איך מנקדים?

[אושר]

פַּעַם אַחַת הָיוּ מְסֻבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית גוריה - ?? (מי שמתנדב לנקד - נא לציין מה המקור לצורת הניקוד שהוא מציע)
ונתנה עֲלֵיהֶם בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם - "ונתנה" בקל או בנפעל? (מה המקור לסברא זו או זו)
תודה!

 

[agav]

קול נתנו שחקים - ?

 

[אושר]

השחקים נתנו קול - היוצא אם כן שבת קול ניתנת (כמובן בנפעל ולא בפיעל כפי פליטת המקלדת הטפשית שלי)

 

[ys]

"בעלית בית גּוּרְיָה ביריחו וְנִתְּנָה עליהם בת קול"

עפ"י סנהדרין יא ע"א, בניקוד של מהדורת הרב שטיינזלץ

 

[געוואלדיג]

השחקים נתנו קול - קל; הקול ניתנה - נפעל. האם ניקדת ונותנה (פוּעל)?

 

[אושר]

השחקים נתנו קול - קל; הקול ניתנה - נפעל. האם ניקדת ונותנה (פוּעל)?

לא - כתבתי למעלה במפורש 'נפעל'.
אגב, האם יש איזשהו אינדקס מנוקד מוסמך לשמות תנאים ואמוראים ולמקומות המצויינים במשנה, בגמרא, במדרשים?
תודה לכל המסייעים.

 

[געוואלדיג]

אפשר להסתכל בכת"י קויפמאן שהוא משניות תימני עתיק, מצוי באוצר החכמה.

 

[אושר]

אפשר להסתכל בכת"י קויפמאן שהוא משניות תימני עתיק, מצוי באוצר החכמה.

זה פותר אולי שמות המופיעים במשנה, (לא בדקתי כי אין לי אוצר החכמה) אבל מה עם שמות מהגמרא? מה אתם עושים?
בינתיים אולי מישהו יכול לנקד לי (על סמך מקור שהוא דקדקן רציני - יש מספיק ספרים נקודים-עקודים, ראו אשכול סמוך) את המלים המודגשות :
רבי חנינא בר אידי
הישוב כפרה
לא אחזיק טיבותא לנפשאי
רבי חנינא בר פפא

 

[ys]

ניקוד שמות בתלמוד

א. לענ"ד הניקוד במהדורת ש"ס הרב שטיינזלץ נעשה באופן מקצועי ומדוייק ותוכל לסמוך עליו.
ב. בניקוד שמות בתלמוד יש לעיתים הבדלים בין מנקדים שונים. לדוגמא:
יש מנקדים רבי אֵבָּהוּ ויש מנקדים רבי אֵבְהוּ.

ג. בר אִידִי
כפרה - לא מצאתי, היכן המקור?
לְנֵפְשֵאי
בר פֵּפָּא

 

[אושר]

תגלית - מצאתי בסוף המילון של אבן-שושן (האם מתאים להסתמך על הציוני הזה?) ילקוט שמות פרטיים ובו: אִידֵי, פַּפָּא (האם לא יסקלוני האשכנזים אם אנקד כדבריו?) אך לא מצאתי ילקוט לשמות מקומות. מי מכיר, מי יודע?

 

[לוי]

רב ביבי בר אביי?

 

[אושר]

רב ביבי בר אביי?

אבן שושן מנקד: בִּיבֵי - אם רצונך להסתמך עליו.

 

[אושר]

א. לענ"ד הניקוד במהדורת ש"ס הרב שטיינזלץ נעשה באופן מקצועי ומדוייק ותוכל לסמוך עליו.
ב. בניקוד שמות בתלמוד יש לעיתים הבדלים בין מנקדים שונים. לדוגמא:
יש מנקדים רבי אֵבָּהוּ ויש מנקדים רבי אֵבְהוּ.

ג. בר אִידִי
כפרה - לא מצאתי, היכן המקור?
לְנֵפְשֵאי
בר פֵּפָּא

האמנם כך מנוקד בשטיינזלץ "אידי", "לנפשאי" ו"פפא"? ואיך איישב את המחלוקת בין שטיינזלץ לאבן-שושן בנוגע ל"אידי"? (אגב, אבן-שושן מנקד "אַבָּהוּ")
היישוב "כפרה" מוזכר בירושלמי, פאה פ"ח ה"ו: רבי יוסי עאל לכפרה; בעי מוקמה לון פרנסין וגו'.

 

[בשעה טובה]

אבן שושן מנקד: בִּיבֵי - אם רצונך להסתמך עליו.

כתב המלוא הרועים ברכות ו, א
הניקוד האמיתי הוא כמו שמנוקד בתנ"ך

1. עזרא פרק ב פסוק יא
בְּנֵי בֵבָי שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה: ס

2. עזרא פרק ח פסוק יא (*2)
וּמִבְּנֵי בֵבַי זְכַרְיָה בֶּן בֵּבָי וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה הַזְּכָרִים: ס

3. עזרא פרק י פסוק כח
וּמִבְּנֵי בֵּבָי יְהוֹחָנָן חֲנַנְיָה זַבַּי עַתְלָי: ס

4. נחמיה פרק ז פסוק טז
בְּנֵי בֵבָי שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה: ס

5. נחמיה פרק י פסוק טז
בֻּנִּי עַזְגָּד בֵּבָי:

 

[אושר]

כתב המלוא הרועים ברכות ו, א
הניקוד האמיתי הוא כמו שמנוקד בתנ"ך

1. עזרא פרק ב פסוק יא
בְּנֵי בֵבָי שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה: ס

2. עזרא פרק ח פסוק יא (*2)
וּמִבְּנֵי בֵבַי זְכַרְיָה בֶּן בֵּבָי וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה הַזְּכָרִים: ס

3. עזרא פרק י פסוק כח
וּמִבְּנֵי בֵּבָי יְהוֹחָנָן חֲנַנְיָה זַבַּי עַתְלָי: ס

4. נחמיה פרק ז פסוק טז
בְּנֵי בֵבָי שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה: ס

5. נחמיה פרק י פסוק טז
בֻּנִּי עַזְגָּד בֵּבָי:

כמובן, ואין כל ספק כי הניקוד הנכון הוא בתנ"ך, אלא שלא היה עולה בדעתי שביבי הוא בבי מהתנ"ך, ויש שמות רבים של תנאים ואמוראים שאינם מצויים בתנ"ך כלל. אגב, לפלא בעיני מה שכתבו בשם השל"ה הקדוש (היכן זה מופיע בדיוק בשל"ה? ברצוני לעיין שם) שיש לנקד "בבי" בקמץ תחת הב' השניה - בתנ"ך מופיע "בבי" פעם אחת בפתח, ובשאר הפעמים בטעם אתנחתא, המאריך את התנועות, ולכן הב' שם קמוצה.

 

[אושר]

תודה רבה ל"בשעה טובה" על ההפניה לתנ"ך - זה רעיון מצוין. חיפשתי שם בינתיים גם את "כפרה", אולי זה יישוב המופיע שם, והנה מצאתי כי "כֹּפֶר" זו צורה נוספת למלה "כְּפָר", ואז יכול להיות שמשמעות הדברים היא (בקטע ההוא ב"ירושלמי") פשוט, שר' יוסי נכנס לכפר. (אבן-שושן מציין כי כפר בארמית - "כֻּפְרָא", ובירושלמי מופיעה הרבה פעמים ה' במקום א'.) איך אני יכולה להיות בטוחה בזה, מישהו יכול להפנות אותי לאיזו סמכות?

 

[בשעה טובה]

מספר היגיון שלמה http://www.hebrewbooks.org/pdfpager...-9308-4556-a5cf-17d8aac83b8d&st=לפלך+ביבי+עי׳

 

[בשעה טובה]

(היכן זה מופיע בדיוק בשל"ה? ברצוני לעיין שם)

כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager...%u05D9 %u05D1%u05E8 %u05D0%u05D1%u05D9%u05D9

 

[ys]

ניקוד שמות בספרות חז"ל

האמנם כך מנוקד בשטיינזלץ "אידי", "לנפשאי" ו"פפא"? ואיך איישב את המחלוקת בין שטיינזלץ לאבן-שושן בנוגע ל"אידי"? (אגב, אבן-שושן מנקד "אַבָּהוּ")
היישוב "כפרה" מוזכר בירושלמי, פאה פ"ח ה"ו: רבי יוסי עאל לכפרה; בעי מוקמה לון פרנסין וגו'.

כפי שציינתי בסעיף ב', בהחלט יתכנו מחלוקות בין מנקדים לגבי ניקוד שמות בספרות חז"ל, כך שאינך צריך ליישב "מחלוקת" בין מהדורת שטיינזלץ לאבן שושן...
אומנם לעיתים יש התייחסות של פרשנים לגבי אופן ניקוד שם מסויים (כמו הדוגמא מרב ביבי) וגם שם עשויות להיות מחלוקות, כיוון שסוף סוף מקורות חז"ל נמסרו ללא ניקוד, ובניגוד לפעלים או שמות עצם של דברים ידועים וכדו', בהם יש כללים לניקוד - הרי שבשמות (שאינם תנכיים) ניקודים שונים לאותו שם יכולים להיות לגיטימיים. יתכן אף שבזמן המשנה היו שקראו לבנם ביבי - בחיריק, והיו שקראו לבנם ביבי - בצירי! (איך תקרא את השם "אורי"? בשורוק או בחולם? שניהם אפשריים, תלוי בהורים או בחברים..!)