תיובתא), ועיין ערך "ספר"...

הכלל השני שרשמת לא נכון - לא כל י' עיצורית מוכפלת. האם את המילה יָשַב - תכתוב עם 2 יודין? או את ילד? או מיוחד?

ולכן רְאִיָּה נכתבת ב2 יודין, לעומת רְאָיָה שנכתבת בי' אחת.

המטרה המרכזית של אמות הקריאה ו' ו-י' היא להקל על ההבדלה בין המילים, אמנם האקדמיה ללשון החליטה כנראה שיש לה מטרות אחרות ולכן יש לה כללים נוקשים גם אם דביליים (למשל: המילה כָּל נכתבת כל, והמילה כֹּל נכתבת כול) אבל בודאי שזו המטרה העיקרית.
המטרה המרכזית של הניקוד היא הגייה נכונה, ולכן ישנם מילים שמנוקדות בדיוק אותו דבר, למרות שהמשמעות שונה לגמרי.

 

[Yisrael]

הכלל השני שרשמת לא נכון - לא כל י' עיצורית מוכפלת. האם את המילה יָשַב - תכתוב עם 2 יודין? או את ילד? או מיוחד?

ולכן רְאִיָּה נכתבת ב2 יודין, לעומת רְאָיָה שנכתבת בי' אחת.

המטרה המרכזית של אמות הקריאה ו' ו-י' היא להקל על ההבדלה בין המילים, אמנם האקדמיה ללשון החליטה כנראה שיש לה מטרות אחרות ולכן יש לה כללים נוקשים גם אם דביליים (למשל: המילה כָּל נכתבת כל, והמילה כֹּל נכתבת כול) אבל בודאי שזו המטרה העיקרית.
המטרה המרכזית של הניקוד היא הגייה נכונה, ולכן ישנם מילים שמנוקדות בדיוק אותו דבר, למרות שהמשמעות שונה לגמרי.

האם כוונתך שאין כלל כזה כלל או שיש לו יוצאים מן הכלל?
בין כך ובין כך אתה מוכרח לכלול כלל כלשהו כדי להסביר מדוע סייר וכו' נכתבים כך וישב לא.

כולי אוזן

 

[אברהם]

א. כדי שלא ייקרא סיר
ב. בגלל הדגש בי'

 

[Yisrael]

א. כדי שלא ייקרא סיר
ב. בגלל הדגש בי'

א. ברור שזוהי סיבת הכלל, אבל גם כשהסיבה לא קיימת הכלל עדיין קיים ראה ערך חייט.
ב. ובכן, ענית לעצמך.

 

[אברהם]

א. כשכותבים חיט, הקרי הוא חַיִט ומשמעות המילה היא חייטוּת
ב. בראָיָה אין דגש בי', ואין סיבה לכתוב ראייה

 

[עפרה]

יש כללים מסודרים של האקדמיה לכתיב חסר הניקוד.
אם אני לא טועה י' עיצורית נכתבת בשני יודים מלבד כשהיא מופיעה בתחילת מילה (גם אם נוספו לפניה אותיות שימוש), ולפני אם קריאה.
(לכן לא מכפילים בישב, ילד, מיוחד, ראיות וכל הדוגמאות האחרות שהבאתם)

 

[אברהם]

יש כללים מסודרים של האקדמיה לכתיב חסר הניקוד.
אם אני לא טועה י' עיצורית נכתבת בשני יודים מלבד כשהיא מופיעה בתחילת מילה (גם אם נוספו לפניה אותיות שימוש), ולפני אם קריאה.
(לכן לא מכפילים בישב, ילד, מיוחד, ראיות וכל הדוגמאות האחרות שהבאתם)

לפי כללי האקדמיה - רְאָיָה נכתבת ראיה, לעומת ראִיָּה שנכתבת ראייה. בדוק.