איך לסתום את האוטובוס?

נכתב ע"י שריונה;n4974949:
המנהלים באמצע החתלת קבוצה א'
כשיסיימו יבואו לקבוצה שלנו ויחלקו 'פאטשים' למי שצריך.

וואו, איזה אשכול! ירד מהפסים לגמרי...
בחלם היו מזמן פותרים ת'בעיה הזו, מה דעתכם על אוטובוס קמתיים?? אה??

קומה תחתונה- גברים
קומה עליונה- נשים.
את העגלות שמים בקומה של הגברים, להם קל יותר לקפץ ולנתר כמו תיישים..
פינת קפה ומאפה- בקומה העליונה כמובן.
נסיעה טובה ובתאבון!

ואז יקום האשכול המזדעק על האנשים הברברים חסרי התרבות
שהופכים את פינת הקפה למלוכלכת ובלתי ניתנת לשימוש,
ואת זו שהחזירה למקרר שקית חלב ריקה
והגברים האלו שכל הזמן שולחים ילדים להביא להם גם..

 
נכתב ע"י גלידתי;n4974723:
נסענו באוטובוס. עלה מישהו וביקש שאני ובעלי נעבור ספסל, יען הוא לא רוצה לשבת מאחורי אשה. במושבים הריקים בצד השני הוא לא רוצה - יש שם שמש. בעלי בחוסר סבלנות: "תחליט מה אתה רוצה, עולם הזה או עולם הבא":D

נכתב ע"י בבא קמא;n4974739:
הוורט מוצלח, אבל למען השם, מה כל כך קשה לעשות טובה לבנאדם שמבקש יפה לעבור מקום?
אני קורא פה שלל סיפורים ומסיק את המסקנה הבאה: אם אתה מבקש יפה ובכבוד, אין שום סיבה לא להיענות לבקשה. אם אתה גס רוח ובמסווה של צדקות וחסידות רומס מישהו/י אתה מושחת.

נכתב ע"י במבה נוגט;n4974755:
יפה מאוד מצידך אבל איכשהו נשמע שאת גרה באי בודד ונוסעת באוטובוס (או אניה) לבד לאי בודד הסמוך.
למעשה אם נשים תנהגנה כך יש מצב שלא תוכלנה לנסועבאוטובוס תשעה חודשים.

נכתב ע"י דבפ;n4974789:
אני ממש לא גרה על אי בודד, ונוסעת גם נוסעת באוטובוסים עמוסים, ולפעמים מציעים לי מקום ובפעמים רבות אני גם נענית לכך.
אך כל אישה שתסגל לעצמה מודעות שהיא זו שצריכה לדאוג לעצמה ולא רק לעצמה, תגלה שיש פתרונות.
נכון, זה לא נוח, מאריך את זמן השיבה הביתה, דורש קצת תכנון ותשומת לב. אך קיימים הפתרונות.
הכי מקומם אותי שבאוטובוס בינעירוני הנהג מודיע שאין מקומות ויש אחריו עוד אוטובוס ריק. ומי עולה? נשים במצב וקשישים, להם אין את הבעיה...

נכתב ע"י מקופלת;n4974799:
לגבי גברים שמנפנפים נשים למקומות אחוריים יותר.
לא יפה, נכון. אבל למה זה צריך להגיע למצב הזה?
למה שאנחנו כנשים לא נתמקם מלכתחילא, או לפחות כשהחלק הגברי מתמלא, במקומות שיועדו לנו באוטובוס מהדרין?

למה כנשים שומרות תורה ומצוות, אנחנו לא מכבדים הקפדות רוחניות של אחרים.
רק להשאיר עגלה פתוחה זה חוסר התחשבות בסביבה? רק אם הנוחות שלי מציקה לאחרים מבחינה גשמית? גם לשבת במקום שגורם למישהוא אחר לעמוד כי הוא מקפיד שלא לשבת מאחורי אישה זה חסר התחשבות. במיוחד אם מדובר באוטובוס מהדרין שמלכתחילא מיועד לכך.

למה כשאדם חילוני מגיע לאזור חרדי, אנו מצפים ממנו להתנהגות מותאמת, למה נתרעם עליו אם הוא ייחצן את הזוגיות הקסומה שלו ברחוב שלנו? מה יש? זה מותר מבחינה חוקית!
איך אנחנו מצפים מחילוני להתחשב ברגישויות שלנו, כשאנחנו לא מתחשבים בהקפדות רוחניות של אחרים?

ושוב- זה לא בסדר להקים נשים! אבל למה להגיע למצב הזה?

נכתב ע"י cha123;n4974828:
אתמול בערב נסעתי באוטובוס עירוני, שהיו בו די הרבה מקומות ריקים
במקום הראשון אחרי הנהג ישב בחור (הרי יושבים שם כדי לשמור על העיניים וכו')
וברקע - הספקתי לשמוע כמה מילים ממהדורת החדשות באחת מתחנות הרדיו החילוניות.
הספיק לי מה ששמעתי
פסיעה משם כבר לא שמעו כלום
אבל בחור ששמור ככה על העיניים - לא חבל על האזניים? ובינינו, השמירת עיניים לא היתה משהו
אבל יש לבחורים הרגל כזה שהם צריכים תמיד לשבת שם
חבל.

נכתב ע"י אמא ומתכנתת;n4974830:
כנראה שלא קראת את ההודעה שלי... מילא אם מבקשים ממך בנימוס אם את יכולה לעבור כשיש מקום פנוי. אבל כשפוקדים עלייך בטון מצווה ואפילו מרימים קול, ולא טורחים לבדוקאם יש בכלל מקום אליו את יכולה לעבור... על זה אני מדברת!

נכתב ע"י ינשופי;n4974834:
לא מסכימה איתך. אם אני במצב מיוחד (במיוחד כשעדיין לא רואים...), יהיה לי קשה לשבת בספסל אחורי, בדיוק כמו קושי של גבר צעיר לעמוד, אם לא יותר... האין דמי סמוק יותר?

נכתב ע"י cha123;n4974837:
רק מלקרוא את ההודעה הזו אני מתחילה להרגיש את הבחילה שעושה לי הישיבה בסוף אוטובוס בינעירוני..
נראה לי במקומות המיועדים לנשים - אשה לא חייבתלעבור אחורה יותר

נכתב ע"י מקופלת;n4974843:
זהו שממש לא התכוונתי להודעה שלך או אחרת. דיברתי על המציאות הקיימת.
המציאות היא ננשים יושבות במקומות שיכולים לשרת גברים, בעוד שמאחור יש מקומות פנויים שהגברים נמנעים מלשבת בהם, רק כי נח ונחמד להן כך.
וגם כשמבקשים מהן בעדינות לעבור, הן עושות את זה אחרי התלבטויות והתייעצויות רבות כ"כ שכבר באמת לא נעים...

זה לגמרי לא מתחשב.

נכתב ע"י מקופלת;n4974886:
מעניין פעם לבדוק אם הקב"ה חילק את ההרגשות הרעות בסוף האוטובוס לפי מגזרים... :) בקטנה, אבל למה אלו שפחות מקפידים על ישיבה נפרדת באוטובוס, הם אותם אלו שמרגשים נורא בישיבה בספסלים אחוריים?

וברצינות, ברור שלא חייבים וכל אחת צריכה לבדוק לפי מצבה והרגשתה אם מתאים לה כרגע להתחשב.
בדיוק כמו שאמא עם עגלה
לא אמורה להוציא תאומיםכדי לקפל את העגלה בנסיעה של 10 דקות.
כל אחד צריך להתחשב כפי יכולתו

נכתב ע"י חייקי;n4974888:
מי שסובלת בנסיעות יודעת שזה לא רק לא נוח אלא לא אפשרי.

לא מזמן נסעתי באוטובוס וביקשו ממני שלוש פעמים לעבור אחורה בשביל בחורים צעירים.
כמעט לקחתי מגפון בשביל להכריז שאני לא יכולה לעבור.
אנשים -קצת טקט.
נכתב ע"י בת שבע א;n4974991:
אני 17 מותר לי להגיב? אם לא אל תקראו! (רק כי הייתי עד עכשיו על משתמש אחר...)

תסכימו איתי שפעם היינו מודעים הרבה יותר לעזור לאנשים, נשים בפרט, והיינו קמים יותר

היום אני עולה בשעה של מסיימי הבתי ספר והקייטנות והאוטובוסים שאין מקום להכניס סיכה (לא לדבר על הניחוחות של הקיץ) ואין התחשבות בכלל בכלל
ואין לי ברירה אלא לעלות מקדימה, 2 תחנות אחרי עולה ישיבה שלמה שמסיימת אז (וצל"ש להם, דווקא עדינים) ומסכנים...



וואו.
 
אני 17 מותר לי להגיב? אם לא אל תקראו! (רק כי הייתי עד עכשיו על משתמש אחר...)

תסכימו איתי שפעם היינו מודעים הרבה יותר לעזור לאנשים, נשים בפרט, והיינו קמים יותר

היום אני עולה בשעה של מסיימי הבתי ספר והקייטנות והאוטובוסים שאין מקום להכניס סיכה (לא לדבר על הניחוחות של הקיץ) ואין התחשבות בכלל בכלל
ואין לי ברירה אלא לעלות מקדימה, 2 תחנות אחרי עולה ישיבה שלמה שמסיימת אז (וצל"ש להם, דווקא עדינים) ומסכנים...
 
הנושא כאן הוא בכלל לא המידות של העגלות
אלא המידות של האנשים
בזמן רבי יהודה היו שישה מתכסים בטלית אחת
בזמננו כל אחד חייב לפחות שתי טליתות, אחת לשים עליו, ואחת לשים על הכסא שלידו...

בעיני האשכול הזה הוא בושה
וראוי באמת לפתוח את הדיון הזה
איך זה שבחברה חרדית שאמורה להיות הכי מעודנת וזכה
אנשים מתנהגים באגואיזם טהור
וכמו בשח מט, ממקמים את עצמם בנקודות שלא יאפשרו ליריב לשבת
אחד תופס מקום עם החליפה, השני מתיישב בשביל שאשה לא תוכל לשבת לפניו
והשלישי (זוג צעיר שהרגע התחתנו, האשה יושבת עם התינוק בביטחה) משאיר עגלה ענקית ריקה במעבר והולך לעסקיו כאילו לא נאבקים כאן אנשים קשישים ונערים כדי לעבור.

אם תשאלו אותי למה כשל כל הנושא של "מהדרין"?
זה ברור, כי אנשים משתמשים בזה כקרדום לחפור בו.
כל אחד שקצת אכל משהו מקולקל בבוקר, מסתובב באוטובוס ומעיר הערות לאנשים שיכולים להיות ההורים שלו
והגרוע מכל, כל הקהל שותק.
שותקים כאילו אין פה גברת שמושפלת על ידי צדיק תורן.
שותקים כי הפחד מהקיצונים משתק.
לחברה שלא יודעת לשמור על הכבוד של מבוגרים, לא מגיע מהדרין.



 
נכתב ע"י פנס בערפל;n4974969:
האשכול לא סטה מילימטר מהנושא שלו, ואני סבור שיש הרבה מה ללמוד מההודעות כאן.
למשל- מעולם לא חשבתי שאם אני יושב קצת מאחורה אז אשה לא תרצה לשבת לפני כדי לא להכשיל אותי (וזה יפה!).

אם מישהו לא מתחבר לאשכול הזה- יש לי רעיון מהפכני:
במקום לדרוש מחיקה (!!!) מיידית (!!!) שפשוט לא יכנס לקרוא כאן:)

נו, אל תעלבו!!
התכוונתי בכלליות!! אי אפשר לדרוש מהמנהלים להיות הבייבי-סיטר שלנו
ובגלל שאני חושבת כך, אין ולא עלה בדעתי מאז היותי פה לדרוש[!] מהמנהלים
למחוק או להתערב.
 
נכתב ע"י מקופלת;n4974886:
מעניין פעם לבדוק אם הקב"ה חילק את ההרגשות הרעות בסוף האוטובוס לפי מגזרים... :) בקטנה, אבל למה אלו שפחות מקפידים על ישיבה נפרדת באוטובוס, הם אותם אלו שמרגשים נורא בישיבה בספסלים אחוריים?

אני בת לחסידות המדוברת, קרובי משפחתי מדרגה ראשונה הם חסידים אמיתיים, ומרגישה נורא ואיום בסוף האוטובוס. ככל שהמושב קרוב יותר למנוע, הוא גרוע יותר. הבדל של שני מושבים אחורה או קדימה, יכול להיות ההבדל בין להקיא ולהגיע מטושטשת ו'גמורה', ובין לשרוד את הנסיעה בשלום.

הפתרון שלי, בחלק מהמקרים, זה לנסוע בקו מקביל שאינו מהדרין, להגיע מוקדם לתחנה ולתפוס את המושב הראשון או השני.

בחלק אחר מהמקרים, לקחת מונית.

(ועדיין, קרה שגבר דרש ממני, במצב מסויים מאד ואחרי הקאה קשה, לעבור לחלק האחורי - כדי שהוא יוכל לשבת עם בנו באותו ספסל.
ישבתי בדיוק באמצע האוטובוס. הלכתי במיוחד לתחנה מוקדמת כדי לתפוס את המקום הזה. החלק הקדמי היה חצי ריק, והוא יכל בשקט להעביר גבר בודד ליד גבר בודד ולפנות לעצמו ספסל. אבל אני הייתי נראית, כנראה, טרף קל יותר.
סירבתי באדיבות ובנימוס.
בסוף הנסיעה ניגש אלי גבר פלוני, דווקא ליטאי, משוכני האוטובוס, וביקש סליחה על זה ש'לא דן אותי לכף זכות', בזמן הדין ודברים ההוא בתחילת הנסיעה.
זה שעשע אותי יותר מהכל. כאילו, כל כך ברור להם שאשה חרדית אמורה לזוז בשביל כל גחמה שלהם, עד שהם צריכים 'לדון אותה לכף זכות' אם במקרה היא לא הסכימה...
להזיז אותה זה בסדר. אבל אם היא לא מוכנה לזוז? אויש. מעשה חמור. צריך להתאמץ לדון אותו לכף זכות...
יודגש שוב שחלק הגברים באותו אוטובוס היה ריק למחצה. איש איש וכובעו לצידו.)


(ולמה טרחתי לכתוב באשכול גוסס זה, ששעותיו מן הסתם ספורות? לא ברור).
 
נכתב ע"י תקוה;n4974874:
מעניין שגבר מקים אישה.
יש מצב שאישה תקים גברים?

כבר כמה בקרים שאני עולה על אוטובוס עירוני ואני רואה גברים יושבים בחלק האחורי. בספסלים האחרונים. כאישה שאסור לה לשבת לפניהם אני בבעיה היכן לשבת.

מותר לך לשבת לפניהם, זה הם שאסור (?) להם לשבת אחרייך.

הבעיה היא לא שלך, היא שלהם. שיתכבדו שייישבו במקום שמאפשר להם להחמיר כאוות רצונם.
 
נכתב ע"י חניפו;n4974896:
לשבת מאחורה זה דבר שאני לא מוכנה לעשות בשום אופן, אני אעדיף לעמוד ולא לשבת מאחור
וכן, אני מעיזה להקים גברים, ואם גבר מבקש ממני לעבור אני לא אעבור.
אם הוא התיישב ויש לי מקום רק בספסל שמלפניו זה אשמתו הבלעדית, אני לא צריכה לעמוד כי הוא העדיף לשבת שם.
ומי שיזדעק שלפני עיוור לא תיתן מכשול, אז הוא זה שהניח את המכשול לפניו. לאישה אין איסור לשבת לפני גבר רק לגבר יש איסור לשבת מאחורי אישה.

אוהו נסחפת לגמרי...
א. בגלל שלך לא נח לשבת על המנוע את נהיית הבעלים של האוטובוס?
ב. איזה התנשאות יש במשפט שאני מעיזה להקים גברים וכו'... קצת להוריד את האף לא יזיק.
ג. ממש לא, אם הוא התיישב לפנייך אז זה ממש לפני עור...
 
מתנצלת ממי שההערה שלי גרמה לה לבחילה וכדו'

לאור התגובות שמתקשות להבין על המציאות שעליה אני מדברת , אני נאלצת להסביר דוגרי.

הכוונה בעיקר לנשים שיושבות קדימה, או בקו התפר, רק כי נחמד להן לשבת ליד הבעל.
או לכאלו שאם היו משלמים יותר על מקום קדמי, היו מוותרות עליו (בדיוק כמו במקרה העגלה הפתוחה, כבר השוויתי די בין המקרים...)

בקיצור, כל אחת שתשקול אם יש לה אפשרות להתחשב בגבר שעומד , למרות שלה יש מקום אחר.
היא לא אמורה להקיא או להרגיש רע כל הנסיעה, היא כן אמורה לוותר על נוחות מקסימלית למען האחר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אז-
ברחוב חזון איש בבני ברק מתבצעות כבר חודשים עבודות חיוניות וחשובות מאין כמותם - תשתיות ביוב בשעה טובה.

כמובן שהצרות כבישים גורמות לפקקים קשים לאורך זמן.
והגיעו מים עד נפש של אי אילו בעלי מרצדסים משובחים
אז התקבלה החלטה
במקום שאוטובוס אחד יסע ברחוב חזון איש ויסיע 60-80 איש בפעם אחת
נוציא את כלל האוטובוסים הבינעירוניים + כמה עירוניים
והמרצדס תוכל שוב להפליג בשלווה בלי טירחה וסיבוב.

משך הזמן?? לא ידוע... מתישהו נסיים נודיע לכם אז.

כסף ליחסי ציבור כמובן חייבים. הוציאו מודעה עם פרטי הקווים המוסטים
כולל כמה קווים שאיבדו רלוונטיות בהצמדם למסלול אחר באופן מדויק .

אבל -
כנראה שכחו לעדכן את הנהגים בתוכן המודעה. או שכן או שלא.
כי אין לתושבים שום דרך לנחש האם האוטובוס הנוכחי נכנס לחזון איש או לא. הנהג יחליט. איך שבא לו.
נגיד קו 3 ו-4 חלק מהנהגים החליטו לדלג על חזון איש - לא כתוב במודעה? ככה זה אדון.
כנ"ל קו 280 כתוב שמסלולו הוסט לדסלר - אז כתוב. הנהג של 8 בבוקר החליט לנסוע דרך דסלר ההוא של 9 עובר רק ברבי עקיבא.
כתוב במודעה שהוא יעצור בתחנות חילופיות ברבי עקיבא והשומר - מה פתאום?! זה כתוב על הקווים האחרים. הוא לא כתוב שם שהוא יעצור בהם כי כתוב שהוא יעצור בדסלר.

גם קן 292 הנהגים הכריזו על שביתה משלהם - אין חזון איש. כמובן לא כולם . יש כאלו שחשבת שימשיכו לך להשומר והם דווקא הסתובבו לחזון איש. אחרי שבועיים סוף כל סוף גם יצאה על זה הודעה באתר הרשמי של דן.
אממה? זה הקו היחיד שהוביל מרחוב חזון אי"ש למפגש עם כל הקווים שהוסטו לרחוב השומר. ולהיפך.

קו 416/402 ? כתוב במודעה שהם ממשיכים ישר ברבי עקיבא
אבל לפעמים ממש מתחשק להם בלי שום הודעה להכנס לחזון איש. למשל ביום שישי בשיא הלחץ כשכבר הלכתם ברגל לתחנה ברבי עקיבא שהם עכשיו לא עוצרים בה.

ניסינו לברר למי פונים. לעשות סדר.
שלא יהיו אוטובוסים בכלל ברחוב חזון איש.
העיקר שיהיה ברור איפה הם.
אף אחד לא יודע מי האחראי לענין.

לא ייתכן שנלך לרבי עקיבא/אליהו הנביא
ונגלה שדווקא הפעם התחשק לנהג להכנס לחזון איש או לא לעצור בתחנות שאינן במסלולו.
לא ייתכן שזה נמשך ככה כבר עוד מעט חודש
ואין פוצה פה ומצפצף.
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה