איך לגרום לתלמידות בגיל ההתבגרות לאהוב להתפלל?

[חוצלת]

אני נתקלת בשנים האחרונות בתלמידות שבוהות בסידור, חולמות, ואפילו מפטפטות תוך כדי תפילה. ורציתי לבקש את עצת הציבור הנפלא שבפורום - הבו רעיונות איך מחברים ילדות בנות 14 לתפילה.

 

[אוהב לשמוע]

אני נתקלת בשנים האחרונות בתלמידות שבוהות בסידור, חולמות, ואפילו מפטפטות תוך כדי תפילה. ורציתי לבקש את עצת הציבור הנפלא שבפורום - הבו רעיונות איך מחברים ילדות בנות 14 לתפילה.

יש לי משל שאני מספר כל שנה לתלמידים החדשים העולים להתפלל יחד המחזק ומעורר איך צריך להתפלל לפני מלך מלכי המלכים. כמובן שאחרי הסיפור חייבים להחזיק את התלמידים שלא יפלו.
אכתוב את זה בקיצור על אף שבפועל אני מספר את זה לפחות חצי שעה עם כל התבלינים...

היו פעם 2 אנשים יהודי וגוי שעברו על אחד מהעבירות החמורות נגד המלך, וחבשו אותם במאסר, המלך התרגז עליהם וציווה להענישם בתליה בככר העיר למען ישמעו וייראו.
כשהתוודע הדבר למשפחות האסירים לא ידעו מה לעשות מרוב צער יגן ואנחה, בני המשפחות הגיעו ליקיריהם האסירים לשאול לעצה כדת מה לעשות, קרא היהודי לבניו ובנותיו ואמר להם: וודאי רוצים אתם לראות אותי יוצא מכאן חי, תשמעו טוב מה עליכם לעשות, נודע לי שהמלך יש לו תחביב אחד שכשהוא רואה את זה - כל חושיו נמסים אז, - הוא אוהב מאד לראות ילדים ולשמוע את קולם, עצתי הוא שתלכו למלך לבקש ממנו על נפש אביכם. אבל תדעו לכם שבחצר המלך יש הרבה דברים שיכולים להשיח דעתכם (כאן אני מרחיב ומרחיב בריתוק מלא) העצים היפים והמיוחדים, הפסלים העתיקים והמדוייקים, הבריכות והמפלים שעין לא ראתה וכו' וכו', בפרט כשנכנסים לבנין המלך יש ציורים ואיורים מדהימים, והמדרגות העשויות מזהב, דמויות החיות שנראות חיות ממש, המוזיקה וכו' וכו' ועליכם להיזהר שלא לעמוד אפילו לרגע פן תשמיעו רעש אפילו קטן ותפסידו הכל, ואחרי כל המסדרונות היפים מגיעים למלך, אז עליכם למנות את המילים ולהסתכל רק על המלך ולבש מלפניו על אביכם.
הילדים שמעו לקול אביהם והזמינו פגישה אצל המלך, ביום המיוחל קמו מוקדם מאד, לבשו בגדים חגיגים והלכו להמתין בשער המלך, כשניתן להם הרשות להיכנס הלכו כולם ביחד והזכירו זה את זה שלא להסתכל ח"ו רק ללכת בדרך המוביל לחדר המלך.
כשהגיעו למלך התרגש המלך מאד לראותם וביקש מהם לומר את אשר בלבבם, או אז התחילו לבכות ולבקש על אביהם.
מיד הוציא המלך צו חנינה על היהודי ושיחררו מכל וכל.
הגוי כששמע מה שעשה היהודי קרא לבניו ובקש מהם גם שילכו למלך ויבקשו מלפניו שימחול לאביהם. אבל לא הזהיר את בניו שלא יסתכלו ושלא יחלמו... כשהלכו בני הגוי למלך ולא ידעו להשגיח התרגז המלך עוד יותר וציווה גם להרוג את הבנים יחד עם אביהם.
הנמשל מובן מאד: כל אחד מאיתנו רוצה הורים בריאים, פרנסה וכל טוב יש לנו פטנט המלך שלנו - מלך מלכי המלכים אוהב מאד את קול הילדים (עד עשרים שנה עוד נקראים תינוקות של בית רבן) באפשרותינו לבקש ממנו מה שאנו רוצים אבל צריכים לדעת איך להתנהג...

הרבה הצלחה!

 

[אסתי H]

לא לחפור להן. לא לתת הרגשה שמתפללים למורה.
אצלנו היתה מורה שהיתה גם מתפללת ובלי להרים עיניים במבט חודר-רק אצלה היה באמת שקט של תפילה

 

[פשוש]

סיפורים וכל זה זה נחמד....
אבל תכל'ס, זה דבר שמגיע עם הגיל וכמו שכתבה מוריהלי:

אצלנו היתה מורה שהיתה גם מתפללת ובלי להרים עיניים במבט חודר-רק אצלה היה באמת שקט של תפילה

דוגמא אישית ואמון בתלמידות זה מה שהכי נותן!

 

[אוהב לשמוע]

סיפורים וכל זה זה נחמד....
אבל תכל'ס, זה דבר שמגיע עם הגיל וכמו שכתבה מוריהלי:

דוגמא אישית ואמון בתלמידות זה מה שהכי נותן!

מי שלא מתרגל להתפלל כמו שצריך קשה לו מאד אחרי זה...

 

[פלטפורמה]

אצלנו היתה מורה שהיתה גם מתפללת

אני שמתי לב שזה מה שנותן הכי שקט והכי אוירה טובה

 

[פלטפורמה]

הבו רעיונות איך מחברים ילדות בנות 14 לתפילה.

איך מחברים בנות שבוהות בסידור לתפילה?
זה לא מתחיל מכאן!
זה בדרך כלל בנות שהראש שלהן נמצא במקומות אחרים לגמרי שהמורה אפילו לא משערת!!
ואם תעבירי בראש שלך את השמות של הבנות האלו את תראי שזאת לא הבעיה היחידה שלהן!

 

[הוא היה אומר]

אני נתקלת בשנים האחרונות בתלמידות שבוהות בסידור, חולמות, ואפילו מפטפטות תוך כדי תפילה. ורציתי לבקש את עצת הציבור הנפלא שבפורום - הבו רעיונות איך מחברים ילדות בנות 14 לתפילה.

ספר "שערים בתפילה".
מתאים לגיל הזה.
ספר ענק!! (לא נעים לי להחמיא לרב פינקוס, אבל זה ספר פשוט אדיר).

 

[המימד הנוסף]

קודם שנגרום לנו לאהוב אותן, להבין אותן שהן לא סתם בוהות וחסרות יראת שמיים... זה הא ב.
כשתהיה לנו אהבה והבנה אמיתית לא בטוח שנדחוק בהן את השעה... אנחנו כל הזמן מחנכים לתפילה וקשר עם ד' זה שהן עדיין לא מיישמות לא אומר שנכשלנו!
ס-ב-ל-נ-ו-ת

 

[אסתררר]

יש לי משל שאני מספר כל שנה לתלמידים החדשים העולים להתפלל יחד המחזק ומעורר איך צריך להתפלל לפני מלך מלכי המלכים. כמובן שאחרי הסיפור חייבים להחזיק את התלמידים שלא יפלו.
אכתוב את זה בקיצור על אף שבפועל אני מספר את זה לפחות חצי שעה עם כל התבלינים...

היו פעם 2 אנשים יהודי וגוי שעברו על אחד מהעבירות החמורות נגד המלך, וחבשו אותם במאסר, המלך התרגז עליהם וציווה להענישם בתליה בככר העיר למען ישמעו וייראו.
כשהתוודע הדבר למשפחות האסירים לא ידעו מה לעשות מרוב צער יגן ואנחה, בני המשפחות הגיעו ליקיריהם האסירים לשאול לעצה כדת מה לעשות, קרא היהודי לבניו ובנותיו ואמר להם: וודאי רוצים אתם לראות אותי יוצא מכאן חי, תשמעו טוב מה עליכם לעשות, נודע לי שהמלך יש לו תחביב אחד שכשהוא רואה את זה - כל חושיו נמסים אז, - הוא אוהב מאד לראות ילדים ולשמוע את קולם, עצתי הוא שתלכו למלך לבקש ממנו על נפש אביכם. אבל תדעו לכם שבחצר המלך יש הרבה דברים שיכולים להשיח דעתכם (כאן אני מרחיב ומרחיב בריתוק מלא) העצים היפים והמיוחדים, הפסלים העתיקים והמדוייקים, הבריכות והמפלים שעין לא ראתה וכו' וכו', בפרט כשנכנסים לבנין המלך יש ציורים ואיורים מדהימים, והמדרגות העשויות מזהב, דמויות החיות שנראות חיות ממש, המוזיקה וכו' וכו' ועליכם להיזהר שלא לעמוד אפילו לרגע פן תשמיעו רעש אפילו קטן ותפסידו הכל, ואחרי כל המסדרונות היפים מגיעים למלך, אז עליכם למנות את המילים ולהסתכל רק על המלך ולבש מלפניו על אביכם.
הילדים שמעו לקול אביהם והזמינו פגישה אצל המלך, ביום המיוחל קמו מוקדם מאד, לבשו בגדים חגיגים והלכו להמתין בשער המלך, כשניתן להם הרשות להיכנס הלכו כולם ביחד והזכירו זה את זה שלא להסתכל ח"ו רק ללכת בדרך המוביל לחדר המלך.
כשהגיעו למלך התרגש המלך מאד לראותם וביקש מהם לומר את אשר בלבבם, או אז התחילו לבכות ולבקש על אביהם.
מיד הוציא המלך צו חנינה על היהודי ושיחררו מכל וכל.
הגוי כששמע מה שעשה היהודי קרא לבניו ובקש מהם גם שילכו למלך ויבקשו מלפניו שימחול לאביהם. אבל לא הזהיר את בניו שלא יסתכלו ושלא יחלמו... כשהלכו בני הגוי למלך ולא ידעו להשגיח התרגז המלך עוד יותר וציווה גם להרוג את הבנים יחד עם אביהם.
הנמשל מובן מאד: כל אחד מאיתנו רוצה הורים בריאים, פרנסה וכל טוב יש לנו פטנט המלך שלנו - מלך מלכי המלכים אוהב מאד את קול הילדים (עד עשרים שנה עוד נקראים תינוקות של בית רבן) באפשרותינו לבקש ממנו מה שאנו רוצים אבל צריכים לדעת איך להתנהג...

הרבה הצלחה!

סיפור יפה מאד, רק עם הסתייגות אחת
יכול להיות שהעונש "הרג" טיפה גס מדי בשביל ילדות.
הסוף הזה שבסוף נהרגו כל המשפחה מזכיר את הסרטים של דיסני, צריך לחוב על עונש יותר רחמני - לפי דעתי.

 

[ניק 5056]

איך מחברים בנות שבוהות בסידור לתפילה?
זה לא מתחיל מכאן!
זה בדרך כלל בנות שהראש שלהן נמצא במקומות אחרים לגמרי שהמורה אפילו לא משערת!!
ואם תעבירי בראש שלך את השמות של הבנות האלו את תראי שזאת לא הבעיה היחידה שלהן!

ממש ממש לא מסכימה!
ויש לי הרבה דוגמאות הפוכות
תפילה זה עבודה
יש עוד סיבות לבהיה בשעת תפילה שלא קשורות לראש מלא בשטויות
וחבל שככה מסתכלים על התלמידות
וכמו שכתבו כאן
לימוד משותף עם הבנות של הספר שערים בתפילה
וכן כשהמורה מתפללת בכונה הבנות עוזרות לה לשמור על שקט,מבינות את גודל המעמד
אבל גם אם היא כבר התפללה
אם היא מגיעה ממקום של זכות להתפלל וכאב לב אמיתי על כך שלא מתפללים זה עובר בשלב מסוים
ועוד דבר
לא כולן מסוגלות להתפלל הרבה זמן
ולכן להסביר להן אילו חלקים חשובים יותר
לבקש מהן שבחלקים הללו לכל הפחות תתכונה ותתעמקנה
ללמד אותן את פירוש המילות
מה אפשר לפעול בכל חלק ומה הסגולות שלו
לא להרביץ להן במוסר על עונשים של מי שלא מתפלל
רק לטפטף להן כמה תפילה היא זכות וקירבה וכמה מסכן מי שאין לו את זה
בטוחה שהן בעצמן תתאמצנה לפחות בחלק מהתפילה להגיע למקום הזה
וגם אם לא לפחות תתמלאנה קנאה בחברותיהן שכן ותתפללנה על כך שהן רוצות להגיע לשם
ובבקשה בבקשה
אל תסתכלו עקום על מי שלא מסוגלת
זה לא קל להן
תרחמנה עליהן ותבנה אותן ותתפללנה עליהן שתגענה ג"כ למקום הזה
ואי"ה מבטיחה לכן שיום יבוא וזה יקרה!.

 

[מצקת]

מצטרפת לנ"ל.
תפילה זה עבודה, עבודה שבלב.
ולא תמיד זה דבר קל!
כמה מבוגרות בינינו מצליחות להתפלל בכוונה ובאהבה בזמנים של שיגרה?
הרצון צריך להגיע מעצמם.
בד"כ תפילה מכל הלב גוררת מעצמה רצון להתפלל עוד,
צריך לחזק את הבנות, להרגיש קירבת אלוקים ואהבה,
להבין כזה קשה בלי לשפוט,
וגם אם התפללו בלי לכוון- התפילה עדין שווה בעיני ד'!

 

[נקודה אחת]

ממליצה ללמוד את ספר השתפכות הנפש, מלוקט מספריו של רבי נחמן מברסלב זיע"א. מדבר מתפילה בכיוון שמחבר כל לב.
יש שם שיטות ודרכים, עצות ותחבולות איך לזכות לתפילה אמיתית.

דבר נוסף שאני עושה עם התלמידות שלי- לשיר את מילות התפילה.
שירה זה דבר שמאוד מחבר. יש המון לחנים יפהפיים, מסורתיים וחדשים יותר.
וכן לגוון בניגונים.
להחליף לשנות. זה נותן חיות והתחדשות.

 

[D123]

בשנה"ל החולפת ניסיתי דרך קצת עקיפה.
דברתי המון על הקשר שלנו עם בורא עולם כמה זה טוב לנו, שומר עלינו, עוזר לנו בכל רגע בחיים וכו'. לזה התלמידות שלי התחברו מאד (הרבה יותר מאשר לתפילה...).
לאחר מכן כשהן כבר הבינו והרגישו כמה זה נחוץ וחשוב, דברנו על: איך עושים את זה? איך מתחברים? אחת התשובות היתה תפילה.
מאז היה שינוי משמעותי בכיתה בנושא הזה. (חוץ מאשר אצל בנות בודדות שיש שם ניתוק רוחני מסיבות שונות... והדרך לחבר אותן היתה קצת יותר מורכבת). הבנות הבינו מה האינטרס האישי שלהן בתפילה.
כמובן אני מסכימה עם כל הנאמר לעיל: סיפור מחזק לפני התפילה, להתפלל יחד איתן, שירה, אמון וכו' כל זה לאט לאט חודר. העיקר שהן תצאנה עם נעימות לתפילה וחלילה לא כפיה.

ואם כבר- לי יותר קשה עם תפילת מנחה בכיתה... אולי יש לכן עצות גם למנחה?

 

[חוצלת]

ראשית כל, כולי הודיה והתפעלות מהמגיבים/ות הנפלאים/ות שכל כך החכימו אותי בעצותיהם. בפרט הסיפור המיוחד של 'אוהב לשמוע'.והמילים המרגשות של 'שקדיה' ו'מצקת'. נהניתי גם מכל ההפניות לספרים שעוסקים בנושא התפילה. יישר כח!
הרבה ציינו כאן שכדאי להתפלל בזמן שהתלמידות מתפללות. עד היום הסתייגתי מכך מסיבה מצפונית. כי בזמן התפילה, כמו בזמן שיעור, אני אחראית על התלמידות. איני יכולה להיות שקועה במשהו אחר מלבדן. ואם יקרה איזשהו מקרה רפואי או חינוכי אני חייבת להיות נוכחת ופעילה. וכשאני מתפללת - נבצר ממני להגיב. (כן אמרתי תהילים - כי תהילים אפשר להפסיק באמצע)
רציתי לשאול לדעתכן, האם שיקול דעתי צודק, או שעדיף להתפלל, וה' יעזור.

 

[מילה בסלע]

אין כמו סיפור טוב לפני התפילה כדי להחיות את 30 הדקות הבאות.

יש חוברת מדהימה אחת של וארטים מחזקים לבנות תיכון לפני כל תפילה, לענ"ד פשוט חובה בכל תיק של מורה. הוציאה אותה לאור מורה שהמצב נגע לה מאוד.

למי שמכירה, שם החוברת: "ואני קרבת אלוקים לי טוב"
מס' לרכישה: 02-5400057

 

[חוצלת]

אז לאור כל העצות שלכן, נכנסתי לכיתתי החדשה (שידועה כבעייתית מאוד בנושא תפילה) סיפרתי סיפור על חשיבות התפילה וכוחה, וברגע שהן פתחו בתפילה (ביקשתי שלכבוד השבוע הראשון - תתפללנה בקול) פתחתי באמירת תהילים, עד לרגע שהן סיימו להתפלל (בזמן התפילה שמעתי כמה קולות צחוק חנוקים - אך לא התייחסתי. בגדול, נשמע בכיתה 'קול תפילה' ) מיד לאחר התפילה נעמדתי ברשמיות, ואמרתי להן שאיני נוהגת להחמיא לעיתים קרובות, בטח שלא ביום הראשון, ובוודאי שלא על תפילה - שזה משהו אישי בינן לבין קונן.
אבל הפעם, המחמאה פשוט 'בורחת' לי בלי שליטה. כי בזמן שאמרתי תהילים -ושמעתי את קול התפילה שלכן, התרגשתי לאין ערוך... וכאן הרחבתי ופרטתי שהקשר של האדם עם בוראו מתבטא בתפילה, (הסברתי שאפשר לראות מי חברה טובה של מי, ואת מי את מעריכה ולהיפך, לפי צורת התקשורת.)
בקיצור, הבנות התרגשו. מקווה שזה ישפיע ויימשך.
תודה רבה לכל העונים/ות.

 

[נקודה אחת]

בקיצור, הבנות התרגשו. מקווה שזה ישפיע ויימשך.
תודה רבה לכל העונים/ות.

אלופה!!!
תמשיכי להאיר אותן. ללבות את האש הפנימית במילים טובות, בעין טובה, בסיפורי צדיקים, בניגונים. מה שעובד עלינו- עובד עליהן. מרגש לקרוא אותך. והכי יפה שהתעלמת מהצחקוקים.
בכל דבר, לא רק בתפילה,
צריך לתפוס "על חם" רק על דברים טובים.

ואת יודעת מה? גם אם המחמאה לא מגיעה להן ממש, רק בערך, לשליש ולרביע כזה... משהו בפנימיות שלהן, יודע שהן שייכות לטוב הזה.

כן! אני שייכת לתפילה. אפילו שאני לא כזו מתפללת. כשהמורה אומרת לי את זה- אני מאמינה לה!
אני שייכת לסדר וניקיון. בפנים, אני מאוד מסודרת!
אני שייכת להתנהגות טובה, לחברות נעימה וכולי. אני שייכת לכל הטוב. אני ילדה טובה.
זה צורך כל כך פנימי של הנפש. היא כמהה לשמוע שהיא קשורה לטוב.

וזה הזכות הכי גדולה של מורה- למלא את הצורך הזה. שנזכה.

 

[שינדי- זה אני.]

היתה לי כתה שתפילה ממנה והלאה...
חשבתי על רעיון... ביקשתי את אישור של רב התיכון ויצאנו לדרך:
הבאתי דפי קלף בגודל A5 לכל ילדה.
נתתי להן לכתוב את תפילתן האישית.
הדלקתי מוזיקת רגע שקטה ונשמתית וככה רבע שעה לא אפשרתי לקום.
היה חשמל באוויר.

כשסיימו הודעתי להן:
כל מי שטענה שלא מתחברת לתפילה ולסידור. החל מהיום הדף הזה הוא סידורכן האישי.

לאחר שבועיים שיום יום התפילה לוקחת דקה במקום חצי שעה (אל דאגה, בזמן הנותר אמרנו תהילים המחולק וסיפרתי סיפורי ישועות בעניין התפילהץ ללא הטפה כלל).
אזרתי אומץ ואמרתי :
בטוחני שהתפילות האישיות שלכן מתקבלות בשמיים ומלאכים מחכים להן אבל אני כמורה רוצה על הדרך לזכות בעוד מצווה 'עניית אמן' על ברכות הדחר.
אז רק מי שמעוננינת החל מהיום מתקבצת סביב שולחני אומרת בקול. אני עונה לה. וחוזרת למקום להמשך התפילה האישית.

לאחר עוד פרק זמן קטן הוספתי לקבוצת בנות גדולה יחסית את שמע ישראל...

לאחר עוד פרק זמן שמו''ע (כשהתפילה האישית נאמרה בסיום תפילת העמידה לפני פסיעת הפסיעות)

וכו' וכו'.

רק להבין את כוחה של תפילה זו:
פגשתי בוגרת בשנה שעברה בבני ברק.
היא היום באור החיים.
מוציאה לי דף מנויילן ישן מהתיק באמצע רח' עזרא.
כן.
התפילה מכתה ח'. מפעם.

 

[אוהב לשמוע]

היתה לי כתה שתפילה ממנה והלאה...
חשבתי על רעיון... ביקשתי את אישור של רב התיכון ויצאנו לדרך:
הבאתי דפי קלף בגודל A5 לכל ילדה.
נתתי להן לכתוב את תפילתן האישית.
הדלקתי מוזיקת רגע שקטה ונשמתית וככה רבע שעה לא אפשרתי לקום.
היה חשמל באוויר.

כשסיימו הודעתי להן:
כל מי שטענה שלא מתחברת לתפילה ולסידור. החל מהיום הדף הזה הוא סידורכן האישי.

לאחר שבועיים שיום יום התפילה לוקחת דקה במקום חצי שעה (אל דאגה, בזמן הנותר אמרנו תהילים המחולק וסיפרתי סיפורי ישועות בעניין התפילהץ ללא הטפה כלל).
אזרתי אומץ ואמרתי :
בטוחני שהתפילות האישיות שלכן מתקבלות בשמיים ומלאכים מחכים להן אבל אני כמורה רוצה על הדרך לזכות בעוד מצווה 'עניית אמן' על ברכות הדחר.
אז רק מי שמעוננינת החל מהיום מתקבצת סביב שולחני אומרת בקול. אני עונה לה. וחוזרת למקום להמשך התפילה האישית.

לאחר עוד פרק זמן קטן הוספתי לקבוצת בנות גדולה יחסית את שמע ישראל...

לאחר עוד פרק זמן שמו''ע (כשהתפילה האישית נאמרה בסיום תפילת העמידה לפני פסיעת הפסיעות)

וכו' וכו'.

רק להבין את כוחה של תפילה זו:
פגשתי בוגרת בשנה שעברה בבני ברק.
היא היום באור החיים.
מוציאה לי דף מנויילן ישן מהתיק באמצע רח' עזרא.
כן.
התפילה מכתה ח'. מפעם.

זה מיוחד!
רק צריך לדעת אם זה הלכתי ונצא לדרך עם התלמידים שצריכים חיזוק ברמה הזאת