איך מנקדים?

[נקדן]

מִדְרַשׁ רַבָּה או מִדְרָשׁ רַבָּה וכן מִדְרָשׁ פְּלִיאָה או מִדְרַשׁ פְּלִיאָה
זה נסמך או לא?

 

[חיטובים]

לענ"ד "מדרש רבה" בקמץ, מפני שהוא לא נסמך - תרגומו "מדרש גדול" או "המדרש הגדול". אילו היה התרגום "מדרשו של רבה" אזי הוא היה נסמך.

לעומתו "פליאה" הוא תואר ל"מדרש" - מדרש שהוא פלאי, ולכן הוא נסמך ובפתח.

 

[עפרה]

להרגשתי מדרַש פליאה כאשר תבואו לדרוש את הפליאה
(יש פליאה, ומי שיסביר אותה ידרוש מדרַש-פליאה)
אבל בד"כ הכוונה מדרש מפליא, מדרש שהוא פלא, ולכן אין כאן סמיכות לטעמי.

 

[אפכא מסתברא]

נראים לי דברי "חיטובים" (מדרַש פליאה) מדבריך, עפרה. טרחתי ובדקתי ב"אבן שושן" וגם הוא מנקד כן.

 

[געוואלדיג]

חיטובים, ההודעה שלך אינה ברורה, אם פליאה תואר, אינו נסמך. כמו למשל דָבָר גדול - דבר שהוא גדול. דְבַר גדול - דבר של גדול. וכמו כן, מדרָש פליאה - מדרש שהוא פליאה (התנגשות זכר ונקבה), מדרַש פליאה, מדרש של פליאה (קרי: מדרש הנכנס תחת קטיגוריית פליאה).
ולענ"ד מאן דתני בקמץ לא משתבש, מאן דתני בפתח לא משתבש.

 

[חיטובים]

אבל אילו כדבריך היה צ"ל מדרש פֶּלִאי, וכמו שכתבת "התנגשות זכר ונקבה", וזה מוכיח שהכוונה מדרש של פליאה.

 

[געוואלדיג]

אמנם חסר סימן הנקבה, אך איך באמת נוכל להסיק שמדרש הוא זכר?

 

[אפכא מסתברא]

אמנם חסר סימן הנקבה, אך איך באמת נוכל להסיק שמדרש הוא זכר?

ר' געוואלדיג, תן בבקשה דוגמא של מין נקבה במשקל "מִפְעָל".

 

[חיטובים]

וּבָנָיו יִרֶב הַמַּשָּׂא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו: (דברי הימים ב כד)
לכאורה ספר הוא זכר, וא"כ גם מדרש הוא זכר.

גם מהכינוי "מדרש רבה" ולא "מדרש רבתא" נראה שהוא זכר.

 

[געוואלדיג]

ר' געוואלדיג, תן בבקשה דוגמא של מין נקבה במשקל "מִפְעָל".

האם הוא אמור להיות שונה מ"מחנה" (שניקודו השתנה רק מכורח החטף), והוא בא פעמים בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה?

 

[אפכא מסתברא]

האם הוא אמור להיות שונה מ"מחנה" (שניקודו השתנה רק מכורח החטף), והוא בא פעמים בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה?

מן היוצאים מן הכלל רצונך להשליך על הכלל כולו? וברשימה שרש"י מביא (של השמות המשמשים הן כזכר והן כנקבה) - המלה "מדרש" בפירוש אינה מופיעה...

 

[געוואלדיג]

אף אני לא באתי לומר ש"מדרש" הוא יוצא מן הכלל, באתי להעיר את הנקודה שאין להכריע בדבר המין אם זכר אם נקבה - על ידי הסתמכות על קיומו או היעדרו של סימן הנקיבה בלבד.
רש"י לא ערך רשימה מכל התיבות שבאפשרותן להיכלל תחת קטיגוריה זו, אלא הביא את אותן שיש מהם ראיה לקביעתו. כך ש"מדרש" איננו רלוונטי.

 

[אברהם]

אף אני לא באתי לומר ש"מדרש" הוא יוצא מן הכלל, באתי להעיר את הנקודה שאין להכריע בדבר המין אם זכר אם נקבה - על ידי הסתמכות על קיומו או היעדרו של סימן הנקיבה בלבד.
רש"י לא ערך רשימה מכל התיבות שבאפשרותן להיכלל תחת קטיגוריה זו, אלא הביא את אותן שיש מהם ראיה לקביעתו. כך ש"מדרש" איננו רלוונטי.

אני לא מסכים איתך

"מחנה" הוא יוצא מן הכלל.
כל מילה אחרת שלא ידוע אם היא יוצאת מן הכלל, הרי היא בתוך הכלל, עד שלא יוכח אחרת.

 

[געוואלדיג]

איזה כלל? אני יודע מכלל אחד, שנמצאו שמות בלשון נקבה על אף שאין בהם סימן נקבה. כמו למשל אבן, יד, רגל. גם מדרש לא ייבדל מהם בעבור היעדר ממנו סימן הנקבה. אם הוא זכר, כנראה שיש הוכחה אחרת לכך ואיני מודע לה, כמו זה שהעלה איפכא שיש כלל בנוגע למשקל "מפעל" (האומנם?).

 

[אברהם]

איזה כלל? אני יודע מכלל אחד, שנמצאו שמות בלשון נקבה על אף שאין בהם סימן נקבה. כמו למשל אבן, יד, רגל. גם מדרש לא ייבדל מהם בעבור היעדר ממנו סימן הנקבה. אם הוא זכר, כנראה שיש הוכחה אחרת לכך ואיני מודע לה, כמו זה שהעלה איפכא שיש כלל בנוגע למשקל "מפעל" (האומנם?).

כשאני אומר "כלל" אינני מתכוון שיש "חוק" אלא "כלל" במובן של "כלל ופרט"

מקדש, מפעל, מגדל, משכב, מנעל, מרבץ וכו' הם "כלל", וכולם זכרים.
"מחנה" הוא יוצא מן הכלל הזה, והוא בא גם בלשון נקבה (אך לא רק).

אתה מכיר מילים נוספות במשקל הזה שהם גם לשון נקבה וגם לשון זכר כמו מחנה (אם אכן ודאי בכלל שמחנה הוא במשקל מִפְעָל, ולא במשקל אחר. לי יותר נשמע שהמשקל שלו הוא מַפְעֵל, כמו מתבן ומַשְׁבֵּר).

אפילו הדוגמא שהבאת היא לא דוגמא חד משמעית ללשון נקבה, אלא יכולה לבוא גם בלשון זכר.

 

[געוואלדיג]

אתה חוזר על מה שקידמך איפכא בכך שאתה בונה על העובדה שמצאנו בכל מקום שמשקל "מפעל" הוא זכר. על פרט זה איני מתווכח, צריך לבחון זאת.
מה שאני שואל הוא, האם זה אכן מהווה כלל. הלוא המשקל עצמו - לפי מה שידוע לעניות דעתי הרוממה - אין לו שום ענין להיות דוקא זכר או דוקא נקבה. הוא יכול לשמש לשניהם כאחד, כמו שמצאנו בהרבה משקלים. ואם כן היאך אתה בונה כלל באמצעות המשקל?

 

[אברהם]

אני שוב חוזר על דבריי.

"כלל" במובן של קבוצה ("כלל ופרט") ולא "כלל" במובן של חוק.

יש יוצאים מן הכלל? בבקשה - תוכיח שהם כאלה.

 

[געוואלדיג]

תרשה גם לי לחזור שוב על דבריי. הכלל הזה שאתה מחדש, בנוי על המשקל. מצאת שבמשקל זה הרוב הוא זכר, ועל כן אתה טוען שמן הדין הוא לשפוט כל מופע לפי הרוב.
מה שאני אומר הוא, שגם זה לא מוכרח. כי מכיון שלמשקל לא משנה איזה מין הוא משמש ובאפשרותו לשמש לשניהם כאחד, על כן אין הוא יכול להיחשב כ"כלל", ולא מן הנמנע שיהיה הרוב זכר והמיעוט נקיבה. אין לשפוט את הפרט ("מדרש") לפי הרוב בדוקא, כי יתכן שהוא מהמיעוט. גם אם רוב המשקל הוא זכר, זה עדיין אינו אומר שהמיעוט הוא יוצא מהכלל, כי הכמות אינו הפרמטר.
אם המציאות היתה שכלל המשקלים היו מקפידים על מינם, או אז היינו יכולים לשפוט על פי רוב ומיעוט, ולומר שמכיון שכל המשקלים מקפידים לשמש רק לאחד המינים - על כן במשקל דנן אם נמצא מיעוט השונה מהרוב ייחשב המיעוט כיוצא מהכלל. אבל מכיון שאין המשקלים מקפידים לשמש דוקא למין אחד, לכן אי אפשר לשפוט על פי רוב ומיעוט.

 

[אברהם]

רוב המשקלים כן מקפידים לשמש דוקא לזכר או דוקא לנקבה, וגם המשקלים החריגים - משמשים בד"כ או לזכר או לנקבה, ורק במקרים ספורים ביותר משמשים לשני המינים.

עדיין לא הוכחת שהמשקל של מחנה הוא "מִפְעָל" ולא "מַפְעֵל", וגם אם תוכיח כן, עדיין לא מצאת מילה שהיא נקבה בלבד במשקלים הללו.
וגם אם תמצא מילה אחת כזו, היא תהיה החריגה ולא שאר עשרות ומאות המילים האחרות, ולכן "מדרש" ישתייך לקבוצת הרוב, כל עוד לא תביא ראייה ודאית שהוא יוצא מן הכלל.

 

[געוואלדיג]

הקביעה שלך שרוב המשקלים מקפידים על מינם זה לא מה שידוע לי, ונראה לעניות דעתי שאין לה על מה לסמוך. נס נא את המשקלים הנפוצים ביותר כ"פֶּעֶל", ותיווכח בעיניך שאין הדבר כן.
הדבר היחיד שניתן - אולי - לומר הוא שהמשקלים המוסיפים על השורש מעניקים התייחסות גם למינם. אולי זה גם מה שאיפכא מסתברא ביקש לומר. האם נמצא איזה מקור לכך?
ושוב אומר, גם אם מחנה שייך למשקל אחר, אין זה גורע מדבריי. חוד שאלתי לא הוקהה. מנין לנו להסיק על מינו של פרט? העדר הסימן לא מוכיח זאת, וגם עדיין לא הוכחת לי שיש לשפטו לפי משקלו.