איך מורידים אותה ממני?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני מנסה לנצל את חכמת ההמונים בשביל לגבש דרך פעולה מול התמודדות מסוימת שיש לי עם מישהי באחד המעגלים של החיים שלי.
איך צריך להגיב, ובעיקר להרגיש, מול מישהי שתמיד יש לה מה לומר לך על דברים שאת עושה?
לדוגמא:
- אתמול נסעתי לקניות, הייתי מהבוקר עד הלילה בחוץ.
- נסעת (מחוץ לעיר) עם כל הילדים?
- כן, לא היה לי איפה להשאיר את הקטנים. בין הזמנים וכו'?
- אז לא יכלת לצאת ביום אחר? למה היית חיבת לצאת בדיוק אתמול?...

או:
- הלכתי לניחום אבלים אצל.... (ל"ע)
- מה הקשר? מה את צריכה ללכת?...

מבינים את הכיוון?
אני סתם מספרת לתומי, משתפת, וזה יכול להיות בתוך סיפור ענייני של דברים וחוויות שעוברים על כל אחת, ובתמורה מה אני מקבלת? מיני שיחת מוסר או ייעוץ או הדרכה.
שבפעם הבאה אני לא חייבת לנהוג כך.
אני רוצה להבהיר שאני מאה אחוז ברורה עם עצמי על דברים שאני עושה. זה לא שהיא מערערת על הביטחון שלי בדברים שאני עושה או בהחלטות שאני מחליטה. אבל זה פשוט מרגיז החוצפה הזאת להתערב ולהביע דעה במקום שלא מבקשים ממנה.


וזה מעצבן כל כך כי היא נמצאת בחיים שלי, ומפעם לפעם אני אמורה לשוחח איתה סתם על דא ועל הא, אבל בצורה כזאת כמעט כל שיחה מובילה או בעלת פוטנציאל להוביל לפיצוץ. אפילו נניח שאני מספרת ועולה מהדברים קצת נימה של תלונה, איזה חום זה היה, סיוט וכו', שזה דבר לגמרי נורמלי, ונאמר ברוח טובה ולא ממש בתור להתלונן. מי נותן לה רשות להכניס לי? באיזו זכות?
מה לדעתכם כדאי לעשות כדי למנוע את הדינמיקה הזאת? איך שומרים על השיחה שתהיה עניינית, ובעיקר איך לא לקחת ללב את מה שהיא אומרת, לדעתי, מתוך טיפשות?

אשמח (והפעם באמת...) לשמוע עצות חכמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מכירה מאוד את הדברים מניסיון אישי. לדעתי, יש להציב לה גבולות -סיפרתי לך, אבל לא ביקשתי את חוות דעתך השיפוטית. אני עומדת בהחלטתי הראשונה, גם אם את חושבת אחרת. מובן, שבצורה עדינה ומכבדת.
לצערי, לא אוכל ללמדך איך לא לקחת את דבריה ללב, משום שעדיין לא למדתי בעצמי. אני אפילו לא מנחמת את עצמי בידיעה, שכך נראה אדם המנסה לחנך את כל העולם מלבד את עצמו. אני רק מרחמת עליה ומשתדלת לראות אותה כמראה ולהתרחק מכל שיפוטיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ממליצה לך להשיג את הספר של לאה פריד :"המשעול", יש שם קטע המדבר על "הריקוד".
אם תצליחי לשנות את התפקיד שלך בריקוד הזה, יש סיכוי נהדר לשינוי.
הרבה הצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לדעתי-
אחרי שהיא אומרת את דעתה הבלעדית
אמרי את את חוות דעתך הנגדית
לדוגמא:
"הלכתי אתמול לפארק והיה מהזה חם..."
"אז למה הלכת?"
"ככה זה, חייבים לצאת וזה נחמד. לא התלוננתי - רק שיתפתי אותך"
ת'אמת זה נשמע גברי (=מעשי) למדי!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה הבעיה?

כך זה ישמע בפעם הבאה:

"שלום!"
"שלום!"
נו, מאיפה את באה?
"מאיפה שצריך.."
עכשיו יצאת? בחום הזה?"
ראית מה זה?...

והולכת......


דו שיח אמיתי, ריקוד ששיניתי עם משהי שהחפרנות והבקורתיות שלה עצבנו אותי.

והיום?

"שלום שלום" וחסל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י מילה בסלע;n5032295:
מה הבעיה?

כך זה ישמע בפעם הבאה:

"שלום!"
"שלום!"
נו, מאיפה את באה?
"מאיפה שצריך.."
עכשיו יצאת? בחום הזה?"
ראית מה זה?...

והולכת......


דו שיח אמיתי, ריקוד ששיניתי עם משהי שהחפרנות והבקורתיות שלה עצבנו אותי.

והיום?

"שלום שלום" וחסל.

זו מישהי שנמצאת בחיים שלה והיא לא יכולה להתנער ממנה!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מוכר, מוכר.....
לא תמיד יש מה לעשות חוץ מלרחם על האנשים האלה, וללמוד מהם מה לא לעשות.
לא תמיד זה מגיע כתגובה למשהו, לפעמים סתם- למה את מלבישה/ לא מלבישה כך או כך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שימו לב!
היא כתבה שמדובר על מישהי שנמצאת בחיים שלה, לא מישהי רחוקה

אם זו אמא שלה, גם תגידו לה להגיב כך?

אני מציעה דרך אחרת, מעצבנת יותר אך יעילה יותר
אם בכל פעם תעני לה: נכון, את צודקת, כמה חבל שלא התייעצתי איתך קודם,
יתכן שזה יגרום לה לסגת קצת מהביקורתיות
כנראה הצורך שלה הוא להיות צודקת, חסר לה בתחום הזה - ואת תנסי להוסיף לה.
ואם זו מישהי שחשובה לך - בטוח ששווה לך להשקיע

תראי את מה שמאחורי המילים, ולא את הביקורת שבתוך המילים. תראי אדם עם צורך של להיות צודק ושאחרים ידעו שהוא חכם.

סליחה על ההטפה, אני יודעת שזה קשה ולא תמיד הולך לי בעצמי להתנהג כך
אך בפעמים שאני נוהגת כך, אני מרגישה שעשיתי את הדבר הנכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כמו שנוי הציעה, לשנות את הריקוד.
זה מקום להפעיל בו את היצירתיות.
בד"כ זו מישהי שלא מחפשת לפגוע, רק שככה היא רגילה, זו צורת התקשורת שלה איתך.

מה שניסיתי ועזר:
לקחתי שליטה על השיחה. במקום לתת לה לשאול מה עשיתי, לשאול אותה לפני כן. (רוב האנשים אוהבים לדבר על עצמם לו רק מקשיבים להם באמת)
מה עשית השבוע, יצאת? איך את מתמודדת עם החום הזה? וואי, ומה התוכנית שלך למחר? באמת? איזה יופי. אז איך תסתדרי?

או שדברתי על רעיונות, לא על דברים שעשיתי:
את יודעת, אשה אחת אמרה פעם... וחשבתי על זה השבוע כשראיתי... ואז עשיתי... מה את אומרת, את חושבת שעשיתי נכון?


יש מישהי שתמיד מסיימת שיחה עם מלא איחולים כבדים ורציניים, הרגשתי שהחלק הזה של השיחה קשה לי מאד, אז פעם, כשהיא התחילה לברך כמו רבנית (שיהיה לך נחת מהילדים, שיהיו בשורות טובות, שהכל יהיה בסדר, בטון רציני וחמור סבר) הקשבתי ועניתי אמן, ובשניה שהתאפשר לי השחלתי לה את האיחול העליז שלי: שיהיה לך לילה טוב, שינה מתוקה וחלומות מתוקים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
צריך להפנים שאנחנו לא אמורים לשנות אנשים אחרים.
אנחנו כאן בשביל לעבוד על עצמנו.
הדבר היחיד שאני ממליצה זה פשוט לעבוד על עצמך לשנות את מה שאת מרגישה ומה שזה גורם לך מבפנים.
יכול להיות שזה גם ישנה אותה ויכול להיות שלא אבל זה כבר לא ישנה ברגע שאת כבר לא תרגישי כמו שאת מרגישה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י יחשבאף;n5032349:
צריך להפנים שאנחנו לא אמורים לשנות אנשים אחרים.
אנחנו כאן בשביל לעבוד על עצמנו.
הדבר היחיד שאני ממליצה זה פשוט לעבוד על עצמך לשנות את מה שאת מרגישה ומה שזה גורם לך מבפנים.
יכול להיות שזה גם ישנה אותה ויכול להיות שלא אבל זה כבר לא ישנה ברגע שאת כבר לא תרגישי כמו שאת מרגישה.

אנחנו לא יכולים לחנך אחרים, אבל כן יכולים להציב גבולות.
אפילו על הצד שמדובר באמא שלה, אמא לא אמורה לחפור יותר מדי לבת נשואה....
למעשה, כדאי גם לעבוד על מה שמרגישים, אבל גם להציב גבול בצורה מנומסת, או לשתף פחות ולהתעניין יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הרבה פעמים אנשים מתנהלים ככה בשל הצורך להביע עמדה ולשדר שהם חזקים ויש להם מה לומר. לפעמים זה נובע מעמדת נחיתות.
התגובה האוטומטית שלנו היא להתגונן, ולהסביר את עצמינו.
זה לא תמיד מוכיח את עצמו, בדרך כלל זה רק יוצר מערכת יחסים מורכבת, והרבה תסכול.
אם את ממילא אדם חזק, ולכאורה התייעצות כזו מעידה על חוזק, לדעתי, ומרגישה שאת עושה את הדברים הנכונים, סביר להניח שכאשר כביכול תצטרפי אל הצד שלה והיא לא תרגיש צורך לייצג דיעה, הדבר יתפוגג (פחות או יותר).
תתני לה כביכול להביע עמדה, תתיעצי איתה - את לא חייבת לקבל את דעתה, וכן לא לפעול לפי גישותיה, אבל לתת תחושה של כבוד והערכה לדברים.
בעזרת השם יסתדר.

שיהיה לך המון כח!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י מילה בסלע;n5032295:
מה הבעיה?

כך זה ישמע בפעם הבאה:

"שלום!"
"שלום!"
נו, מאיפה את באה?
"מאיפה שצריך.."
עכשיו יצאת? בחום הזה?"
ראית מה זה?...

והולכת......


דו שיח אמיתי, ריקוד ששיניתי עם משהי שהחפרנות והבקורתיות שלה עצבנו אותי.

והיום?

"שלום שלום" וחסל.

בדיוק ככה אני נוהגת!
יש לי מכרה כזאתי והיא הכי נהנית מתשובות כאלו כי זה הראש שלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תודה לכולם על התשובות החכמות ועל ההזדהות.
ואם יש עוד רעיונות, אשמח לשמוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מערכת לא קלה. ומאוד מתישה.
וצריכים לעזור לה להבריא.

העלו נקודות נכונות וחשובות.
-
אם מדובר במישהי קרובה מאוד. (אמא, שויגער בעל ודומיו)
לפעמים צורת השיח הזו נובעת מנקודה נוספת שלא הועלתה.
"אחריות יתר"
- מבט (לא נכון כמובן) שהיא/וא אמורה לעזור, לסדר לשאת באחריות לרווחתך ולרווחת משפחתך.
ולכן צריך ללמוד לשתף פחות!!!
לא קל, אבל שינוי בריקוד, כמו שכתבו.

לנסות להעיר לחנך, להציב גבולות וכו'
בדרך כלל לא משנות את התמונה, ויתכן בהחלט שפוגעות עוד יותר במרקם הלא כל כך בריא.

מספיקה תקופת צינון בחוסר שיתוף. בשביל לעזור להם לצאת מהתמונה.

המון הצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י פנינה ריימו;n5032298:
זו מישהי שנמצאת בחיים שלה והיא לא יכולה להתנער ממנה!!!!!!!!!

כל אחד אפשר לנער. גם אם לא פיזית- אפשר להתנער מההשפעה המזיקה שהמילים יוצרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נשמע מורכב ומתיש...
לדעתי הסוד במערכות היחסים הללו להבין מאיפה "זה בא לה?" למה היא מתנהגת כך...ואז הכל נראה אחרת - את יכולה לבנות לעצמך תכנית פעולה אם זה לעסוק בהישרדות שלך והתגוננות ואם את במצב טוב יותר או פחות חמור - פשוט לעזור לה! כי היא המסכנה לא את...כלומר את סובלת ממנה אבל היא זו שסובלת יותר
בנ"א שלא מודע לביקורתיות שלו הוא המסכן...
מה שאני חושבת זה:- שההיא - מחפשת שליטה/בעצם יוצרת "השלכה" - משליכה עלייך את הכעסים והחוויות שהיא עוברת ייתכן והיא נמצא תחת ביקורת מתמדת /השפלה או חוויות של ריסוק בטחון עצמי בעבודה/בבית או שחוותה זאת בילדותה
ולכן....היא משליכה עלייך את הביקורת מחפשת אותך בפינה...אל תהיי שם!! נכון שזה מציק - כואב פוגע ובלתי נסבל - אבל נסי את התרגיל הבא: היא מבקרת , את מחמיאה, תברחי מהביקורת שלה באופן מודע,
היא : "מה בכזה חום יצאת עם הילדים?! ..." את:"וואו באמת היה חם היום, חם לך? אולי תכיני לך קרחונים...אם הייתי יכולה הייתי שולחת לך גלידה קפואה, נכון שחם היום?"
תשקפי- תעני לה באותה מטבע- לא לא כדי "להתנקם" כדי לשקף את רגשותיה, לנסות להיות מקום מכיל עבורה
כמעט יכולה להבטיח לך שאחרי שבועיים של "משחק" כזה - תראי שהיא תתחיל לשנות את הסגנון כי תבני איתה תקשורת אחרת תתני לה מקום בטוח וטוב....
גם אם מדובר בדמות בוגרת ממך ואולי אפילו כזו שצריכה היא לתת ולהעניק - את תראי זה אמור לעבוד!
בנ"א שמבקר, הוא חי תחת ביקורת --- ומה הוא מחפש? הזדהות, שיראו אותו ויקבלו אותו כמו שהוא
המון הצלחה!
תהיי חזקה כי את הנורמלית בזירה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מכירה כזו מערכת אבל לא עם מישהי מאד קרובה
כך שיכולתי להתנתק קמעה (טלפון פעם בשבוע)
מבחינתי זה חסד
יודעת מראש שזאת תהיה שיחת צד אחד
לא עוזר לשקף לה או ללמד אותה צורת שיח אחר
כי אני מנסה את זה כבר 20 שנה
לא עוזר לא לספר לה כלום כי אז היא נעלבת שהפסקתי לדבר יאיתה
ולא עוזר לבקש ממנה להפסיק לחפור כי זאת היא והיא לא מבינה מה הבעיה בשאלות שלה
היא רק מתענינת ושואלת למה לא עשיתי כך
ולמה לא עשיתי אחרת
איכשהו מזכירה לי את השיר "למה אוי לה שואל הוא בלי הרף לובשת הזברה פיג'מה" :)

אינלי עצת קסם
בפרט עם זאת מישהי מאד קרובה שיש גם קושי רגשי וכאב על מה שהיא
אם את מסוגלת להתנתק (לא ממנה בפועל אלא בתוך עצמך) זה הכי מקל
הידיעה שממנה לא תקבלי אמפטיה
הידיעה שהיא שואלת ומיעצת לא לשם ביקורת עליך אלא מתוך מקום פנימי שפשוט לא מבין את הצד שכנגד וחושב שכך מנהלים שיח נורמלי

מקוה שלמרות כל ה"אין עצות"
הועלתי במשהו :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אין לי איך לעזור אלא רק להזדהות.
לא נראה לי ששינוי יכול לעזור משהו.

הכי קל לומר לך: תשני את עצמך ואל תקחי ללב.
אבל זה לא בר ביצוע.
אם זה מפריע, זה מפריע.
אי אפשר לומר לבנאדם שמרגיש שהוא חוטף סטירה: תשנה את הגישה שלך, אל תרגיש את הכאב..

זה מאד מעצבן.

יש לי חברה שהיתה מדברת עם אמא שלה! ומרחיקה את השפורפרת, ומהמהמת מדי פעם אהההה, כןןןן.
וכל פעם חשבתי כמה היא לא מכבדת הורים.
עד שיום אחד הבנתי כמה שזה נובע מכיבוד הורים!
אמא שלה נהגה לחפור לה עם דברים שאני הייתי חוטפת עצבים.
במקום להתעצבן או לנתק קשר, או את השיחה, או לשמוע ולספוג,
היא היתה מרחיקה את השפורפרת, מדי פעם מקרבת כדי לשמוע אם היא אמורה להגיב על משהו,
וכך מכבדת את אמא שלה בדרך מיוחדת.

אני לא מסוגלת לכזה דבר.
אבל היא חכמה.

מה שהיה עוזר לי להתמודד, זה לדעת מראש שהתגובות צפויות, ולהחליט מראש כל פגישה/ טלפון מחדש, להתנתק מהן רגשית.
זה אמנם לא היה עוזר כשאני עייפה, אבל בזמנים פחות לחוצים זה לפחות היה מפחית את מינון העצבים..

וקחי את זה כניסיון.
את מקבלת שכר ענק בשמים על ההבלגה.

וליבי איתך.
זה מעצבן מאד גם לאנשים השלמים עם המעשים שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מה שאני ניסיתי הוא במקום לספר מה עשיתי, לשתף מה אני אעשה ולהוביל את זה ללכת לכיוון אליו אני רוצה.
ואז גם אחרי מעשה אפשר סתם לשתף איך באמת היה, בלי שיפוטיות.
לפעמים היא נגררת לשיפוטיות, וישר אני מזכירה לה שסיפרתי לה מראש והיא לא התנגדה / היתה בעד.

דוגמאות? בבקשה.

לפני: "למה את מאכילה אותו כל הזמן? צריך לרווח לו את הארוחות!".
בפעם הבאה: התינוק רעב. אני מזהה את זה כמה דקות לפניה.
אני: "תראי איך הוא מוצץ את האצבעות."
היא: "הוא רעב."
אני: "הוא אכל לפני שעה וחצי, מה את אומרת? בעיקרון הייתי רוצה לרווח לו אבל הוא רעב..."
היא: "מסכן, תאכילי אותו..."
בפעם הבאה: "למה את כל הזמן מאכילה אותו?"
אני: "ראית בעצמך פעם קודמת שהוא פשוט רעב, זוכרת?"

אני: "מה את אומרת, אני אמורה ללכת לחתונה ההיא? מצד אחד... מצד שני..."
היא: "לא יודעת... נראה לי שזה בסדר ככה או ככה"
אני: "אעדכן אותך מה עשיתי בסוף"

וכנ"ל עוד הרבה דוגמאות.
לא הכל אפשר לחסוך, אבל זה שיפר את השיח משמעותית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה אני סופגת ביקורת בלתי נגמרת מאמא שלי.
על ההתנהלות שלי. על כך שאני לא מספיק טובה\מאורגנת\זריזה ובעיקר על כך שאני מתנהגת בחוסר שיקול דעת.

גם היום אחרי שהתחתנתי ויש לי בית ומשפחה משל עצמי עדיין הביקורת ממשיכה. וכל ביקורת כזאת גורמת לי לריסוק פנימי של הנפש.

השאלה שלי איך אני מצליחה להתנתק רגשית שהביקורת לא תפריע לי.

אני יודעת ש:
-- הבעיה היא לא בי, אני טובה כמו שאני, וגם אם יש דברים שטעונים שיפור זה לא קשור לביקורת.
-- זו השלכה של החסרונות שלה, וסוג של שליטה.
אבל אני לא מצליחה להשתחרר רגשית.

פתרונות כמו לנתק קשר לא רלוונטי כי:
-- אם הייתי מצליחה להתנתק רגשית אז לא היה מפריע לי הביקורת. הבעיה היא שבתוכי אני כל הזמן צריכה לקבל אישור שאני כן בסדר, אז זו הסיבה שאני לא מסוגלת לא לענות לה לטלפון.
חוץ ממה שהביקורת תהיה קטלנית על זה שאני לא עונה........

עברתי על האשכולות של נרקיסיזם, [לא בטוחה שהמקרה שלי הוא אכן נרקסיזם אבל חיפשתי שם תובנות] ולא מצאתי פתרון איך ליצור לעצמי חומת הגנה וניתוק רגשי.

כשקראתי את הסיפור המדהים הזה פשוט בכיתי בכל הפרקים הראשונים...........
אני לא באותה סיטואציה, אבל הניתוק של ההורים שלא רואים את הילדה שלהם והקשיים שהיא חווה גמר אותי.
ובהזדמנות @הודיה לוי תודה ענקית על הסיפור. בפרט על הפרקים הראשונים, זיהיתי את עצמי שם בכל סיטואציה.
אני לא יכולה להגיב שם אז מגיבה מכאן.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה