דרוש מידע איך לגרום לביקור להיות נחמד יותר

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש ביקורים שחייבים לעשות אותם, כמו הורים מבוגרים, דודים חשובים, ולפעמים גם בתור חסד כמו בבית אבות.
במקרה שהביקור זורם וקולח אין בעייה כל הצדדים נהנים. מאמין שכולם מכירים ואף השתתפו בביקורים כאלו מאולצים ששום דבר לא זורם, שותקים או מכחכחים לאורך כל הביקור לא יודעים איך להתחיל ואף לא איך לסיים.
למה זה קורה ? בהרבה מהמקרים זה נראה שלא יכול להיות אחרת, בגלל הפרש הגילאים בין המבקרים למבוקרים, כמו גם הבדל בין תחומי התעניינות, מצב רוח שפוף של אחד או יותר מהצדדים.
גם טבעי ביותר שלאדם מבוגר שבד''כ מכונס יותר בעצמו, אין הרבה מה לומר, וגם מה שאומרים לו לא מעניין אותו במיוחד. המפתיע הוא שבסופו של כל ביקור מצהירים המבוקרים שמאוד נהנו מהביקור ושנבוא עוד ועוד.

למי יש לתת רעיונות איך להפרות כאלו ביקורים ?

ניסינו להביא תמונות של המשפחה - העבירו אותם מהר, אמרו 'ממש מתוקים' וחזרו לבהוֹת.
ניסינו מוזיקה - לא הביא תגובה מיוחדת.
הצענו להראות סירטונים על המשפחה - אמר שמתנגד למחשב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אולי להקריא חדשות מהעיתון?
פוליטיקה מעניינת אותו?
מה תחומי העניין של הבנאדם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אולי להקריא חדשות מהעיתון?
פוליטיקה מעניינת אותו?
מה תחומי העניין של הבנאדם?
כל מיני בני אדם, שהמכנה המשותף ביניהם שחוץ מכמה סיפורים / בדיחות ישנות וקרשיות שיש להם באמתחתם ושחוזרים עליהם בכל פעם, לא מצליחים להתעניין באמת במשהו (לא מאשים, הם באמת לא אשמים, גם אני לא אשם, וגם רוצה לעזור) כשאנחנו מנסים לקצר/לסיים את הביקור הם מגיבים 'כבר אתם הולכים / הרגע הגעתם'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תמיד אפשר להתעניין בחיים של הבנאדם בכנות.
"אתם מרוצים פה? "
"האוכל בסדר? "
וכן הלאה..
אם מדובר באנשים מבוגרים, אז אפשר לשאול אותם על העבר "שמעתי שהרב x ביקר אצלכם פעם בבית.. מה היה אז? "
"מתי עליתם לארץ? "
בסוג כזה של שאלות לרוב יהיו פרטים מעניינים שימשיכו שיחה מעניינת.
ואפשר גם לשתוק ביחד.. זה לא כמו לשתוק לבד. ולפעמים לאנשים מבוגרים קשה לדבר הרבה זמן, אבל הם בהחלט נהנים להיות עם אנשים נוספים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נתפסתי במשפט הזה:
המפתיע הוא שבסופו של כל ביקור מצהירים המבוקרים שמאוד נהנו מהביקור ושנבוא עוד ועוד.

תזכו למצוות, עושה רושם שאתם עושים בדיוק מה שנצרך.
המבוכה הנלוית לא קשורה לתועלת הביקור. כי יש מקומות שעצם השהות המשותפת היא הנצרכת. ותו לא.
אצל אנשים מבוגרים קצב החיים שונה לחלוטין. איטי ונינוח. ולא מחפש ריגושים מיותרים.
הרבה מבוגרים אוהבים להתחבר לעבר מחדש, והתעניינות בשנים מוקדמות מפיחה בהם חיים.
מעבר לכך,
תמיד אפשר להכין סיפור ששמענו, וואט מפרשת השבוע או זכרון נחמד ומשותף מהעבר הרחוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
רק שאם זה יהיה יותר זורם ונחמד אני וגם אחרים יבואו יותר. ניתוח שלי לבעייה, אותם אנשים היו רגילים כמו כולם שבאו אליהם בניהם ונכדיהם לבקרם בביתם, הביקור לא היה באופי של שיחה סביב שלחן רק שהייה שלהם בבית הסבא והסבתא למשך שבת או ארוחה וכדו' כך שלא נדרש לנהל שיחה, או במקרה שהסבתא הייתה מנהלת את הפטפטת עם הנכדים והסבא היה עוסק בנתיים בשלו, לומד / מעיין / או מקשיב, כעת שהסבא או הדוד נותרו לבדם נשארו תקועים עם העניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לפעמים עוזר להביא ילדים.
וקסם עוד יותר יעיל - תינוקות.

וכמו שכתבו כאן: פשוט להיות.
אפילו לשבת על הספה, בזמן שהקשיש שקוע בכורסתו.
להיות.
לא חייבים לדבר כל הזמן. אפשר לשתוק. אפשר לענות לשיחות פלאפון. אפשר אפילו לקרוא עיתון שמונח על השולחן.
אבל להיות.

(כמובן רק במקומות שזה מתאים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש ביקורים שחייבים לעשות אותם, כמו הורים מבוגרים, דודים חשובים, ולפעמים גם בתור חסד כמו בבית אבות.
במקרה שהביקור זורם וקולח אין בעייה כל הצדדים נהנים. מאמין שכולם מכירים ואף השתתפו בביקורים כאלו מאולצים ששום דבר לא זורם, שותקים או מכחכחים לאורך כל הביקור לא יודעים איך להתחיל ואף לא איך לסיים.
למה זה קורה ? בהרבה מהמקרים זה נראה שלא יכול להיות אחרת, בגלל הפרש הגילאים בין המבקרים למבוקרים, כמו גם הבדל בין תחומי התעניינות, מצב רוח שפוף של אחד או יותר מהצדדים.
גם טבעי ביותר שלאדם מבוגר שבד''כ מכונס יותר בעצמו, אין הרבה מה לומר, וגם מה שאומרים לו לא מעניין אותו במיוחד. המפתיע הוא שבסופו של כל ביקור מצהירים המבוקרים שמאוד נהנו מהביקור ושנבוא עוד ועוד.

למי יש לתת רעיונות איך להפרות כאלו ביקורים ?

ניסינו להביא תמונות של המשפחה - העבירו אותם מהר, אמרו 'ממש מתוקים' וחזרו לבהוֹת.
ניסינו מוזיקה - לא הביא תגובה מיוחדת.
הצענו להראות סירטונים על המשפחה - אמר שמתנגד למחשב.
סתם שאלה:
מי אמר שלכל סיטואציה יש פתרון?
מנין שמדובר במצב פתיר?
אני רק שאלה. לא בשביל לייאש ח"ו.
תקשורת נעשית בדרך כלל בין שני בני אדם לפחות, מה שאומר שאם אחד מהצדדים לא מביע שום עניין בשום נושא בשום דרך שניסינו, אנחנו צריכים להתכנס לערב בסימן "יחסינו לאן?", ולפתוח את הנושא לדיון על כל ההיבטים.
הכי טוב זה פשוט לדבר ישירות עם הבנאדם ולשאול אותו בצורה מכובדת: אתה אוהב שמגיעים לבקר או שזה קשה לך? עדיף לבוא בשעות מסוימות? עדיף להיפגש בתוך הבית עצמו או במסעדה/פארק וכו'? עדיף שנבוא אליך עם הילדים או שהם משתוללים בבית וצריך לנקות אחריהם? כל זה רק שאלות טכניות פשוטות בסך הכל, אבל ביכולתן לפתור חלק גדול מחוסר הנעימות.
ואת עצמנו נצטרך לשאול: אולי אנחנו לא מקשיבים מספיק? אולי אנחנו מחפשים ריגושים מיוחדים בשיחה משמימה עם אדם מבוגר? אולי כדאי מראש לערוך ביקור קצר ולעניין במקום הביקורים הארוכים והמייגעים לשני הצדדים?
יודגש שוב: לא בכל מצב יש פתרון, ויש המון אנשים שמעדיפים להסתגר בתוך עצמם אחרי שאבדו אשה ח"ו, וכל ביקור הופך למטרד עבורם ולא מביא תועלת לאף אחד מהצדדים, מה שאומר ששני הצדדים חושבים שהם עושים טובה ובסופו של דבר אף אחד לא קיבל שום טובה ושום תועלת...
אבל מרגיש לי שהנושא פה שטעון שיפור זה דוקא היחסים המשפחתיים עם הסבא, כי אם היחסים טובים ומשופרים וניתן לדבר על הכל, אז פשוט מאוד אפשר לגשת ולדבר גם על זה במישרין אם הוא שמח מהביקורים וכו', ואם היחסים טעונים ולא תקינים אז אין שום סיבה שהסבא ירצה את הביקור הזה. יחסים טעונים יכול להיות גם מצב סתם טעון בלי סיבה ולאו דוקא מריבה וכו', כמובן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • אולי לשחק איתו? שחמט רמי או פאזלים?
  • להציע ללמוד איתו משהו.
  • לשאול אותו על החיים שלו, איך היה כשעלה לארץ כשהתחתן, איך היה הלידת ילדים ועוד..
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
תקשורת נעשית בדרך כלל בין שני בני אדם לפחות, מה שאומר שאם אחד מהצדדים לא מביע שום עניין בשום נושא בשום דרך שניסינו, אנחנו צריכים להתכנס לערב בסימן "יחסינו לאן?", ולפתוח את הנושא לדיון על כל ההיבטים.

זה נכון לגבי צעירים. אי אפשר לפתוח דיון כזה עם אנשים מבוגרים, שפשוט לא רוצים להיות בודדים. אדם מבוגר לא מתרגש או מתלהב מדברים כמו צעירים, פעמים רבות גם היכולת המנטלית שלו לא כמו שהיתה, ההתעניינות בדברים פוחתת, הוא גם שומע פחות טוב, לכן קשה לו יותר להקשיב, ועוד. האם בגלל כל אלה נשאיר אותו בודד? כמו שכתבו, העיקר להיות. לא להיבהל משתיקות. אולי לעשות דברים ביחד, כגון לאכול ארוחה ביחד או לטייל קצת. אנשים מבוגרים אוהבים לספר על העבר שלהם אם מישהו מתעניין בכנות ומקשיב (גם אם שמע את הסיפורים כמה וכמה פעמים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
יודגש שוב: לא בכל מצב יש פתרון, ויש המון אנשים שמעדיפים להסתגר בתוך עצמם אחרי שאבדו אשה ח"ו, וכל ביקור הופך למטרד עבורם ולא מביא תועלת לאף אחד מהצדדים, מה שאומר ששני הצדדים חושבים שהם עושים טובה ובסופו של דבר אף אחד לא קיבל שום טובה ושום תועלת...
כתבת הרבה דברים חשובים
אכן כפי שכתבו לעיל המבוגרים חיים בקצב אחר משלנו... תחומי העניין שלהם שונים וכו'
אבל להזניח ולהחליט שאינו מעונין בחברתינו ולכן לא לבוא זה עוול
כי כל אחד בעולם צריך לראות אנשים/ נחת/ לפגוש ולהרגיש רצוי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
סתם שאלה:
מי אמר שלכל סיטואציה יש פתרון?
מנין שמדובר במצב פתיר?
אני רק שאלה. לא בשביל לייאש ח"ו.
תקשורת נעשית בדרך כלל בין שני בני אדם לפחות, מה שאומר שאם אחד מהצדדים לא מביע שום עניין בשום נושא בשום דרך שניסינו, אנחנו צריכים להתכנס לערב בסימן "יחסינו לאן?", ולפתוח את הנושא לדיון על כל ההיבטים.
הכי טוב זה פשוט לדבר ישירות עם הבנאדם ולשאול אותו בצורה מכובדת: אתה אוהב שמגיעים לבקר או שזה קשה לך? עדיף לבוא בשעות מסוימות? עדיף להיפגש בתוך הבית עצמו או במסעדה/פארק וכו'? עדיף שנבוא אליך עם הילדים או שהם משתוללים בבית וצריך לנקות אחריהם? כל זה רק שאלות טכניות פשוטות בסך הכל, אבל ביכולתן לפתור חלק גדול מחוסר הנעימות.
ואת עצמנו נצטרך לשאול: אולי אנחנו לא מקשיבים מספיק? אולי אנחנו מחפשים ריגושים מיוחדים בשיחה משמימה עם אדם מבוגר? אולי כדאי מראש לערוך ביקור קצר ולעניין במקום הביקורים הארוכים והמייגעים לשני הצדדים?
יודגש שוב: לא בכל מצב יש פתרון, ויש המון אנשים שמעדיפים להסתגר בתוך עצמם אחרי שאבדו אשה ח"ו, וכל ביקור הופך למטרד עבורם ולא מביא תועלת לאף אחד מהצדדים, מה שאומר ששני הצדדים חושבים שהם עושים טובה ובסופו של דבר אף אחד לא קיבל שום טובה ושום תועלת...
אבל מרגיש לי שהנושא פה שטעון שיפור זה דוקא היחסים המשפחתיים עם הסבא, כי אם היחסים טובים ומשופרים וניתן לדבר על הכל, אז פשוט מאוד אפשר לגשת ולדבר גם על זה במישרין אם הוא שמח מהביקורים וכו', ואם היחסים טעונים ולא תקינים אז אין שום סיבה שהסבא ירצה את הביקור הזה. יחסים טעונים יכול להיות גם מצב סתם טעון בלי סיבה ולאו דוקא מריבה וכו', כמובן.
לא בעייה ביחסים אולי בתקשורת, נכון שלדבר ישירות טוב תמיד, אבל זו גישה חדשנית שלא תמיד מוכרת לדור הקודם שאז הבינו מה שמובן מאליו, ועל מה שלא הובן מאליו לא דיברו. ניסיתי פעם לדבר ישירות עם סבתא שלי על נושא פחות חשוב והיא התבלבלה ונדהמה, כי לא הייתה מורגלת לדיבורים ישירים כאלו בין צעירים למבוגרים.
ברור לכולנו שצריך, חשוב וחייבים לבוא לבקר, אך כל זמן שזה בגדר 'לפום צערא אגרא' גם המבוקר פחות נהנה, וגם המבקר עלול להגיע פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
כשדורשים ושואלים עלהאדם עצמו שאלות עליו ומשפחתו
מתי יהיה חתונה לנכד הזה? כמה ילדים יש לזה וזה.... בר מצוה לזה... התכשיט שלך מאיפה הוא..וכו',
ולספר על בעיותיך ושתעזור לך למצוא פתרון(עם ילדים, בעבודה , בבית עם איזה שיפוץ חדר או שכנה..)
ולבקש ברכה
לספר שהתינוק יש לו שיניים ומה היא אומרת איך נכון בחינוך...
הבנאדם נהנה
מנסיון ביקורים עם קשישות ולאו דוקא משפחה ומוכרות
עם ילדים ובלי
הם נהנים לספר על עצמם וונותן להםתחושת סיפוק לייעץ לאחרים מחכמתם!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא בעייה ביחסים אולי בתקשורת, נכון שלדבר ישירות טוב תמיד, אבל זו גישה חדשנית שלא תמיד מוכרת לדור הקודם שאז הבינו מה שמובן מאליו, ועל מה שלא הובן מאליו לא דיברו. ניסיתי פעם לדבר ישירות עם סבתא שלי על נושא פחות חשוב והיא התבלבלה ונדהמה, כי לא הייתה מורגלת לדיבורים ישירים כאלו בין צעירים למבוגרים.
ברור לכולנו שצריך, חשוב וחייבים לבוא לבקר, אך כל זמן שזה בגדר 'לפום צערא אגרא' גם המבוקר פחות נהנה, וגם המבקר עלול להגיע פחות.

לא בעייה ביחסים אולי בתקשורת,
משוואה: בעיה בתקשורת היא ממילא בעיה ביחסים, כי אם אנחנו לא מסוגלים לדבר על דברים בצורה חופשית, אז איך יהיה אפשר לפתח את היחסים בינינו?

נכון שלדבר ישירות טוב תמיד, אבל זו גישה חדשנית שלא תמיד מוכרת לדור הקודם שאז הבינו מה שמובן מאליו, ועל מה שלא הובן מאליו לא דיברו.
זו לא גישה חדשנית.
להיפך. זו גישה שהייתה מקובלת מאז ומתמיד כשאנשים היו מספיק חזקים לדבר באופן חופשי גם על דברים כואבים או לא נעימים, והיום כשהדורות נחלשו מאוד פיזית ונפשית קשה מאוד לדבר על דברים שעד לא מזמן דובר עליהם בכל בית.
דוגמאות? בבקשה:
פעם היו מדברים הרבה יותר על המוות ועל שכר ועונש באופן מוחשי, היום...
פעם היו מוכיחים את הילדים/תלמידים בתוכחות ישירות, היום...
ישנן עוד כמה דוגמאות שאין כאן המקום לפרטן.
יתכן שהסבתא נבהלה מהצורה שבה פתחת את הנושא ולא מהנושא עצמו בדוקא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כשדורשים ושואלים עלהאדם עצמו שאלות עליו ומשפחתו
מתי יהיה חתונה לנכד הזה? כמה ילדים יש לזה וזה.... בר מצוה לזה... התכשיט שלך מאיפה הוא..וכו',
ולספר על בעיותיך ושתעזור לך למצוא פתרון(עם ילדים, בעבודה , בבית עם איזה שיפוץ חדר או שכנה..)
ולבקש ברכה
לספר שהתינוק יש לו שיניים ומה היא אומרת איך נכון בחינוך...
הבנאדם נהנה
מנסיון ביקורים עם קשישות ולאו דוקא משפחה ומוכרות
עם ילדים ובלי
הם נהנים לספר על עצמם וונותן להםתחושת סיפוק לייעץ לאחרים מחכמתם!!
במילים אחרות: כן להקשבה, כן ליצירת דיאלוג, לא לפטפוט חסר מעצורים, לא להיתקע בנושא אחד
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לוילך איש,
לא נכון, זה משפט שדה, זה אנשים שאנחנו גם אוהבים וגם קשורים אליהם, אך לא היו לנו יחסי חברות כמו עם חברים בגילנו רק יחסי משפחה, שהם היו הגדולים, החשובים והנערצים (עד כמה שזה מתאים לדור של היום), והיום הם פשוט ... ניסיתי כבר בעצמי חלק ממה שנכתב כאן, אנסה את שאר העצות, ונראה .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה