איך לסתום את האוטובוס?

נכתב ע"י תודה על הכל;n4973635:
סליחה מראש על הסטת הדיון
אגיב שלא כדרכי בדיונים מעין אלה

קורה ויש מצב בו בחורים השומרים על עיניהם (דבר שאני אישית מאוד מעריכה!)
מחליטים לשבת מאחורה

אמממה
עולות נשים לאוטובוס (ולא משנה באיזה מצב הן גם בני אדם ורוצות לשבת- זכותן המלאה!)
אז הם מצאו פטנט ושמים את הכובע על הספסל שלפניהם ומרימים רק כשמגיע גבר

שומרים על עיניכם??
כל הכבוד!! (באמת!)

אבל אף אחד לא אמור לסבול מכך

גברים מקדימה נשים מאחורה

ובאותו ענין, קורה לא פעם שאישה מתישבת מקדימה, או אפילו בחלק הגבולי שמחבר, וכשכבר אין מקום - מגיעים גברים ופשוט "מנפנפים" אותה אחורה, למרות שלא תמיד יש שם מקום. אבל כשגבר יושב מאחור - וזה קורה עם הזמן יותר ויותר - בד"כ אף אישה לא תקים איתו, גם אם אין מקום....
 
נכתב ע"י תודה על הכל;n4973635:
סליחה מראש על הסטת הדיון
אגיב שלא כדרכי בדיונים מעין אלה

קורה ויש מצב בו בחורים השומרים על עיניהם (דבר שאני אישית מאוד מעריכה!)
מחליטים לשבת מאחורה

אמממה
עולות נשים לאוטובוס (ולא משנה באיזה מצב הן גם בני אדם ורוצות לשבת- זכותן המלאה!)
אז הם מצאו פטנט ושמים את הכובע על הספסל שלפניהם ומרימים רק כשמגיע גבר

שומרים על עיניכם??
כל הכבוד!! (באמת!)

אבל אף אחד לא אמור לסבול מכך

גברים מקדימה נשים מאחורה

אה?
את רצינית?
תרימי את הכובע ותשאלי בנימוס למי הוא שייך, ותחזירי אותו באדיבות לבעליו.
 
בשביל לאזן קצת-
היום נסעתי באוטובוס בירושלים
עם עגלה ועם ילדה בת 4.
אישה אחת עזרה לי להעלות את העגלה,
ובחורה פינתה את מקומה על הספסל שליד מקום העגלות-
לבת ה4 בלי שאמרתי מילה.

אשריכם ישראל (:
 
נכתב ע"י אמא ומתכנתת;n4973658:
ובאותו ענין, קורה לא פעם שאישה מתישבת מקדימה, או אפילו בחלק הגבולי שמחבר, וכשכבר אין מקום - מגיעים גברים ופשוט "מנפנפים" אותה אחורה, למרות שלא תמיד יש שם מקום. אבל כשגבר יושב מאחור - וזה קורה עם הזמן יותר ויותר - בד"כ אף אישה לא תקים איתו, גם אם אין מקום....

זה קורה כל הזמן וזה מרתיח ממש
 
אני היום נסעתי בב"ב באוטובוס מפוצץ בלי מקום לזוז ולא היתה אפילו לא עגלה אחת.........
 
נכתב ע"י אמא ומתכנתת;n4973658:
ובאותו ענין, קורה לא פעם שאישה מתישבת מקדימה, או אפילו בחלק הגבולי שמחבר, וכשכבר אין מקום - מגיעים גברים ופשוט "מנפנפים" אותה אחורה, למרות שלא תמיד יש שם מקום. אבל כשגבר יושב מאחור - וזה קורה עם הזמן יותר ויותר - בד"כ אף אישה לא תקים איתו, גם אם אין מקום....

וכשמנפנפים אותך - את "מתנפנפת"? אם כן, זו באמת בעיה. אני בדרך כלל אפילו לא עונה לפניות מהסוג הזה. בטח שלא קמה. רק פעם אחת לא התאפקתי - עלה גבר וביקש ממני בנימוס מופלג אם אוכל לעבור ליד אשה אחרת על מנת שהוא יוכל לשבת. הצצתי לצדדים ואמרתי לו: "יש עוד מקומות". הוא נדהם, הסמיק וגמגם: "נכון, אבל..." מסכן, הוא רצה לשבת בספסל לבד, לא ליד מישהו. מה לעשות שזה גם מה שאני העדפתי.
נ.ב. 1: אולי זו נראית לי חוצפה כי במקום מגורי לא נהוג ענין המהדרין באופן רשמי (טוב, אולי המושבים הראשונים).
נ.ב. 2: נראה לי שאני יודעת מה הכיוון הבא של האשכול המתגלגל הזה ;)
 
נכתב ע"י efrat1;n4973661:
אה?
את רצינית?
תרימי את הכובע ותשאלי בנימוס למי הוא שייך, ותחזירי אותו באדיבות לבעליו.

וזה בדיוק מה שאני עשיתי :)
כשבחור חמוד ראה אישה בהריון עומדת, ושם לידו את התיק...
כשהוא קם לשלם לנהג פשוט התיישבתי.
היה מהנה לגמרי לראות את הפרצוף שלו כשהוא חזר למקום :p
 
נכתב ע"י פרפר;n4973726:
וכשמנפנפים אותך - את "מתנפנפת"? אם כן, זו באמת בעיה. אני בדרך כלל אפילו לא עונה לפניות מהסוג הזה. בטח שלא קמה. רק פעם אחת לא התאפקתי - עלה גבר וביקש ממני בנימוס מופלג אם אוכל לעבור ליד אשה אחרת על מנת שהוא יוכל לשבת. הצצתי לצדדים ואמרתי לו: "יש עוד מקומות". הוא נדהם, הסמיק וגמגם: "נכון, אבל..." מסכן, הוא רצה לשבת בספסל לבד, לא ליד מישהו. מה לעשות שזה גם מה שאני העדפתי.
נ.ב. 1: אולי זו נראית לי חוצפה כי במקום מגורי לא נהוג ענין המהדרין באופן רשמי (טוב, אולי המושבים הראשונים).
נ.ב. 2: נראה לי שאני יודעת מה הכיוון הבא של האשכול המתגלגל הזה ;)

האמת שלי אישית זה לא קרה הרבה, אני משתדלת לשבת מאחור. אבל קרה פעם שישבתי על קו התפר, והגיע אלי מישהו ואמר לי לעבור אחורה, שאלתי אותו אם יש מקום, הוא אמר "בטח" אפילו בלי לבדוק, אז קמתי (בלי לפנות את המקום ) הצצתי אחורה וראיתי שאין מקום, אמרתי לו "אני מצטערת אבל אין לי מקום אחר" והתישבתי...

היה לי נעים? ממש לא... ולכן אני מבינה אחרות שלא תעשינה את זה
 
ישבתי בדיוק באמצע, ולידי מקום פנוי . לא היה מקום אצל הגברים ואצל הנשים רק בחמישיה האחורית, גבר חרדי רגיל בשנות ה-30 נעמד לידי. אף אחת לא התנדבה לעבור אחורה, ואני הייתי בתקופה שהיה לי מאד קשה, הוא שאל אם מישהי מוכנה לעבור אחורה כי יש מקום, כולן המהמו משהו...והוא פשוט התיישב לידי.
 
נכתב ע"י אמא ומתכנתת;n4973658:
ובאותו ענין, קורה לא פעם שאישה מתישבת מקדימה, או אפילו בחלק הגבולי שמחבר, וכשכבר אין מקום - מגיעים גברים ופשוט "מנפנפים" אותה אחורה, למרות שלא תמיד יש שם מקום. אבל כשגבר יושב מאחור - וזה קורה עם הזמן יותר ויותר - בד"כ אף אישה לא תקים איתו, גם אם אין מקום....

נכתב ע"י אמא ומתכנתת;n4973781:
האמת שלי אישית זה לא קרה הרבה, אני משתדלת לשבת מאחור. אבל קרה פעם שישבתי על קו התפר, והגיע אלי מישהו ואמר לי לעבור אחורה, שאלתי אותו אם יש מקום, הוא אמר "בטח" אפילו בלי לבדוק, אז קמתי (בלי לפנות את המקום ) הצצתי אחורה וראיתי שאין מקום, אמרתי לו "אני מצטערת אבל אין לי מקום אחר" והתישבתי...

היה לי נעים? ממש לא... ולכן אני מבינה אחרות שלא תעשינה את זה
יש לי הרגשה שמדובר על גברים מחצר חסידית מסויימת מאוד....
 
נכתב ע"י זהו שמי;n4973713:
אני היום נסעתי בב"ב באוטובוס מפוצץ בלי מקום לזוז ולא היתה אפילו לא עגלה אחת.........

כבר שכחנו על מה נפתח האשכול....
 
שמעו סיפור. היינו זוג טרי בעיצומם של ימי השבע - ברכות, כשנסענו יחד עם כל המשפחה לאחת משמחות השבע ברכות באשדוד. התלבטנו קשות היכן לשבת, כן מדובר היה בקו 350 שהיה אז מהדרי - מהדרין, מאידך היה נראה לי לא לעניין שאני אשב בגפי מקדימה כשרעייתי הטריה מאחורה. החלטנו שנשב בדיוק באמצע וזה מה שעשינו.
באחת התחנות אני רואה מהחלון בחורון בן 16-17 מ'חסידות מסויימת מאוד' כלשונו הזהב של פנס בערפל, מסתובב סחור סחור סביב האוטובוס ובולש בעיניים זועמות חלון - חלון. משראה את הפשע הנורא שלנו 'זינק' לתוך האוטובוס כשהוא מצווה עלי בקול רועם "עוף קדימה!!"
האמת שאם הייתי לבד הייתי מעיף לו סטירה מצלצלת רק על הנימה בה הוא פקד עלי, במקום זאת עניתי לו מיד באותה נימה "שייגעץ, שמור על העיניים!!!"
הוא הסתובב וירד...
 
ואני נסעתי באוטובוס ריק לחלוטין מבית שמש. כשחתי על איזה עיר מדובר...
אני מאוד סובלת מנסיעות ומאוד עוזר לי לשבת קדימה, ואם האוטובוס ריק אני מרשה לעצמי בכיף
ועדיין- היו כמה מושבים ריקים לפני.
עלה גבר, התיישב בספסל לידי והתחיל להרצות לבעלי.
על צניעות, ועל פריצות, ועל הפאה הארוכה שלי (לא ארוכה בכל!! רק שאצלם לא הולכים עם פאות בכלל).
ולא התבייש גם לקלל.
בעלי פרנציפ לא רצה לוז אחורה. וההוא התעקש לא לשבת ספסל קדימה ולא לסבול מה "פריצות" שלי.
את הבושות שהוא עשה לי לא אשכח כ"כ מהר.
אחרי 10 דקות של הרצאה לא עמדתי בזה ועברתי אחורה.
וההוא היה מבסוט. מיגר את הפריצות.
בקיצור- אוטובוסים זה אחד המקומות שבהם ניכר האדם.
כוסו כיסו כעסו ואטובוסו...
 
נכתב ע"י אמא ומתכנתת;n4973658:
ובאותו ענין, קורה לא פעם שאישה מתישבת מקדימה, או אפילו בחלק הגבולי שמחבר, וכשכבר אין מקום - מגיעים גברים ופשוט "מנפנפים" אותה אחורה, למרות שלא תמיד יש שם מקום. אבל כשגבר יושב מאחור - וזה קורה עם הזמן יותר ויותר - בד"כ אף אישה לא תקים איתו, גם אם אין מקום....

אז - תפסיקו - לקום - !!!
 
...
 
נראה לי שמצאתי רעיון לאשכול חדש - האם לניקי 2017 מותר להגיב או לא?

לעניין האשכול הנוכחי, כאחד שנוסע לשכונה שיש בה קו מהדרין, בד"כ החריגות הם שנשים תופסות את החלק הקדמי יותר מאשר שגברים יושבים בחלק האחורי.
 
נכתב ע"י Tperkal;n4973928:
ואני נסעתי באוטובוס ריק לחלוטין מבית שמש. כשחתי על איזה עיר מדובר...
אני מאוד סובלת מנסיעות ומאוד עוזר לי לשבת קדימה, ואם האוטובוס ריק אני מרשה לעצמי בכיף
ועדיין- היו כמה מושבים ריקים לפני.
עלה גבר, התיישב בספסל לידי והתחיל להרצות לבעלי.
על צניעות, ועל פריצות, ועל הפאה הארוכה שלי (לא ארוכה בכל!! רק שאצלם לא הולכים עם פאות בכלל).
ולא התבייש גם לקלל.
בעלי פרנציפ לא רצה לוז אחורה. וההוא התעקש לא לשבת ספסל קדימה ולא לסבול מה "פריצות" שלי.
את הבושות שהוא עשה לי לא אשכח כ"כ מהר.
אחרי 10 דקות של הרצאה לא עמדתי בזה ועברתי אחורה.
וההוא היה מבסוט. מיגר את הפריצות.
בקיצור- אוטובוסים זה אחד המקומות שבהם ניכר האדם.
כוסו כיסו כעסו ואטובוסו...

ממש מעליב ופוגע!!
בתורה שלהם כתוב : יותר חשוב לפגוע בשני מאשר לשמור על העיניים
 
נכתב ע"י שריונה;n4968081:
בהחלט אשכול משעשע בשונה מהמציאות עצמה [משעשע פחות לראות אוטובוס עם אנשים מיוזעים
ואיזה קאדילק שחוסם את כל המעבר].
אני אישית מנועה מלהגיב כי יש לי רכב וכמעט לא יוצא להיגרר באוטובוסים אבל זכור לי לטוב
מקרה משעשע שקרה לי בחורף.
עליתי עם עגלת מקלרן על אוטובוס בנסיעה בין עירונית, את הגגון כיסיתי עד הסוף.
איך שעליתי הבנתי שנקלעתי למקום שמאד מעודד ילודה, יעני, אנשים מתעלפים כשרואים תינוק בעגלה...
הנהג היה אדיב, חיכה עד שאתמקם במקום נוח ואז התניע שוב
אנשים קמו,זזו,פינו,עזרו לי לפלס פנימה ואפילו זוג היפי אחד קם ופינה לי מקום מרווח עבור העגלה.
אישה אחת ניסתה קצת להרים את הגגון כדי להחמיא לי כמה התינוק מתוק נורא נורא
ואיזה זקן אחד חסר שיניים המהם שהיצור בעגלה דומה לי בול..
פה כבר הגבתי בעלבון מי בדיוק דומה לי???
וההוא ענה: נו, התינוק שלך שבעגלה!!
אז כמעט ובכיתי שיש לי פה כמה
והם לא הבינו איך הצלחתי לדחוס כמה עב''מים בתוך טיולון של מקלרן 2012.
הרמתי בלית ברירה את הגגון ואז לחרדתם חרצו כלפיהם לשון ארבעה דגי סלומון ענקיים!!!
את החלק השני אני משתדלת לשכוח רק נהנית לזכור את היחס הטוב שקבלתי בטעות
לפני שהמחדל התגלה...

אז זהו, שיש מקומות בעולם שנורא ישמחו לראות כאלו עגלות כמו בתמונה ועדיף אפילו כמה שיותר.

חנקת אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
נכתב ע"י Tperkal;n4973928:
ואני נסעתי באוטובוס ריק לחלוטין מבית שמש. כשחתי על איזה עיר מדובר...
אני מאוד סובלת מנסיעות ומאוד עוזר לי לשבת קדימה, ואם האוטובוס ריק אני מרשה לעצמי בכיף
ועדיין- היו כמה מושבים ריקים לפני.
עלה גבר, התיישב בספסל לידי והתחיל להרצות לבעלי.
על צניעות, ועל פריצות, ועל הפאה הארוכה שלי (לא ארוכה בכל!! רק שאצלם לא הולכים עם פאות בכלל).
ולא התבייש גם לקלל.
בעלי פרנציפ לא רצה לוז אחורה. וההוא התעקש לא לשבת ספסל קדימה ולא לסבול מה "פריצות" שלי.
את הבושות שהוא עשה לי לא אשכח כ"כ מהר.
אחרי 10 דקות של הרצאה לא עמדתי בזה ועברתי אחורה.
וההוא היה מבסוט. מיגר את הפריצות.
בקיצור- אוטובוסים זה אחד המקומות שבהם ניכר האדם.
כוסו כיסו כעסו ואטובוסו...

וכשאצלינו קרה כך
בעלי ענה לו בלי להתבייש : איך אתה רואה בכלל שזו אישה, ומי אמר לך שהיא לובשת פאה ומה אורכה?
מה הפריצות להתבונן על אישה!!!!
הלה נבהל וירד מהאוטובוס
 
טוב, באמת שהאשכול סטה סטה סטה, מתמונה תמימה של עגלת שלישיה, עבר האשכול לסתימת אוטובוס, לחוסר התחשבות כללית, לחוסר התחשבות במבוגרים, לחוסר התחשבות בנשים טרום לידה, לשמירת עיניים, למהדרין, ל"קו התפר" של האוטובוס ול"חסידות מסוימת" (לשה"ר הוא גם ברמז), ופריצות.
יעלה, האשכול מוצה ולמיטב ידיעתי כדאי לנעול אותו בטרם הדברים יצאו מכלל שליטה.

מנהלים? אתם שם?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אז-
ברחוב חזון איש בבני ברק מתבצעות כבר חודשים עבודות חיוניות וחשובות מאין כמותם - תשתיות ביוב בשעה טובה.

כמובן שהצרות כבישים גורמות לפקקים קשים לאורך זמן.
והגיעו מים עד נפש של אי אילו בעלי מרצדסים משובחים
אז התקבלה החלטה
במקום שאוטובוס אחד יסע ברחוב חזון איש ויסיע 60-80 איש בפעם אחת
נוציא את כלל האוטובוסים הבינעירוניים + כמה עירוניים
והמרצדס תוכל שוב להפליג בשלווה בלי טירחה וסיבוב.

משך הזמן?? לא ידוע... מתישהו נסיים נודיע לכם אז.

כסף ליחסי ציבור כמובן חייבים. הוציאו מודעה עם פרטי הקווים המוסטים
כולל כמה קווים שאיבדו רלוונטיות בהצמדם למסלול אחר באופן מדויק .

אבל -
כנראה שכחו לעדכן את הנהגים בתוכן המודעה. או שכן או שלא.
כי אין לתושבים שום דרך לנחש האם האוטובוס הנוכחי נכנס לחזון איש או לא. הנהג יחליט. איך שבא לו.
נגיד קו 3 ו-4 חלק מהנהגים החליטו לדלג על חזון איש - לא כתוב במודעה? ככה זה אדון.
כנ"ל קו 280 כתוב שמסלולו הוסט לדסלר - אז כתוב. הנהג של 8 בבוקר החליט לנסוע דרך דסלר ההוא של 9 עובר רק ברבי עקיבא.
כתוב במודעה שהוא יעצור בתחנות חילופיות ברבי עקיבא והשומר - מה פתאום?! זה כתוב על הקווים האחרים. הוא לא כתוב שם שהוא יעצור בהם כי כתוב שהוא יעצור בדסלר.

גם קן 292 הנהגים הכריזו על שביתה משלהם - אין חזון איש. כמובן לא כולם . יש כאלו שחשבת שימשיכו לך להשומר והם דווקא הסתובבו לחזון איש. אחרי שבועיים סוף כל סוף גם יצאה על זה הודעה באתר הרשמי של דן.
אממה? זה הקו היחיד שהוביל מרחוב חזון אי"ש למפגש עם כל הקווים שהוסטו לרחוב השומר. ולהיפך.

קו 416/402 ? כתוב במודעה שהם ממשיכים ישר ברבי עקיבא
אבל לפעמים ממש מתחשק להם בלי שום הודעה להכנס לחזון איש. למשל ביום שישי בשיא הלחץ כשכבר הלכתם ברגל לתחנה ברבי עקיבא שהם עכשיו לא עוצרים בה.

ניסינו לברר למי פונים. לעשות סדר.
שלא יהיו אוטובוסים בכלל ברחוב חזון איש.
העיקר שיהיה ברור איפה הם.
אף אחד לא יודע מי האחראי לענין.

לא ייתכן שנלך לרבי עקיבא/אליהו הנביא
ונגלה שדווקא הפעם התחשק לנהג להכנס לחזון איש או לא לעצור בתחנות שאינן במסלולו.
לא ייתכן שזה נמשך ככה כבר עוד מעט חודש
ואין פוצה פה ומצפצף.
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה